ראובן מנינג
ראובן (רוברט) מנינג הוא חבר הליגה להגנה יהודית שהוסגר מישראל לארצות הברית ב-1993, הורשע ברצח, ונדון שם למאסר עולם.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראובן מנינג ואשתו רחל היו חברים בליגה להגנה יהודית וידידים של המולטי-מיליונר ויליאם רוס, תומך של הליגה. בני הזוג מנינג עלו לישראל ב-1981, והתיישבו בקריית ארבע.
פעילות פלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצח פטרישה וילקרסון[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1977 הגישה אישה בשם ברנדה קרותמול תובענה כנגד ויליאם רוס, סוחר בנדל"ן וחבר ותורם חשוב של הליגה להגנה יהודית, על הפרת התחייבות למכור לה בית. ב-30 ביוני 1980 שוחחו קרותמול ורוס בניסיון להגיע להסדר, אך ללא הצלחה.
ב-17 ביולי 1980 הגיעה למשרדי חברת מחשבים בלוס אנג'לס חבילת דואר שמוענה לקרותמול. החבילה הכילה, על פי מסמכי המשלוח, "מכשיר המהווה פיתוח המצאתי בתחום המחשבים". במכתב נלווה לחבילה צורפו הוראות להפעלת המכשיר על ידי חיבורו לחשמל. מזכירה בחברה, פטרישה וילקרסון, פתחה את החבילה ופעלה על פי ההוראות המצורפות. ברגע שהפעילה את המכשיר הוא התפוצץ והיא נהרגה במקום[1].
רצח אלכס עודה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – רצח אלכס עודה
סמוך לאחר חטיפת אקילה לאורו, הופיע אלכס עודה בתוכנית טלוויזיה והגן על יאסר ערפאת. למוחרת, בעת שפתח את דלת המשרד שלו בלוס אנג'לס, התפוצץ מטען נפץ והוא נהרג. ה-FBI חשדה שמנינג היה מעורב ברצח, אולם על אף הסגרתו לארצות הברית והעמדתו לדין בפרשת הרצח של וילקרסון, הוא לא הועמד לדין בגין הרצח של עודה.
העמדה לדין באשמת רצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמונה שנים לאחר רצח וילקרסון, זיהו חוקרי ה-FBI כי טביעת אצבעות שנמצאו על החבילה שייכות למנינג. על המכתב הנלווה נמצאו טביעות אצבעותיה של אשתו רחל.
ויליאם רוס הועמד לדין באשמת רצח, אבל חבר המושבעים לא הגיע להסכמה ומשפטו בוטל בינואר 1989. ביוני 1988 הגיעה רחל מנינג עם בנותיה לביקור בלוס אנג'לס, ונעצרה שם[2][3]. השופט סירב לשחררה בערבות מחשש שתימלט לישראל, אשר לטענת התביעה אינה מסגירה חשודים לארצות הברית[4]. מנינג הועמדה למשפט באשמת רצח. במשפט, שנערך ב-1989, לא הגיע חבר המושבעים לכלל הסכמה פה אחד בדבר אשמתה, והמשפט הסתיים ללא תוצאה[5]. לאחר המשפט שבה מנינג לישראל, בינואר 1989[6]. מייד לאחר המשפט הודיעו בארצות הברית שידרשו את הסגרתו של מנינג[7]. בקשת ההסגרה של בני הזוג מנינג הוגשה לאחר שלטענת ה-FBI הצטברו ראיות נוספות[דרוש מקור]. החוקרים שיערו שרוס שכר את בני הזוג מנינג לחסל את קרותמול[8]. ההסגרה התעכבה מכיוון שבארצות הברית דרשו שישראל לא תעצור את מנינג בשטחים שמעבר לקו הירוק[9].
בני הזוג נעצרו במרץ 1991[10] ושהו במעצר 22 חודשים, שבהם התקיימו בערכאות השונות דיונים על הליכי ההסגרה וחוקיותה. דיונים אלו עוררו הד ציבורי נרחב, ופעילי ימין בישראל פעלו למניעת הסגרתו של הזוג. עורכי דינם טענו כי ה-FBI פיברק ראיות וכי טביעות האצבעות אינן של ראובן מנינג. לטענתם, אנשי השירות החשאי רדפו את מנינג מפני שלדעתם היה לו קשר לסדרת חיסולים במסגרת פעילותו בליגה להגנה יהודית. בית המשפט העליון דחה את טענותיו של מנינג, וקבע כי גם אם יש בהן ממש אין הוא יכול לדון בהן, ומקומן להידון בבית המשפט בארצות הברית.
