שייקה פייקוב
 | |
| לידה |
5 ביולי 1937 (בן 86) כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מוקד פעילות |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | 1951–2014 (כ־63 שנים) |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר |
| סוגה | זמר עברי |
| שפה מועדפת | עברית |
| כלי נגינה | חליל, קלרינט, מנדולינה, אקורדיון ופסנתר. |
| פרסים והוקרה |
|
ישעיהו (שייקה) פייקוב (נולד ב-5 ביולי 1937, כ"ו בתמוז ה'תרצ"ז) הוא מוזיקאי, מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח, פזמונאי ומשורר ישראלי. פייקוב עסק בשירי ארץ ישראל שכתב והלחין, בשירי מסורת וחג, בשירי ילדים ובמוזיקה לסרטים. יצירותיו השתתפו בפסטיבלים ובתחרויות זמר.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב נולד בתל אביב לצ'רנה שעלתה לישראל מפולין ולסנדר (אלכסנדר) פייקוב אשר הפסיק את לימודי החזנות כשהצטרף לתנועת "החלוץ" ועלה מאוקראינה בשנת 1931.
בילדותו המוקדמת התגוררה המשפחה במקווה ישראל. בהיותו בן שש וחצי נפטרה אמו ובשנת 1945 עבר עם אביו לקיבוץ אשדות יעקב. אביו נישא בשנית ומנישואין אלו נולדו שני אחיו.
פייקוב סיים ב-1951 את בית הספר היסודי באשדות יעקב, וב-1955 השלים את לימודיו בתיכון בית ירח, בעמק הירדן. באשדות יעקב למד לנגן במנדולינה וצורף לתזמורת המנדולינות של הקיבוץ, ובהמשך למד לנגן באקורדיון וניגן באירועים, בחגים ובמועדים. בגיל 14 הלחין את שני שיריו הראשונים "הורה עמק הירדן"[1] ו"שיר הלוחם" למילותיו של בן כיתתו מנחם פונדק. השירים פורסמו בחוברת "במעלה" בשנת 1951.
בשנת 1955 התגייס פייקוב לצה"ל, לנח"ל ולאחר טירונות במחנה 80 וקורס מ"כים בבית דראס החל לשרת כמ"כ במחנה 80. בזכות היכרות קודמת עם חלק מחברי צוות הווי נח"ל הוא צורף על ידי ארי הרצברג לצוות, תפקידו היה ללוות בנגינה וללמד את צוותי ההווי שירים חדשים שהולחנו, בין היתר, על ידי מרדכי זעירא ומשה וילנסקי ולהפיצם בבסיסי צה"ל. בהמשך התמנה למפקד הצוותים.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום שירותו הצבאי עבד כמכונאי במוסך באשדות יעקב, והמשיך לנגן כתחביב בשבתות ובחגים ולהפיק אירועי תרבות בקיבוץ ובהתיישבות העובדת. במהלך תקופה זו כתב מוזיקה לריקודים לכוריאוגראפית לאה ברגשטיין אשר עבדה עם להקות המחול הקיבוציות. קודמו בתפקיד זה היה נחום היימן (נחצ'ה) אשר עודד וכיוון אותו ללימודי מוזיקה.
פייקוב הוא בוגר לימודי מוזיקה במכללת אורנים ובעל תעודת מורה מוסמך למוזיקה מטעם משרד החינוך. הוא עסק במשך 16 שנה בהוראת מוזיקה ונגינה במגוון כלים בבתי ספר ובמוסדות חינוך. המלחין, הפרופסור למוזיקולוגיה אבל ארליך היה המורה אשר השפיע עליו ביותר והפך אותו למוזיקאי מקצועי ופייקוב המשיך והשתלם אצלו באופן פרטי בקומפוזיציה.
בנוסף, הוא למד ועבד במהלך תקופה זו עם הכוריאוגרפית לאה ברגשטיין, המלחין והמעבד גיל אלדמע, והמרצים למוזיקה צבי קרן, ודוד עורי.
במהלך השנים ניצח על מקהלות א-קפלה, כתב ולימד יצירות קלאסיות ומודרניות[דרוש מקור].
שירו הראשון, שהוקלט והושמע ברדיו ב-1958, היה "נורית", שהולחן למילותיו של מנחם פונדק ובוצע בידי עליזה קשי.
פייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, בהם: נפגשנו שוב בביצוע דודו זכאי, "הבחורים חזרו הביתה" למילותיו של חנן שדמי בביצוע אבי טולדנו, "על כן שירי עצובים" (מילים ולחן) בביצוע אופירה גלוסקא, "תקוות ימי" (מילים ולחן) בביצוע הזמרת אלכסנדרה.
