שח
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המלך השחור מאוים בשח על ידי הצריח. |
במשחקי לוח מסוימים, כגון שחמט, שוגי ושיאנג-צ'י, שח הוא איום על המלך (או גנרל בשיאנג-צ'י), כלומר שבמהלך הבא של המשחק, השחקן יוכל להכות את המלך אם לא ימנעו זאת. במהלך לאחר קביעת השח, השחקן בעל המלך המותקף חייב להפסיק את מצב השח, אם זה אפשרי, בשלוש דרכים אפשריות: חסימת מסלול ההתקפה על ידי כלי אחר, הכאת הכלי התוקף או הזזת המלך למשבצת שאינה מאוימת. אם השחקן אינו יכול להפסיק את מצב השח, המשחק נגמר במצב מט והוא מפסיד. רבים מכריזים "שח" כשהם מצליחים לבצע שח, אך ההכרזה אופציונלית.
ישנם מספר משחקים שבהם קיים המצב שח, אך ערך זה הוא על מצב השח בשחמט.
 מסעי שחמט. להסבר על רישומים אלה, ראו כאן. |
מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
שח הוא תוצאה של מהלך של אחד השחקנים, שמציב את המלך היריב תחת איום, על ידי אחד או שניים מהכלים של מבצע המהלך (בווריאציות מסוימות, אפשר לאיים בשח גם על ידי יותר משני כלים). אם מלך מאוים בשח, השחקן חייב להפסיק את מצב השח, ואם אין מהלכים חוקיים שיכולים להפסיק את השח, המצב נקרא מט. השחקן שמצליח לאיים על המלך של יריבו כך שיהיה מט, הוא המנצח.
שחקן לא יכול לבצע מהלך שבעקבותיו מלכו יהיה מאוים בשח. מהלך כזה אינו חוקי, ואם הוא מבוצע הוא מבוטל (למעט וריאציות מסוימות של הכללים בבליץ). אם בוצעו מאז מהלכים נוספים כולם מבוטלים, ומחזירים את הלוח למצב שלפני המהלך הבלתי-חוקי. אם אין שום מהלך עם המלך שלא יגרום לא להיות מאוים בשח, ואף לא מהלך עם כלי אחר כלשהו, המצב נקרא "פט" והמשחק מסתיים בתיקו. מלך אינו יכול לבצע שח ישיר על המלך היריב בעצמו, כיוון שמהלך כזה יגרום לאיום גם על המלך המאיים (שאר הכלים יכולים לבצע שח). לעומת זאת, מלך יכול לבצע שח עקיף (ראו פסקה סוגים של שח).
יציאה ממצב שח[עריכת קוד מקור | עריכה]
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המלך הלבן מאוים. הוא יכול להיחלץ ממצב השח באמצעות שלוש דרכים אפשריות. |
ישנן שלוש דרכים אפשריות להיחלץ ממצב שח:
- הזזת המלך למשבצת שאינה מאוימת. המלך אינו יכול להצריח כשהוא מאוים. המלך יכול להכות כלי של השחקן היריב תוך כדי הזזתו, אלא אם כן המשבצת שבה נמצא הכלי מאוימת.
- הכאת הכלי המאיים, עם המלך או עם כלי אחר. אם הכלי המאיים נמצא בריבוע מסביב למלך, המלך יכול להכות את הכלי המאיים, אלא אם כן המלך יהיה מאוים לאחר ההכאה.
- חסימת מסלול ההתקפה על ידי כלי אחר. זה אפשרי רק כאשר הכלי המאיים הוא מלכה, צריח או רץ, והמרחק בין הכלי המאיים למלך המאוים הוא לפחות משבצת אחת.
בדוגמה הראשונה משמאל, הלבן יכול להיחלץ ממצב השח באמצעות שלוש דרכים אפשריות:
- במהלך פ:א2, הפרש מכה את הכלי התוקף.
- המלך יכול לזוז לאחת משלוש המשבצות שמסומנות ב־x, כלומר: מ-ד6, מ-ה5, או מ-ה7.
- חסימת מסלול ההתקפה, על ידי המהלך צ-ג4 או פ-ד5.
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| המלך הלבן קיבל מט. |
אם המלך מאוים בשח כפול, המלך צריך להיחלץ משני האיומים במהלך הבא. היות שאי־אפשר להכות את שני הכלים התוקפים באותו מהלך או לחסום שני מסלולי התקפה באותו מהלך, אפשר להיחלץ משח כפול רק על ידי הזזת המלך למשבצת שאינה מאוימת.
אם אף אחת מהאפשרויות לא יכולה לחלץ את המלך ממצב השח, נקרא המצב מט, והשחקן שהצליח לאיים על מלך יריבו במט, מנצח.
