ברכת שהחיינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שהחיינו)
ברכת שהחיינו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,
שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן[1] הַזֶּה.

בִּרְכַּת שֶׁהֶחֱיָנוּ (נקראת גם ברכת הזמן) היא ברכת שבח שתיקנו חכמים לברך בשני סוגי מצבים: בשעה שזוכים להגיע לחג או מועד, או בזמן קיום מצווה שקבוע לה זמן כמו תקיעת שופר, נטילת לולב והדלקת נרות חנוכה. וכן בזמן שמתרחש לאדם אירוע חיובי, כמו קניית בגד חדש, אכילת פרי חדש, ראיית חבר טוב שלא ראה 30 יום, או בשורה טובה ששמע.

זמני הברכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג הראשון של הברכה כולל את:

הסוג השני של הברכה כולל:

  • ברכה בעת אכילת פרי חדש באותה שנה, כאשר לצורך זה תחילת השנה היא ראש השנה[דרוש מקור].
  • ברכה על ראיית חבר טוב, אם לא ראה אותו שלושים יום. אמנם יש שכתבו שלא לברך בימינו ברכה זו, כדי למנוע מצב שמישהו יברך רק כדי לא לפגוע בחברו[3]. כמו כן יש שחששו שאם דיבר איתו בטלפון אין לברך[4].
  • ברכה על קניית בית חדש, בגדים (למעט נעליים, עליהן יש מחלוקת האם מברכים), כלים או חפצים החשובים לאותו אדם.

ברכה כשמתרחש לאדם אירוע חשוב ומשמח, כגון לידת ילד. לדוגמה בטקס העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים בירכו ראש הממשלה ונשיא המדינה את ברכת שהחיינו[5].

דינים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל היום השני של ראש השנה, ישנה מחלוקת האם יש לברך ברכת שהחיינו גם בלילה זה. על מנת לצאת מהספק נהוג בהרבה קהילות לאכול פרי חדש, המצריך גם הוא ברכת שהחיינו, ולכוון בברכה על היום ועל הפרי.

לפי חלק מהפוסקים, בברכת שהחיינו לא חל הכלל האומר ש"ספק ברכות להקל", לפיו אין לברך במקום שיש ספק אם האדם חייב בברכה זו או לא, משום שברכה זו באה על שמחת הלב, ואם האדם שמח - הברכה אינה לבטלה.

בימי בין המצרים יש שנהגו שלא לברך שהחיינו. (בימי ספירת העומר, היו שנהגו שלא לברך, אך למעשה נפסק לברך[6]).

יש להבדיל בין ברכה זו הנאמרת כאשר השמחה היא של אדם יחיד, לברכת הטוב והמטיב, הנאמרת כאשר השמחה משותפת עם אדם נוסף.

בית חדש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בני זוג שקנו בית, אם הם שותפים בו, שניהם צריכים לברך 'הטוב והמיטיב'. ואם הבית שייך לאחד מהם ורשום על שמו, רק הוא יברך עליו, אבל הואיל ויהנו ממנו יחד, יברך 'הטוב והמטיב'. יחיד שקנה לעצמו בית, יברך 'שהחיינו'. אבל שוכר בית או מי שקיבל רשות לגור בבית מספר שנים, כיוון שהבית אינו שלו, אינו מברך עליו[7].

יש מקהילות הספרדים שאין מברכים על בית חדש, כמו שכתב הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת ראה): "ונהגו שילבוש בעל הבית בגד חדש בתוך אותה סעודה ויברך עליו שהחיינו ויכוין על הבית". אם לא היה לו דבר לברך עליו שהחיינו, יכווין בברכת הטוב והמטיב שבברכת המזון להודות על הבית החדש.

יש אומרים שהמנהג הספרדי שלא לברך היה מחוץ לארץ ישראל שאין מצווה לבנות בתים, אבל בארץ ישראל, שבה יש לפי ההלכה היהודית מצווה לבנות בתים, יש לברך שהחיינו[8].

מטבע לשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה "שהחיינו" הפכה בלשון העממית למטבע לשון שמשמעותה "סוף סוף!". כך יכול אדם לומר לחברו שנדרש לו זמן רב מדי לבצע פעולה עבורו: "שהחיינו! כמה זמן צריך בשביל לקנות גלידה?"

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במשנה ברורה (סימן תרע"ו סק"א) וכן בסידור הרב כתוב לומר לִזְמַן (בחיריק), וראו עוד סידור אזור אליהו שהאריך בעניין
  2. ^ ראו תוספות, מסכת ברכות, דף ל"ז, עמוד ב', ד"ה היה.
  3. ^ הרב אליעזר מלמד, ברכת שהחיינו, באתר פניני הלכה
  4. ^ הרב אליעזר מלמד, ברכת שהחיינו, באתר הרחבות לפניני הלכה
  5. ^ הנשיא בירך שהחיינו, באתר ערוץ 7
  6. ^ הרב אליעזר מלמד, מנהגי אבלות בספירת העומר, באתר ישיבה
  7. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ג, סעיף ג' ביאור הלכה דשם, ד"ה 'בנה'; חת"ס או"ח נג
  8. ^ פס"ת הע' 37, ספר מצוות הארץ כהלכתן, שו"ת להורות נתן (חלק ב סימן יב)


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.