בנוסף, הוא הלחין מספר שירים ללהקת החיל[2].
שירי פסטיבלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב הרבה לכתוב לפסטיבלים שונים בשנות ה-1970 וה-1980. למשל:
פסטיבל הזמר המזרחי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בואו ונשיר אחים (ששי קשת, 1971, מקום ראשון)
פסטיבל הזמר החסידי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שישו ושמחו (1971, מקום ראשון)
פסטיבל שירי הילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא שיאן הזכיות במקום הראשון ככותב לצד יורם טהרלב (שתי זכיות לכל אחד).
הוא שיאן הזכיות במקום הראשון כמלחין לצד יאיר מילר (שלוש זכיות לכל אחד).
בין היתר כתב את:
- למה ככה (דודו ברק, אבי טולדנו ועירית ענבי, 1970 מקום ראשון)[3]
- אן דן דינו (יפה ירקוני, 1971, מקום ראשון)
- חג יובל (דודו ברק, אבי טולדנו, 1972, מקום שלישי)
- חגיגת אביב (דודו ברק, שוקולד מנטה מסטיק, 1974, מקום שלישי)
- לארצי יש יום הולדת (אלי גורנשטיין, 1977, מקום שלישי)
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל (דודו זכאי, 1979)
- אמא (רונן בהונקר, שולה חן, 1981, מקום ראשון)[4]. יותר מאוחר הוא הלחין את רוב שירי אלבומו.
בנוסף לשירים שנכתבו לפסטיבל שירי הילדים ולפסטיבל הזמר החסידי, יש שירי ילדים ושירי מסורת (ולירושלים עירך, ונזכה ונחייה) רבים נוספים שחוברו על ידיו.
פסטיבל הזמר והפזמון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אותך (אילנה אביטל, 1977, מקום 3)[5]. יותר מאוחר הוא הלחין מספר שירים לאלבומה.
אירוויזיון וקדם אירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דרך המלך (גילי וגלית, 1989, מקום 12 באירוויזיון). יותר מאוחר הוא הלחין לגילי נתנאל את שירי אלבומו.
- שירו (יורם טהרלב, שרה'לה שרון ולהקת שירו, 1993, מקום 24 בארוויזיון)
- ירושלם (רונן בהונקר, 1992, מקום שלישי בקדם ארוויזיון).
פסטיבלים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב השתתף במספר פסטיבלים בחו"ל:
- לפסטיבל בצ'ילה בו השתתף מספר פעמים[6], הוא הלחין ב-1976 את שיר הבוקר (אלישבע, נאוה ברוכין). וב-1991 את שיר Morning Love שהושמע בפי שלומית אהרון[7].
- שירים שלו השתתפו בהצלחה בפסטיבלים ביפן ובדרום קוריאה בתחילת שנות ה-1980, עם הילד רונן בהונקר (Mother, מכל שירי אהבתי).
שיתופי פעולה ומאפיינים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אילנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב חיבר לאילנית מספר שירים בתחילת דרכה:
- בפרוט נבל ועוגב (דודו ברק)
- ארץ[8]
- אחיי גיבורי התהילה (דודו ברק)
- עד הלום (אברהם שלונסקי)
- עיר אחרת (חיים קינן)
- שיר שבת
- לאורך השדרה שאין בה איש (יהודה עמיחי)
דודו זכאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב חיבר כמה מלהיטיו הגדולים של דודו זכאי בשנות ה-1970, ולימים שבו לשתף פעולה בשנת 2013.
