שארונאס יאסיקביצ'יוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארונאס "שאראס" יאסיקביצ'יוס
Šarūnas Jasikevičius
שארונאס "שאראס" יאסיקביצ'יוס, 2018
שארונאס "שאראס" יאסיקביצ'יוס, 2018
לידה 5 במרץ 1976 (בן 48)
קובנה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
עמדה רכז, קלע עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.93 מטרים
מכללה אוניברסיטת מרילנד
דראפט לא נבחר, 1998
קבוצות כשחקן
1998–1999
1999–2000
2000–2003
2003–2005
2005–2006
2006–2007
2007–2010
2010
2011
2011–2012
2012–2013
2013–2014
ריטאס וילנה
אולימפיה ליובליאנה
ברצלונה
מכבי תל אביב
אינדיאנה פייסרס
גולדן סטייט ווריורס
פנאתינאיקוס
ריטאס וילנה
פנרבחצ'ה אולקר
פנאתינאיקוס
ברצלונה
ז'לגיריס קובנה
הישגים כשחקן

ראו כאן

קבוצות כמאמן
2014–2016
2016–2020
2020–2023
2023–
ז'לגיריס קובנה (עוזר מאמן)
ז'לגיריס קובנה
ברצלונה
פנרבחצ'ה
מאזן מדליות
מתחרה עבור נבחרת ליטא בכדורסל ליטא
המשחקים האולימפיים
ארדסידני 2000כדורסל גברים
אליפות אירופה בכדורסל
זהבשוודיה 2003כדורסל גברים
ארדספרד 2007כדורסל גברים
אליפות אירופה לנבחרות עתודה
זהבטורקיה 1996כדורסל עד גיל 20
אליפות אירופה לנוער
זהבישראל 1994כדורסל עד גיל 18
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארונאס "שאראס" יאסיקביצ'יוסליטאית: Šarūnas "Šaras" Jasikevičiusהאזנה?‏, נולד ב-5 במרץ 1976) הוא כדורסלן עבר ומאמן כדורסל ליטאי המשמש כמאמן פנרבחצ'ה מליגת העל הטורקית בכדורסל והיורוליג. שיחק בנבחרת ליטא ובקבוצות שונות, ביניהן מכבי תל אביב, ברצלונה, פנאתינאיקוס וריטאס וילנה באירופה, וגולדן סטייט ווריורס ואינדיאנה פייסרס ב-NBA. זכה ב-4 אליפויות היורוליג, באליפות אירופה לנבחרות ובמדליית ארד אולימפית באולימפיאדת סידני.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאראס במדי מכבי תל אביב, 2004

שארונאס יאסיקביצ'יוס נולד בקובנה שבליטא הסובייטית דאז, למשפחה נוצרית. בגיל מוקדם עזב את מולדתו ועבר לארצות הברית, במטרה לשכלל ולשפר את צורת משחקו. בארצות הברית שיחק תחילה בבית הספר בקווארוויל, פנסילבניה, שם כישרונו הרב במשחק הכדורסל זיכה אותו בזימון לאוניברסיטת מרילנד, בה שיחק כדורסל מכללות בהצלחה יתרה בין השנים 1994 ל-1998, עם ממוצעים של 14.5 נקודות ו-2.3 אסיסטים למשחק.

לקראת עונת 1998/1999 חזר לשחק במולדתו ליטא, בקבוצת ריטאס וילנה, בה רשם ממוצעים מרשימים של 17.5 נקודות ו-5 אסיסטים. בעונה הבאה עבר לקבוצה הסלובנית אולימפיה ליובליאנה, בה העמיד ממוצעים של 19.3 נקודות ו-3.4 אסיסטים.

הצלחתו הרבה באולימפיה הביאה את קבוצת הפאר הספרדית ברצלונה להחתימו בקיץ של שנת 2000. יאסיקביצ'יוס שיחק בסך הכול שלוש עונות בקבוצה, במהלכן זכה פעמיים באליפות ספרד, פעמיים בגביע הספרדי, ובעונת 2002/2003 אף זכה עימה ביורוליג. הוא הפך במהירות לאחד מעמודי התווך של ברצלונה, והישגיו המשמעותיים בקבוצה הוציאו לו שם של אחד הרכזים המשובחים באירופה.

לקראת עונת 2003/2004 הוא שוחרר מהקבוצה הספרדית, למרות יכולתו הגבוהה והקשר המיוחד שנוצר בינו לבין אוהדי הקבוצה, בטענה שהמועדון לא יכול לעמוד בעלות הכספית של חוזהו (הסיבה האמיתית היא, ככל הנראה, ריב שפרץ בינו לבין מאמן הקבוצה סבטיסלב פשיץ').

