רוביניו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוביניו
מידע אישי
לידה 25 בינואר 1984 (בן 40)
סאו ויסנטה שבברזיל
שם מלא רובסון דה סואזה
גובה 1.72 מטר
עמדה קיצוני, חלוץ
מועדוני נוער
1996–2002 סנטוס
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
2002–2005
2005–2008
2008–2010
2010
2010–2015
2014–2015
2015–2016
2016–2018
2018–2019
2019–2020
2020 		סנטוס
ריאל מדריד
מנצ'סטר סיטי
← סנטוס
מילאן
← סנטוס
גואנגג'ואו אוורגראנד
אתלטיקו מיניירו
סיוואספור
איסטנבול בשאקשהיר
סנטוס 		108 (47)
101 (25)
41 (14)
14 (5)
108 (25)
33 (11)
10 (3)
80 (31)
30 (12)
32 (4)
0 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
2003–2017 נבחרת ברזיל בכדורגל ברזיל 100 (28)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רובסון דה סואזה (בפורטוגזית: Robson de Souza; נולד ב-25 בינואר 1984) הידוע בשם רוביניו, הוא כדורגלן עבר ברזילאי ששיחק בעמדות החלוץ והקיצוני.

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוביניו נולד בפרקואה ביטרו, שכונה ענייה בסאו ויסנטה שבסאו פאולו, והתחיל לשחק שם כדורגל כבר מגיל צעיר. בגיל שש הוא הצטרף ל"ביירה-מאר", אקדמיית כדורגל מקומית; קבוצתו זכתה באליפות כבר בשנה הראשונה שלו. אחד משותפיו לקבוצה באותו זמן היה מרסלו, אחד מחבריו של רוביניו לעתיד בקבוצת ריאל מדריד. בשנת 1993, בגיל שמונה בלבד, החל לשחק בליגת כדורגל האולמות המקומית. מאוחר יותר הוא הצטרף למערכת הנוער של סנטוס, שבאותו זמן הייתה תחת פיקוחו של הכדורגלן הברזילאי האגדי פלה.

בשנת 2002, בגיל 17, חתם על החוזה המקצועני הראשון שלו עם סנטוס. הוא ערך 24 הופעות במהלכן כבש תשעה שערים בעונתו הראשונה בקבוצה הבוגרת, שבה זכתה הקבוצה באליפות ליגת העל הברזילאית. הוא העפיל לגמר גביע ליברטדורס 2003 עם סנטוס, אך הפסיד עמה בגמר לבוקה ג'וניורס.

יכולתו הטובה גרמה להצעות לקנייתו מצד מספר מועדונים אירופיים בקיץ 2004, שנה בה זכה בפרס כדורגלן השנה בברזיל, אך הוא נשאר לבסוף בסנטוס לאחר שהנהלת המועדון הברזילאי סירבה לכל ההצעות. עם זאת, יכולתו נפגעה בעונת 2004/2005 לאחר שאימו, מרינה דה סילבה סואוזה, נחטפה על ידי פושעים מזוינים בפרייה גראנדה ב-6 בנובמבר 2004, ושוחררה ללא פגע שישה שבועות לאחר מכן לאחר תשלום כופר.[1] הוא הבקיע ארבעה שערים בלבד בשמונה משחקי ליגה, אך ערכו המשיך בכל זאת לגדול לקראת סיום העונה, וסנטוס התקשתה יותר ויותר לשמור על שחקנה המוביל. ביולי 2005 החתימה ריאל מדריד את רוביניו תמורת 24 מיליון אירו, בתום משא ומתן ממושך עם סנטוס.[2]

רוביניו שיחק לראשונה בליגת העל הספרדית ב-28 באוגוסט 2005 בניצחון 1–3 על קדיס, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-49 במקומו של תומאס גראבסן. הוא שיחק 37 פעמים והבקיע שמונה שערים בעונתו הראשונה בריאל.

