רוברטו מרטינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוברטו מרטינס
מרטינס, 2018
מרטינס, 2018
מידע אישי
לידה 13 ביולי 1973 (בן 50)
בלגר שבספרד
שם מלא רוברטו מרטינס מונטוליו
גובה 1.75 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
19821990
1990 - 1992
בלגר
ריאל סרגוסה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
19911993
1993–1994
1994 - 1995
1995 - 2001
2001 - 2002
2002 - 2003
2003 - 2006
2006 - 2007
סך הכול:
ריאל סרגוסה ב'
ריאל סרגוסה
בלגר
ויגאן את'לטיק
מאת'רוול
וולסול
סוונסי סיטי
צ'סטר סיטי
1 (0)
19 (2)
187 (17)
16 (0)
6 (0)
122 (4)
31 (3)
382 (26)
קבוצות כמאמן
20072009
2009 - 2013
2013 - 2016
2016 - 2022
2023 -
סוונסי סיטי
ויגאן את'לטיק
אברטון
נבחרת בלגיה
נבחרת פורטוגל
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

רוברטו מרטינס מונטוליוספרדית: Roberto Martínez Montoliú; נולד ב-13 ביולי 1973) הוא כדורגלן עבר ספרדי ששיחק בעמדת הקשר האחורי, וכיום מאמן נבחרת פורטוגל.

מרטינס החל את קריירת המשחק בריאל סרגוסה, אך בגיל צעיר עבר לשחק באי הבריטי, שם שיחק במספר קבוצות באנגליה, ויילס וסקוטלנד.

כמאמן, הוביל מרטינס את ויגאן את'לטיק לזכייתה הראשונה בהיסטוריה בגביע ה-FA.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינס החל את דרכו המקצועית בקבוצת הנוער של בלגר מעיר הולדתו, כשהיה בן תשע. ב-1990, כשהיה בן 16 עבר לקבוצת הנוער של ריאל סרגוסה. כבר ב-1991 ערך הופעה ראשונה במדי קבוצת המילואים של המועדון, אך במרבית הזמן בשלוש השנים הראשונות שלו שיחק במדי קבוצת הנוער. ב-20 ביוני 1993, במסגרת מחזור הנעילה של עונת 1992/1993, זכה לדקות ראשונות במדי הקבוצה הבוגרת, כשעלה כמחליף במשחקה של סרגוסה מול אתלטיקו מדריד שהסתיים בשוויון 2-2. עונה אחר כך חזר לקבוצת המילואים וסייע לה להעפיל בחזרה לליגה השלישית ממנה ירדה בעונה הקודמת, ובמקביל נכלל בסגל הקבוצה הבוגרת שזכתה באותה עונה בגביע המלך הספרדי, על אף שלא זכה להופעות ליגה במדיה במהלך העונה.

בסיום עונת 1993/1994, כשלזכותו הופעת ליגה אחת במדי סרגוסה, חזר מרטינס לקבוצת נעוריו בלגר ששיחקה בליגה הרביעית, ושיחק במדיה עונה אחת, בה סיימה הקבוצה במקום השלישי בטבלה. במקביל, ניהל עבור המועדון את בית הספר לכדורגל שלו, כתחליף לשירות צבאי.

בסיום העונה זכה מרטינס להצעה מבעליה החדשים של קבוצת ויגאן את'לטיק, דייב וילאן, לעבור לשחק בשורות המועדון האנגלי. המועדון היה אז בתחתית הליגה הרביעית באנגליה, אך עם הבעלים החדש שאפה להתקדם עד לליגות הבכירות. מרטינס חתם בקבוצה בהעברה חופשית ב-25 ביולי 1995, הצטרף לשני ספרדים נוספים שכבר חתמו בקבוצה, ויחד זכו השלושה לכינוי "שלושת האמיגוס". ב-12 באוגוסט ערך הופעת בכורה בקבוצה וכבש בהפסד 1–2 לג'ילינגהאם. מרטינס סיים את העונה כמלך שערי המועדון עם 13 כיבושים בכל המסגרות. עונה אחר כך זכתה הקבוצה באליפות הליגה, ומרטינס נבחר לאחד ממצטייני העונה בליגה. היכולת האישית שהפגין במקביל להצלחה הקבוצתית זיכו אותו בחוזה חדש לארבע עונות במדי הקבוצה. לאחר עונה אחת במרכז הטבלה בליגה השלישית, הייתה ויגאן בשנים שלאחר מכן לחברה קבועה בפלייאוף ההעפלה לליגת המשנה, כולל הפסד בגמר לג'ילינגהאם לאחר הארכה בסיום עונת 1999/2000 באצטדיון ומבלי.

