רוני כתריאלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף רוני קסריל)
רוני כתריאלס
לידה 15 בנובמבר 1938 (בן 85)
יוהנסבורג, דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה דרום אפריקה עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה King Edward VII School עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הקונגרס הלאומי האפריקני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
פרס אלן פטון (2011) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רונלד "רוני" כתריאלס (קרי: קַסְרִילְס, אנגלית: Ronnie Kasrils; נולד ב-15 בנובמבר 1938 ביוהנסבורג) הוא פוליטיקאי יהודי דרום-אפריקאי.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של רוני, איזידור כתריאלס ורנה כהן, היו פליטים יהודים שהגיעו לדרום אפריקה מליטא ולטביה. אביו היה סוחר. רוני גדל בשכונת יווויל, שם חיו הרבה מהגרים יהודים. הצטרף בנעוריו לתנועת בית"ר בעיר. אחרי לימודי התיכון עבד כתסריטאי ובמאי סרטים. האירוע ששינה את חייו, היה הטבח שארפוויל בשנת 1960. הוא החליט להילחם נגד שלטון האפרטהייד ולהצטרף ל-ANC, ושנה אחר-כך למפלגה הקומוניסטית של דרום-אפריקה. בשנת 1962 נגזר עליו איסור לנאום בפומבי למשך חמש שנים. הוא היה אחד המייסדים של חנית האומה (אומקונטו ווה סיזווה), הזרוע הצבאית של ה-ANC, יחד עם ארתור גולדרייך, לוחם הפלמ"ח לשעבר. בשנת 1963 הוא היה המפקד האזורי של נאטאל בחוף המזרחי, בשנת 1964 הוא נשלח לאודסה לאימונים צבאיים, ומאוחר יותר ללונדון. בתקופה זו הוא עבד עם ג'ו סלובו, גם הוא יהודי ליטאי, המכונה "ג'ו האיום". הוא שירת את ה-ANC ובמיוחד את "חנית האומה" בארצות שונות, ובשנת 1983 התמנה לראש שירותי המודיעין של הארגון. בשנת 1990 הוא נכנס חזרה לדרום-אפריקה בחשאי במסגרת "מבצע וולה", אך כבר בשנת 1991 הותרה שוב פעילותה של ה-ANC, וכתריאלס חזר לדרום-אפריקה ופעל בגלוי בימיה האחרונים של שלטון האפרטהייד.

טבח בִּישׁוֹ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בִּישׁוֹ היא עיר במה שבזמנו נחשב מדינת בנטוסטן סיסקאי. ב-7 בספטמבר 1992 הוביל כתריאלס 80,000 מפגינים לבישו כדי לדרוש, שסיסקאי תשוב להיות חלק בלתי נפרד ממדינת דרום-אפריקה. ממשלת סיסקאי חסמה את הדרך, ומאוחר יותר פתחה באש, כאשר כתריאלס ניסה עם קבוצה של מפגינים לפרוץ את המחסום. 28 בני-אדם נהרגו ומעל 200 נפצעו. ועדה שהוביל השופט ריצ'רד גולדסטון ושחקרה את הטבח, ביקרה את כתריאלס על הניסיון שלו לפרוץ את המחסום.

שר בממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1994 עד 1999 הוא היה סגן שר הביטחון בממשלה הראשונה לאחר נפילת האפרטהייד, משנת 1999 עד 2004 היה שר המים והייעור ומשנת 2004 עד 2008 שר השירותים החשאיים. עד לפטירתה היה נשוי לאלאנור כתריאלס, גם היא לוחמת ב-ANC והאישה הלבנה הראשונה שנעצרה במעצר מנהלי לחצי בשנת 1963, ולהם שני בנים ובת.

יחסו לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתריאלס הוא מבקר חריף של מדיניות ישראל כלפי הפלסטינים. בשנת 2001 הוא יזם הצהרה של דרום-אפריקאים ממוצא יהודי שהשתתפו בתנועה נגד האפרטהייד, שקראו לקידום תהליך השלום הישראלי-פלסטיני וליישום פתרון שתי המדינות[1]. ברבים ממאמריו הוא משווה בין מדיניות ישראל למדיניות האפרטהייד[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוני כתריאלס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ronnie Kasrils, Israel-Palestine Conflict: Declaration of Conscience, ‏7 בדצמבר 2001 (באנגלית).
  2. ^ How to Stop Apartheid Israel, באתר "Common Dreams", ‏17 במאי 2021 (באנגלית).