בפתיחת עונת 2006/2007 ירד מעמדו תחת המאמן פאביו קאפלו, שדגל בסגנון משחק שלא תאם את סגנון משחקו, ובעקבות כך הוא מיעט לקבל דקות משחק בחלק גדול מהחודשים הראשונים של העונה.[3] רק לאחר פגרת החורף החל להשתלב בהרכב הפותח וכבש שערים חשובים עבור קבוצתו במאבקי הצמרת שלה. הוא קיבל אישור מפיפ"א להיעדר ממשחק אימון של נבחרת ברזיל, והיה יכול לקחת חלק במשחק האחרון של ריאל מדריד ב-18 ביוני 2007 מול מיורקה. ריאל ניצחה 1–3 וזכתה באליפות, שהייתה השלישית בקריירה שלו. הוא אף סיים במקום התשיעי בבחירת כדור הזהב לשנת 2007.

רוביניו משחק עבור סנטוס, 2010

רוביניו כבש 11 שערים ובישל 14 שערים נוספים עבור ריאל מדריד בעונת 2007/2008. בעונה זו הוא קיבל חופש ביטוי רב יותר בקבוצה תחת אימונו של ברנד שוסטר, שתמך בכדורגל התקפי. הוא סייע לקבוצה לזכות באליפות השנייה ברציפות. עם זאת, בסיום העונה הוא רצה לעבור לצ'לסי, ובעקבות התנהלות הקבוצה הסתכסך עם שוסטר ועם ראשי ריאל.[4]

ב-1 בספטמבר 2008, ביום האחרון של עונת המלפפונים של הפרמייר ליג, הוא עבר למנצ'סטר סיטי תמורת 42.5 מיליון אירו (32.5 מיליון לירות שטרלינג). ההעברה הייתה היקרה ביותר בתולדות הסיטי, והחמישית היקרה בכל הזמנים.[5] ההעברה התבצעה באותו היום שבו נרכש המועדון על ידי קבוצת הרוכשים "אבו דאבי יונייטד".[6] נשיא ריאל מדריד, רמון קלדרון, אמר שריאל מכרה את רוביניו מסיבות מוסריות וספורטיביות, על אף הקשיים שהערימה בשחרורו מהקבוצה.[7] מאמן מנצ'סטר, מארק יוז, הגיב למהלך: "אני מאוד נלהב לזכות בהזדמנות לעבוד עם כישרון ענק כמו רוביניו".[7]

רוביניו הבקיע את שערו הראשון בפרמייר ליג בהפסד 1–3 לצ'לסי ב-13 בספטמבר 2008. מאוחר יותר הבקיע שלושער במשחק נגד סטוק סיטי. הוא ענד לראשונה את סרט הקפטן של מנצ'סטר סיטי במשחק מול האל סיטי. מעת הגעתו לקבוצה הוא ביסס את מעמדו כשחקנה המוביל: בשנת 2008 הוא כבש 11 שערי ליגה במדיה, שהציבו אותו כמלך השערים שלה, ואף במיקום גבוה בדירוג מלכי השערים של הליגה. אף על פי כן, בשנת 2009 חלה ירידה ביכולתו, והוא לא כבש אף שער במשך שלושה חודשים רצופים. רצף זה נפסק כאשר הבקיע שער במשחק מול וסט ברומיץ' אלביון.

רוביניו לא הרבה לקבל דקות משחק במדי מנצ'סטר סיטי בעונת 2009/2010, ובעקבות כך מתוך רצון להשתתף במונדיאל דרום אפריקה 2010 במדי נבחרת ברזיל, הושאל לסנטוס בחלון ההעברות בינואר 2010.

לפני סגירת חלון ההעברות של קיץ 2010, חתם במילאן לארבע שנים תמורת 15 מיליון אירו. כבש את שער הבכורה שלו בקבוצה נגד קייבו ורונה. ב-6 באוגוסט 2014 הושאל שוב לסנטוס הברזילאית לעונה אחת.

ב-16 ביולי 2015 חתם בגואנגג'ואו אוורגראנד הסינית. ב-11 בפברואר 2016 חזר לברזיל וחתם לשנתיים באתלטיקו מיניירו.