בסיום עונת 2000/2001, לאחר שש עונות במדי ויגאן, שוחרר מרטינס מהקבוצה, וביולי 2001 הצטרף בהעברה חופשית למאת'רוול מליגת העל הסקוטית. מרטינס לא הצליח להשתלב בהרכב הקבוצה, וסיים את דרכו במועדון בתום עונה אחת, בה רשם 16 הופעות ליגה בלבד, מתוכן שמונה בהרכב הפותח. הקבוצה אמנם הצליחה לשרוד בליגה הבכירה, אך נכנסה להליכי פירוק לקראת סיומה, ולכן שוחרר מרטינס.

לקראת עונת 2002/2003 חזר מרטינס לאנגליה, וחתם במדי וולסול מליגת המשנה. מרטינס לא הצליח להשתלב בקבוצה, והספיק לערוך הופעה אחת בלבד בהרכב הפותח שלה (במהלכה גם הורחק בכרטיס אדום) ועוד חמש הופעות כמחליף, בטרם שוחרר ממנה לאחר חצי עונה בלבד. בינואר 2003 חתם על חוזה קצר-טווח בסוונסי סיטי, אז מתחתית הליגה הרביעית. הוא התמנה במהרה לקפטן הקבוצה, וסייע לה לשרוד בליגה ולשמור על מעמדה בליגות המקצועניות במחזור הנעילה של העונה. עם סיום העונה, למרות התעניינות מצד מועדונים מליגת המשנה, חידש מרטינס את חוזהו בסוונסי. בתחילת עונת 2004/2005 החליט המאמן קני ג'קט לגרוע את מרטינס מסגל הקבוצה, אך מרטינס הצליח לסלול את דרכו בחזרה להרכב הקבוצה, ורשם 37 הופעות ליגה (מתוך 46 אפשריות) בדרך למקום השלישי שהוביל את הקבוצה לליגה השלישית. מרטינס נותר בסוונסי עונה נוספת, עד שבמאי 2006 שוחרר מהקבוצה.

לקראת עונת 2006/2007 חתם מרטינס בצ'סטר סיטי מהליגה הרביעית בחוזה לשנתיים, אך ב-24 בפברואר 2007, לאחר כחצי עונה, חזר לסוונסי סיטי לתפקיד מאמן-שחקן במקומו של קני ג'קט, המאמן ששחרר אותו מהקבוצה חצי עונה קודם לכן. מכיוון שההחתמה התבצעה לאחר סיום חלון ההעברות, מרטינס לא יכול היה להירשם כשחקן בקבוצה עד לסיום העונה. אף על פי שרצה להמשיך לשחק במקביל לתפקיד המאמן, הרגיש מרטינס כי לא יוכל לתפקד באופן מיטבי בתפקיד כפול, והחליט לפרוש ממשחק פעיל בגיל 33 ולהתמקד בקריירת האימון.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינס הגיע לסוונסי סיטי במהלך עונת 2006/2007, כשהקבוצה שיחקה בפוטבול ליג הראשונה, שהיא הליגה השלישית באנגליה. עם מרטינס על הקווים רשמה סוונסי רצף של הפסד בודד ב-11 משחקים, מה שנתן להם את האפשרות לסיים במקום המוביל לפלייאוף ההעפלה במחזור האחרון. סוונסי החמיצה את ההזדמנות כשנוצחה 3–6 על ידי בלקפול וסיימה שביעית בלבד, בעוד בלקפול סיימה במקום השלישי ועלתה אוטומטית לליגת המשנה.

