שיר רחוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שירי רחוב הם שירים עממיים בעלי אופי אינפנטילי המושרים בפי ילדים, בדרך כלל ברחוב. חלק גדול משירי הרחוב הם למעשה שירי משחק. מילות שירי הרחוב נוצרות בדרך אבולוציונית, כך שהם מהווים ממים. שירי רחוב עשויים להוות גם שירי עידוד או קריאות גנאי וכן שירי התגרות בילדים המביעים חיבה לבני המין השני. מניעים אחרים לשגשוגם של שירי רחוב הוא חוסר כבוד כלפי דמויות ציבוריות, ניבולי פה ואזכור נושאים המצויים בטאבו, כולם נושאים הגורמים לילדים לתחושת עונג מן העיסוק באסור. דוגמאות:

  • "אש אש מדורה! תחתונים של בחורה"
  • "בחלומות הלילה בצאת הכוכבים יוסי ורותי מתנשקים"
  • "ארץ ישראל יפה, בסוגריים מלוכלכת, רבין ינקה אותה, הוא הפראייר של הכנסת",
  • דה גול יש אף גדול".

למילותיהם של שירי הרחוב יש בדרך כלל גרסאות רבות משום שלרוב אין הם מועלים על הכתב, הגרסאות משתנות עם הזמן ועם המקום, כמו בטלפון שבור. למילים לא תמיד חייבת להיות משמעות, או שייתכן כי הייתה למילים משמעות, ועם השנים היא סורסה. המנגינות כמו המילים, עשויות להיות וריאציה על פזמונים פופולריים או על שירי רחוב אחרים.

אסופות שירי רחוב עבריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הניסיונות הראשונים לרכז מספר שירי רחוב לכדי אסופה, נעשה על ידי המשורר חיים חפר ב"שיר השכונה" של להקת התרנגולים, בו שולבו מספר שירי רחוב.

החל מסוף שנות השישים החלו לצאת לאור גם אסופות של שירי רחוב. הזמרת דרורה חבקין הוציאה שני אלבומי אריכי נגן של שירי רחוב בשם "שירי הרחוב של דרורה חבקין". בשנת 1974 הוציא חוקר הלשון אורי סלע ספר בשם "ילדות קלה" ובו שילב מספר שירי רחוב לצד שירי ילדים קנוניים ושירי עם. בשנת 1979 הוציאה להקת האחים והאחיות אלבום אוסף שירי רחוב בשם "זלמן יש לו מכנסיים", לאור הצלחת האלבום העלתה הלהקה גם הצגה באותו שם בהפקת דודו אלהרר. בשנת 1982 הוציאה סמדר שיר לאור את הספר "שירי רחוב", המבוסס על שירי רחוב שכתבה במדור "דברים קטנים" במעריב לנוער. לפי עדותה רעיונות רבים לשירים הגיעו לה ממכתבים ששלחו לה הילדים עצמם[1]. בעקבותיו יצאו לאור הספרים "עוד שירי רחוב", "עלא כיפאק", "שירים זרוקים" ו"דברים קטנים ומדליקים".

דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עידוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הי ויבו, הי ובו, הי ויבו ובו וו!
הי לפטי בפטי ביליבילי בפטי,
צ'ינגלה, מינגלה (או בינגלה),
לוף, לוף, לוף!

צלילי הבית והריש מתבצעים על ידי פריטה על שפתיים משורבבות. צלילי ה"פוטה" מתבצעים על ידי טפיחה על לחיים מלאות אוויר.

בְּרִי בְּרָה פּוּטָה ברה פוטה בְּרִינָה פוטה ברה
ברי ברה פוטה ברה פוטה ברינה ברה
פוטה פוטה פוטה ברה
פוטה ברינה פוטה ברה

גנאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלו ו'2, הביאו חוט ומחט,
עוד יבוא היום, נתפור לכם ת'תחת!

שירי שנאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי תקופת המנדט וראשית ימי המדינה יוחסו שירי רחוב אלו בעיקר להיטלר. בשנות השישים החליף בדרך כלל נאצר את היטלר. דוגמאות:

(על פי לחן השיר "כאלה היו הימים" של בוריס פומין - מוכר בעברית בביצועים של שולי נתן ואבי טולדנו)
יהיו ימים חבר - שנאצר ייקבר
ואחריו חוסיין - מלך ירדן
ואחריו דה גול - פרצוף של תרנגול
ואחריו - כל ארצות ערב
(על פי לחן השיר "השקדיה פורחת")
השקדיה פורחת
לנאצר יש קרחת
ציפורים מן העצים
מנקרות לו בביצים

חוסר כבוד לאישי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלו הלו מעריב! מה קרה בתל אביב?
חיילים פצחו שריון, בביצים של בן-גוריון...

שבירת טאבואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(על פי לחן השיר "דוד מלך ישראל")
דוד מלך ישראל
חי חי עד שמת
זכרונו לברכה שטבע בבריכה
עד שבאו ציפורים ואכלו לו ת'ב..
(על פי לחן השיר "דינה ברזילי", מתוך הספר "שירי רחוב")
דינה דינה ברזילי
אפס אפס אפס אפס כפול אחת
צבע עיניים - פוזלות
צבע שיער - מלאכותי
הגובה של צוציק בן שש וחצי
משקל של פרה קצת לפני המלטה
דינה דינה ברזילי
אך למרות הכל נאהב אותך נורא.

וריאציות מצחיקות על שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לפי שיר של לאה נאור ולחן של יוסי הורוביץ)[2]

מה קרה, מה קרה?
נשברה הקערה
איפה? בחיפו
בבית המשטרה

הקצין נפל לבור
ויצא עכבר שחור
איפה? בחיפו
בבית המשטרה

(לפי זמר הפלוגות)

את זמר השמנות נשירה למזכרת
השיר על קילוגרמים ועודפי שומן
היה הייתה ילדה יפה רזה כזרת
היום היא כבר נמצאת בגדוד המשורין
פזמון:
שמנה, הרימי את רגלך
שמנה, צעוד קדימה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]