ב-23 בינואר 2018 חתם בסיוואספור מהליגה הטורקית. ב-5 בינואר 2019 חתם באיסטנבול בשאקשהיר לעונה וחצי.

ב-11 באוקטובר 2020 חתם בסנטוס לחמישה חודשים, קבוצת נעוריו והראשונה בקריירה המקצוענית שלו, תמורת שכר מינימום של 270 דולר (1,500 ריאל ברזילאי) בחודש עקב התחשבות במצבה הכלכלי הקשה של הקבוצה. לאחר כשבוע, שוחרר מהקבוצה עקב מחאה מצד האוהדים והספונסרים של הקבוצה, מכיוון שהברזילאי הורשע באונס צעירה בזמן ששיחק במילאן ב-2013.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוביניו במשחק מול צ'ילה

רוביניו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הלאומית של ברזיל במשחק גביע הזהב של CONCACAF ב-13 ביולי 2003, שבו ברזיל הפסידה 0–1 לנבחרת מקסיקו.

בגביע הקונפדרציות בשנת 2005 כבש שני שערים לזכות ברזיל, בניצחון 0–3 על נבחרת יוון ובתיקו 2-2 עם נבחרת יפן, ובכך היה המבקיע השלישי המצטיין של הנבחרת. הוא זכה עם ברזיל בטורניר בזכות ניצחון במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה.

הוא שותף בארבעה מחמשת המשחקים של נבחרת ברזיל במונדיאל 2006 כמחליף, אך לא כבש שערים. עם זאת, הוא שימש שחקן מוביל של הנבחרת בקופה אמריקה 2007 שנה מאוחר יותר, שבו היא זכתה. הוא כבש את כל ארבעת השערים של נבחרתו בשלב הבתים של הטורניר, באמצעות שלושער בניצחון 0–3 על נבחרת צ'ילה ושער בבעיטת עונשין בניצחון 0–1 על נבחרת אקוודור. הוא הבקיע שני שערים נוספים בניצחון 1–6 של ברזיל על צ'ילה ברבע הגמר. הוא כבש שישה שערים בטורניר ובכך סיים כמלך השערים שלו, בנוסף לזכייתו בתואר השחקן המצטיין של הטורניר. הוא ענד פעם אחת את סרט הקפטן במשחק ידידות מול נבחרת אלג'יריה, בעקבות היעדרותם של לוסיו וז'ילברטו סילבה.

בגביע הקונפדרציות 2009 זכה עם ברזיל בטורניר בפעם השנייה ברציפות. הוא כבש בטורניר שער אחד, ובמשחק הגמר שלו, מול נבחרת ארצות הברית, נכנס כמחליף וסייע לנבחרתו לחזור מפיגור 0–2 ולנצח 2–3.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן ששיחק בסנטוס הציג טכניקת משחק טובה, וסגנון משחקו ההתקפי דמה לזה של פלה, כוכב הקבוצה משנות ה-50 עד שנות ה-70.[8] כמו כן, סגנון הכדורגל שלו ניכר כשמח, והוא העיד כי סגנון משחקו הושפע מהיותו שחקן כדורגל אולמות בילדותו, שהקנה לו יותר גמישות. מהלך מועדף עליו הוא העברת הרגליים מצד לצד מעל הכדור מבלי לגעת בו ובכך לפרוץ לצדדים, תנועה המכונה "פדאלדה".[8] בצעירותו הוא אף הושפע מזיטו, קפטן סנטוס לשעבר.

רוביניו לא התאים להרכב של המאמן פאביו קאפלו בריאל מדריד ובעקבות כך מיעט לשחק בתחילת עונת 2006/07,[3] אך בהמשך פיתח כישורי הובלת כדור במרכז המגרש והסתגל לעמדת החלוץ המרכזי.

רוביניו נחשב למנהיג אשר עוזר בפיתוחם של שחקני קבוצתו. כך, למשל, בעת הגעתו למנצ'סטר סיטי נתלו בו ציפיות שיקדם שחקנים ברזילאים נוספים המשחקים בקבוצה, ז'ו ואלאנו.[9]

אישום והרשעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 2009 הוגשה נגד רוביניו תלונה בגין תקיפה מינית של סטודנטית מאוניברסיטת יורקשייר שטענה כי השחקן תקף אותה מינית במועדון לילה בעיר לידס, לאחר חקירה התיק נסגר.

