רפואה הוליסטית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רפואה הוליסטית [מהמילה היוונית "όλoς" ("הולוס" ביוונית עתיקה, "אולוס" ביוונית מודרנית], "שלם" או "כולל") או רפואה כוללנית[1] הוא שם כולל לגישות ברפואה האלטרנטיבית, המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, אופן חשיבתו וסביבתו של החולה ככלל, ולא רק את האיבר הבודד או את התפקוד המובחן. ברפואה ההוליסטית מושם דגש מיוחד על טיפול עצמי ורפואה עצמית, אורח חיים בריא, אכילה נכונה, הרגלי שינה נכונים, נשימה נכונה, שהות באוויר הפתוח, הימנעות מסיכונים או ממצבי מתח מיותרים, וכן הלאה.

המונח "רפואה הוליסטית" נולד ב-1981. את היסודות הפילוסופיים עליהם מושתתת הרפואה ההוליסטית ניתן למצוא בפילוסופיה היוונית, כגון אצל אפלטון, המציג בכתביו גישה הוליסטית אשר בדומה לאלו הנפוצות כיום - מותחת גם היא ביקורת על הרפואה דאז (הרפואה ההיפוקראטית) ומבקשת לגדור את תחומהּ. בדיאלוג 'כרמידס' מסביר סוקרטס לכרמידס הצעיר ש"זאלמוכסיס מלכנו, שהוא אלוהים, אומר, שכפי שאין ניגשים לריפוי עיניים בנפרד מהראש, ולא לריפוי ראש בנפרד מהגוף, כך אין מרפאים גוף בנפרד מהנשמה, וזאת גם הסיבה שמעיני רופאים יוונים נעלמות מחלות רבות, משום שמזניחים הם את הדבר השלם שלו יש לדאוג, ואם איננו כשורה, אי אפשר שהחלק יהיה כשורה"[2]. עם זאת, הפופולריות הרבה של הרפואה ההוליסטית באה לה רק בשלהי המאה העשרים, כשרבים מרחיבים את משמעותה המקורית - אורח חיים בריא - למיני רפואה מדעיים ולא מדעיים רבים, כשבתחומי ריפוי הוליסטי רבים נתפשת הרפואה ה"מערבית" השגורה רק כדרך נוספת של ריפוי, שאינה בהכרח היעילה ביותר. הגישות הקיצוניות יותר רוככו בשנים האחרונות ורבים מהעוסקים ברפואה הוליסטית מכירים היום בתפקיד המרכזי של מדעי הרפואה ה"מערבית" הרגילה ויישומיהם, כשהרפואה ההוליסטית נתפשת פחות כרפואה אלטרנטיבית ויותר כ"רפואה משלימה".

רפואה "מערבית" ורפואה הוליסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין רבים מהעוסקים ברפואה הוליסטית לרופאים קונבנציונליים נוצרו מתחים רבים. העוסקים ברפואה הוליסטית ביקרו את הרפואה הקונבנציונלית על התמקצעות היתר והתעלמותה כביכול מתפקודו של האדם כמכלול והתמקדות היתר שלה, לטענתם, בתסמינים ובמחלות כחזות הכל, ובגישה הפולשנית שלא לצורך המקובלת בה. רופאים בגישה המקובלת, לעומתם, הצביעו על־כך שבחלק ניכר משיטות הרפואה ההוליסטית לא זכו שיטות הריפוי לביסוס מחקרי, ועל כן השפעתם, אם בכלל הייתה כזו, נובעת מאפקט הפלצבו; וכן כי חלק ניכר משיטות האבחון ההוליסטיות (כמו גרפולוגיה או אסטרולוגיה) אינן בעלות ערך אבחוני של ממש. כמו כן הביקורת על ההתעלמות מתפקודו של האדם כמכלול אינה במקום כיוון שהרפואה הקונבנציונלית מאז ומתמיד משלבת גישה הוליסטית ואינטגרטיבית, במקביל למגמה להתמקצעות והפרדה לענפים רבים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רפואה הוליסטית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]