רגמים בדרום-מערב ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רגמים בדרום-מערב ירושלים
רוגם מס' 2 שנחפר על ידי אולברייט, מצוי בלב שכונת גבעת משואה
רוגם מס' 2 שנחפר על ידי אולברייט, מצוי בלב שכונת גבעת משואה
היסטוריה
תקופות תקופת הברזל II
סוג רוגם
אתר ארכאולוגי
ארכאולוגים ויליאם פוקסוול אולברייט 1923
רות עמירן שנות ה-50 של המאה ה-20
גבריאל ברקאי 1991
מצב כמחציתם הוסרו
מיקום
מיקום דרום־מערב ירושלים

רגמים בדרום־מערב ירושלים הם קבוצה של רגמים המצויות בדרום-מערב ירושלים, החל מבית זית בצפון וכלה בעיר גנים וגבעת משואה בדרום. הכינוי "רגמים" הוא כינוי שהעניקה ד"ר רות עמירן למקבץ של תלוליות אבנים ועפר שנוצרו בידי אדם ללא רבדים (בניגוד לתל שבו נמצאות מספר שכבות ריבוד של יישובים שנחברו זו על גבי זו). תלוליות דומות נתגלו גם בקפריסין.

בדרום מערב ירושלים נמצאו 19 רגמים (כמחציתם הוסרו), והם מופו במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי רות עמירן. קוטר הרגמים נע בין 10 ל-42 מטר, וגובהם בין 3 ל-9 מטר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרגמים נחקרו לראשונה בשנת 1923 על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט, שביצע חתך ברגם מס' 2 (כיום בלב שכונת גבעת משואה) אותו תיארך למאה ה-10 לפנה"ס לפי שברי החרסים שמצא.[1]

בשנת 1953 התקיימה חפירה יסודית בהנחיית ד"ר רות עמירן ובמימון משרד העבודה[2][3]. בחפירה הוסרה כל הערמה מאחד הרגמים בשכונת קריית מנחם, תוארכו הממצאים למאה השביעית לפני הספירה (תקופת ממלכת יהודה). בתחתית הרגם נתגלה מבנה בן 17 צלעות וסמוך לו בור עם שרידי שרפה[4].

בחפירת הצלה שערך ד"ר גבריאל ברקאי ברגם מס' 4 נמצאו ממצאים המתאימים למאה ה-8 לפנה"ס, כולל חותמות המתייחסות לחזקיהו.

מטרת הרגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים מספר הסברים עיקריים למהותם של הרגמים:

  1. על פי ההסבר שהציעה ד"ר עמירן, הרגמים הם אתרי קבורה מטיפוס טומולי (Tumuli), בעברית רוגם (Tumulus)
  2. על פי הממצאים המעידים על שריפת בעלי חיים וכלי אוכל שנמצאו ברגמים ייתכן ומדובר בבמות פולחן. קיימת סברה שמדובר בבמות לעבודה זרה שהיו מקובלות בירושלים בימי מנשה, אולם יהודה אליצור טען שמדובר בבמות לעבודת אלוהים, כתחליף לבית המקדש בו התקיימה עבודה זרה בימי מנשה.
  3. הסבר אפשרי נוסף הוא כי אלו שרידיהם של טקסי שרפה, הנזכרים בספרי דברי הימים וירמיהו.[5]
  4. היו שטענו, בטרם החפירה המסודרת, שהרגמים היו מצבות זיכרון לפלשתים שנפלו במלחמה בעמק רפאים[6]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Amiran R, The Tumuli West of Jerusalem, Israel Exploration Journal 8/4, 1958, עמ' 205–227
  • Barkay G, Mounds of Mystery, Biblical Archaeology Review 29/3, 2003, עמ' 32–39, 66, 68.
  • Raphael Greenberg, The Ramat ha-Nadiv tumulus field: preliminary report, Israel Exploration Journal 42,3-4, 1992, עמ' 129-152
  • Raphael Greenberg, The Ramat Hanadiv tumulus field, Ramat Hanadiv Excavations - Final Report of the 1984-1988 Seasons, Israel Exploration Society, 2000, עמ' 583-614 [A Hebrew version appeared in "Qadmoniot" 25,3-4 (1993).]
  • Ianir Milevski, A newly excavated tumulus in the Refa’im Valley, Jerusalem, ‘Atiqot 48, 2004, עמ' 51-62
  • Irina Zilberbod, A tumulus at Mazor-El’ad (site 96), ‘Atiqot 49, 2005, עמ' 9-15
  • Raphael Greenberg and Gilad Cinamon, Excavations at Rogem Gannim, Jerusalem: Installations of the Iron Age, Persian, Roman and Islamic Periods, ‘Atiqot 66, 2011, עמ' 79–106 (מאמר מקוון, דורש הרשמה (בחינם) לאתר)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Albright W.F., Interesting Finds in Tumuli near Jerusalem, BASOR 10, 1923, עמ' 1–3
  2. ^ אהרן דולב, מה עושים בכספי ה'מקדמה', מעריב, 10 ביולי 1953
  3. ^ התלים המעוררים חשד, מעריב, 2 באוגוסט 1953
    חפירה ארכיאולוגית ליד ירושלים, חרות, 5 באוגוסט 1953
  4. ^ התחדשו החפירות בתילוני ירושלים, זמנים, 2 בנובמבר 1953
  5. ^ התעלומה ברכס "עין לבן" והחשש הנד"לני, באתר כיכר השבת
  6. ^ ח. יפרח, ירושלים הבלתי נודעת, מעריב, 27 ביולי 1964