שלמון
שלמון, או שַׂלְמָה, היה, על פי הסיפור המקראי, סב סבו של דוד המלך. שלמון היה בנו של נחשון בן עמינדב, נשיא שבט יהודה בתקופת המדבר, ואביו של בעז, בעלה של רות המואביה והסבא רבא של דוד המלך.
וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת פָּרֶץ, פֶּרֶץ הוֹלִיד אֶת חֶצְרוֹן. וְחֶצְרוֹן הוֹלִיד אֶת רָם, וְרָם הוֹלִיד אֶת עַמִּינָדָב. וְעַמִּינָדָב הוֹלִיד אֶת נַחְשׁוֹן, וְנַחְשׁוֹן הוֹלִיד אֶת שַׂלְמָה. וְשַׂלְמוֹן הוֹלִיד אֶת בֹּעַז, וּבֹעַז הוֹלִיד אֶת עוֹבֵד. וְעֹבֵד הוֹלִיד אֶת יִשָׁי, וְיִשַׁי הוֹלִיד אֶת דָּוִד.
ברשימת היחס בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק י"א מופיע השם שלמא. ברשימת היחס המופיע בספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים נ"א–נ"ד מצוין כי הוא בנו של כלב בן חור ו"אבי בית לחם". לדעת יאיר זקוביץ ואחרים, מעתיקי המגילה ביקשו לשמר את שני השמות, שלמה ושלמון.[1]
בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי הברית החדשה (הבשורה על-פי מתי, פרק א'), שלמון ורחב הזונה הולידו את בעז.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יאיר זקוביץ, מקרא לישראל: רות, ירושלים, מאגנס, 1990, עמ' 118.
- עץ משפחה של דמויות מקראיות - מתרח ועד שלמה
