שפות רומאניות
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
| תפוצה גאוגרפית | במקור מאזור לאטיום העתיק ובירתו רומא; התפשט לדרום, מזרח ומערב אירופה; כיום גם ביבשת אמריקה, חלקים באפריקה, בדרום מזרח אסיה ובאוקיאניה |
|---|---|
| צורה קדומה | לטינית וולגרית |
| חלוקות משנה |
שפות איטליות מערביות: כולל (1) שפות איטלו-דלמטיות (רומאנית דלמטית, טוסקנית ואיטלקית, איטלקית מרכזית, איטלקית דרומית, איטלקית יהודית, דלמטית?), (2) שפות רומאניות מערביות (גאלו-רומאניות, איברו-רומאניות) שפות רומאניות מזרחיות: (1) רומאניות-בלקניות (רומנית, ארומנית, מגלנו-רומנית, איסטרו-רומנית), (2) קַסְטֶלְמֶצָאנוֹ, (3) דלמטית? סרדו רומאנית אפריקאית† רומאנית פאנונית† לטינית בריטיות† רטו-רומאנית? (פריאולית, לדינית, רומאנש) |
| מפת תפוצה | |
 | |
| מפה עולמית של השפות הרומאניות | |
  | |
השפות הרומאניות הן קבוצת שפות מתוך משפחת השפות ההודו-אירופיות שהתפתחו מהשפה הלטינית הוולגרית או בשמה האחר - הרומית, תוך השפעות שפות נוספות. השפות הרומאניות המדוברות ביותר הן איטלקית, ספרדית, פורטוגזית, צרפתית, ורומנית. השפות הרומאניות מדוברות בעולם כולו על ידי יותר מ-800 מיליון בני אדם, בעיקר באירופה ובאמריקה הלטינית.
השפות ה"רומאניות" התפתחו מהלטינית המדוברת, המכונה "לטינית וולגרית" (מלטינית: vulgus - "עם"), שדוברה בפי החיילים הרומאים, נציגי השלטון הרומי ומתיישבים אחרים, שבאמצעותם היא התפשטה בפרובינקיות הרומיות. בכל אזור עברה הלטינית המדוברת מגוון נרחב של שינויים לאורך השנים והושפעה רבות מהשפות המקומיות שדוברו באותם האזורים לפני כן (מה שנקרא "סובסטרט" במינוח הבלשני). שפות הסובסטרט השונות אמנם כמעט ולא השאירו את חותמן בלקסיקון השפות הרומאניות המודרניות, אך השפעתן ניכרת בתחומי הדקדוק השונים. חלוקת השפות הרומאניות לתת-קבוצות מתבססת על אזורי שפות סובסטרט אלה, המתלכדים עם התפוצה הלשונית הגאוגרפית.
למרות השפעות אחרות (למשל, השפעות משפות הסובסרט ומשפות הסופרסטרט מפלישות גרמאניות או סלאביות מאוחרות יותר), הפונולוגיה, המורפולוגיה ואוצר המילים של כל השפות הרומאניות מורכבות בעיקר מצורות מפותחות של לטינית וולגרית.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגיזרון "רומאני" מקורו בשפה הלטינית הוולגרית Romanicus, ובעברית: "בשפה הרומאית".
חלוקת השפות הרומאניות לתת-קבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות גאלו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות אלה מדוברות באזורים בהם דוברו שפות קלטיות לפני הגעת השפה הלטינית
אוקסיטנית וקטלאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות איברו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השפות שמקורן בחצי-האי האיברי, להן סובסטרט איברי וקלטי.
שפות איטלו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות רטו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות בעלות סובסטרט של רטית, שפה בלתי-משויכת, אשר דוברה באזור האלפים הדרומײם. עם זאת, מדובר באיחוד שפות טריטוריאלי ולא גנטי.
שפות דלמטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שפות בלקנו-רומאניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רומנית
- מולדבית (מולדובנית)
- ארומנית
- איסטרו-רומנית
- מגלנו-רומנית
החלוקה לעיל אינה אחידה בקרב החוקרים. כך יש המשייכים את השפה הדלמטית ואפילו את השפות הרטיות לשפות איטלו-רומאניות. כמו כן, יש המחלקים את השפות כולן לשלושה ענפים: הענף המזרחי הכולל את השפות הבלקנו-רומאניות, הענף המערבי הכולל את כל שאר השפות פרט לסרדינית, הממוינת לבד לענף הדרומי, זאת בגלל היותה השמרנית ביותר מבין השפות הרומאניות ובעלת סובסטרט פלאו-סרדיני מיוחד - שפות עתיקות, אשר דוברו בסרדיניה בעת העתיקה ותכונותיהן ושיוכן אינו ברור.
משלושת המינים (זכר, נקבה, נייטרלי) שהיו קיימים בשפה הלטינית, נותרו בשפות הרומאניות (פרט לרומנית) שני מינים, זכר ונקבה. כמו כן, ממערכת הנטייה השמנית (היחסות) הקיימת בלטינית בצרפתית עתיקה ואוקסיטנית נשארה מערכת של שתי יחסות בלבד - הישירה והעקיפה. בשפות המודרניות אין כלל נטייה שמנית (פרט לרומנית, אשר לה קיימת מערכת דמוית-יחסות, שהיא תוצאה של השפעת השפות הסלאביות השכנות ולא התפתחות מערכת הנטייה הלטינית).
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שפות רומאניות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
שפות רומאניות, דף שער בספרייה הלאומית
