שאול פלדמן
שאול פלדמן (1923 - 16 בספטמבר 2011) היה נוירולוג קליני וחוקר מוביל בתחומי הנוירופיזיולוגיה ונוירואנדוקרינולוגיה. חתן פרס ישראל לחקר הרפואה לשנת תשס"ה - 2005.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלדמן נולד באודסה (כיום באוקראינה). אביו ד"ר פנחס פלדמן היה רופא עצבים ידוע באודסה. גם אימו ד"ר ברטה פלדמן הייתה רופאה. עלה לארץ עם הוריו בהיותו בן 11, ב-1934, כאשר אביו מביא עימם גם את עצמותיו של יהודה לייב פינסקר, מראשי תנועת "חיבת ציון". למד במשך שנתיים ב"פנימיית בירם" סמוך לבית הספר הריאלי שבחיפה, יחד עם עזר ויצמן, לימים נשיא המדינה ומשעברה המשפחה לתל אביב המשיך את לימודי התיכון בגימנסיה הרצליה. ב-1943 החל ללמוד רפואה באוניברסיטה האמריקאית בביירות ובין השנים 1948-1946 למד רפואה באוניברסיטת ז'נבה. חזר לארץ במלחמת העצמאות ושירת בצה"ל כרופא צבאי בבית החולים בתל השומר. המשיך בלימודיו משנת 1950 במסגרת מחזור הבוגרים הראשון של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ובשנת 1952 סיים את לימודיו בהצטיינות. נשא את הנאום בשם הבוגרים בטקס הסיום.
שירת בתום לימודיו, כרופא בעין גב למשך שנה ואחר כך התמחה בנוירולוגיה והצטרף לסגל בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית. בשנת 1962 התמנה לרופא ראשי במחלקת העצבים בבית החולים הדסה עין כרם. בשנת 1965 מונה למנהל המעבדה הנוירופיזיולוגית בבית החולים. עם פטירתו של מייסד המחלקה הנוירולוגית של "הדסה", פרופסור ליפא הלפרין, בשנת 1963 הועלה לדרגת פרופסור חבר[1] ובשנת 1969, הוענקה לו דרגת פרופסור מן המניין והוא מונה למנהל המחלקה[2], תפקיד אותו מילא מאז ועד מועד פרישתו ב-1988. בשנת 1977 נבחר לדיקן הפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ושימש בתפקיד ארבע שנים.
היה נשוי לאביבה (בן ארצי), אחות במקצועה, ולהם שלושה ילדים.
נפטר בשנת 2011, ונקבר בהר המנוחות.
עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
במחקריו עסק בקשר בין המוח לבין מערכת ההורמונים וגילה את המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני אדם. בעבודתו היה מן הרופאים הראשונים, בארץ ובעולם, לעשות שימוש בהורמונים סטרואידים לטיפול במחלות זיהומיות ודלקתיות. לאורך השנים פרסם למעלה מ-300 מאמרים בעיתונות המדעית.
לצד עבודתו המקצועית והאקדמית, פלדמן היה חבר בוועד המרכזי של ההסתדרות הרפואית בישראל ובין השנים 1970–1977 היה יו"ר המועצה המדעית של ההסתדרות. מלבד זאת שימש פלדמן יו"ר האגודה הישראלית לאלקטרואנצפלוגרפיה ונויריופיזיולוגיה (1963–1969) ויו"ר החברה הנוירולוגית בישראל (1970–1973). בין השנים 1985–1989 כיהן כסגן נשיא הפדרציה העולמית לנויורולוגיה, ובשנת 1999 היה נשיא כבוד של הקונגרס הבינלאומי לחקר המוח שהתכנס בירושלים.
פלדמן היה חבר כבוד של האגודה האירופית לנוירולוגיה ובאגודות של ארצות הברית, צרפת, איטליה וברזיל. בשנת ה'תשס"ה 2005 הוענק לו פרס ישראל לחקר הרפואה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' שאול פלדמן, באתר פרס ישראל
- אורי דרומי, אחרי מות, באתר הארץ, 23 בספטמבר 2011
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הועלו לדרגת פרופסור, הַבֹּקֶר, 25 בדצמבר 1963
- ^ 3 בוגרי בית־הספר לרפואה נתמנו לראשי מחלקות, הצופה, 5 בנובמבר 1969
- ישראלים ילידי אוקראינה
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בעלי תואר דוקטור לרפואה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה
- סגל מרכז רפואי הדסה
- זוכי פרס ישראל לרפואה
- פעילי ההסתדרות הרפואית בישראל
- נוירולוגים ישראלים
- ירושלים: רופאים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- ישראלים שנולדו ב-1923
- ישראלים שנפטרו ב-2011