שוק המציאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שוק המציאות
בימוי שמואל בונים
מדינה ישראלישראל ישראל
סוגה מופע מוזיקלי
הצגת בכורה 6 בינואר 1965[1]
שפה עברית

שוק המציאוֹת הוא מופע שהעלו יונה עטרי ואילי גורליצקי בשנת 1965 ביוזמתו ובבימויו של שמואל בונים ובהנהלה מוזיקלית של אריה לבנון. במופע, ששיריו יצאו גם על תקליט (ובשנות האלפיים גם על תקליטור) היו ארבעה עשר שירים שכתב נתן אלתרמן, ושיר אחד, "לו הייתי דג", שכתבה בתו תרצה אתר. השירים הולחנו בידי סשה ארגוב, משה וילנסקי ודובי זלצר.

אלתרמן פסק לכתוב פזמונים וכתב שירה לעיתים מזדמנות בלבד בין 1948–1963, לאור עלייתם של משוררי דור תש"ח, חיים חפר, חיים גורי ויהודה עמיחי. הוא שב לכתוב, רק כאשר התבקש על ידי בונים להפוך את מחזהו של סמי גרונמן, "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", אותו תרגם שנים קודם לכן, למחזמר. עטרי וגורליצקי העלו את המופע כהמשך שיתוף פעולה ביניהם לאחר הצלחת המחזמר בו כיכבו. המופע ארך כ-90 דקות וקטעי הקישור בין הפזמונים היו על טהרת הפנטומימה. תחת הכותרת "חרוזים ישנים וגם חדשים", כתב אלתרמן שמונה שירים חדשים ("שוק המציאות", "בלדה סקוטית", "הצלם", "קונצרטינה וגיטרה", "רגע של בידור", "בובות שעווה", "הבלדה על חמוריקו" ו"זמר מפוחית"), חידש שישה ישנים, כמו "אלימלך" (מ'חגיגת פורים' של "המטאטא", 1939), "מי לימון ואדון צלחת" (מילים חדשות למנגינת השיר "על הטיילת" מן התוכנית 'בבקשה לשבת' של 'לי-לה-לו', 1946, שלא פורסם בדפוס), "בכל זאת יש בה משהו" (מן התוכנית 'בבקשה לשבת' של 'לי-לה-לו', 1946), "צריך לצלצל פעמיים" (מן התיאטרון 'כל הרוחות') ו'גדליה רבע איש', והוסיף, כאמור, שיר אחד של בתו, תרצה אתר, "לו הייתי דג". המזיגה בין חדש וישן הייתה מזיגה נכונה[דרוש מקור]. הקהל פגש מכרים ישנים וחביבים והתוודע לחדשים. מי שאהב את אילי ואת יונה ב"שלמה המלך ושלמי הסנדלר", נהנה לראותם משתפים פעולה ב"שוק המציאות"[דרוש מקור]. ביצועם המקצועי והמהוקצע שירת את השירים היטב[דרוש מקור]. חלק נכבד משירי המופע הפכו ללהיטים ונותרו מוכרים לציבור הרחב בישראל במשך עשרות שנים. הייתה זו הפעם הראשונה שמופע שלם הורכב אך ורק מפזמוניו של אלתרמן (או ליתר דיוק, 'של משפחת אלתרמן').

בשנת 2008 העלה "תיאטרון הספרייה" גרסה מחודשת למופע בכיכובם של אלון אופיר ואדוה עדני[2][3].

ב-28 בפברואר 2021, לאחר שנה, של כמעט עצירה מוחלטת בפעילות עקב מגפת הקורונה בישראל, העלה התיאטרון העירוני חיפה הפקה חדשה בכיכובם של דפנה דקל ואלון אופיר[4].

שירי התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השירים שנכללו בתקליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. שוק המציאות (אלתרמן/ארגוב, עיבוד א. לבנון)
  2. לימון וצלחת (אלתרמן/וילנסקי)
  3. בכל זאת יש בה משהו (אלתרמן/וילנסקי)
  4. בלדה סקוטית (אלתרמן/זלצר)
  5. הצלם (אלתרמן/זלצר)
  6. קונצרטינה וגיטרה (אלתרמן/ארגוב, עיבוד א. לבנון)
  7. רגע של בידור (אלתרמן/ארגוב, עיבוד א. לבנון)
  8. בובות שעווה (אלתרמן/זלצר)
  9. לו הייתי דג (אתר/ארגוב, עיבוד א. לבנון)
  10. אלימלך (אלתרמן/וילנסקי)

השירים שלא נכללו בתקליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הבלדה על חמוריקו (אלתרמן/ארגוב)- נכלל אחר כך בתקליט המופע "צץ וצצה" ובוצע על ידי רבקה זהר
  • זמר מפוחית (אלתרמן/ארגוב)- נכלל אחר כך בתקליט "שירי סשה ארגוב" של עדנה גורן וקובי רכט
  • צריך לצלצל פעמיים (אלתרמן/וילנסקי) (סולו - יונה עטרי)
  • גדליה רבע איש ( (אלתרמן/וילנסקי) (סולו - אילי גורליצקי)
  • שיר הפיוס (אלתרמן/ארגוב) (הדרן - לקוח מתוך 'שלמה המלך ושלמי הסנדלר'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דן לאור, אלתרמן, עמ' 657.
  2. ^ מיכאל הנדלזלץ, יש בהם הרבה מאוד "משהו", באתר הארץ, 1 ביוני 2008
  3. ^ בית הספר בית-צבי - שוק המציאות, באתר הבמה
  4. ^ יורם מארק-רייך, התיאטרון העירוני חוזר עם שוק המציאות (עמ' 35), באתר ידיעות חיפה, ‏26 בפברואר 2021
ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.