רג'ינלד גודול
 | |
| לידה |
13 ביולי 1901 לינקולן, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
5 במאי 1990 (בגיל 88) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
הקולג' המלכותי למוזיקה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
סר רג'ינלד גודול (באנגלית: Sir Reginald Goodall; 13 ביולי 1901 - 5 במאי 1990), מנצח אנגלי, שנודע בעיקר בביצועי האופרות של בנג'מין בריטן וריכרד וגנר.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
גודול, יליד לינקולן, למד בקולג' המלכותי למוזיקה בלונדון ובאירופה. בשנת 1929 התמנה לנגן עוגב ולמנצח מקהלה בכנסיית סט. אלבן בהולבורן, לונדון. בשנות ה-30' של המאה ה-20 היה חבר באיגוד הפשיסטים הבריטים קצר-הקיום של אוסוואלד מוסלי, חילק עלונים והשתתף באסיפות. הוא הפיץ בגלוי את השקפותיו הפרו-נאציות במשך מלחמת העולם השנייה ונעצר לזמן קצר.
גודול הצטרף ללהקת סדלר'ס ולס, מבשרת האופרה האנגלית הלאומית, בשנת 1944. לניצחון מוקדם זכה כשניצח על הצגת הבכורה של "פיטר גריימס" מאת בריטן בשנת 1947. הוא היה עוזר מנצח למנהל המוזיקלי של בית האופרה המלכותית, קובנט גארדן, קרל רנקל בסוף שנות ה-40'. גודול ניצח גם בפסטיבל גליינדבורן, בין השאר על עוד הצגת בכורה של בריטן, הפעם "אונס לוקרציה", שהייתה גם ההקלטה הראשונה שלו, עם חברת EMI.
חלק גדול מן הקריירה עבר עליו בניצוח תזמורות בבית האופרה המלכותית ובאופרה של סדלר'ס ולס. הוא עזב את קובנט גארדן כשגאורג שולטי התמנה למנהל מוזיקלי באופרה המלכותית, בחלקו משום ששולטי היה צעיר ממנו ב-11 שנים ובחלקו מתוך עוינות גזענית. בסדלר'ס ולס עבד גודול בשיתוף פעולה עם ליאונרד האנקוק, ראש הסגל המוזיקלי של סדלר'ס ולס.
גודול, אדם צנוע מטבעו, התבלט באחריות ימיו משעלה בידו להיחלץ מצלם של מגדולי המנצחים (גרמנים ואוסטרים) של תקופתו. במשך שנים עמד הכן להחליפם בשעת הצורך, ניצח על חזרות ואימן זמרים. אבל לא היו אלה קלמפרר, קאראיין או פורטוונגלר שאליהם השוו אותו. ההשוואה הייתה בינו לבין שולטי, כששניהם ניצחו והקליטו את מחזור הטבעת של וגנר. לתשומת לב מיוחדת זכו ההבדלים בטמפו ובטמפרמנט, אבל גודול זכה להערכה בעיקר על תשומת הלב לפרטים (ולהערות של וגנר) ועל החזרות הרבות והממושכות שלו. להקלטות של שולטי, שנעשו בווינה היה היתרון שבמשיכת סולנים בולטים יותר (ששרו בשפת המקור) והן נהנות כיום מהערכה רבה יותר, מן הסתם, במידה בלתי מבוטלת הודות לטמפי הנמרצים יותר שלהן, אף כי הקלטות שנעשו בתקופה האחרונה על ידי בארנבוים ולוין חזרו לגישה שקולה יותר.
בסוף שנות ה-60' וראשית ה-70', ניצח גודול על כמה הפקות וגנר מהוללות באופרה של סדלר'ס ולס (בהמשך האופרה האנגלית הלאומית), שהביאו למהפך ביוקרתו הדועכת וביססו אותו כאחד ממנצחי וגנר הראשונים במעלה בזמנו. הוא ניצח על "המייסטרזינגר" בשנת 1968 ועל "מחזור הטבעת" השלם משנת 1970 עד 1973, שתי ההפקות באנגלית, וביים בסגנון האיטי והשקול, שהיה לסימן ההיכר המובהק שלו..[1]
גודול היה אהוב על נגנים וזמרים שעמם עבד במשך תקופות ארוכות ובנה יחסי קרבה והבנה הדדיים, שקיבלו ביטוי באיכות הקלטותיו, בייחוד עם זמרים בריטים שאת הקריירות שלהם טיפח.[2] עצם העדר האנוכיות והכריזמה ציין אותו ביותר. מבקרים בריטים רבים מעריכים את מחזור הטבעת שלו כאחד היפים ביותר מבחינה ווקאלית, גם אם דמדומי האלים שלו נמשכת שעה יותר מאלה של קרל בהם ופייר בולז.
ד. קרן הולמן, "מבצעים וכלים: "הטבעת" של וגנר באנגלית של אנדרו פורטר". הופעתו הפומבית האחרונה הייתה ב-1987 ברויאל אלברט הול בלונדון, שם ניצח על להקת האופרה האנגלית הלאומית בביצוע המערכה השלישית של פרסיפל מאת וגנר. בצוות הזמרים היו גווין האוול ("גורנמאנץ"), וארן אלסוורת' ("פרסיפל") ניל האוולט ("אמפורטאס") ושלאג סקוויירס ("קונדרי").
ג'ון לוקאס פרסם ביוגרפיה מאושרת של גודול, רג'י, בשנת 1993.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רג'ינלד גודול, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רג'ינלד גודול, באתר MusicBrainz (באנגלית)
רג'ינלד גודול, באתר Discogs (באנגלית)- רג'ינלד גודול, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רג'ינלד גודול, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ .ד. קרן הולמן, "מבצעים וכלים: "הטבעת" של וגנר באנגלית של אנדרו פורטר". . 19th-Century Music, 1 (1), pp. 62-70 (July 1977).
- ^ כריסטופר פיפילד"סר רג'ינלד גודול: הערכה" . Musical Times, 131 (1771), 481 (1990).
- ^ מתיו ריי, , סקירה של רג'י', ביוגרפיה של ג'ון לוקאס Musical Times, 134 (1808), 585 (1993).