שלמה דיכובסקי
.jpg) | |
| שלמה דיכובסקי, יולי 2017 | |
| לידה |
15 בדצמבר 1938 (בן 85) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה | |
| השתייכות | חרדי |
| תחומי עיסוק | רב ודיין |
  | |
הרב שלמה דיכובסקי (נולד ב-15 בדצמבר 1938) הוא רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו, שלאחריה שימש כמנהל בתי הדין. נחשב לדיין ופוסק מקל באופן יחסי, ובקיא בתחומים כלליים - בעיקר במשפטים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד ב-1938 בתל אביב לשרה (לבית בנייש) ולרב שמעיה דיכובסקי, בוגר ישיבות ליטא, שעלה לארץ ישראל בשנות ה-30 וכיהן כרב שכונה במרכז תל אביב.[1] למד בישיבת היישוב החדש בעיר, אחר כך המשיך בישיבת חברון בירושלים, וכולל האברכים "שבט מיהודה" בתל אביב[2] והוסמך לרבנות על ידי הרבנים איסר יהודה אונטרמן, יחזקאל סרנא, חיים שמואלביץ ובצלאל ז'ולטי.
בשנת 1967 החל לכהן כר"מ בישיבת ההסדר כרם ביבנה.[2] בשנת 1969 נתמנה לרב בית הכנסת ישורון בצפון תל אביב.[3] כן כיהן כר"מ ומחנך בישיבת שעלבים, מורה מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב, וראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן - שגם סייע להקמתו.[4]
בניסן תשל"ה (1975) הוסמך לדיינות בידי מועצת הרבנות הראשית.[5] בינואר 1976 מונה לכהונת דיין בבית דין רבני.[6] תחילה כיהן באשדוד ולאחר מכן בתל אביב כאב"ד. בשנת 1988 מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול.[7] הוא פרש לגמלאות בכסלו ה'תשס"ט. שימש גם כראש מערך הבחינות לדיינות וכחבר הוועדה למינוי דיינים. כמו כן כיהן כראש כולל "שבט מיהודה" בתל אביב להכשרת דיינים, שנוסד על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן ונחשב אחד המוסדות הוותיקים בתחום.
במהלך כהונתו בבית הדין הרבני הגדול בלטה עמדתו המקורית בזכות מציאת פתרון הלכתי לסוגיית העגונות ומסורבות הגט, וליחס המורכב שבין מערכת המשפט העברית והכללית.
בתגובה לטענתו של הרב אברהם שרמן שיש לבטל את הגיורים שערך הרב דרוקמן, הרב דיכובסקי פרסם מאמרים בהם טען כי אין סמכות לבית דין אחד לבטל גיור שנעשה בבית דין אחר, וכי הרגע הקובע בגיור הוא רגע הטבילה, ואין משמעות למעשיו של הגר לאחר הגיור.[8] בהזדמנות אחרת קבל על גישתם המכבידה והטכנית של בתי הדין לגיור שבוחנים את ידיעותיהם של המתגיירים בנושאים הלכתיים סבוכים, וטען שמדובר באבסורד שגובל בקנטרנות לשמה.[9]
התמודד על משרת הרב הראשי לישראל כמועמד האשכנזי - בתמיכת מפלגת העבודה, אך הפסיד בהתמודדות.
ב-13 באוגוסט 2010 נבחר על ידי הוועדה למינוי דיינים למנכ"ל בתי הדין הרבניים, במקומו של הרב אליהו בן דהן. הרב דיכובסקי הבהיר כי מדובר בתפקיד זמני, וכי הוא אינו מעוניין במינוי של קבע לתפקיד.[10][11] במרץ 2011 הפך המינוי לקבוע לתקופה של ארבע שנים.[12] כיהן כרב בית הכנסת היכל מאיר בתל אביב עד שנת תשע"ח. מאמריו נאספו בשנת תשע"ד ובשנת תשפ"ג בספר "לב שומע לשלמה" (יצא ב-3 כרכים) בעריכת ובהוצאת בנו הרב יעקב דיכובסקי.
פעילותו המשפטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעת כהונתו כדיין נודע בזריזותו בכתיבת פסקי דין וביושרו, והוא זכה להערכה ציבורית.[13] הרב דיכובסקי זכה להערכה גם בקרב משפטנים חילונים, בהם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהציע לו בשנת 1994 לכהן כשופט בבית המשפט העליון.[14] הצעה זאת ירדה מן הפרק לאחר שהרב דיכובסקי נועץ עם הרב יוסף שלום אלישיב.[13]
לאחר שפרש לגמלאות הציע לו אהרן ברק להשתתף בוועדה שתגשר על נקודות החיכוך בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, ותפתור את בעיית מרוץ הסמכויות.
