שמואל שריג

שמואל שריג

תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

שמואל שריג (רשקס) (3 במאי 1909 – 2 במרץ 2009) היה ממקימי קיבוץ ניר דוד (תל עמל) ממובילי ענף המדגה בישראל, ומומחה בינלאומי במניעת מחלות דגים

ביוגרפיה

שריג נולד בליטא ב-1909. בגיל 5 ניצלו חייו וחיי משפחתו לאחר ששהו באזור קרבות בתקופת מלחמת העולם הראשונה. בגיל 14 חלה בשחפת וניצל בזכות מזון עתיר שומן. ב-1924 עלה לארץ עם משפחתו, בתחילה התגוררו בכפר אוריה ואחר כך עברו לעתלית. בהשפעת אחותו ולאחר ועדת קבלה, התקבל לקן השומר הצעיר בחיפה. ב-1936, היה אחד ממייסדי הקבוץ ניר דוד (תל עמל). במהלך עבודתו ברפת חלה פעם נוספת בשחפת, השתתף בניסוי בנטילת פניצילין והבריא. שריג עבר לעסוק בענף הדגה, בעיקר במחקר בתחום הדגה. גם לאחר פרישתו מהעבודה במעבדה בגיל 75, המשיך להגיע אליה במשך 20 שנים נוספות ולקטלג את כל החומר המדעי שאסף לאורך השנים. במקביל היה מעורב בחיי הקיבוץ בוועדות השונות, בפתרון בעיות חברתיות ובתיעוד פרוטוקלים של הקיבוץ ועלונים החל מ- 1933..

פעילותו בקיבוץ הארצי

בשנותיו הראשונות של קיבוץ ניר דוד שימש שריג במספר תפקידים, בהם גזבר הקיבוץ ובא כוחו של הקיבוץ אל מול המוסדות השונים כגון: ההסתדרות, המרכז החקלאי והסוכנות. שריג הקים את הרפת בקיבוץ, אשר הייתה לרפת הראשונה בהעלאת תפוקת החלב והגברת חוסן הפרות על ידי הכלאה של פרות הבית עם פרות מדמשק

שריג היה עוזרו של אליעזר פרי בעריכת עיתון התנועה "על המשמר".

פעילותו בארגון ההגנה

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת שגיא בהגנה. מתוך ספרו "סיפור חיי" : "בהגנה הלך והתגבש רעיון מוזר שהיום קשה אפילו להעלותו על הדעת. המחשבות התרכזו לשאלה מה יעשה היישוב היהודי אם וכאשר הנאצים יכבשו את הארץ – כיצד נתגונן ונתנהג. אין לשכוח כי היינו אז בסך הכל יישוב של כחצי מיליון תושבים. התוכנית שהתגבשה בהנהגת היישוב וההגנה הייתה, כי נלחם בגרמנים ובמרד הערבי עד הסוף, מעין "מצדה" שנייה."

שריג גויס על ידי יוסף אבידר, המפקד הכללי של צפון הארץ שהציע לו לעמוד בראש מה שיהיה לאחר מכן הג"א, בריכוז על הכרמל. במסגרת תפקידו היה עליו לעמוד בקשרים עם מכבי אש, בתי החולים באזור, ארגוני הקשישים הקיימים, ואף ליזום ארגוני קשישים חדשים.

שריג סיפר בספרו על סיום הפעילות: "בראשית שנת 1943 נכשלה התקדמות הגרמנים לעבר מצרים. ההגנה התחילה לרכז את עיקר פעולותיה בפיתוח אמצעי לחימה לקראת המאבק על עצמאות וביטחון. שלמה גור הקים מוסד בשם "חמד" (חיל מדע) שהפך מאוחר יותר לזרוע המרכזית של פיתוח כלי מלחמה של צה"ל – "רפא"ל" – לאור התפתחות זו נגנזה תוכנית "מצדה" על הכרמל והמשרד שלנו נסגר."

פעילותו בענף המדגה

בשנות הארבעים פרצה מחלה מסתורית בדגה בארץ, בשם פרימנזיום (Prymnesium). שריג, שהתפנה מתפקידו ברפת לאחר שהחלים משחפת ולא יכול היה לחזור לעבודתו שם, קבל על עצמו מטעם ארגון מגדלי הדגים להיות איש שטח ולעמוד לרשות החוקרים באוניברסיטה העברית, בנושא. לאחר הכשרה בת מספר חודשים על ידי סטודנט שהגיע מהאוניברסיטה, הפך שריג למנהל המעבדה לבדיקות פרימנזיום. בהמלצתו של פרופסור רייך ובאישור מזכירות ארגון מגדלי הדגים הוחלט בהמשך להקציב הקצבה מיוחדת לאוניברסיטה, באמצעותה מוסדה המחלקה למיקרוביולוגיה בהנהלתו של ד"ר משה שילה, ככתובת לחקר מחלות דגים, כשהמעבדה בניר-דוד בהנהלת שריג, מהווה תחנת שדה שלה.

מתוך כתבתו של אורי דרומי מהארץ במדור אחרי מות, לאחר מותו של שריג:

במחצית שנות הארבעים פקדה מחלה מסתורית את דגי העמק (פרימנזיום) והוקמה בניר דוד מעבדת מחקר, ששריג ניהלה במשך שנים רבות, בהנחיה אקדמית של פרופ' משה שילה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' אילן פפרנה, הרואה עצמו כאחד מבני טיפוחיו, מעלה על נס את העובדה ששריג העלה את נושא מחלות הדגים לרמה מדעית, ופירסם בעיתון "במדגה", אותו ערך במסירות, עבודות ראשוניות בעניין. לדבריו, שריג שם את ישראל על המפה העולמית של מחלות דגים. מחליפו, ד"ר יצחק בז'רנו, שנלווה אליו בכנסים בינלאומיים, התפעל מיכולתו של האיש, שאפילו תעודת בגרות לא הייתה לו, לתקשר בצורה מופלאה עם פרופסורים ומומחים. אל המעבדה המשיך לבוא כמעט עד יומו האחרון.

חיים אישיים

נישא לשושנה ולהם ילדים ונכדים. נהג לאסוף בולים. נפטר ב-2 במרץ 2009

ראו גם

• מאתיים ימי חרדה על התקופה שלפני קום המדינה

קישורים חיצוניים

• אורי דרומי, מראשוני חומה ומגדל, באתר הארץ, 22 במרץ 2009
• ארנון לפיד, מה שהיה היה, באתר mynet‏ קיבוץ, 30 באוגוסט 2008
• שמואל כותב דברים לזכרו של פרופסור שילה, מתוך דיג ומדגה בישראל
• כתבה מתוך אתר הקיבוצים
• יצחק בז'רנו כותב לזכרו של שמואל שריג, מתוך דיג ומדגה
• ריאיון עם שמואל בסרט שנעשה על חומה ומגדל, סרטון באתר יוטיוב
• Prymnesium(הקישור אינו פעיל)