- חייכי לי בשירים
- נפגשנו שוב
- לחוף ירדן
- עוד יהיה טוב בארץ ישראל
עופרה חזה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כמו ציפור[9]
שירי משוררים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין המשוררים הבולטים שפייקוב הלחין את שיריהם ניתן לציין את אברהם שלונסקי (עד הלום, אילנית), יהודה עמיחי (לאורך השדרה שאין בה איש, אילנית), רחל (אני ואתה, שלישיית צבע טרי), לאה גולדברג (חמסין של ניסן, אילנית), פניה ברגשטיין (ילקוטי, הגבעטרון), ובעיקר את אלישבע שפייקוב הלחין מעזבונה מספר שירים, ובניהם:
- נפשי כלתה לחרוזים (אלכסנדרה)
- שיר בוקר (נאוה ברוכין)
- כנטות היום (דורית ראובני)
דודו ברק[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב חיבר בעצמו את המילים לרבים משיריו, אך למרות זאת נרשם שיתוף פעולה פורה עם הפזמונאי דודו ברק במספר שירים, וביניהם:
- ארץ ישראל יפה (להקת פיקוד דרום)
- דרך ישנה (סוזאן ופרן)
- אחיי גיבורי התהילה (אילנית)
- בפרוט נבל ועוגב (אילנית)
- חגיגת אביב (שוקולד מנטה מסטיק)
- חג יובל (אבי טולדנו)
שירי מלחמות והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב שירת במילואים בתור צפן בחפ"ק של חטיבת שריון צפונית והשתתף כלוחם במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. חלק מחוויותיו מאותן מלחמות ומחוויותיהם של אחרים קיבלו ביטוי בשירים שכתב או הלחין, ו בנוסף, הוא הלחין מספר שירים ללהקת החיל[10], ללהקת פיקוד דרום ועוד. בהם:
- נפגשנו שוב (דודו זכאי)
- אחיי גיבורי התהילה (דודו ברק, אילנית)
- הבחורים חזרו הביתה (חנן שדמי, אבי טולדנו)
- הארץ עוד תשקוט (שושנה דמארי)
- על כן שירי עצובים (מילים ולחן) בביצוע אופירה גלוסקא
- תקוות ימי (מילים ולחן) בעקבות מלחמת יום כיפור בביצוע הזמרת אלכסנדרה[13]
- אולי מחר (להקת פיקוד דרום)
סרטים ותוכניות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לסרט ""נורית" ו"נורית 2""[14] משנת 1972, כתב את "קרוב ורחוק" והלחין את "שיר לכנרת" למילותיו של דודו ברק, בביצוע ששי קשת ונירה גל וכן את הלחן ל"אנשים יש בעולם" למילותיו של דודו ברק בביצוע של נירה גל וטובה קצב.
- שיתופי פעולה נספים עם ג'ורג' עובדיה - בסרט רחוב 60[15] ובסרט "קוראים לי שמיל", שיצא לאקרנים ב-1973, שלו כתב את המוזיקה יחד עם דודו ברק[16].
- בתחילת שנות ה-1980 נבחר מבין אלפי מועמדים לכתוב את המוזיקה עבור סדרת הטלוויזיה "המלאכיות של צ'רלי" בלוס אנג'לס, אך נאלץ לדחות את ההצעה מסיבות משפחתיות.
- לסרט "נערת הפרברים" מ-1979 היה פייקוב אחראי על העיבודים, התזמור והניצוח וכתב והלחין את "כמו ציפור" ו"אמרו היכן הם ידידי", אותם ביצעה עפרה חזה.
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 2017 פרס אמ"י על תרומה יוצאת דופן לתרבות הישראלית[18].
- יוני 2017 אות הוקרה על מפעל חיים בזמר העברי מטעם אוניברסיטת בר-אילן במסגרת מי אני שיר ישראל[19][20].
- מאי 2018 פרס אקו"ם לשנת 2017 על תרומתו הרבה ליצירה הישראלית[21].
- אפריל 2023 ערב הוקרה ותעודת הוקרה במסגרת "פסטיבל ימי זמר תיאטרון חולון"[22].
ספרי שיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ותבוא עליכם הברכה, תל אביב: אור תו, 1970.
- משיריו של שייקה פייקוב, תל אביב: אור תו, 1974.
- ארץ: משירי ארץ ישראל היפה; הקדמה מאת אליהו הכהן, תל אביב: ישרא-תו, 1982.
אלבומים משיריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1974 – ארץ ישראל יפה[23]
- 1975 – אן דן די נו
- 1975 – שיקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק א)
- 1975 – שירת הנוער (משירי תנועת הנוער) – עיבודים כליים וקוליים, עריכה והפקה לזמרים דודו זכאי, אופירה גלוסקה, גלי עטרי ועוזי יאירי
- 1977- שייקה פייקוב / שר שייקה פייקוב עם ידידיו האומנים
- 1978- שייקה פייקוב / משירי ארץ ישראל היפה (חלק ב׳)
- 1978 – לאהוב אותך – (מילים, לחנים ועיבוד) לאילנה אביטל
- 1979 – שירי ארץ ישראל יפה[24]
- 1984 – מכל שירי אהבתי – (מילים ולחנים) לרונן בהונקר
- 1999- ארץ שנאהב אלבום
- 1989 – ימים יפים - (מילים, לחנים ועיבודים) לגילי נתנאל
- 1991 – חייכי לי בשירים: שיריו היפים של שייקה פייקוב
- 1994 – שם נפגשות האהבות – להיטי שנות השישים בגרסה עברית (מילים עבריות לכל השירים) לאילן טל ולאהרון סייקס
- 1997 – משיח - (לחנים לשירים חסידיים) לאיתן מסורי
- 1999 – פנטזיה - (טקסטים עבריים) לסמיר שוקרי
- 1999 – בשירי ארץ ישראל חלק א׳ - (מילים, לחנים ועיבודים) לצביה בר
- 1999 – ארץ שנאהב (אלבום כפול)
- 2001 – חגי ישראל: משירי שייקה פייקוב
- 2005 – אן-דן-די-נו: מיטב שירי הילדים של שייקה פייקוב
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פייקוב היה נשוי שלוש פעמים ולו שתי בנות ונכדים.