את עונת 2007/2008, העונה הראשונה אותה פתח מרטינס כמאמן, פתחה סוונסי ביכולת גבוהה. מרטינס עצמו זכה לתואר מאמן חודש אוקטובר בליגה, כשהוא מוביל את קבוצתו לארבעה ניצחונות רצופים ומרשימים, בהם 5-0 על לייטון אוריינט ו-1–4 על בורנמות'. כעבור חודשיים שוב זכה בתואר מאמן חודש דצמבר, ושמר על התואר גם בינואר, כשסוונסי רושמת ניצחונות מרשימים, ביניהם ניצחונות על יריבותיה של סוונסי לצמרת, 3-2 על לידס יונייטד ו-0–4 על דונקסטר רוברס. בסיום העונה זכתה סוונסי באליפות הליגה בפער עשר נקודות מסגניתה נוטינגהאם פורסט. מרטינס זכה בתואר מאמן העונה של הפוטבול ליג הראשונה, ובמקביל חידש את חוזהו כמאמן הקבוצה.

בעונת 2008/2009 הוביל מרטינס את סוונסי בעונתה הראשונה בליגת המשנה מזה 24 שנים. הקבוצה הפגינה יכולת טובה במהלך העונה, תוך שהיא משיגה ניצחונות מרשימים על קבוצות צמרת כמו וולברהמפטון וונדררס ורדינג, ומדיחה בגביע ה-FA את קבוצת הפרמייר ליג פורטסמות', מחזיקת הגביע המכהנת, עם ניצחון 0–2. בסיום העונה התייצבה סוונסי במקום השמיני בליגה.

במהלך תקופתו של מרטינס בסוונסי, הוא היווה מטרה מצד קבוצות רבות שחפצו בשירותיו, אך הצהיר מספר פעמים כי יעזוב את הקבוצה רק אם יכריחו אותו. כמו כן, הוא התבטא בחריפות כנגד שחקנים שבתקופה המוצלחת של סוונסי בחרו לעזוב אותה תמורת כסף גדול במקומות אחרים. ביוני 2009, עם סיום העונה, פנו קבוצות ויגאן את'לטיק וסלטיק לסוונסי על מנת לפתוח במשא ומתן עם מרטינס. בסיום התהליך דייב וילאן, הבעלים של ויגאן שהחתים את מרטינס בקבוצה כשחקן כ-14 שנים קודם לכן, החתים אותו פעם נוספת בקבוצה והפעם כמאמן. מרטינס חתם על חוזה לשלוש שנים בגובה של כ-1.5 מיליון ליש"ט, וקיבל את הבטחתו של וילאן כי לא יפוטר במהלך תקופה זו גם אם הקבוצה תרד ליגה במהלכה. מעברו של מרטינס לוויגאן לא התקבל בעין יפה על ידי אוהדי סוונסי, נוכח הצהרותיו הקודמות של המאמן. הוא אף זכה לכינוי "יהודה איש קריות" בקרב אוהדי סוונסי, אך הסביר כי ההזדמנות לאמן בפרמייר ליג את הקבוצה בה החל את הקריירה האנגלית שלו הייתה טובה מדי כדי לסרב לה.

משחקו הראשון של מרטינס כמאמן ויגאן היה ב-15 באוגוסט 2009, והסתיים בניצחונה של הקבוצה 2-0 על אסטון וילה בחוץ, הפעם הראשונה בתולדות הקבוצה בפרמייר ליג היא הצליחה לנצח במחזור הבכורה. העונה של ויגאן התאפיינה בחוסר יציבות. לצד ניצחונות ביתיים על קבוצות בכירות, בהם 2–3 על ארסנל, 3-1 על צ'לסי ו-0–1 על ליברפול, ספגה הקבוצה מפלות קשות, בהן תבוסת 8-0 לצ'לסי ו-1–9 לטוטנהאם הוטספר, הפסדה הגבוה ביותר של ויגאן בהיסטוריה והפעם הראשונה בה קבוצה מבקיעה תשעה שערים בפרמייר ליג מאז מנצ'סטר יונייטד ב-1995. בסיומה של העונה התייצבה ויגאן במקום ה-16, שש נקודות מעל הקו האדום.