לאחר השחרור מברצלונה רוב הקבוצות באירופה כבר החתימו רכזים, אולם שאראס היה קרוב מאוד לחתום בקבוצה הספרדית פאמסה ולנסיה. סוכנו של שאראס כבר הצהיר "שאראס הוא כתום" (צבע מדיה של ולנסיה), אך לאחר שהקבוצה לא הצליחה לחזור מהעסקה שביצעה כמה חודשים מוקדם יותר (רכשה את מרקו פופוביץ' מק.ק. זאדאר), היא נאלצה לוותר על שאראס. באוגוסט 2003 הגיעה מכבי תל אביב לסיכום עם יאסיקביצ'יוס, שחתם על החוזה רשמית במהלך טורניר הכנה לקראת אליפות אירופה. תחת הדרכתם של צוות המאמנים פיני גרשון, דייוויד בלאט ודן שמיר הוא הוביל את הקבוצה לזכייה ביורוליג לעונת 2003/2004, בצוותא עם כוכבים אחרים ובהם אנתוני פארקר, ניקולה וויצ'יץ' וטל בורשטיין. בנוסף היווה יאסיקביצ'יוס גורם חשוב בזכייתה של מכבי באליפות המדינה וגביע המדינה באותה שנה. בעונת 2004/2005 חזרה מכבי תל אביב על הישגי העונה הקודמת, וזכתה שוב בגביע המדינה ובאליפות הליגה בישראל, ובגביע אירופי שני ברציפות לקבוצה, ושלישי ברציפות לשאראס. בכך רשם שאראס שלושה כתרים משולשים (טרבל, זכייה באליפות, גביע ויורוליג באותה עונה) רצופים.

הישגיו באירופה גרמו לכך שקבוצות NBA רבות התעניינו בשירותיו לקראת עונת 2005/2006. לבסוף חתם שאראס לשלוש עונות באינדיאנה פייסרס. בעונתו השנייה בקבוצה, בה הביעו שאראס ומאמנו אכזבות הדדיות, הוא עבר לגולדן סטייט ווריורס בטרייד של 8 שחקנים שבו 4 שחקנים מאינדיאנה עברו לגולדן סטייט ולהפך.[1]

גם בגולדן סטייט, בה ציפה לקבל יותר דקות משחק תחת המאמן דון נלסון במחשבה ששיטת המשחק שלו מתאימה יותר לשאראס, הוא לא זכה להזדמנות ממשית.

ב-25 בספטמבר 2007 פורסם כי יאסיקביצ'יוס חתם לשנתיים באלופת אירופה פנאתינייקוס אתונה, תמורת 7 מיליון אירו.[2]

ב-3 במאי 2009 זכה שאראס בפעם הרביעית ביורוליג, כאשר קבוצתו ניצחה בגמר את צסק"א מוסקבה, ובכך נכנס להיסטוריה כשחקן הראשון שזוכה בתואר עם שלושה מועדונים שונים - ברצלונה, מכבי תל אביב ופנאתינאיקוס.

ב-16 בנובמבר 2010 חתם יאסיקביצ'יוס בקבוצת נעוריו ריטאס וילנה, אולם לאחר כחודש הצטרף לפנרבחצ'ה אולקר מטורקיה.

בעונת 2011/2012 שב לשחק בפנאתינאיקוס היוונית. בקיץ 2012, על אף התעניינות מצד מכבי תל אביב,[3] העדיף שאראס לחזור לקבוצה אחרת בה שיחק בעברו: ברצלונה.[4][5] בתום העונה שוחרר שאראס מהקבוצה.

יאסיקביצ'יוס ידוע ביכולתו להפיק מעצמו את המיטב במשחקים רבי משמעות וברגעים חשובים במשחק. הוא ניחן בראיית משחק יוצאת מן הכלל שמתבטאת לא פעם במסירות מאחורי הגב או תוך הפניית מבט לכיוון ההפוך ("עין עקומה").

ב-27 בספטמבר 2013 חתם שאראס לעונה בז'לגיריס קובנה הליטאית.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביולי 2014 פרש מכדורסל ומונה לעוזר מאמן ז'לגיריס קובנה.[6] לאחר פיטוריו של המאמן הראשי גינתרס קראפיקאס ב-9 בינואר 2016 הפך למאמנה הראשי של הקבוצה.[7]

ב-2 ביולי 2020 הוא שוחרר מז'לגיריס וחתם כמאמן ברצלונה בחוזה עד 2023.[8]

ב-14 דצמבר 2023 מונה שאראס למאמן פנרבחצ'ה במקום דימיטריוס איטודיס, בחוזה עד סוף עונת 2025/26.[9]

בנבחרת ליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליאסיקביצ'יוס מספר הישגים יוצאי דופן גם במסגרת הבינלאומית, במדי נבחרת ליטא בכדורסל: זכייה באליפות אירופה לנוער בשנת 1994 (באליפות שנערכה בישראל), זכייה באליפות אירופה עד גיל 22 בשנת 1996 עם נבחרת העתודה של ליטא וזכייה במדליית הארד בטורניר האולימפי בסידני בשנת 2000. באליפות אירופה 2003 שנערכה בשוודיה הוביל את ליטא לזכייה ראשונה בתואר מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 וזכה בתואר ה-MVP של אליפות אירופה בכדורסל.

בטקס הפתיחה של אולימפיאדת בייג'ינג (2008) היה יאסיקביצ'יוס נושא הדגל של המשלחת הליטאית.

שאראס פרש מהנבחרת הלאומית אחרי אולימפיאדת לונדון (2012).

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 ביולי 2006 התחתן עם הדוגמנית הישראלית ומיס עולם לשעבר לינור אברג'יל. בני הזוג התגרשו ב-2008. ביולי 2011 פתח מסעדה בראשון לציון בשותפות עם השף חיים כהן. מאז 2017 נשוי לאנה דוקה, ואב לשניים.

תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]