פעילותו נפסקה במהלך שנת 2014 עקב מגבלה רפואית.
מתגורר בקיבוץ משמר השרון.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שייקה פייקוב, באתר שירונט
שייקה פייקוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)- שייקה פייקוב, דף שער בספרייה הלאומית
- שייקה פייקוב, באתר MOOMA (בארכיון האינטרנט)
- ערוץ Youtube של שייקה פייקוב
- שייקה פייקוב באתר "שירה עובדת"
- יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974
- סמדר שיר, קול על הכל | ישראל היפה של שייקה, מעריב, טורים 5–6, 8 בפברואר 1979
- מיכל זהבי, ארץ ישראל יפה של שייקה פייקוב, דבר, 23 בינואר 1980
- איילת פישביין, בעקבות האוצר האבוד (הגרסה של שייקה פייקוב), באתר הארץ, 4 בינואר 2006
- נועם גיל-אור, "ציפורי שיר" עם שייקה פייקוב, רשת ג', 12 באוגוסט 2013, בארכיון האינטרנט
תיעוד יוצרים של מפעל הפיס עם יואב קוטנר – שייקה פייקוב, סרטון באתר יוטיוב, דצמבר 2016- יעקב בר-און, "שכחו שאני חי": שייקה פייקוב מבכה את הזנחת האמנים הוותיקים, באתר מעריב אונליין, 30 במאי 2017
- שייקה פייקוב באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- מידע על שייקה פייקוב בקטלוג הספרייה הלאומית
.svg){kind=logo}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תקוות ימי - דודיפדיה.
- ^ במסגרת תכנית י"ב - דיסקוטנק: אל האור & חתום באש השריון (דודו ברק), פעמיים כי טוב (ירון לונדון).
- ^ למה ככה - סיפורו של שיר
- ^ סיפורו של שיר - אמא.
- ^ סיפורו של שיר - אותך.
- ^ הוא השתתף מספר פעמים בפסטיבל בינלאומי לשירים בצ'ילה (בעיר ויניה דל מאר)
- 1976- שיר הבוקר (בעברית) עם הזמרת נאוה ברוכין
- 1978- לאהוב/Amor עם אילנה אביטל
- 1989- Ave Maria עם גילי נתנאל
- 1911 -Morning love עם שלומית אהרון (זכו בפרס הגוויוטה היוקרתי), Mama עם אילנה אביטל
- ^ Shlomit Aharon, Morning Love, Festival de Viña 1991, Competencia Internacional, נבדק ב-2023-07-08
- ^ סיפורו של שיר - ארץ.
- ^ עפרה חזה כמו ציפור, נבדק ב-2023-07-08
- ^ במסגרת תכנית י"ב - דיסקוטנק: אל האור & חתום באש השריון (דודו ברק), פעמיים כי טוב (ירון לונדון).
- ^ פרח נדיר - אדם, נבדק ב-2023-07-08
- ^ מילים לשיר פרח נדיר - אדם, באתר שירונט
- ^ סיפורו של שיר- תקוות ימי.
- ^ נורית 2, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ רחוב 60.
- ^ קוראים לי שמיל, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ רחוב 60, באתר "ספר הקולנוע הישראלי"
- ^ פרסי אמ"י הוענקו לרבקה מיכאלי, שייקה פייקוב וחיים טופול, באתר ynet, 17 בינואר 2017
- ^ תוכנית הכנס.
- ^ כנס "מי אני? שיר ישראלי!" הארבעה-עשר - תוכניית הכנס, יוני 2017, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ שגיא בן נון, "שומר על פשטות": הרגע שבו חוה אלברשטיין ריגשה את אהוד בנאי, רשמים מטקס פרסי אקו"ם, באתר וואלה!, 31 במאי 2018
- ^ עיריית חולון, פסטיבל ימי זמר 2023 בתיאטרון חולון, באתר עיריית חולון - חדשות ועדכונים, 12-9 באפריל, חול המועד פסח
- ^ יוסי חרסונסקי, קולות קלים | ארץ-ישראל היפה של פייקוב, מעריב, 23 באוקטובר 1974.
- ^ ביקורת: יואב קוטנר, תקליטים | מוסיקה קלה: שייקה פייקוב – שירי א"י יפה" (ליטראטון), מעריב, טורים 1–2, 9 באוגוסט 1979.
