רמי וייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמי וייץ
וייץ במהלך משחק כדורסל בין הקבוצות מכבי תל אביב נגד ז'לגיריס קובנה בהיכל הספורט יד אליהו
וייץ במהלך משחק כדורסל בין הקבוצות מכבי תל אביב נגד ז'לגיריס קובנה בהיכל הספורט יד אליהו
לידה 11 במרץ 1953 (בן 71) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
מעסיק הערוץ הראשון, ערוץ הספורט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים מיכל ויץ עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רמי וייץ (נולד ב-11 במרץ 1953) הוא שדרן ספורט ישראלי המשדר בערוצי הספורט של צ'רלטון ובעבר בערוץ הספורט, מבכירי שדרני הספורט בישראל.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וייץ החל את דרכו ככתב במחלקת הספורט של ערוץ 1 ב-1975, וכעבור מספר שנים עבר למחלקת החדשות ושימש ככתב משפטי במבט לחדשות. ב-1987 חזר לשדר ספורט, ולאחר שיורם ארבל עזב את רשות השידור ב-1990 הפך יחד עם מאיר איינשטיין לאחד משני השדרים המובילים בערוץ. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 שידר את משחקי ליגת העל בכדורגל וליגת האלופות. בקיץ 1994 עבר וייץ לערוץ הספורט כמחליפו של יורם ארבל שעבר לערוץ 2. עם מעבר זכויות השידור של ליגת האלופות לערוץ הספורט הפך וייץ לשדר המזוהה עם המפעל לצד הפרשן שגיא כהן, כאשר השידור הזכור ביותר שלו היה הניצחון הדרמטי של מנצ'סטר יונייטד על באיירן מינכן בגמר ליגת האלופות 1999. בנוסף, שידר וייץ בערוץ הספורט: כדורגל ישראלי, ליגה אנגלית, ליגה ספרדית ואת מונדיאל 2002.

במקביל לעבודתו בערוץ הספורט, שידר וייץ כדורגל ישראלי במסגרת "הדקה ה-91" ברשת ולאחר מכן בטלעד, ואף המשיך לשדר עבור ערוץ 1 במונדיאל 1998, יורו 2000 ויורו 2004. וייץ אף שידר את מכבי תל אביב ביורוליג בשנים 20032005, שנתיים בהן זכתה באליפות אירופה.

בשנת 2003 עבר וייץ לשדר עבור ערוצי הספורט של צ'רלטון, אבל המשיך לשדר עבור ערוץ הספורט במשחקי ליגת האלופות ובהזדמנויות אחרות.

בזמן עבודתו בצ'רלטון, ידע וייץ רגע מביך כאשר דווח עליו ביולי 2012, כי הלך לישון במהלך משחק ששידר בשלהי חודש ינואר של אותה שנה, במסגרת הגביע הספרדי, בין אספניול ומיראנדס (אנ').[2]

בסוף שנת 2009 השתתף בתפקיד אורח בטלנובלה האלופה כאיתן, מנהל התוכנית של זהבה אבוקסיס.

בשנת 2011 עזב רמי וייץ את ערוץ הספורט. באותה שנה, החל לשדר ביחד עם רון קופמן, משה פרימו ואחד הקולגות שלו, מאיר איינשטיין, בתוכנית רדיו יומית בתחום הספורט, אך עזב אותה לאחר תקופה קצרה. בסוף שנת 2013 התפטר מצ'רלטון לאחר מחלוקות. בקיץ 2014 וייץ חזר לערוץ ושימש שדרן במשחקי יורו 2016.

בשנת 2017 מונה וייץ לשדר הכדורגל הבכיר של תאגיד השידור כאן עם הקמתו, ולקראת מונדיאל 2018 מונה למנהל מבצע השידורים ולשדר הבכיר בטורניר, ושידר לראשונה את משחקי חצי הגמר והגמר, כשלצידו הפרשן מוטי איווניר.

וייץ ידוע בהקפדתו על הגיית שמותיהם של שחקנים באופן הנהוג במדינתם, על אף שספג ביקורת על כך במהלך השנים.

מתגורר במושב גבעת יערים. נכדו של איש קק"ל יוסף ויץ, ואחיינם של רענן ויץ ויחיעם ויץ. בתו, מיכל וייץ, היא מפיקת סרטים תיעודיים. בשנת 2021 השתתף בסרט התיעודי שביימה בתו, קופסה כחולה, על חייו של יוסף ויץ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמי וייץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חמי אוזן‏, רמי וייץ: "אני השדר הכי טוב בארץ", באתר וואלה!‏, 30 ביוני 2010
  2. ^ רואי (איקו) עוזרי, לילה טוב: רמי וייץ הלך לישון באמצע משחק, באתר Xnet‏, 4 ביולי 2012