שמריהו טלמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמריהו טלמון
פרופ' שמריהו טלמון
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 28 במאי 1920
סקרנביץ, רפובליקת פולין עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 2010 (בגיל 90)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Shemaryahu Talmon עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט יצחק אריה זליגמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט עמנואל טוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר תולדות נוסח המקרא
חקר חקר תולדות הספרות המקראית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמריהו טַלְמוֹן (28 במאי 192015 בדצמבר 2010) היה פרופסור בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וראש מפעל המקרא, חתן פרס ישראל לחקר המקרא לשנת ה'תשנ"ז (1997). נודע בין השאר בזכות מחקריו בביקורת נוסח המקרא.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם שמריהו זלמנוביץ' בעיר סְקֶרְנֶביץ (Skierniewice) שבמרכז פולין ב-1920. למד בגימנסיה הריאלית היהודית-רפורמית בברסלאו, אז בגרמניה של ימי רפובליקת ויימאר ואחר כך גרמניה הנאצית. בשנת 1939 הוחזק שלושה חודשים במחנה הריכוז בוכנוואלד, עד שלבסוף עלה בידו לעלות לארץ ישראל באותה שנה. לאחר עלייתו החל ללמוד באוניברסיטה העברית. בשלהי המנדט הבריטי נשלח למחנות המעצר בקפריסין שם לימד במסגרת סמינר רוטנברג, בית ספר להשכלת מבוגרים שהפעילה קבוצת סטודנטים ומורים מן האוניברסיטה העברית. עם שובו מקפריסין לחם במלחמת העצמאות על הגנת ירושלים.

בשנת 1955 קיבל תואר דוקטור באוניברסיטה העברית[1], על עבודה בהדרכתו של יצחק אריה זליגמן בנושא "כפלי גרסה: תופעת יסוד בתולדות המסירה של נוסח המקרא". בשנת 1957 נתמנה למרצה בחוג ובהמשך כיהן כראש החוג. בשנת 1974 היה לפרופסור מן המניין. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית וכרקטור אוניברסיטת חיפה בראשית ימיה. בשנת 1988 יצא לגמלאות והיה לפרופסור אמריטוס. לאחר פרישתו היה לעורך הוצאת מפעל המקרא בירושלים.

מאשתו הראשונה, הסוציולוגית פרופסור יונינה גרבר-טלמון, הותיר אחריו שתי בנות. עם אשתו השנייה, הסוציולוגית פרופסור פנינה מורג טלמון, גידל את בנותיה מנישואים קודמים.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית[2].

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרכי הסיפור במקרא / לפי הרצאותיו של ד"ר ש. טלמון (בעריכת גבריאל גיל), ירושלים: האוניברסיטה העברית, הפקולטה למדעי הרוח, תשכ"ה.
  • מחקרים בספרות קומראן, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח – החוג למקרא, תשמ"ה.
  • ירושלים במקרא ובמקורות ישראל (עם זאב ספראי), ירושלים: בית הנשיא, תשנ"ז-1996.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.