עם פרישתו פנה הרב דיכובסקי לחבריו הדיינים במסר לא שגרתי בעולם הדיינות ההלכתי, וביקש מהם במכתב הפרידה שלו: "פסקו לקולא, ואל תתגרו בבג"ץ".[15]
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב דיכובסקי נשוי לשושנה לבית הרשטיק, דודניתם של החזנים ממשפחת הרשטיק. הוא אב לחמישה. שני חתניו, הרב אברהם מיזלס והרב יצחק מרוה, מכהנים כדיינים. בנו יעקב הוא משפטן וטוען רבני. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים.
בנו הרב משה נתן היה ראש כולל בשכונת רמת שלמה בירושלים, נפטר לאחר שחלה בסרטן באייר תשע"ז (18 במאי 2017).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופ' אביעד הכהן, '"להציל עשוק מיד עושקו": לדמותו של דיין בישראל – על פועלו ההלכתי והשיפוטי של הרב שלמה דיכובסקי', משפחה במשפט ו–ז התשע"ג–התשע"ד, עמ' 9–84
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טליה גורן - דוברות שערי משפט, בתי הדין הרבניים: עבר, הווה ועתיד(הקישור אינו פעיל), מכללת שערי משפט
- עמנואל שילה וחגית רוטנברג, משפט שלמה, באתר ערוץ 7
- מיכאל טוכפלד, חבר בית הדין הגדול לשעבר: "הדיינים מחפשים כיצד להחמיר בגיורים", בעיתון מקור ראשון, 30 בדצמבר 2018
שלמה דיכובסקי (1938-), דף שער בספרייה הלאומית
מפרסומיו ההלכתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב דיכובסקי פרסם מאות מאמרים הלכתיים במגוון נושאים כגון הפריה מלאכותית, יחסי ממון, גיור, סרבנות גט ודרכי השיפוט בבתי הדין הרבניים. מאות המאמרים ופסקי הדין שיצאו מתחת ידו, הפכו להלכות המנחות הן את בתי הדין הרבניים והן את בתי המשפט.
- ספרו "לב שומע לשלמה" חלק א' וחלק ב' (להורדה), באתר בתי הדין הרבניים
- קדימויות ועדיפויות בהצלת נפשות, אתר דעת
- פוריות ותפקוד זוגי - עילה לגט וטיפולים לפני נישואין, אתר דעת
- "ואהבתם את הגר?" ו"לשבחה של ארץ ישראל ושבחה של ירושלים", שיעורים מוקלטים, מכון מאיר - ארכיון השיעורים
- שיעוריו של הרב דיכובסקי, אתר ישיבת בית אל
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ברכה להרב דיכובסקי, חרות, 29 בספטמבר 1964
- ^ 1 2 הרב דיכובסקי יוכתר הערב בת"א, מעריב, 9 במרץ 1969
- ^ הרב ש. דיכובסקי נבתר לרב בבי"כ "ישורון" בת"א , הצופה, 13 בפברואר 1969
- ^ נ. נתיב, לפני הצהריים תלמידי ישיבה אחרי הצהריים תלמידים אקדמיים, מעריב, 6 במאי 1974
- ^ חוקה דיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 158
- ^ הודעה ע ל מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים 2196, 1976, עמ' 1257
- ^ שני דיינים חדשים לבית הדין הגדול, מעריב, 9 בנובמבר 1988
- ^ הרב רפאל שלמה דיכובסקי, ביטול גיור למפרע, תחומין כרך כט, עמוד 267
- ^ הסכמה לספר 'זרע אמוניך', מאת, הרב אורי רדמן
- ^ יהונתן ליס, יאיר אטינגר, הרב שלמה דיכובסקי נבחר למנכ"ל זמני של בתי הדין הרבניים; החרדים-האשכנזים נטשו בזעם את הדיון, באתר הארץ, 15 באוגוסט 201015.8.2010
- ^ ארי גלהר, ועדת נאמן: הרב בן דהן יסיים את תפקידו, באתר ynet, 11 ביוני 2010
- ^ קובי נחשוני, אושר: הרב דיכובסקי - מנכ"ל בתי הדין, באתר ynet, 1 במרץ 2011
- ^ 1 2 עמנואל שילה וחגית רוטנברג, משפט שלמה, באתר ערוץ 7, 23 באפריל 2009
- ^ ענבל בר און, נשיא בית המשפט העליון לשעבר חושף: "הצעתי את דיכובסקי לעליון", אתר NEWS1
- ^ נועם שרביט, הרב דיכובסקי פרש מביה"ד הרבני וקרא לחבריו הדיינים: "תפסקו לקולא ואל תתגרו בבג"ץ", באתר גלובס, 21 בינואר 2009