ב-2013 התלוננה צעירה אלבנית כי רוביניו אנס אותה כחלק מאונס קבוצתי, וב-2014 נעצר ונגדו הוגש כתב אישום, בנובמבר 2018 הורשע רוביניו בעבירה של אונס ונגזר עליו תשע שנות מאסר, אך עקב החוק האיטלקי המתיר לעבריין מורשע לא לרצות את עונשו עד תום הערעורים נותר רוביניו חופשי.[10] באוקטובר 2020 דרשה השרה לעיניני נשים בברזיל כי רוביניו יאסר באופן מידי.[11] בדצמבר 2020 דחה בית המשפט את ערעורו והותיר את הרשעתו על כנה ואת העונש על תשע שנות מאסר[12] במרץ 2024 קבע בית המשפט העליון של ברזיל שרוביניו ירצה את העונש במלואו בבית כלא במדינה.[13]

סטטיסטיקות מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-13 בספטמבר 2014‏[14]‏[15]

מועדון עונה ליגה גביע יבשתי סך הכול
הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים הופעות שערים
סנטוס 2002 30 10 ? ? ? ? 30 10
2003 32 9 ? ? 14 4 46 13
2004 37 21 ? ? 8 4 45 25
2005 12 6 ? ? 9 6 21 12
סך הכול 111 46 ? ? 31 14 142 60
ריאל מדריד 2005/2006 37 8 6 4 8 0 51 12
2006/2007 32 6 2 1 7 1 41 8
2007/2008 32 11 2 0 6 4 40 15
סך הכול 101 25 10 5 21 5 132 35
מנצ'סטר סיטי 2008/2009 31 14 0 0 10 1 41 15
2009/2010 2 0 1 0 0 0 3 0
סנטוס (השאלה) 2010 2 0 8 6 12 5 22 11
מילאן 2010/2011 34 14 4 1 7 0 45 15
2011/2012 28 6 3 1 8 3 40 10
2012/2013 23 2 1 0 3 0 27 2
2013/2014 23 3 2 1 7 1 32 4
סנטוס (השאלה) 2014 16 4 5 5 0 0 21 9
2015 4 2 3 1 13 5 20 8
גואנגג'ואו אוורגראנד 2015 10 3 0 0 1 0 11 3
אתלטיקו מיניירו 2016 0 0 0 0 0 0 0 0
סך הכול בקריירה 376 115 30 17 93 27 540 182

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטוס
ריאל מדריד
מילאן
גואנגג'ואו אוורגראנד
נבחרת ברזיל
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוביניו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Guardian, Footballer's plea for kidnapped mother, 10.11.2004
  2. ^ Times of India, Real add Robinho to their galaxy, 22.07.2005
  3. ^ 1 2 רוביניו: "אני לא שמח בריאל, קאפלו לא סומך עלי", באתר ynet, 14 בפברואר 2007
  4. ^ רוביניו: "לא אמשיך בריאל, אעזוב לצ'לסי", באתר ynet, 31 באוגוסט 2008
  5. ^ Realmadrid.com, Real Madrid and Manchester City agree to terms on Robinho transfer with wages in the region of £160,000 a week, 1.09.2008
  6. ^ BBC, Arab group agrees Man City deal, 1.09.2008
  7. ^ 1 2 רוביניו במנצ'סטר סיטי, ברבאטוב ביונייטד, באתר וואלה!‏, 2 בספטמבר 2008
  8. ^ 1 2 nrg, רוביניו: "יש כל מה שצריך להיות אלופי העולם"
  9. ^ nrg, אל ניניו: הרומן הלא מוצלח בין רוביניו למנצ'סטר סיטי, 23 בינואר 2009
  10. ^ תומר יצחק‏, הלך הילד, נשאר הכלא: רוביניו חוזר לאירופה אחרי שנשלח לתשע שנות מאסר, באתר וואלה!‏, 26 בינואר 2018
  11. ^ ‏שרה בממשלת ברזיל דורשת להכניס את רוביניו לכלא מיידית, באתר ספורט1, 20 באוקטובר 2020
  12. ^ הערעור נדחה, רוביניו נידון ל-9 שנות מאסר, באתר ‏מאקו‏, 10 בדצמבר 2020
  13. ^ מערכת וואלה! ספורט‏, בית המשפט העליון בברזיל הכריע: רוביניו נשלח לתשע שנות מאסר, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2024
  14. ^ soccerbase, Robinho
  15. ^ Football Database, ROBINHO (Robson (Robinho) de Souza)


