רויטל עמית

רויטל עמית
לידה	31 בינואר 1952 (בת 72); חיפה, ישראל
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	מ-1970
עיסוק	קריינית, שדרנית רדיו
מעסיק	רדיוס 100FM, רדיו לב המדינה, קול ישראל (בעבר)
צאצאים	יובל בינדר, נמרוד בינדר
קישורים חיצוניים
פייסבוק	revital.amit

רויטל עמית (נולדה ב-31 בינואר 1952) היא קריינית ושדרנית רדיו ישראלית. עבדה ב"קול ישראל" של "רשות השידור" במשך כארבעים שנה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמית נולדה בחיפה בשם רויטל סלוצקי וגדלה בנתניה. אביה של רויטל, אבינעם סלוצקי^[1] (בנו של נח סלוצקי) היה מאנשי פלגות הלילה המיוחדות.

את שירותה הצבאי עשתה בגלי צה"ל. בשנות ה-70 הגישה בגלי צה"ל את התוכניות "חמים וטעים", "כאלה היו השירים שהיו", "מצעד המרגנית"^[2] ועוד. באוגוסט 1973 השתתפה בהצגה "כה לחי" במלאת כ"ה שנות עצמאות למדינה. באותה שנה השתתפה בהצגה "תפוס את הגנב" שהופסקה לאחר מספר הצגות בגלל מלחמת יום הכיפורים. ב-1976 החלה לעבוד ב"קול ישראל".^[3] באותה שנה גם קריינה דברי קישור בהופעתה של רקדנית הפלמנקו סילביה דוראן. ברשת ב' הגישה את התוכנית "בוקר טוב - שירים ופרפראות", והשתתפה בתוכניות ההומור "לצון נופל על לצון" (שהסתיימה במאי 1979) ו"צחוק באמצע". הופעתה הראשונה בטלוויזיה הייתה כשהנחתה ביחד עם מלאכי חזקיה את פסטיבל למנצח שיר מזמור התשיעי שהתקיים בחנוכה תשל"ט - דצמבר 1978 ושודר בשידור חי בערוץ הראשון. ב-17 בדצמבר 1979 הנחתה ביחד עם אלי ישראלי את התוכנית הראשונה של "אות ועוד" - סדרת שעשועונים ששודרה בטלוויזיה החינוכית, והמשיכה להנחות את השעשועון הזה גם בהמשך. הופיעה בהצגת ההומור "זה רדיו זה" ביחד עם יואל ריפל ומשה טימור.

בשנות ה-80 הנחתה ביחד עם אברהם מור את המופע "כשהיסמין פורח" ששודר בשידור חי בערוץ הראשון והתקיים בבנייני האומה בחנוכה תשמ"ג - דצמבר 1982, לציון 25 שנה לתוכנית "כשהיסמין פורח", ולציון 100 שנה לעלייה הראשונה מתימן. השתתפה במשדרי הומור שונים ב"קול ישראל" כמו פינת שיחות הטלפון הפיקטיביות מסבתא אטה אישטנם ונכדתה צחית, בתוכנית "שלושה בגיגית" של שוש עטרי ודודו דותן. הגישה ברשת ג' במשך יותר מעשור את תוכנית הד"שים הפופולרית "לי ולך שיר וברכה". התוכנית חזרה לשידור בהגשתה של עמית בשנת 2009, לאחר הפסקה של 22 שנה.^[4] בנוסף, הגישה בג' את התוכניות "באוויר" (בעריכת טוני פיין) ו"עוד להיט". בתחנת הרדיו 88FM הגישה מידי שבת תוכנית שירי "אולדיז" (Oldies) בעריכת קריסטינה גוליאט.

בסוף ספטמבר 2015 הייתה רויטל עמית אמורה לפרוש מ"קול ישראל" במסגרת הרפורמה ברשות השידור.^[5] קובי מנורה, חברה לעבודה, צילם את פרידתה העצובה והנרגשת מהמאזינים ופרסם את הסרטון בדף הפייסבוק שלו. הסרטון התפשט במהירות באינטרנט, הופץ בטוויטר, זכה לעשרות אלפי צפיות ושודר בתוכניות טלוויזיה. אז, הוסכם שרויטל תמשיך לשדר ארבעה חודשים נוספים, עד יום הולדתה ה-64, בסוף ינואר 2016. שידור הפרידה הנרגש והסופי שלה מהמאזינים ומקול ישראל היה ב-30 בינואר 2016 בתחנת 88FM. היא סיימה את השידור בקריאה לשמור על קול ישראל ועל רשות השידור, המצויה בימים לא פשוטים ובעיצומן של טלטלות, ובשידור השיר My Way בביצועו של אלביס פרסלי.^[6]

מס' חודשים לאחר פרישתה מקול ישראל, החלה רויטל לשדר בתחנת הרדיו האזורית רדיוס 100FM את התוכנית "אלה היו הימים" שמתרכזת במוזיקה לועזית משנות ה-50 וה-60^[7].

רויטל עמית היא אם לשניים, ביניהם השחקן יובל בינדר. מתגוררת בתל אביב. אחותה הצעירה היא השחקנית יעל עמית. אחייניתה היא השחקנית ואשת גלי צה"ל בעבר תמר עמית יוסף.

דודה, אחי אביה היה רס"ן זאב "זאבל'ה" עמית (סלוצקי) אשר עליו ועל יוסף "יוסל'ה" רגב (גרבר) כתבה נעמי שמר את השיר אנחנו שנינו מאותו הכפר.