קרקס פלשתינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרקס פלשתינה
בימוי אייל חלפון
הופק בידי חיים שריר, מארק רוזנבאום, אורי סבג, עינת ביקל
תסריט אייל חלפון
שחקנים ראשיים יבגניה דודינה, יורם חטב, עמוס לביא, בסאם זועמוט
מוזיקה שלמה גרוניך
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה קרן הקולנוע הישראלי
הקרנת בכורה ינואר 1998
משך הקרנה 83 דקות
שפת הסרט עברית, רוסית
סוגה סרט דרמה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים חמישה פרסי אופיר
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרקס פלשתינה הוא סרט קולנוע ישראלי בבימויו של אייל חלפון שיצא לאקרנים בשנת 1998, ואשר דן בצורה אלגורית ביחסי ישראלים ופלסטינים ובסכסוך הישראלי-ערבי. הסרט הופק על ידי חברת פרלייט-טרנספקס.

באותה השנה בה הוא הופק הוא זכה בחמישה פרסי אופיר לסרט הטוב ביותר וכן בקטגוריית השחקן הראשי הטוב ביותר, שחקן המשנה הטוב ביותר, המוזיקה המקורית הטובה ביותר וכן לתסריט הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרקס כושל מרוסיה, אשר נקלע לחובות ועומד לפני סגירה, מובא על ידי יזם בשם איברהים סוס, משתף פעולה פלסטיני, להופיע בכפר ערבי בשומרון, אשר תושביו נודעו בעיקר כגנבי מכוניות. במהלך הופעות הבכורה של הקרקס בכפר, נמלט האריה שווייק (האטרקציה המרכזית וסמלו של הקרקס) מהכלוב ומבריח את הצופים. הקצין עוז (עמוס לביא) ממנה את בלייברג (יורם חטב), מש"ק התרבות של הפיקוד, על חיפושו של האריה. במהלך הסרט, מתאהב בלייברג במריאנה אדומת השיער (יבגניה דודינה), מאלפת האריות ולוגאסי (רינאן חיים), גנב המכוניות במרגלית המתנחלת מהיישוב הסמוך, "מעלה אל".

לחיפושי האריה מסייע בנו הקטן של היזם איברהים, פתחי (אשר קורא לעצמו פתחי דיין, על שם משה דיין) והוא זה שבסופו של דבר מוצא את האריה ומוביל את בלייברג ומריאנה אליו. כאשר האריה נתפס, הוא מוחרם על ידי עוז המפקד ומוצג לראווה בחצר לשכת הפיקוד והקרקס מגורש מהארץ. בלייברג מתכנן בעורמה כיצד לשחרר את האריה, על-מנת להרשים את מריאנה המאלפת. בסוף הסרט, הקרקס מופיע בהופעת פרידה בכפר, להופעה מגיעים גם המתנחלים מהיישוב היהודי הסמוך, אשר עד כה התנגדו ללכת לצפות בהופעה. בתום ההופעה, משוחרר שווייק האריה לחופשי.

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנ/ית דמות
יבגניה דודינה מריאנה
יורם חטב בלייברג המש"ק
עמוס לביא עוז הקצין
בסאם זועמוט איברהים סוס
ולדימיר פרידמן מנהל הקרקס
רינאן חיים לוגאסי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


פרס אופיר לסרט העלילתי הטוב ביותר
שנות התשעים של המאה העשרים שורו (1990) • מעבר לים (1991) • החיים על פי אגפא (1992) • נקמתו של איציק פינקלשטיין (1993) • שחור (1994) • חולה אהבה בשיכון ג' (1995) • קלרה הקדושה (1996) • עפולה אקספרס (1997) • קרקס פלשתינה (1998) • החברים של יאנה (1999)
העשור הראשון של המאה העשרים ואחת ההסדר (2000) • חתונה מאוחרת (2001) • כנפיים שבורות (2002) • האסונות של נינה (2003) • מדורת השבט (2004) • איזה מקום נפלא (2005) • אביבה אהובתי/אדמה משוגעת (2006) • ביקור התזמורת (2007) • ואלס עם באשיר (2008) • עג'מי (2009)
העשור השני של המאה העשרים ואחת שליחותו של הממונה על משאבי אנוש (2010) • הערת שוליים (2011) • למלא את החלל (2012) • בית לחם (2013) • גט - המשפט של ויויאן אמסלם (2014) • באבא ג'ון (2015) • סופת חול (2016) • פוקסטרוט (2017) • האופה מברלין (2018) • ימים נוראים (2019)
שנות העשרים של המאה העשרים ואחת אסיה (2020) • ויהי בוקר (2021) • סינמה סבאיא (2022) • שבע ברכות (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קרקס_פלשתינה&oldid=37885677"