רמי מאירי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רמי מאירי
לידה 16 באוגוסט 1957 (בן 66)
רמת גן, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראל
www.ramimeiri.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הומאז' בגרפיטי (ספריי צבע) לציור קיר של רמי מאירי, "הצעקה", על קיר בית הספר "מקס פיין", מול מגדלי עזריאלי

רמי מאירי (נולד ב-16 באוגוסט 1957) הוא אמן ישראלי, מראשוני ציירי הקיר בישראל, הידוע בציורי הקיר הענקיים שצייר על קירות בערי ישראל.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאירי למד רישום, פיסול וציור במכון אבני בתל אביב בין השנים 19781982. את ציור הקיר הראשון שלו צייר בחוף גורדון בתל אביב בשנת 1980. זהו אחד מציורי הקיר הראשונים שנעשו בעיר. מאז התפתחה אמנות זו והפכה לחלק חשוב בפסיפס התרבותי של תל אביב. רוב ציורי הקיר נעשים בטכניקת "Trompe-l'œil" ("הטעיית העין"), הגורמת לטשטוש הגבולות בין מציאות לאשליה. בעבודותיו נוטה מאירי להשתמש ביסודות של אור וצל, מאחר ששחור ולבן נחשבים לצבעים עמידים שאינם דוהים, וכן ליצירת קונטרסט בציור שיבליט אותו למרחקים.

עם ציוריו המפורסמים ביותר נמנים, בין היתר, "הצעקה" על חומת בית הספר "מקס פיין", בצומת רחוב קפלן ודרך בגין (מול מגדלי עזריאלי) בתל אביב, ו"ילדים רוקדים" ברחוב ביאליק ברמת גן. את "הצעקה" צייר מאירי בעקבות קרנבל בברזיל, ועליו אמר:

אין לי מסרים פוליטיים או כאלה. אני רוצה שבן אדם שרואה את הציור שלי יעלה חיוך. הציור הזה מושפע מהקרנבל הראשון שראיתי, בצפון ברזיל. זה מין טירוף חושים, אנשים מגיעים שם לאקסטזה, וראיתי שם איש שמצא חן בעיניי. בבקבוק של התינוק היה אלכוהול, והוא רץ והשתולל. יחד עם זה, הציור לא סתם נעשה ככה. כל יצירת אמנות טובה בנויה ממתח ורוגע. אז פה הוא הגביר את המתח, הייתה מין דמות מפחידה, ופתאום אתה רואה שיש לו ביד בקבוק.

ריאיון ל"מעריב", יוני 1997

ציור מפורסם נוסף של מאיר היה זה של הנערים המציצים למלתחות הנשים בחוף שרתון בתל אביב, כהומאז' לסרטם הידוע של אורי זוהר ואריק איינשטיין "מציצים". מאירי צייר את הציור בשנת 2002 ולאחר שזכה לביקורת רבות מצד פעילות פמיניסטיות ואף הושחת מספר פעמים, החליטה עירית תל אביב באוגוסט 2020 למחוק את הציור. מאירי לא התנגד למחיקה ואמר: "הציור מראה תרבות נאיבית שהייתה ונעלמה, היום לא הייתי מצייר אותו".

את ציורי הקיר של מאירי ניתן למצוא על קירות בתי ספר, מפעלי תעשייה, מבנים ציבוריים ובמקומות בילוי ברחבי הארץ. לדברי מאירי, הוא נמנע מעבודות בבתים פרטיים, ומעדיף שעבודותיו יהיו חשופות לקהל הרחב.

במהלך השנים צייר מאירי ציורי קיר גם במקומות נוספים בעולם, ובהם בגרמניה, בבייג'ינג, בפורט לודרדייל שבפלורידה, ובבואנוס איירס. בחלק מהאתרים צוירו הציורים מטעם מדינת ישראל שבחרה בציורי הקיר של האמן כמייצגי פן ייחודי של התרבות הישראלית.

מאירי נחשב היום לאחד מפורצי הדרך בתחום אמנות הרחוב והגרפיטי. במידה רבה סלל הוא את דרכם של אמני הרחוב הצעירים ממנו כגון Know hope, עדי סנד, Dede ואחרים.[1] אולם, במקרה של מאירי מתקבלים האישורים לציורים מהעירייה, בניגוד לציירי גרפיטי רבים אחרים הפועלים ללא אישור.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רמי מאירי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל לניר (עורכת), אמנות רחוב בישראל, הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, 2011 (עמ' 12–13)