בפסקי הדין בעניין מנינג[11] באה לידי ביטוי הפרשנות לחוק שאינה מאפשרת לבית המשפט להתעמק בענייני ראיות אשר יש לקבלן או לדחותן, ואין הוא מוסמך לבוא במקום בית המשפט של המדינה הדורשת את ההסגרה, אלא אם כן ברור לגמרי כי מדובר בראיה מופרכת מעיקרה. במקרה מנינג לא היה ניתן לעמוד במדויק על טיבן של הראיות, ועל כן נקבע כי בני הזוג בני הסגרה.
סיום הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1993 הוסגר ראובן מנינג לארצות הברית, וב-14 באוקטובר אותה שנה הוא הורשע ברצח המזכירה וילקרסון. הוא נדון בינואר 1994 למאסר עולם, שלימים נקצב, והועבר לכלא פדרלי לשאת את עונשו. ניסיון להעבירו בחזרה לישראל כדי שיישא בה את העונש נדחה, מאחר שהרצח בוצע בהיותו אזרח ארצות הברית והוא לא היה זכאי ליהנות מהחוק הקובע כי ישראלים שהוסגרו יחזרו לישראל לשאת את עונשם. מנינג שוחרר מהכלא הפדרלי בשלהי 2023.
ההחלטה לגבי הסגרת רחל מנינג התמהמהה לאחר הסגרת בעלה, בשל העובדה שהיא כבר עמדה לדין בארצות הברית. בסביבות הזמן שבו נדון בעלה למאסר עולם קבע בית המשפט בישראל כי גם היא בת הסגרה. ב-18 במרץ 1994, ימים אחדים לפני שהייתה אמורה לעלות על מטוס בדרך לארצות הברית, היא נפטרה מהתקף לב בבית הסוהר נווה תרצה.
חברי הליגה להגנה יהודית ליוו את המשפט ואת הליכי ההסגרה. מנינג זכה לתמיכת חבריו וארגוני ימין קיצוני גם לאחר הרשעתו. אלה מאמינים כי הוא חף מפשע, וכי הוא נרדף רק בגלל יהדותו. שמו של מנינג עלה במאבקים לשחרר אסירים יהודיים כמו ג'ונתן פולארד, והוא נחשב בעיני קבוצות אלה לדמות מרטירית הראויה להערצה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מאמר באתר "המשפט" הכולל דיון משפטי בהליכי הסגרה הכולל את פסק הדין בעניין מנינג
- מכתבו של ראובן מנינג מהכלא האמריקאי
- 112 F.3d 422, פסק הדין בערעור של ויליאם רוס על הרשעתו ברצח
- מאיר קץ, רחוק מהעין, רחוק מהלב, באתר ערוץ 7, 15 בפברואר 2002
- פרשת מנינג, חדשות, 24 במאי 1991
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 112 F.3d 422, פסק הדין בערעור של ויליאם רוס על הרשעתו ברצח
- ^ רן דגוני, ישראלית נעצרה בארה"ב כחשודה ברצח אמריקנית בחבילת נפץ, מעריב, 24 ביוני 1988
- ^ אורן כהן, ישראל סייעה כנראה במעצרה של מנינג, חדשות, 26 ביוני 1988
- ^ רן דגוני, רושל מנינג תישאר במעצר בארה"ב; התובעת: ישראל אינה מכבדת הסכמי ההסגרה, מעריב, 7 ביולי 1988
- ^ Michael K. Bohn, The Achille Lauro Hijacking, Brassey's 2004, page 137
- ^ אורן כהן, אשת החשוד ברצח בארה"ב, בארץ, חדשות, 1 בפברואר 1989
- ^ יעקב אילון, ארה״ב תדרוש את הסגרתו של המתנחל מקרית־ארבע בחשד לרצח, חדשות, 31 בינואר 1989
- ^ Ex-JDO Bomber Found Guilty, Washington Report on Middle East Affairs, January 1994, Page 70
- ^ רן דגוני, ישראל לא מסגירה לארה"ב 2 חשודים ברצח, מעריב, 12 ביוני 1990
- ^ דורון מאירי, זוג פעילי "כך" החשוד ברצח יוסגר לארה״ב, חדשות, 25 במרץ 1991
- ^ בג"ץ 3806/93 מנינג נ' שר המשפטים וכן בג"ץ 3261/93 מנינג נ' שר המשפטים