ראובן סירוטקין

**ראובן סירוטקין**
	ראובן סירוטקין
לידה	1934 (בן 90 בערך); בית ישראל, ישראל
מוקד פעילות	ישראל
שפה מועדפת	עברית

ראובן סירוטקין (נולד ב-1933 בירושלים) הוא מלחין חסידי ופזמונאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירוטקין נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לצבי ולדינה-לאה סירוטקין, חרדים ירושלמים שורשיים שהיו מראשוני יצרני הסודה והגזוז בעיר העתיקה מול שער ציון, עוד בימי העות'מאנים. כנער הצטרף סירוטקין ללח"י, ובמלחמת העצמאות שימש כרץ (שליח) בין עמדות ההגנה בשכונת שייח' ג'ראח.

בסוף שנת 1950 הצטרף סירוטקין לקיבוץ עין צורים באזור שפיר, שמרבית מתיישביו היו יוצאי עין צורים שבגוש עציון, לאחר ששבו מן השבי הירדני. עם נישואיו לאסתר בשנת 1955 עבר להתגורר בתל אביב. באותה תקופה, מבלי לדעת לרשום תווים, החל סירוטקין להלחין שירים למגירה בלבד, תוך שהוא מקליט אותם על רשם קול.

לחניו בוצעו בפסטיבלים שונים, ובהם פסטיבל הזמר החסידי, פסטיבל שירי ירושלים ופסטיבל שירים ביידיש. בשנת 1972 העמיד סירוטקין לתחרות בפסטיבל הזמר החסידי את שירו "והביאנו". השיר בוצע על ידי גדעון גרייף וזכה במקום הראשון.

עם הקמת רדיו קול חי הגיש סירוטקין בתחנה האזורית ביחד עם בנו ארז את התוכנית "בסגנון אישי" שעסקה במוזיקה חסידית וביוצריה. נוסף לכך הוא נהג להופיע מדי שבת במוסדות חינוך ובקיבוצים שונים. בהופעותיו נהג ללמד את המשתתפים לחן חדש למילים מן המקורות, תוך שהוא מדגים כיצד המנגינה מפרשת את המילים.

משנת 2000 הגיש סירוטקין ברשת מורשת של קול ישראל פינה בשם "יין ישן נושן", שעסקה בסיפורים שמאחורי לידתם של שירים ושודרה במהלך "מצעד הזמירות" במשך יותר מ-4 שנים.

סירוטקין, פקיד בדימוס בבנק מזרחי טפחות, מתגורר כיום בפתח תקווה.

ב- 3 בנובמבר 2009 באירוע הצדעה שקיימה אקו"ם, בבית ציוני אמריקה, בהשתתפות נשיא המדינה מר שמעון פרס, קיבל ראובן סירוטקין עם שאר הזוכים את אות יקיר אקו"ם^[1].

מיצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמלחין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחניו של ראובן סירוטקין מתפרשים על פני כל מגוון הטקסטים במקורות היהודיים. דוגמאות אחדות:

ושננתם לבניך - מתוך קריאת שמע
נחמו נחמו עמי - מתוך ספר ישעיהו
ארוממך ה' - מתוך ספר תהילים
כך היא דרכה של תורה - מתוך פרקי אבות
אור חדש - מתוך תפילת שחרית
לכו נרננה - מתוך תפילת קבלת שבת
והביאנו לציון - מתוך תפילות החגים
ובנה ירושלים - מתוך ברכת המזון
לכל מקום שאני הולך - מאמר של רבי נחמן מברסלב
כשהנשמה מאירה - לחן ייחודי למילותיו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק

כפזמונאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירוטקין גם חיבר מילים לשירים, העוסקים ברובם בשלום ובירושלים. חלק משיריו הולחנו על ידי מלחינים ידועים. משיריו:

תן לי רגע לחשוב (לחן: בועז שרעבי; ביצוע: רבקה זהר ובועז שרעבי)
חג לירושלים (לחן: אפי נצר; ביצוע: צמד רעים)
שלום מסיני (לחן: ד"ר שלום פליסר)
עיר עוז לנו (מילים ולחן: ראובן סירוטקין)
גלגולו של ניגון (לחן: דוד קריבושי) בוצע במופע בעל אותו השם, בכיכובה של בקי פריישטדט ובהשתתפותם של פרדי פאר, ושאול יצחק.

שירים ביידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

סירוטקין השתתף בפסטיבלי שירים בשפת היידיש. הוא הלחין הן שירים שאת מילותיהן חיבר הוא עצמו, והן שירים של משוררים אחרים.

א'תפילה פאר שלום ('תפילה לשלום'; מילים ולחן: ראובן סירוטקין)
פרעגנישט ('אל תשאל'; עוסק בלידתו ומהותו של שיר. מילים ולחן: ראובן סירוטקין)
זאג מיר צו ('הבטח לי'; עוסק בבקשות מאלוקים. מילים ולחן: ראובן סירוטקין)

זכיות בפסטיבל הזמר החסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיריו של סירוטקין זכו במקומות הראשונים בפסטיבלי הזמר החסידי השונים:

1972 – "והביאנו לציון" (מקום 1)
1973 – "אור חדש" (מקום 2)
1974 – "לכו נרננה" (מקום 2)
1975 – "עושה שלום" (מקום 3)
1976 – "ובנה ירושלים" (מקום 3)
1977 – "קומו ונעלה ציון" (מקום 2)
1978 – "מלכותך" (מקום 1), ושיר נוסף "אל תסתר" (מקום 2)
1980 – "ואהבת" (מקום 3)
1981 – "לא תבושי" (מקום 2)
1982 – "עלי עשור ועלי נבל" - (לחן משותף עם בנו ארז) (מקום 2)
1985 – "שיר נצח" (מקום 1) – באותה שנה הופיע הפסטיבל בכל העולם כתחרות שירים, והשיר "שיר נצח" דורג במקום הראשון ב-46 הופעות.