שארל, רוזן ולואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שארל, רוזן ולואה
Charles de Valois
לידה 12 במרץ 1270
ונסן, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 בדצמבר 1325 (בגיל 55)
Nogent-le-Roi, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Couvent des Jacobins de la rue Saint-Jacques עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג מרגריט, רוזנת אנז'ו
קתרינה מקורטניי
מאוט משאטיון
שושלת בית ולואה
אב פיליפ השלישי, מלך צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
אם איזבלה מאראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו בהמשך
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שארל, רוזן ולואהצרפתית: Charles de Valois;‏ 12 במרץ 127016 בדצמבר 1325), מייסד בית ולואה, אחיו של פיליפ הרביעי ואביו של פיליפ השישי, מלכי צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שארל נולד ב-12 במרץ 1270, והיה בנם הצעיר של פיליפ השלישי, מלך צרפת ושל איזבלה מאראגון. האפיפיור מרינוס הרביעי שהכריז על מסע צלב נגד אראגון הכיר בשארל כמלך אראגון ב-1284, כחלק מתגובתו לתוכניות של פרו השלישי, מלך אראגון לכבוש את סיציליה. שארל קיבל את התואר רוזן ולואה (קרפי-אן-ולואה בחבל פיקרדיה שבצפון צרפת) ב-1285. חמש שנים לאחר מכן, ב-1290 קיבל את התואר רוזן אנז'ו ומיין באמצעות נישואים למרגריט - בתו של שארל השני, מלך נאפולי. האפיפיור ניקולאוס הרביעי תמך בנישואים הללו.

שארל פיקד על הצבא הצרפתי בשנת 1297, כאשר הוא משרת את אחיו - פיליפ הרביעי. אשתו נפטרה בשנת 1299, ובשנת 1302 הוא נשא לאישה את קתרינה מקורטניי שהייתה נכדתו של בולדווין השני מקורטניי (אחרון שליטי האימפריה הלטינית). שארל נשלח על ידי האפיפיור בוניפקיוס השמיני למערכה נגד פדריקו השני, מלך סיציליה. המערכה הסתיימה לאחר החתימה על שלום קאלטאבולטה בשנת 1302.

למרות התנגדותו החריפה, שארל לא הצליח למנוע את העלאתו על המוקד של ז'אק דה מוליי ראש מסדר הטמפלרים על ידי אחיו - פיליפ הרביעי. שארל שאף לעלות על כס המלכות לאחר מותו הפתאומי של המלך ואחיינו לואי העשירי ב-1316, אך לא הצליח למנוע מאחיינו פיליפ החמישי לרשת את הכתר. לאחר מותו של פיליפ ב-1322 שארל לא נחשב למועמד רציני לרשת את הכתר, ובמקומו הוכתר למלך צרפת אחיינו שארל הרביעי.

ב-1324 שארל פיקד בהצלחה על הצבא של המלך במלחמה שנועדה לשחרר את גסקוניה ופלנדריה משלטונו של אדוארד השני. הצבא בפיקודו של שארל הצליח לכבוש מספר ערים, והיה אחד מהגורמים שזירזו את חתימת הסכם השלום בין המלך שארל הרביעי לבין איזבל, אשתו של אדוארד.

שארל מת בנוז'אן (כיום חבל סאנטר-עמק הלואר), וב-1328 ירש בנו פיליפ את הכתר הצרפתי והיה לראשון מבין מלכי בית ולואה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1290 התחתן שארל עם מרגריט, רוזנת אנז'ו, בתם של קרלו השני, מלך נאפולי ומריה מהונגריה, מלכת נאפולי, ממנה נולדו לו 6 ילדים:

בשנת 1302 התחתן שארל עם קתרינה מקורטניי, בתם של פיליפ מקורטניי ובאטריצה מסיציליה, ממנה נולדו לו 4 ילדים:

בשנת 1308 התחתן שארל עם מאוט משאטיון, בתם של גאי השלישי, רוזן שאטיון ומארי מברטאן, רוזנת סן-פול, ממנה נולדו לו 4 ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי השמיני, מלך צרפת
 
בלנקה, נסיכת קסטיליה
 
רמון ברנגר הרביעי, רוזן ברצלונה
 
באטריצה מסבויה
 
פרו השני, מלך אראגון
 
מארי דה מונפלייה
 
אנדראש השני, מלך הונגריה
 
יולנטה מקורטניי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואי התשיעי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
מרגריט מפרובאנס
 
 
 
 
 
חיימה הראשון, מלך אראגון
 
 
 
 
 
יולאנטה מהונגריה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פיליפ השלישי, מלך צרפת
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
איזבלה מאראגון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל, רוזן ולואה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שארל, רוזן ולואה בוויקישיתוף