שלום אלשיך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלום אלשיך
לידה 1859
ה'תרי"ט
צנעא, תימן
פטירה 1944 (בגיל 85 בערך)
ה'תש"ד
ירושלים
מקום קבורה הר הזיתים, ירושלים
תקופת הפעילות ?–1944 עריכת הנתון בוויקינתונים
הרב אלשיך

הרב שלום הלוי אלשיך (תרי"ט, 1859, צנעא, תימןא' באלול תש"ד, 1944, ירושלים) היה רב העדה התימנית בירושלים.

תולדותיו ומפעליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

חתימתו (הראשונה מימין) של הרב שלום אלשיך במכתב תודה לארתור רופין מאת "ועד כולל התימנים" בירושלים, ט"ז בשבט תרס"ט 7 בפברואר 1909

נולד בשנת 1859 בצנעא בירת תימן, בנם של יוסף אלשיך, צורף (דור תשיעי לרב יחיא הלוי), וידידיה לבית בדיחי, אחותו של הרב יחיא בדיחי. למד בתלמוד תורה, ולאחר מכן מפי אביו, דוד הרב בדיחי והרב חיים קורח. לפרנסתו עסק, כמשפחתו, בשזירת חוטי משי, וכן היה שוחט ומוהל.

בשנת 1888 התכוון לעלות לארץ ישראל, אך כשהגיע לעיר הנמל חודידה אסרה הממשלה העות'מאנית על העלייה לארץ ישראל, והוא נאלץ לשוב לצנעא. כשחזר לעיר ערער בפני הממשל, והאיסור בוטל. ביקר בארץ ישראל לראשונה בשנת 1882 ובשנת 1891 עלה עם בני משפחתו ובני קהילה נוספים והתיישב בשכונת נחלת צבי בירושלים[1].

בשנת 1893 נבחר לעמוד בראש קהילת יוצאי תימן בירושלים, יחד עם חברו מארי אברהם אלנדאף. הקהילה הייתה לעצמאית בראשותו משנת 1908 עד פטירתו. הרב אלשיך והרב אלנדאף אהדו את הציונות והיישוב החדש והיו נציגי קהילתם ב"כנסייה הגדולה" בזכרון יעקב בשנת 1903. עקב מתיחות עם הנהגת היישוב בתקופת המנדט התקרב הרב אלשיך לחוגים חרדיים.[2] עם זאת, נשאר נאמן לדרך הציונות הדתית.

לאחר שהגיע לירושלים למד בישיבת המקובלים בית אל ובישיבת "חסד אל". השתתף בהקמת תלמוד תורה "תורה אור" וישיבת "תורת משה" לבני קהילתו. הקים עם הרב חיים שאול הכהן דוויק את ישיבת "רחובות הנהר".

בשנת 1904 הקים עם חברים את חברת "שיבת ציון" לשם רכישת קרקעות באזור נבי סמואל[1].

כתב פיוטים ותפילות, פרשנות ברוח קבלית על התורה וכרוניקה לתולדות קהילתו, שבה הוא מספר על התלאות בתימן ערב העלייה לארץ, והתיישבותם של העולים בירושלים וביפו. רוב כתביו לא ראו אור.

הרב אלשיך נפטר בשנת 1944 ונקבר בבית העלמין בהר הזיתים. את מקומו כאב"ד ורב העדה התימנית בירושלים מילא הרב יחיא עבאהל.

בן דודו, רפאל אלשיך, היה רב, מחנך ואיש ציבור ביישוב, חבר אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

מחיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלום אלשיך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 עבודה ותורה, הַבֹּקֶר, 27 באוגוסט 1944
  2. ^ יוסף טובי, שלום אלשיך, בתוך: העלייה השנייה, כרך ג: "אישים", (עורך: זאב צחור), ירושלים, הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשנ"ח 1998, עמ' 24-23.