תאונת הרכבת בבית יהושע (1963)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תאונת הרכבת בבית יהושע
תאריך 26 בדצמבר 1963
שעה 17:30
מיקום מצפון לבית יהושע
פצועים 51
נזק קטרים 105 ו-118 הוצאו משימוש
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תאונת הרכבת בבית יהושע בשנת 1963 היא התאונה הראשונה בתולדות רכבת ישראל בה התנגשו חזיתית שתי רכבות נוסעים. התאונה אירעה מצפון לתחנת הרכבת בית יהושע ונפצעו בה 51 נוסעים. כחצי שנה לאחר התאונה התפטר מנכ"ל הרכבת מנחם סבידור מתפקידו, לאחר שננזף על ידי מנכ"ל משרד התחבורה.

ב-26 בדצמבר 1963, סמוך לשעה 17:30, התנגשו שתי רכבות נוסעים מצפון לתחנת הרכבת בית יהושע לאחר שהרכבת מתל אביב לחיפה לא עצרה בתחנה למפגש רכבות עם הרכבת מחיפה לתל אביב, כשהיא חוצה סימנור אדום.[1] אחד הקטרים טיפס על הקטר השני ונדרש זמן לחלץ את הצוות שנתקע בתוכו[2]. בתאונה לא היו הרוגים, אך 51 נוסעים נפצעו ושני הקטרים שמספריהם היו 105 ו-118 נהרסו לחלוטין. קטר 118 היה קטר חדש ושימש ברכבת ישראל פחות משנה עד לתאונה. התאונה השביתה שניים מתוך 20 הקטרים של רכבת ישראל וגרמה להשבתת חלק מפעילות הרכבת בישראל[3].

מיד לאחר התאונה מונתה ועדת חקירה לבדיקת נסיבות התאונה, בראשות ש. בר זאב המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, י. מינץ היועץ המשפטי של משרד התחבורה, פרופ' קורט לוי מהטכניון וש. קלוסקי מהנדס התנועה של עיריית תל אביב[4]. הנהלת הרכבת מצידה טענה מיד לאחר התאונה שמדובר בטעות של נהג הרכבת שלא עצר וכי כל הציוד היה תקין. לעומת זאת, עדי ראייה טענו שנהג הקטר נראה כמסמן שהבלמים אינם פועלים וכי הוא אינו יכול לבלום[5]. הוועדה הטילה את האשמה לתאונה על נהג הקטר של הרכבת מתל אביב, אך נזפה בהנהלת הרכבת על שלא דאגה לסידורי בטיחות נאותים. הנהלת הרכבת מצידה דחתה את מסקנות הוועדה[6].

כחצי שנה לאחר התאונה התפטר מנכ"ל הרכבת מנחם סבידור מתפקידו, לאחר שננזף על ידי מנכ"ל משרד התחבורה[7]. סבידור טען שלא היה מקום לנזוף בהנהלת הרכבת ולחלופין שהנזיפה הייתה צריכה להיות בהנהלת החטיבה הטכנית[8].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]