סוגים של שח[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם הרבה מצבי שח שבהם כלי מתקיף באופן ישיר את המלך היריב, בעצמו. שח מסוג זה הוא פשוט מאוד, ונפוץ מאוד. לפעמים שח כזה הוא חלק מטקטיקת שחמט, למשל מזלג, שיפוד או שח עקיף. במספר מקרים, שח גם יכול להגן מפני טקטיקות כאלו.
ישנם גם מספר סוגים מיוחדים של שח:
- שח עקיף - שח עקיף דומה לאיום עקיף, חוץ מזה שבשח עקיף המלך הוא זה שמאוים. בשח עקיף, כלי זז מקו התקפה של כלי אחר, כך שהמלך, מאוים על ידי הכלי האחר (שיכול להיות מלכה, צריח, או רץ). הכלי שזז במהלך שקבע את השח העקיף יכול להיות כל כלי, חוץ ממלכה (כיוון שגם לפני התזוזה היא בהכרח איימה בשח והמצב היה בלתי-חוקי). שח עקיף יכול להיות טקטיקה, כיוון שהכלי שזז במהלך שקבע את השח יכול להתקיף או ליצור מתקפה על כלי אחר של היריב. היריב חייב לצאת מהשח העקיף, ואולי הוא לא יכול למנוע את המתקפה על הכלי המותקף האחר שלו.
- שח כפול - שח כפול הוא שח שבו המלך מותקף משני כלים. זה קורה כאשר כלי כלשהו שזז מתקיף את המלך, ובמקביל פותח קו התקפה של כלי אחר, כמו בשח עקיף. שח כפול יכול גם להיות שלוב של שני שחים עקיפים בעזרת הכאה בדרך הילוכו (אם כי דבר זה נדיר מאוד). ברישום מסעי שחמט, שח כפול מסומן לעיתים עם "++" אחרי המהלך, במקום הסימן "+", אף על פי שהסימן "++" משמש לעיתים לסימון מט (כמו הסימנים "X" ו־"#").[1] אי אפשר להיחלץ משח כפול באמצעות חסימת קווי ההתקפה של השח, או באמצעות הכאת הכלים המאיימים, כיוון שבשח כפול המלך מאוים משני כיוונים.
- שח צולב - כאשר השחקן משיב לאיום שח על מלכו בשח נגדי, כאשר השח הנגדי חוסם את השח הראשון, נקרא המצב שח צולב. למעשה, "מט צולב" אפשרי באותה דרך, אבל מאחר שהמונח "מט צולב" לא קיים, מצב כזה נופל תחת ההגדרה של "שח צולב". איומי שח צולב הם נדירים למדי, אך הם מהווים נושא פופולרי בבעיות שחמט.
- שח נצחי - אחת הדרכים להשיג תיקו במשחק היא באמצעות ביצוע שח נצחי, כלומר לבצע על מלך היריב שח פעם אחר פעם מבלי לתת לו לעשות משהו אחר מלבד להתחמק מהם. בעבר הייתה זאת קטגוריה נפרדת של תיקו, אך כיום מסווגים אותה באחת הדרכים האחרות.
|
|
|
|
הכרזה וסימון של שח[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחקים שאינם רשמיים, השחקנים נוהגים להכריז "שח" כשהם מצליחים לאיים על מלך יריביהם, על מנת להסב את תשומת לבו לכך שהוא חייב בתורו למנוע את האיום. לפי חוקי השחמט, הכרזת שח היא אופציונלית, ולרוב אינה מבוצעת במשחקים רשמיים. עד שנות העשרים המוקדמות, שחקן היה צפוי להכריז "שח", וחלק מספרי החוקים אילצו זאת[2].
לעיתים קרובות פחות (ומיושנות), ההכרזה "garde" נאמרת כששחקן מתקיף באופן ישיר את מלכת היריב בצורה דומה. הכרזה זו נזנחה במאה ה-19[2]. מהלך יחיד יכול להיות גם שח וגם garde.
ברישום שחמט, הסימן "+" מסמן מהלך שח.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוקי FIDE לשחמט
- ^ 1 2 דוד הופר; קנת ויילד, The Oxford Companion to Chess (מהדורה שנייה), הוצאת אוקספורד, עמוד 74
| שחמט | ||
|---|---|---|
| שלבי המשחק | פתיחה • מציעה • סיום |  |
| כלי המשחק | מלך • מלכה • צריח • רץ • פרש • רגלי | |
| חוקי המשחק | שח • הצרחה • הכתרה • הכאה דרך הילוכו • מט • פט • תיקו | |
| אסכולות שחמט | האסכולה הרומנטית בשחמט • האסכולה המודרנית • האסכולה ההיפרמודרנית | |
| תת-תחומים משיקים | שחמט בהתכתבות • חידת שחמט • בעיית שחמט • וריאציות של משחק השחמט • תוכנת שחמט • בליץ | |
| שונות | פיד"ה • האיגוד הישראלי לשחמט • שחמט בישראל • שעון שחמט | |
| ראו גם פורטל שחמט • קטגוריית שחמט | ||