שמואל אבידור הכהן
 | |
| לידה |
23 באוגוסט 1928 י"ג באלול ה'תרפ"ו ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
3 ביולי 2005 (בגיל 76) כ"ו בסיוון ה'תשס"ה קבוצת שילר, ישראל |
| מקום קבורה | בית העלמין של קבוצת שילר |
| מדינה | ישראל |
| תקופת הפעילות | 1950–2005 (כ־55 שנים) |
| השתייכות |
יהדות אורתודוקסית יהדות קונסרבטיבית הציונות הדתית |
| תחומי עיסוק | רב, פובליציסט, סופר |
| תפקידים נוספים |
הרב של כפר שמריהו הרב של עדת שלום -עמנואל ברחובות עורך ומגיש "פרשת השבוע" בטלוויזיה הישראלית עורך השבועון הדתי "פנים אל פנים" (עם פנחס פלאי) |
| רבותיו | יצחק אייזיק הלוי הרצוג |
| בני דורו |
שלמה גורן אברהם יהושע השל יוסף דב הלוי סולובייצ'יק |
| חיבוריו |
"האיש נגד הזרם" "יחיד בדורו" "לקראת שבת" |
| אב | מרדכי הכהן |
| אם | רבקה לבית שור |
| צאצאים |
הרב אברהם צבי הכהן הרב יעקב דוד הכהן רינה הכהן |
הרב שמואל אבידור הכהן (23 באוגוסט 1928 – 3 ביולי 2005) היה רב, עיתונאי ואיש תקשורת ישראלי. נודע בפשרנותו ובחתירתו לפיוס בין חלקי העם ובפעילותו להפצת מורשת היהדות בקרב הציבור החילוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמואל יצחק אבידור הכהן נולד בשכונת בתי מחסה בעיר העתיקה בירושלים, לרב מרדכי הכהן, נצר למשפחת רבנים וסופרים, דור רביעי בעיר שהשתייכו לזרם החרדי. סבו, אבי אמו רבקה, היה הרב אברהם צבי שור, שכיהן כאב בית הדין של קהילת החסידים בירושלים[1]. אחיו הם: הרב מנחם הכהן שהיה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה ורב ההסתדרות (נציג הסיעה "העובד הדתי") ופרופ' פנחס פלאי שהיה מרצה ואיש הגות בתחום היהדות ומחשבת ישראל. אחותו היא העיתונאית טובה וכטפוגל, וגיסו הוא הרב יחזקאל פוגל.
הרב אבידור הכהן למד בישיבת חיי עולם החרדית ואחר כך בישיבת "מרכז הרב" הציונית דתית ובסמינר לרבנים "אלומה" בירושלים. במלחמת העצמאות גויס על ידי הרב הצבאי הראשון הרב שלמה גורן לשמש קצין הווי דתי בצה"ל והיה הראשון ששימש בתפקיד זה. בשנות החמישים הסמיך אותו הרב הראשי, יצחק הרצוג לרבנות.
את דרכו העיתונאית החל בשבועון "נרות שבת" שערך אביו, הרב מרדכי הכהן. בתחילת שנות החמישים התמנה להיות מזכיר "הפועל המזרחי" בירושלים, אולם תוך זמן קצר מאס בפוליטיקה ושב לעיתונות. הוא כתב טור בהצופה בו נהג לתקוף את הממסד הדתי והיה גם כתב ידיעות אחרונות בירושלים. בשנות החמישים יסד והוציא לאור, יחד עם אחיו, פנחס פלאי, את השבועון הדתי "עין בעין" ששינה את שמו אחר כך ל"פנים אל פנים". השבועון, שיצא לאור במשך 18 שנה, נחשב לביקורתי ונשכני כלפי הממסד הדתי. חלק ניכר מתוכנו נכתב על ידי הכהן עצמו, בשמות בדויים, אחד מהם היה השם אבידור (אבי יעקב-דוד ורינה), שהפך לחלק משמו המלא.
חיבר את הספר "האיש נגד הזרם" על חייו של הרב קוק ואת הספר "יחיד בדורו" על הרב הרצוג.
החל משנות השישים שימש כרב היישוב כפר שמריהו. נמנה עם מערכת האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער".