מרטינס כמאמן אברטון, 2013

בעונת 2010/2011 סיימה הקבוצה באותו מקום בליגה, הפעם רק שלוש נקודות מעל לקו האדום. במהלך העונה פגשה ויגאן את סוונסי במסגרת גביע הפוטבול ליג, ומרטינס התקבל באווירה עוינת, אך סיים את המשחק עם ניצחון 0–2. לאחר פתיחה מוצלחת לעונת 2011/2012, עונתו השלישית של מרטינס בקבוצה, חלה ירידה משמעותית ביכולתה והיא צברה רצף של שמונה הפסדים רצופים שמיקמו אותה בתחתית הטבלה. בין החודשים אוגוסט 2011 לפברואר 2012 צברה הקבוצה ארבעה ניצחונות בלבד, מה שהוביל להערכות כי ירידת ליגה תהייה בלתי נמנעת עבורה. לקראת סיום העונה חל שיפור קיצוני ביכולתה של הקבוצה, שהשיגה רצף תוצאות מוצלחות, ביניהן ניצחונות מרשימים על יריבות בכירות ובהן מנצ'סטר יונייטד, ליברפול, ארסנל וניוקאסל יונייטד. ויגאן השיגה רצף של שבעה ניצחונות מתשעה משחקים, שהוביל אותה לסיים את העונה במקום ה-15, שבע נקודות מעל לקו האדום, וכן את תואר מאמן חודש אפריל 2012 בפרמייר ליג למרטינס. בסיום העונה, על אף משא ומתן בין מרטינס לליברפול, הודיע מרטינס כי יישאר בתפקיד עונה נוספת.

בעונת 2012/2013 שוב נלחמה ויגאן בתחתית הטבלה. במהלך העונה נקנס מרטינס על ידי התאחדות הכדורגל האנגלית עקב הערות שהשמיע בתום הפסדה של ויגאן 4-0 למנצ'סטר יונייטד ב-15 בספטמבר 2012. מרטינס טען כי מנצ'סטר מקבלת יחס מועדף מהשופטים במגרשה הביתי. במקביל למצבה הרעוע בתחתית הליגה, הצליחה הקבוצה להתקדם בשלבים בגביע ה-FA. שיאה הקודם של הקבוצה במפעל היה העפלה לרבע הגמר, שיא שנופץ על ידי ויגאן של מרטינס בזכון ניצחון 0–3 בשלב זה על אברטון. בשלב חצי הגמר פגשה ויגאן את מילוול, הנציגה היחידה של ליגת המשנה שנותרה בתחרות. ויגאן גברה על מילוול 0–2 באצטדיון ומבלי, והבטיחה לעצמה ביקור נוסף באצטדיון לגמר הגביע, וכן את המקום בליגה האירופית בעונה הבאה, שכן לגמר העפילה איתה מנצ'סטר סיטי שלה כבר הובטח מקום בליגת האלופות בזכות מיקומה בליגה. ב-11 במאי 2013 נפגשו הקבוצות באצטדיון ומבלי, עם יתרון ברור למנצ'סטר סיטי לפני המשחק. ויגאן הצליחה לרשום את אחת מההפתעות הגדולות בהיסטוריה של גמר הגביע האנגלי, כשהשיגה את הניצחון בזכות שער בנגיחה בתוך תוספת הזמן של המשחק, וזכתה בגביע ה-FA הראשון בתולדותיה. שלושה ימים בלבד לאחר הזכייה, נקבע כי ויגאן תרד לליגת המשנה, בעקבות תבוסת 1–4 לארסנל. היא הייתה לקבוצה הראשונה בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי שזוכה בגביע ויורדת ליגה באותה עונה.

ב-5 ביוני 2013, לאחר ארבע עונות כמאמן ויגאן, נותר מרטינס בפרמייר ליג כשחתם כמאמנה של אברטון לארבע עונות[1], תמורת חבילת פיצויים לוויגאן בשווי 1.5 מיליון ליש"ט. מרטינס נבחר להוביל את המועדון במקומו של דייוויד מויס, שעזב את הקבוצה באותו שבוע לאחר 11 שנים על מנת להחליף את אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. בפתיחת עונת הבכורה שלו, עונת 2013/2014, היה מרטינס למאמן אברטון הראשון שנמנע מהפסד בששת משחקיו הראשונים בתפקיד. הרצף נעצר משחק אחד בלבד אחר כך, כשאברטון הפסידה לפולהאם 2-1 בגביע הליגה. מרטינס הוביל את אברטון לעונה מרשימה והישגית. ב-12 באפריל 2014, בעקבות ניצחון החוץ 0–1 על סנדרלנד שהיה ניצחונה השביעי ברציפות, ניפצה אברטון את שיא הניצחונות הרצופים שלה, וכן את שיא הנקודות לעונה של הקבוצה, חמישה מחזורים לפני סיומה. כשבוע אחר כך, בעקבות ניצחון 0–2 על מנצ'סטר יונייטד, היה מרטינס למאמן אברטון הראשון שמוביל אותה לניצחון כפול באותה עונה על מנצ'סטר יונייטד מאז עונת 1969/1970. אברטון סיימה עונה מוצלחת במקום החמישי בטבלה, ועם סיום העונה חתם מרטינס על חוזה חדש בקבוצה לחמש עונות.

