רוסריו קסטיאנוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רוסריו קסטיאנוס
Rosario Castellanos
מצבה לזכרה של קסטיאנוס בבית קברות במקסיקו סיטי
מצבה לזכרה של קסטיאנוס בבית קברות במקסיקו סיטי
לידה 25 במאי 1925
מקסיקו סיטי, המדינות המקסיקניות המאוחדות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 באוגוסט 1974 (בגיל 49)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה מקסיקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Faculty of Philosophy and Literature, UNAM עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות Nine Guardians, The Book of Lamentations עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Ricardo Guerra Tejada עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • Xavier Villaurrutia Award (1960)
  • Legión del Libro Prize עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רוסריו קסטיאנוסספרדית: Rosario Castellanos; ‏25 במאי 19257 באוגוסט 1974) הייתה משוררת, סופרת, וחוקרת תרבות מקסיקנית. במהלך חייה כתבה רומנים חשובים, ספרי שירה, היא נחשבת לאחת מהסופרות החשובות במקסיקו וכתביה שעוסקים בין היתר בנושאים כמו מעמד האישה במקסיקו ומעמד היליד (האינדיאני) נחשבים פורצי דרך בתחום לימודי התרבות והפמיניזם. קסטיאנוס הייתה שגרירת מקסיקו בישראל בין השנים 1971 ועד מותה ב-1974 לזכרה הקימו יוצאי מקסיקו בישראל את הקרן לעידוד תרגום ספרות מקסיקנית ולטינו-אמריקנית על שם: רוסריו קסטיאנוס.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוסריו קסטיאנוס נולדה במקסיקו סיטי. היא גדלה בחווה של משפחתה המצויה בקומיטאן במדינת צ'יאפס.

בילדותה היא התוודעה אל מצוקת עובדי החווה של הוריה אשר היו ילידים, בנוסף חוותה אירוע טראומתי מעצב - עת מגדת עתידות בישרה לאימה שאחד משני ילדיה ימות במהרה ותגובת האם הייתה: "רק שזה לא יהיה הבן!".[דרוש מקור]

בשנת 1940 בעקבות הרפורמה האגררית אשר ביצע נשיא מקסיקו לאסרו קארדנאס, התרוששה משפחתה ונאלצה לנטוש את החווה בקומיטאן ולעבור אל מקסיקו סיטי. בשנת 1941 התייתמה קסטיאנוס מהוריה והחלה לפרנס את עצמה. היא סיימה את לימודיה באוניברסיטה האוטונומית הלאומית של מקסיקו בפילוסופיה וספרות ולאחר מכן היא השתלמה באסתטיקה באוניברסיטת מדריד.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19561957 ניהלה קסטיאנוס את תיאטרון גיניול אשר במקסיקו ואחר כך שימשה כעורכת טקסטים במכון הלאומי לחקר הילידים במקסיקו, למרבה האירוניה את אותו מכון יסד נשיא מקסיקו לאסרו קארדנאס והמכון נבנה על האדמה בו הייתה מצויה פעם החווה של הוריה.

יחד עם עבודת המחקר בנושא תרבות הילידים, קסטיאנוס גם כתבה טור שבועי עבור העיתון היומי המקסיקני "אקסלסיור". ולאחר מכן שימשה כמנהלת כללית של מחלקת העיתונות וההסברה באוניברסיטה הלאומית של מקסיקו.

בשנים 19661967 הוזמנה הסופרת להרצות על הספרות הלטינו-אמריקנית באוניברסיטאות ויסקונסין, אינדיאנה וקולורדו אשר בארצות הברית. כשחזרה אל מקסיקו החלה להרצות בנושא הספרות הלטינו-אמריקנית גם באוניברסיטת מקסיקו ובשנת 1971 עברה להתגורר בישראל ולשמש כשגרירת מקסיקו בישראל. ב-7 באוגוסט 1974 נמצאה רוסריו קסטיאנוס חסרת חיים בביתה בהרצליה, הסיבה הייתה כנראה התחשמלות ממנורה משומשת שקנתה בשוק העיר העתיקה בירושלים[1]. היו מספר השערות של מכרים אשר סברו שמדובר היה בהתאבדות אך מעולם לא נמצא ביסוס להשערות אלו.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משיח של חושך, הוצאת עם עובד / ספריה לעם, תרגם מספרדית: יוסף דיין, 1975
  • באלון קאנאן, (תורגם לעברית) 1957

דמותה ויצירותיה במדיה אמנותית אחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הסרט המקסיקני "Los Adioses" בבימוי נטליה ברלשטיין, בה דמות הסופרת מבולמת על ידי השחקנית קרינה חידי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוסריו קסטיאנוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]