נבחרת ברזיל – מונדיאל 2006

1 דידה • 2 קאפו • 3 לוסיו • 4 חואן • 5 אמרסון • 6 רוברטו קרלוס • 7 אדריאנו • 8 קאקה • 9 רונאלדו • 10 רונאלדיניו • 11 זה רוברטו • 12 רוג'ריו סני • 13 סיסיניו • 14 לואיזאו • 15 כריס • 16 ז'ילברטו • 17 ז'ילברטו סילבה • 18 מיניירו • 19 ז'וניניו • 20 ריקארדיניו • 21 פרד • 22 ז'וליו סזאר • 23 רוביניו • מאמן: פריירה

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2007 (מקום ראשון)

1 הלטון • 2 מאייקון • 3 אלכס • 4 חואן • 5 מיניירו • 6 ז'ילברטו • 7 אלאנו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 ואגנר לאב • 10 דייגו • 11 רוביניו • 12 דוני • 13 דניאל אלבס • 14 אלכס סילבה • 15 נאלדו • 16 קלבר • 17 ז'וזואה • 18 פרננדו • 19 ז'וליו בפטיסטה • 20 אנדרסון • 21 אפונסו אלווס • 22 פרד • מאמן: דונגה

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל – מונדיאל 2010

1 ז'וליו סזאר • 2 מאייקון • 3 לוסיו • 4 חואן • 5 פליפה מלו • 6 באסטוס • 7 אלאנו • 8 ז'ילברטו סילבה • 9 לואיס פביאנו • 10 קאקה • 11 רוביניו • 12 גומש • 13 דניאל אלבס • 14 לואיזאו • 15 טיאגו סילבה • 16 ז'ילברטו • 17 ז'וזואה • 18 רמירס • 19 ז'וליו בפטיסטה • 20 קלברסון • 21 נילמר • 22 דוני • 23 גראפיטה • מאמן: דונגה

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2011

1 ז'וליו סזאר • 2 אלבס • 3 לוסיו • 4 טיאגו סילבה • 5 לייבה • 6 סנטוס • 7 רוביניו • 8 רמירס • 9 פאטו • 10 גאנסו • 11 ניימאר • 12 ויקטור • 13 מאייקון • 14 לואיזאו • 15 סנדרו • 16 אלאנו • 17 אליאס • 18 מורה • 19 פרד • 20 ז'אדסון • 21 אדריאנו • 22 ז'פרסון • 23 לואיז • מאמן: מנזס

ברזילברזיל
נבחרת ברזיל – קופה אמריקה 2015

1 ז'פרסון • 2 אלבס • 3 מירנדה • 4 דוד לואיז • 5 פרננדיניו • 6 פיליפה לואיס • 7 דוגלאס קוסטה • 8 אליאס • 9 טארדלי • 10 ניימאר • 11 פירמינו • 12 נטו • 13 מרקיניוס • 14 טיאגו סילבה • 15 ג'פרסון • 16 פאביניו • 17 פרד • 18 אברטון ריביירו • 19 ויליאן • 20 רוביניו • 21 קוטיניו • 22 קאסמירו • 23 מרסלו גרוהה • מאמן: דונגה

ברזילברזיל
הקודם:
אלכס 		כדורגלן השנה בברזיל
2004 		הבא:
קרלוס טבס
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=רוביניו&oldid=38350835"