על אף ההישג הנאה בעונה החולפת, אברטון ומרטינס פתחו באופן חלש את עונת 2014/2015. אברטון לא ניצחה בשלושת המחזורים הראשונים, והשיגה ניצחון אחד בלבד משבעת משחקי הליגה הראשונים שלה. עד למרץ 2015, שיאו של המשבר ביכולת הקבוצה, היא רשמה ניצחון אחד בלבד מעשרת משחקיה האחרונים. הפסד 0–2 לארסנל הציב אותה במקום ה-14 בליגה, רק שש נקודות מעל לקו האדום. עד לסיום העונה הצליחה אברטון להתייצב ולסיים את העונה במקום ה-11. במקביל לליגה, השתתפה הקבוצה במשחקי הליגה האירופית. היא הוגרלה לשלב הבתים של המפעל, שם סיימה בראש הבית במרחק נקודה מוולפסבורג הגרמנית. היא הדיחה בקלות את יאנג בויס ברן בסיבוב הנוקאאוט הראשון עם ניצחון 7-2 בסיכום שני המשחקים. בשמינית הגמר היא גברה במשחק הראשון 2-1 על דינמו קייב בבית, אך בגומלין הובסה 2–5 וסיימה את דרכה במפעל. לאחר הפסד 3:1 ללסטר סיטי פוטר מרטינס מחזור אחד לסיום העונה.

ב-3 באוגוסט 2016 מונה מרטינס למאמנה של נבחרת בלגיה[2].

ב-9 בינואר 2023 מונה למאמנה של נבחרת פורטוגל.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביוני 2009 נישא מרטינס לבת זוגו, בת' תומפסון הסקוטית, אותה הכיר בשנת 2002, כששיחק בקבוצת מאת'רוול. לבני הזוג ילדה משותפת בשם לואלה.

במקביל לעיסוקיו כמאמן, משמש מרטינס כפרשן ספורט. הוא העניק פרשנות מהאולפן עבור רשת ESPN בסיקורי המונדיאלים ב-2010 וב-2014, וכן במשחקי גביע הקונפדרציות 2013. הוא היה אורח קבוע בתוכנית המסקרת את הליגה הספרדית ברשת סקיי ספורטס, ורשם מספר הופעות כפרשן אורח בתוכנית המרכזית של רשת BBC לסיקור משחקי הפרמייר ליג.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינס כמאמן ויגאן, 2009

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאל סרגוסה
ויגאן את'לטיק
סוונסי סיטי

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגאן את'לטיק

נבחרת בלגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוברטו מרטינס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת בלגיהמונדיאל 2018 (מקום שלישי)

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 קומפני • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 פלאיני • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טיילמאנס • 18 יאנוזאי • 19 דמבלה • 20 בויאטה • 21 בטשואיי • 22 שאד'לי • 23 דנדונקר • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהיורו 2020

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 ורמאלן • 4 בויאטה • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה/קמינסקי • 13 סלס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 פנאקן • 18 דנאייר • 19 דנדונקר • 20 בנטקה • 21 קסטאן • 22 שאד'לי • 23 בטשואיי • 24 טרוסארד • 25 דוקו • 26 פראט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה
נבחרת בלגיהמונדיאל 2022

1 קורטואה • 2 אלדרווירלד • 3 תיאט • 4 פאאס • 5 ורטונגן • 6 ויטסל • 7 דה בראונה • 8 טילמנס • 9 לוקאקו • 10 א. אזאר • 11 קרסקו • 12 מיניולה • 13 קסטילס • 14 מרטנס • 15 מנייה • 16 ת. אזאר • 17 טרוסארד • 18 אוננה • 19 דנדונקר • 20 פנאקן • 21 קסטאן • 22 דה קטלארה • 23 בטשואיי • 24 אופנדה • 25 דוקו • 26 דבאסט • מאמן: מרטינס

בלגיהבלגיה