קטרינה דה מדיצ'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קתרין דה מדיצ'י)
קטרינה דה מדיצ'י
Caterina de' Medici
לידה 13 באפריל 1519
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 5 בינואר 1589 (בגיל 69)
טירת בלואה, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת סן-דני עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אנרי השני (28 באוקטובר 153320 ביולי 1559) עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת בית מדיצ'י
אב לורנצו השני, דוכס אורבינו עריכת הנתון בוויקינתונים
אם מדלין דה לה טור מאוברן עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פרנסואה השני, מלך צרפת
אנרי השלישי, מלך צרפת
מרגריט דה ולואה, נסיכת צרפת
פרנסואה, דוכס אנז'ו
ויקטוריה מוולואה
שארל התשיעי, מלך צרפת
קלוד מוולואה
לואי מוולואה
אליזבת דה ולואה, נסיכת צרפת
ז'אן מוולואה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
הוורד המוזהב עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
קטרינה דה מדיצ'י, רישום בגיר מאת פרנסואה קלואה
פסלי קבורה של קטרינה דה מדיצ'י ושל אנרי השני בבזיליקת סן-דני

קטרינה דה מדיצ'יאיטלקית: Caterina de' Medici; ‏13 באפריל 15195 בינואר 1589) הייתה אשתו של אנרי השני מלך צרפת, ואמם של פרנסואה השני, שארל התשיעי ואנרי השלישי מלכי צרפת, להם הייתה עוצרת ושלטה למעשה במדינה בשמם.

היסטוריונים חלוקים בדעתם לגבי מידת אשמתה באירועים הקשים של התקופה. יש הטוענים שהיא הייתה אחראית במידה רבה למלחמות האזרחים ולרדיפת ההוגנוטים.אחרים טוענים שהיא ניסתה להגן על האינטרסים של ילדיה ושל צרפת. היא תמכה באומנות ובתרבות, והפכה את צרפת למרכז תרבותי חשוב.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קטרינה הייתה בתם של לורנצו השני, דוכס אורבינו מבית מדיצ'י, נכדו של לורנצו "המפואר" ושל הנסיכה הצרפתייה מדלין דה לה טור מאוברן. היא התייתמה מהוריה בהיותה ילדה ונשלחה להתחנך במנזר. בהשפעתו של קרובה, האפיפיור קלמנס השביעי (בן הדוד של סבה), הסכים פרנסואה הראשון מלך צרפת להשיא אותה לבנו אנרי דוכס אורליאן (28 באוקטובר 1533). ב-1547, לאחר מות אביו, ירש אנרי את כתר צרפת בשם אנרי השני. קטרינה ילדה לו עשרה ילדים ששלושה מהם הפכו למלכי צרפת, אך היו לו גם שלוש מאהבות שילדו לו שלושה ילדים נוספים. אחרי מותו של המלך אנרי השני ב-1559, ירש בנו הבכור פרנסואה את הכתר בשם פרנסואה השני. אך מכיוון שהיה בן 15 בלבד, שימשה אמו קטרינה דה מדיצ'י כעוצרת בשמו. פרנסואה, שהיה ילד חולני, מת ב-1560 ואחיו שארל ירש את הכתר בשם שארל התשיעי. אך היות שהיה בן עשר שנים בלבד, המשיכה אמו לשמש כעוצרת בשמו. ב-15 בספטמבר 1563 הוכרז שארל כמי שהגיע לפרקו, ואמו קטרינה דה מדיצ'י, ויתרה על התואר "עוצרת" אך המשיכה למעשה לנהל את ענייני המדינה. שארל, שהיה חולה בשחפת, נפטר ב-1574 ואחיו אנרי ירש את הכתר בשם אנרי השלישי.

בתקופתה של קטרינה דה מדיצ'י החלו מלחמות הדת בצרפת בין הקתולים וההוגנוטים. היא ניסתה לתמרן בין בית גיז הקתולי לבין בית בורבון שתמך בהוגנוטים, וחששה מניצחון אחד הצדדים, שהיה מביא להשתלטותו על צרפת ועל הכתר. עוד בהיותה עוצרת בשם בנה שארל התשיעי, ניסתה להגיע לפשרה עם ההוגנוטים, שזכו למידה מסוימת של סובלנות דתית (אדיקט סן ז'רמן בינואר 1562 והסכם אמבואז ב-19 במרץ 1563).

כפטרונית של אמנויות, קטרינה דה מדיצ'י החלה את מסורת הבלט בבתי המלוכה.