במשך שנים רבות הגיש הרב אבידור הכהן את תוכנית הטלוויזיה בימי שישי. התוכנית עסקה בפרשת השבוע והייתה מסתיימת בברכת "שבת שלום", שהפכה לסמלו של האיש. התוכנית שודרה בליל שבת, עניין בעייתי בפני עצמו שהתעצם כאשר לא דרש שיופיע הכיתוב "צולם ביום חול", כפי שמקובל בטלוויזיה כאשר מקרינים בשבת קטע מצולם של אדם דתי. הרב אבידור הכהן טען מצדו "אם יהודים כבר רואים טלוויזיה בשבת, לפחות שיהיה קצת יידישקייט" והוסיף "מי שמכיר אותי לא יחשוד בי, ומי שיחשוד אינו מעניין אותי". הרב אבידור ערך גם חופות מיוחדות ופשרניות במהלכן אפשר לחתן ולכלה להוסיף טקסטים אישיים ולכלה לענוד טבעת לאצבע החתן. במהלך השנים האחרונות לימד הרב קורסים שונים ברחבי הארץ בנושאי יהדות. במהלך הקורסים הושם דגש על תורת החסידות.
מתוך שיחותיו בטלוויזיה על פרשת השבוע, ערך את הספר "לקראת שבת", הכולל רעיונות פשט, דרש וחסידות על פרשיות השבוע, ומלווה בתצלומים של תעודות היסטוריות וציורים עתיקים רבים. הספר ראה אור ב-1977 בהוצאת "רשפים", מהדורת ידיעות אחרונות.
את ספרייתו הייחודית, שכללה לא פחות מ-11,000 ספרים, תרם הרב אבידור הכהן עוד בחייו למרכז יעקב הרצוג שבקיבוץ עין צורים. ב-3 ביולי 2005, בשעה שעסק במלאכת העברת הספרים, לקה הרב אבידור בליבו, והובהל לבית החולים, שם נקבע מותו. הרב שמואל אבידור הכהן נקבר על פי בקשתו לצד אשתו בבית העלמין בקבוצת שילר.
הרב אבידור השתייך לזרם המתון של הציונות הדתית ונודע בפשרנותו ובחתירתו לפיוס בין חלקי העם. דרכו זיכתה אותו בלא מעט גינויים ובתארים "נון-קונפורמיסט" ו"אינדיבידואליסט" שדבקו בו. לקראת הבחירות לכנסת התשיעית (1977) הביע תמיכה בתנועת ר"צ[2]. בין השנים 1987 ל-1997 שימש רב קהילת עדת שלום - עמנואל ברחובות, קהילה חברה בתנועה הקונסרבטיבית.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אשתו הראשונה רות, אם ילדיו, הייתה בתו של הרב פישל כהן, מרבני תל אביב ומחסידי הרבי מאוסטרובצה. לאחר גירושיו נישא בשנת 1979 למשוררת החילונית אריאנה הרן, ועבר להתגורר עמה בקבוצת שילר (גן שלמה). הרן, שנפטרה כשנתיים לפניו, חיברה לכבוד בעלה את השיר "האם אתה מאושר?", שהולחן בידי שלמה ארצי, קרוב משפחה של הרב אבידור, ובוצע על ידי ריטה.
הותיר אחריו שני בנים ובת. שני בניו הם רבנים חרדיים. אחד מהם, הרב אברהם צבי הכהן, הוא דיין ומורה-צדק בבני ברק ומקורב לחסידות ויז'ניץ. השני, הרב יעקב דוד הכהן, שימש ארבע שנים כרבו של כפר שמריהו על מקום אביו, ומתגורר כיום אף הוא בבני ברק ועוסק בעריכת וההדרת כתבי הפוסקים במסגרות שונות.
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- האיש נגד הזרם - על הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות, ירושלים, תשכ"ב
- יחיד בדורו - על הרב יצחק אייזיק הרצוג
- לקראת שבת- חמישים וארבע פרשיות השבוע
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עפרה לקס, הרב מהטלוויזיה, באתר ערוץ 7
- ynet, נפטר הרב שמואל אבידור-הכהן, באתר ynet, 3 ביולי 2005
שמואל אבידור (1926-2005), הכהן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב שור הוא בנו של הרב שמואל יצחק שור, בעל "מנחת שי", מגדולי הרבנים בגליציה, שאבידור-הכהן קרוי על שמו.
- ^ רבנים מודיעים על הצטרפות לר"צ, דבר, 11 במרץ 1977
