ריצ'רד ברטון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריצ'רד ברטון
Richard Burton
לידה 10 בנובמבר 1925
פונטריפיידן, ויילס
פטירה 5 באוגוסט 1984 (בגיל 58)
Céligny, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Old Cemetery of Céligny עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ריצ'רד וולטר ג'נקינס
מדינה הממלכה המאוחדת, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1944–1984 (כ־40 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אקסטר קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
  • אליזבת טיילור (15 במרץ 196426 ביוני 1974)
  • אליזבת טיילור (10 באוקטובר 197529 ביולי 1976)
  • סוזי מילר (21 באוגוסט 19761982)
  • סיביל ויליאמס (5 בפברואר 1949, פברואר 19495 בדצמבר 1963)
  • סאלי ברטון (3 ביולי 19835 באוגוסט 1984) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ג'סיקה ברטון, קתרין ברטון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גלובוס הזהב לשחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע, פרס טוני
http://www.richardburton.com/
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד ברטוןאנגלית: Richard Burton;‏ 10 בנובמבר 19255 באוגוסט 1984) היה שחקן קולנוע ותיאטרון ולשי, שהיה מועמד שבע פעמים לפרס אוסקר, וזכה פעמיים בפרס גלובוס הזהב וכן זכה בפרס טוני.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריצ'רד ברטון נולד בוויילס בשם ריצ'רד וולטר ג'נקינס, למשפחה ענייה ומרובת ילדים. ריצ'רד הצטיין בבית הספר בעזרת מנהל בית-ספרו, פיליפ ה. ברטון. כבר אז בלט קולו המיוחד שהיה סימן ההיכר שלו, ופיליפ ברטון עודד אותו לשנות את המבטא הוולשי שלו. בגיל 16 נאלץ ריצ'רד ג'נקינס להפסיק את לימודיו ולצאת לעבוד, פיליפ ברטון, המורה שלו לשעבר שהכיר בכשרונותיו, אימץ אותו לבן ואיפשר לו לחזור ללימודים. ריצ'רד החליף את שם משפחתו לברטון, וב-1943 התקבל לאקסטר קולג' לתקופת לימודים של חצי שנה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופעתו הראשונה בתיאטרון הייתה ב-1943, והופעת הבכורה שלו בקולנוע הייתה בשנת 1949 בסרט The Last Days of Dolwyn.

פריצת הדרך בקריירה הקולנועית שלו הייתה בשנת 1952 כששיחק בסרט ההוליוודי "דודנית רחל" לצידה של אוליביה דה הבילנד. על תפקידו בסרט זה זכה ברטון למועמדות הראשונה שלו לפרס האוסקר בקטגוריית שחקן המשנה הטוב ביותר וזכה בפרס גלובוס הזהב. בשנת 1953 שיחק בסרטו של הנרי קוסטר "הגלימה", ועל תפקידו קיבל מועמדות שנייה לפרס האוסקר. בהמשך השנה שיחק בסרט The Desert Rats, סרטיו הבאים לא נחלו הצלחה אך ברטון זכה להערכה רבה על תפקידו ב"הבט אחורה בזעם" משנת 1959, סרטו של הבמאי טוני ריצ'רדסון, על פי מחזהו של ג'ון אוסבורן, ועל סרט קיבל מועמדויות לפרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי ולפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה.

ב-1953 שיחק בתפקיד ראשי בסרט המלחמה "חולדות המדבר".

ב-1954 גילם את תפקיד הרדיו הידוע ביותר שלו, בתסכית הרדיו "תחת חורש חלב" שכתב דילן תומאס. כעשרים שנה אחר־כך גילם את התפקיד מחדש בהפקה הקולנועית של "תחת חורש חלב".

ב-1960 חזר ברטון לבמות ברודוויי בתפקיד המלך ארתור במחזמר המצליח "קמלוט" עליו זכה בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר, לצד כוכבת ברודוויי ג'ולי אנדרוז. במקביל להופעותיו בתיאטרון החליט להשתתף בסרט "קלאופטרה" מ-1963, סרט שהעלה אותו לדרגת כוכב קולנוע והתחיל את מערכת היחסים הסוערת שבינו לבין כוכבת הסרט אליזבת טיילור. ברטון שהיה נשוי לסיביל ויליאמס, התגרש ממנה ונשא לאישה את טיילור.

בשנת 1964 שיחק בדרמה ההיסטורית "בקט", אודות מערכת היחסים בין הנרי השני, מלך אנגליה לארכיבישוף מקנטרברי תומאס בקט. בסרט הוא מגלם את בקט בעוד השחקן האירי פיטר או'טול מגלם את הנרי השני, ועל תפקידו, ברטון זכה במועמדות השלישית שלו לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר. באותה שנה גילם את הדמות הראשית בהפקה מחודשת של ברודוויי למחזה של ויליאם שייקספיר "המלט" שרצה במשך 137 הופעות (שיא של מחזה בברודוויי לאותה תקופה), וברטון קיבל את המועמדות השלישית שלו לפרס טוני.

ב-1976 חזר לברודוויי לגלם את ד"ר דיסארט במחזה "אקווס", תפקידו בסרט שצולם ב-1977 זיכה אותו במועמדות נוספת (השביעית) לפרס האוסקר. בשנת 1978 השתתף ברטון בגרסה המוזיקלית של "מלחמת העולמות", האלבום של ג'ף ויין לפי הספר של ה. ג'. ולס, בו גילם את תפקיד העיתונאי המספר. תפקידו האחרון בקולנוע היה בסרט 1984 לפי ספרו של ג'ורג' אורוול.

ברטון עסק בקריינות של קטעי שירה קלאסית אנגלית, ובהם מיצירות שייקספיר.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברטון היה נשוי חמש פעמים, מתוכן פעמיים לאליזבת טיילור. ברטון וטיילור כיכבו יחד בסרטים "קלאופטרה", "אילוף הסוררת" ובסרטו של מייק ניקולס "מי מפחד מווירג'יניה וולף?". בסרט זה מחליפים בעל ואישה מהלומות מילוליות מול פניהם המשתאות של זוג אורחיהם. נאמר שהיחסים בין בני הזוג בסרט דמו לחיי הנישואים של ברטון וטיילור במציאות.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984, מת ברטון באופן פתאומי מדימום תוך־גולגולתי בביתו בשווייץ בגיל 58. לאחר מותו פורסם הביוגרף שלו, מלווין בראג, את יומניו של ברטון, שחשפו כישרון ספרותי מעולה ואת לבטיו הקשים על עבודתו כשחקן, התמכרותו להצלחה ולאלכוהול, ונישואיו הרבים. בתו היא השחקנית קתרין ברטון (אנ') (נולדה בז'נבה ב-10 בספטמבר 1957) מנישואיו לסיביל ויליאמס (אנ'). בת נוספת, ג'סיקה, נולדה עם פיגור שכלי[1].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס טוני לשחקן הטוב ביותר במחזמר (1961)
  • פרס עולם התיאטרון (1951)
  • פרס טוני מיוחד (1976)
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס גראמי
  • פרס גלובוס הזהב
  • כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Melvyn Bragg: Richard Burton - a life WANER BOOKS EDITION 1988

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]