רדימיקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ
Readymix Industries (Israel) Ltd.
רדימיקס
רדימיקס
מפעל של רדימקס
מפעל של רדימקס
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים

חברת RMC

חברת האחים מאיר
תקופת הפעילות 1962–הווה (כ־62 שנים)
חברת אם CEMEX S.A.B. de C.V
חברות בנות תעשיית אבן וסיד
משרד ראשי רמת גן, ישראל
מוצרים עיקריים בטון מוכן, מוצרי מחצבה, מוצרי בטון וצמנט לבן
הכנסות 2.3 מיליארד שקל (2017)[1]
יו"ר יצחק בז'רנו
מנכ"ל יצחק בז'רנו
עובדים 1122 (2018)[1]
 
www.Readymix.co.il

תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ היא החברה הגדולה בישראל לייצור חומרי גלם ואספקתם לתעשיית הבנייה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה בשנת 1962 כסניף הישראלי של חברת Ready Mixed Concrete Limited) RMC) הבריטית, בשותפות עם חברת האחים מאיר (שבבעלות האחים משה ומרדכי מאיר). מאז ועד היום שוכנים משרדי החברה ברמת גן. רדימיקס הייתה החברה הראשונה בישראל שסיפקה בטון מוכן והפעילה מערבלי בטון ניידים בישראל, עד אז היה נהוג להכין את הבטון באתר הבנייה[2]. בשנת 1989, חילקו האחים משה ומרדכי מאיר את נכסיהם. משה מאיר קיבל בין השאר את מניות השליטה ב"יצוא חברה להשקעות" שעם עסקיה נמנים בנק ירושלים ו-32% ממניות "רדימיקס"[3]. זמן קצר לאחר הפיצול חילק משה מאיר את נכסיו בין שתי בנותיו, כנה ורינה. כנה, קיבלה את מניות השליטה בחברת "יצוא"[4]. בשנת 2002 מכרה "יצוא" את חלקה בחברה ל-RMC תמורת 18 מיליון דולר[5].

בשנת 1990 רכשה "רדימיקס" מחברת "סולל בונה" מחצית מהבעלות בחברת "תעשיית אבן וסיד", ובכך הרחיבה את תחום המוצרים והיקף הפעילויות שלה[6]. בשנת 2008 רכשה את מלוא הבעלות[7]. חברת "אבן וסיד" חולשת על ייצור חצץ, אספלט, בלוקים וסיד.

בשנת 1995, החלה עיריית רעננה במאבק לסגירת מפעל החברה באזור התעשייה בעיר שפעל במשך 25 שנים, במטרה להפוך את האזור למתחם היי-טק ומסחר[8]. העירייה שינתה רטרואקטיבית את תוכנית המתאר, לפיה יהיו אסורים השימושים הבאים באזור התעשייה: ייצור בטון, טיט, זפת, סיד, בלוקים וגומי. החברה החלה במאבק משפטי שהגיע עד בית המשפט העליון[9] אך הפסידה בו ולבסוף סגרה את המפעל ומכרה את המגרש בו הוא פעל[10].

בשנת 1996, נכנסת החברה לפעילות של ייצור מוצרי בטון לענף התשתיות התת-קרקעיות על ידי רכישת מפעל למוצרי בטון באשדוד. בשנת 2000, רכשה את חברת "בר בטון" מחברת הבנייה א.צ.ברנוביץ' תמורת 11.5 מיליון דולר[11].

במרץ 2005 הושלמה עסקת רכישת חברת האם דאז "RMC" על ידי חברת "CEMEX" המקסיקנית, חברה גלובלית המייצרת ומשווקת חומרי בנייה ביותר מ-50 מדינות, היא חברת מוצרי בנייה השנייה בגודלה בעולם והמובילה בתחום הבטון המוכן. CEMEX נסחרת בבורסה לניירות ערך בניו יורק ומעסיקה כ-50 אלף עובדים ברחבי העולם[12]. בשנת 2015, חברת הביטוח הגדולה בנורווגיה KLP, החליטה למשוך את השקעותה בחברת "CEMEX". חברת הביטוח טענה כי רדימיקס ישראל מפעילה מחצבות בגדה המערבית ומנצלת משאבי טבע בשטח כבוש בניגוד לאמנת ז'נבה[13][14].

חברות-בת של רדימיקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תעשיית אבן וסיד בע"מ
  • רדימיקס מוצרי בטון (ישראל) בע"מ
  • כימוקריט בע"מ
  • רדימיקס כנרת
  • בטון העמק
  • רדימיקס טללים
  • פרמיקס-רדימיקס תעשיות בטון

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 [1]
  2. ^ בטון מוכן - חוסך עבודה זמן וכסף, דבר, 18 ביולי 1963
  3. ^ יואב יצחק, הענק מתעורר?, מעריב, 8 במאי 1990
  4. ^ מהומה בבית הרכב: האם "מרוקנת" וולפסון קלור מאיר את נכסי החברה?, באתר גלובס, 13 באוגוסט 1998
  5. ^ יצוא מוכרת אחזקותיה ברדימיקס תמורת 18.5 מיליון דולר, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2002
  6. ^ רדימיקס הבריטית השלימה רכישת 50% מאבן וסיד, מעריב, 5 בנובמבר 1990
  7. ^ מיכאל רוכוורגר, שיכון ובינוי מכרה 50% מתעשיות אבן וסיד לרדימיקס, באתר הארץ, 26 בפברואר 2008
  8. ^ רעננה: יש ארנונה ויש מפעלי בטון, באתר גלובס, 10 בפברואר 1997
  9. ^ אליסה אודנהיימר, רדימיקס מערערת לעליון על ההחלטה לסגור המפעל ברעננה, באתר הארץ, 19 ביולי 2001
  10. ^ רדימיקס מכרה מגרש בן 2.5 דונמים ברעננה תמורת 5.4 מיליון שקל, באתר הארץ, 15 באוגוסט 2003
  11. ^ אודי בן ש"ך, העסקה התהפכה: ברנוביץ' תמכור את חלקה בבר מפעלי בטון לרדימיקס ב-11.5 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 20 באוגוסט 2000
  12. ^ בנק ירושלים עשוי למכור מניותיו ברדימיקס, באתר גלובס, 27 ביולי 2005
  13. ^ אתר למנויים בלבד ברק רביד, לא רק גופים מישראל: חברת ענק נורווגית מפסיקה להשקיע בחברות זרות שפועלות בהתנחלויות, באתר הארץ, 12 ביוני 2015
  14. ^ מיכאל מנקין, מקרה מבחן: משיכת ההשקעות של חברת KLP הנורווגית, מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה