שבט אשר

בול המוקדש לשבט אשר

מפת שבט אשר מהמאה ה-16

שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך. הוא נקרא על שם אבי השבט אשר, בנו השמיני של יעקב (השני מזלפה שפחת לאה).

”וַתֹּאמֶר לֵאָה: 'בְּאָשְׁרִי כִּי אִשְּׁרוּנִי בָּנוֹת', וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אָשֵׁר.” (בראשית, ל', י"ג).

ברכות לשבט

ברכת יעקב

בברכת יעקב לבניו בפרשת ויחי נאמר ”מֵאָשֵׁר שְׁמֵנָה לַחְמוֹ וְהוּא יִתֵּן מַעֲדַנֵּי-מֶלֶךְ.” (בראשית, מ"ט, כ').

ברכת משה

בברכת משה לשבטים בפרשת וזאת הברכה נאמר ”וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת מִנְעָלֶיךָ וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ.” (דברים, ל"ג, כ"ד).

השבט במדבר

משפחות השבט

שתי רשימות במקרא מונות שש משפחות מרכזיות לשבט: יִמְנָה, יִשְׁוָה, יִשְׁוִי ובְרִיעָה, כאשר מבריעה יצאו המשפחות חֶבֶר ומַלְכִּיאֵל. אך ברשימה של מפקד בני ישראל בערבות מואב חסרה משפחת 'ישוה'. שלוש הרשימות מזכירות את שרח בת אשר.

סמלי השבט

הדגל של שבט אשר על פי הזיהוי של התרשיש כאקוומרין

אבן החושן של שבט אשר היא תרשיש. הדגל שלו היה ציור של עץ זית על שם הברכות שקיבל מיעקב וממשה "מאשר שמֵנה לחמו" "וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ". סמל עץ הזית מופיע בסמל העיר נהריה, שנמצאת בנחלת השבט.

החודש המקושר לשבט אשר הוא חשוון או טבת או שבט

נשיאי השבט

במפקד הראשון מוזכר פגעיאל בן עכרן. במרגלים סתור בן מיכאל ובמפקד השני בסוף ספר במדבר אחיהוד בן שלומי.

המסע במדבר

בזמן מסעם של בני ישראל במדבר, חנה שבט אשר במחנה שבט דן, שהיה מצפון למשכן. היה שני במחנה זה.

• במפקד הראשון שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 41,500 איש.
• במפקד השני שערך משה רבנו במדבר, מנה השבט 53,400 איש.
• במפקד השלישי שערך דוד המלך, מנה השבט 26,000 איש^{[דרוש מקור]}.

נחלת השבט

ערך מורחב – נחלת שבט אשר

נחלות שבטי ישראל

נחלתו של שבט אשר הייתה בגליל המערבי ובמערב הגליל העליון ובאזור לבנון ונודעה כנחלה בעלת אדמה עשירה ופוריה.

בין ערי השבט: בטן, כבול, נעיאל, אכזיב ואכשף. האחרונה מוזכרת בספר יהושע:

”וַיֵּצֵא הֵגּוֹרָל הַחֲמִישִׁי לְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר לְמִשְׁפְּחוֹתָם. וְיְהִי גְּבוּלָם חֶלְקַת וַחֲלִי וָבֶטֶן וְאַכְשָׁף.” (יהושע, י"ט, כ"ד–כ"ה).

השבט בארץ ישראל

השבט השתתף במלחמתו של השופט גדעון בן יואש במדיינים.

אזכורים היסטוריים

חוקרים כדוגמת פרופ' יוחנן אהרוני מזהים את האזכור ברשימות הטופוגרפיות של סתי הראשון מסוף המאה ה-14 לפנה"ס של שבט "אסר" בכנען, כמכוון לשבט אשר הישראלי. כמו כן מזהים חוקרים את אזכורו של "קדג'רדי ראש אשר" בכנען בפפירוס אנאסטאזי א מימי רעמסס השני במאה ה-13 לפנה"ס, כמדבר על נשיא שבט אשר הישראלי.

בנוסף, יש המזהים את שמות בתי האב המופיעים בספר דברי הימים כשמות יישובים, כגון:"חַרְנֶפֶר בְּנֵי צוֹפָח" עם חירבת קאנפאר בנפת ג'וב ג'נין שבאזור לבנון . "שָׁמֶר בן חבר" זוהה עם היישוב שומר בנפת צידון. בהמשך הרשימה מופיעים שמות המזוהים עם שבטי הארמים, למשל - "יחבה (וְחֻבָּה)" זוהתה עם האלה החיתית-חורית חבת שמקור פולחנה שכן בארם, בעוד השם המקראי "סוּחַ" הוא תעתיק עברי לשם המדינה סוח היא מולדתו של אחד מרעי איוב הקרוי 'בלדד השוחי'.

לקריאה נוספת

נחלת אשר

• צבי גל, ‏גיא יפתחאל – הגבול בין אשר לזבולון, קתדרה 50, דצמבר 1988, עמ' 47–50
• גרשון גליל, ‏גבע, בית-דגון והגבול בין נחלת אשר לנחלת זבולון, קתדרה 57, ספטמבר 1990, עמ' 3–18
• רפאל פרנקל, ‏נחלת שבט אשר: אתרים וגבולות, קתדרה 91, מרץ 1999, עמ' 7–30

קישורים חיצוניים

• אשר (שבט), דף שער בספרייה הלאומית