רפאל ברוך טולידאנו
 | |
| מימין לשמאל: רבי שלום משאש, רבי רפאל ברוך טולידאנו, רבי ברוך אברהם טולידאנו | |
| לידה |
1890 תר"ן מקנס, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
17 בנובמבר 1970 (בגיל 80 בערך) י"ח בחשוון תשל"א |
| מקום פעילות | מקנס (מרוקו), בני ברק (ישראל). |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בנובמבר 1970 |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה |
| רבותיו | הרב חיים בירדוגו, הרב חיים משאש |
| חיבוריו | קיצור שולחן ערוך, שו"ת רבי ברוך |
| צאצאים | |
| חתימה |
 |
  | |
רבי רפאל ברוך טולידאנו (תר"ן, 1890 - י"ח בחשוון תשל"א, 17 בנובמבר 1970) היה רבה וראש אבות בתי הדין של מקנס שבמרוקו. מחבר "קיצור שולחן ערוך" לפי מנהגי הספרדים.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד במקנס שבמרוקו לרבי יעקב טולידאנו רבה של מקנס ולחנה לבית סודרי. משפחת טולידאנו היא משפחת רבנים ותיקה ממגורשי ספרד, שמקורה בטולדו. נישא לבת דודתו רחל בת רבי שלום עמאר. רבו המובהק היה רבי חיים בירדוגו. למד מוסר אצל רבי חיים משאש.
השם רפאל נוסף לו בשנת תר"צ, לאחר שחלה.
סמוך לפטירת אביו, בשנת תרצ"ב החל לכהן כדיין רשמי בבית הדין שבמקנס בראשות הרב יהושע בירדוגו. לאחר מספר שנים, הצטרפו להרכב בית הדין הרב יוסף משאש והרב ברוך אברהם טולידאנו. במסגרת תפקידו הרבני, נהג להתשתתף בכינוסים שקיימה מועצת רבני מרוקו מעת לעת. באספה החמישית של המועצה, קרא לייסד חינוך עצמאי תחת השגחת הרבנים, שישולבו בו לימודי חול עד לקבלת תעודה מתאימה.[1]
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת תשכ"ג (1963) עלה הרב טולידאנו לישראל. הוא התיישב בבני ברק, תחילה בשכונת זיכרון מאיר ובסוף ימיו בשכונת רמת אהרון. דרש דרשות התעוררות וחיזוק בקרב עולים ממרוקו בישראל והשפיע עליהם לשלוח את בניהם לישיבות.
היה מזוהה עם אגודת ישראל. השתתף בכנסייה הגדולה החמישית בשנת תשכ"ד (1964) ונשא בה נאום שבו ביכה את מצב הנוער הספרדי העולה לארץ ונוטש את מורשת אבותיו. הוא הטיל את האחריות על הציבור החרדי וזעק: ”איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי”.
נפטר בי"ח בחשוון תשל"א ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק.
הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחר פטירתו קראה עיריית בני ברק את הרחוב שבו התגורר בסוף ימיו על שמו. רחוב על שמו קיים גם בשכונת רמת שלמה בירושלים. צאצאיו הקימו ישיבות ובתי מדרש על שמו: ישיבת חזון ברוך בצרפת, ישיבת אור ברוך בירושלים וקהילת עטרת ברוך בבני ברק.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב טולידאנו חיבר את הספר "קיצור שולחן ערוך השלם". הספר מבוסס בעיקר על פסקי שולחן ערוך ועל ביאור כף החיים וכן על קיצור שולחן ערוך, ובתוספת מנהג מרוקו. בספר מופיעים גם פיוטים שכתב, והידוע בהם הוא "אשורר שירה לכבוד התורה", אשר נפוץ בקרב עדות המזרח. כתביו ותשובותיו על אורח חיים ויורה דעה יצאו לאור על ידי מכון אהבת שלום, תחת הכותר "שו"ת רבי ברוך".
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
רבים מצאצאיו משמשים כרבנים וראשי ישיבות. בנו הרב יוסף היה רב קהילת "עטרת ברוך" בבני ברק. בנו הרב יעקב טולידאנו היה ראש ישיבת "חזון ברוך" וממייסד מוסדות "מרכז התורה" בצרפת. שתי הישיבות קרויות על שמו. נכדו הרב ניסים טולידאנו היה ראש ישיבת "שארית יוסף" בבאר יעקב וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. נכדו הרב גבריאל טולידנו היה ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים. נכדו הרב מיכאל טולידנו נשיא ראש ישיבת "אור ברוך" בירושלים וישיבת "ברית יעקב". ניניו הרב יואל טולידנו והרב שמואל טולידנו ראשי ישיבת "ברית יעקב" בירושלים.
תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ישראל אליזרע – רבה של אשדוד
- הרב מישאל דהאן – רבה של באר שבע
- הרב יצחק אוחנה – רבה של קריית שמונה
- הרב דוד מלול – רבה של ירוחם
- הרב יחייה בן הראש, רבה של קניטרה.
- הרב יהודה קיסוס – חיבר ספר בשם "מקורך ברוך" על רבו
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מקנס ירושלים דמרוקו
- ביקוד החמה
- הקדמה לספר אהל יעקב, מכון אהבת שלום, תשנ"ז.
- רפאל ברוך טולידאנו (נינו), קדוש וברוך, בני ברק, 2019 (הספר בקטלוג ULI)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה רבי, אורחים בישראל: הרב רפאל ברוך טולידאנו, הצופה, 7 באוקטובר 1963, עמ' 2
- רבי רפאל ברוך טולידאנו,
הפיוט אשורר שירה, באתר הפיוט והתפילה - רפאל ברוך טולידאנו, באתר "החכם היומי"
רפאל ברוך בן יעקב טולידאנו (1889 או 1890-'1970), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: המשפט העברי בקהילות מרוקו עמ' 380.