ב-1570 הוביל האדמירל גאספאר דה קוליני השני את ההוגנוטים למתקפה על פריז. קטרינה דה מדיצ'י הציעה לו את שלום סן ג'רמן-אן-לה, שאושר על ידי בנה המלך שארל התשיעי ב-8 באוגוסט 1570. בספטמבר 1571 הצטרף דה קוליני לחצר המלכות בטירת בלואה (שעל גדות הנהר לואר), ונודעה לו השפעה רבה על המלך הצעיר. הוא הציע לשלוח עזרה צבאית למורדים הפרוטסטנטים בארצות השפלה שלחמו נגד ספרד. המלך נטה לקבל את עצתו, אך קטרינה דה מדיצ'י התנגדה לה בתוקף. היא עשתה כל שביכולתה כדי להרחיק מעל המלך את דה קוליני, שבו ראתה מתחרה מסוכן למעמדה בבית המלוכה. הקתולים הזהירו כי ההוגנוטים מתכוננים לחטוף אותה ואת בנה, ובנקודה זו נתנה את הסכמתה לרצח האדמירל דה קוליני.

ב-22 באוגוסט 1572 נורה דה קוליני ליד ארמון הלובר בפריז, ונפצע בידו. ההוגנוטים דרשו להעניש את האשמים, ואחיו של דה קוליני חנה מחוץ לפריז בראש צבא של 4,000 איש. נפוצה שמועה כי ההוגנוטים מתכוננים למרוד. קטרינה דה מדיצ'י, שחששה לחייה ולחיי בניה, החליטה על רצח מנהיגיהם. לאחר שנועצה ביועציה האיטלקים, ניסתה לשכנע את המלך הצעיר בדבר הצורך בפעולה מונעת. טבח ליל ברתולומאוס הקדוש החל ב-24 באוגוסט 1572, לאחר שהמלך זעק ברגע של התמוטטות עצבים: "הרגו את כולם", מה שהתפרש כצו לרצח ההוגנוטים בפריז ובערי השדה. באותו לילה נרצח דה קוליני בביתו שבפריז, בידי עושי דברו של אנרי הראשון, דוכס גיז, שהיה מנהיג הקתולים.

אחרי מותו של שארל התשיעי ב-1574, היא הותירה את השלטון בידי בנה המלך אנרי השלישי, נטשה את ארמון הלובר והתגוררה בביתה בפריז. במשך תקופת שלטונו לא חדלה מלשאוף לשלום בממלכה. ב-1576 היא השפיעה על בנה, המלך אנרי השלישי לעשות ויתורים להוגנוטים, אך נתקלה בהתנגדות מצדם של הקתולים בראשות מנהיגם אנרי הראשון, הדוכס מגיז. היא עשתה כל שביכולתה כדי לשמור על מעמדו של אנרי השלישי, הבן המועדף עליה, שהיה תחת איום מתמיד מצדו של הדוכס מגיז.

בתה של קטרינה, מרגריט דה ולואה, נישאה בנישואים פוליטיים לאנרי מלך נווארה, שהיה מראשי ההוגנוטים. אך שישה ימים בלבד לאחר הנישואים הוא המיר את דתו לקתולי, מפחד טבח ליל ברתולומאוס הקדוש. ב-1576 שב לאמונתו הפרוטסטנטית אך לבסוף, לאחר מות המלך אנרי השלישי, הוכתר כמלך הקתולי של צרפת בשם אנרי הרביעי, ואשתו מרגריט הייתה למלכת צרפת.

קטרינה דה מדיצ'י נפטרה בטירת בלואה שבעמק הלואר בינואר 1589 ונקברה לצד בעלה, המלך אנרי השני, בבזיליקת סן-דני שליד פריז. כעבור שבעה חודשים בלבד נרצח בנה, המלך אנרי השלישי, שהיה המלך האחרון של שושלת ולואה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באוקטובר 1533 התחתנה קטרינה עם אנרי השני, מלך צרפת, ממנו נולדו לה 10 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לורנצו דה מדיצ'י
 
קלאריסה אורסיני
 
רוברטו אורסיני, רוזן טאליאקוצו
 
קתרינה סנסברינו
 
ברטראן השישי, רוזן אוברן
 
לואיז דה לה טרמויל
 
ז'אן השמיני, רוזן ונדום
 
איזבל דה בובאו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיירו די לורנצו דה מדיצ'י
 
 
 
 
 
אלפונסינה אורסיני
 
 
 
 
 
ז'אן השני, רוזן אוברן
 
 
 
 
 
ז'אן דה בורבון-ונדום
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לורנצו השני, דוכס אורבינו
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מדלן דה לה טור ד'אוברן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
קטרינה דה מדיצ'י


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]