שמחה שילוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מנוסח חלית כקומוניקט, כדף הנצחה ולא כערך (למשל - בכוח אישיותו הכריזמטית והפגנת דוגמה אישית המשיך שילוני לקיים את הפעילות ולעמוד בכל המשימות שהוטלו על מחלקתו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מנוסח חלית כקומוניקט, כדף הנצחה ולא כערך (למשל - בכוח אישיותו הכריזמטית והפגנת דוגמה אישית המשיך שילוני לקיים את הפעילות ולעמוד בכל המשימות שהוטלו על מחלקתו.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
שמחה שילוני
שילוני בעת מבצע חורב, דצמבר 1948
שילוני בעת מבצע חורב, דצמבר 1948
לידה 1919
הומל
פטירה 3 בדצמבר 2015 (בגיל 96 בערך)
תאריך עלייה 1922
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות 'ההגנה', פלמ"ח, צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1938–1957 (כ־19 שנים)
דרגה רב-סרן
תפקידים בשירות
מפקד פלוגת "חיות הנגב", קמב"ץ גדוד 9, קמ"ן פיקוד הדרום ופיקוד הצפון, מג"ד מילואים בצנחנים.
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות, מבצע קדש.
תפקידים אזרחיים
מהנדס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמחה שילוני (1919 - 3 בדצמבר 2015) היה מפקד פלוגת הפלמ"ח חיות הנגב במלחמת העצמאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שילוני נולד לאידה ואפרים בעיירה הומל שבמערב רוסיה (כיום דרום מזרח בלארוס) ב-1919, ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1922. משפחתו התגוררה תחילה במושבה מגדל ומשנת 1924 בחיפה, שם הוא למד בבית הספר הריאלי עד גיל 15. לאחר מכן בילה שנתיים בחברת הנוער של כפר גלעדי, ובשנים 1936–1938 למד במחזור השני של בית הספר החקלאי כדורי. היה ממקימי קיבוץ חולתה, שם נישא והתגורר עד 1941, והיה חבר ועד הקיבוץ[1]. הוא יצא מטעם הקיבוץ לעבודה בסדום, שם גם עבר את קורס המ"כים של ההגנה.

ב-1941, במהלך מלחמת העולם השנייה עבד כנהג בחברה שבנתה ביצורים עבור הצבא הבריטי בסוריה. לאחר מכן, באפריל 1942, הצטרף לפלמ"ח והשתתף במחנה האימונים הראשון שלו בחורשות משמר העמק. הוא שירת כשנתיים בפלמ"ח ראשית כמפקד כיתה ולאחר מכן כמפקד מחלקה בפלוגה ב' (פלוגת העמקים), שהפכה אחר כך לגדוד השני של הפלמ"ח. בשנים 1944 - 1947 הוצב במאגר המילואים (הרזרבה) של הפלמ"ח בחיפה כמפקד מחלקה, ולקח חלק במאבק נגד הבריטים על ההעפלה.

עם תחילת אירועי מלחמת העצמאות בעקבות החלטה 181 של האו"ם בדבר חלוקת הארץ, הורתה לו מפקדת הפלמ"ח לרדת עם מחלקתו לנגב ולהצטרף לגדוד השני של הפלמ"ח שמטהו שכן בקיבוץ ניר עם. קיבוץ משמר הנגב נקבע כבסיס הפעולה של המחלקה. כאשר הגיעה מחלקת ה"רזרביסטים" למשמר הנגב הצטרפו אליה אנשי המשמר הנע (המ"ן) ויחד הם מנו 34 לוחמים ולוחמת אחת. הם צוידו בנשק ובטנדר של המ"ן. תפקידה של מחלקת משמר הנגב היה דומה ליתר מחלקות הפלמ"ח בנגב: שמירה על קווי המים, שמירת הקשר עם הנקודות המבודדות, וליווי שיירות האספקה והמים שנעו בין היישובים. פעילות מפרכת ומחסור בביגוד חם גרמו למורל ירוד ואף ללוחמים שביקשו לחזור לחיפה. למרות זאת, המחלקה בראשות שילוני המשיכה בפעילות ועמדה בכל המשימות שהוטלו עליה.

בינואר 1948 קיבלה מחלקתו לרשותה שלושה משוריינים מצוידים במכשירי קשר, שהטו את מאזן הכוחות במאבק על הדרכים בנגב. לא אחת התנגשו אנשי המחלקה בכוחות הבריטיים שעדיין פעלו באזור הנגב. פעילות המחלקה הטילה אימה על ערביי הסביבה, ומילאו בגאווה את לב אנשי המשקים. חלקי המדים אותם לבשו והזקנים שגידלו רוב הלוחמים השוו להם הופעה של פראי אדם. אט אט נוצרה סביבם הילה של חבורת גברים פרועה ומגובשת, המטילה את מוראה על הערבים. הם החלו לכנות את עצמם "חיות הנגב" וקבעו את הגמל כסמלם.

בחודשים פברואר - מאי 1948 הוביל שילוני את אנשיו לפעולות התקפיות רבות נגד כפרים ערביים ונגד כוחות של האחים המוסלמים שהחלו לזרום לעזה. בתחילת מאי 1948 אוחדה מחלקת חיות הנגב עם מחלקת בארי של הפלמ"ח לפלוגה ניידת אחת ושילוני מונה למפקדה. בראש פלוגתו שצורפה לגדוד הפשיטה הממונע - גדוד 9, השתתף שילוני בקרבות נגד הצבא המצרי ביד מרדכי, בעזה (מבצע פרעה), באיסדוד ובניצנים מבצע פלשת, בנגבה ובכפר דרום. כמו כן פעל שילוני עם פלוגתו במבצע טיהור- כיבוש מטה האצ"ל בתל אביב בעת אירועי אלטלנה. בסוף יוני 1948 מונה שילוני לקצין המבצעים של גדוד 9. בתפקיד זה השתתף בקרבות מבצעי ההכרעה נגד הצבא המצרי: מבצע אנ-פאר, מבצע יואב, מבצע חורב ומבצע עובדה. בנובמבר 1948 נשלח לקורס סמג"דים בצריפין לאחריו בשנים 1949 - 1950, שימש כקצין מודיעין של חזית הדרום ושל פיקוד הדרום. ב-1951 השתחרר מצה"ל בדרגת רס"ן והוצב בחיל המודיעין. בתקופה זו יצא ללמוד הנדסת תעשייה וניהול בטכניון. ב-1955 מונה לקצין המודיעין של חטיבה 69, שהוקמה כדי לכבוש מן האוויר בעת מלחמה את שרם א-שייח'. ב-1955 הצטרף לחטיבת הצנחנים, עבר קורס צניחה ומונה למג"ד מילואים. בפעולת כנרת (מבצע עלי זית) השתתף כמשקיף. במבצע קדש השתתף עם חטיבה 9 בכיבוש שרם א-שייח'. ב-1957 פרש משירות המילואים. שילוני התגורר בבנימינה ועבד שנים רבות כמהנדס עצים. עם פרישתו עסק בפיסול בעץ.

ביום העצמאות 1966 הייתה בתו, רות, אחת מ-12 משיאי המשואות בטקס הדלקת המשואות, לכבוד לוחמי מלחמת העצמאות[2].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חולתא, דבר, 15 באוקטובר 1940
  2. ^ הבת של נדר המלחמה, מעריב, 22 באפריל 1966