תיאטרון האבסורד

תיאטרון האבסורד (בצרפתית: "Le Théâtre de l'Absurde") הוא מונח המתייחס לסוגת תיאטרון אשר החלה להבשיל בתחילת שנות ה-40 של המאה ה-20 וצמחה בצרפת. המונח מתייחס למספר מחזות שהופיעו בשנות ה-40, ה-50 וה-60 באירופה ולסגנון באופן כללי.

מחזאים שחוו את התפרקות הסדר וההיגיון המוכרים בזמן מלחמת העולם השנייה, החלו ליצור לאחריה תיאטרון שידבר על החוויה של עולם ללא אלוהים - עולם ללא משמעות, ללא מטרה שמכוונת את חיי האדם. העולם נראה כעומד על סף השמדה מוחלטת, והמחזאים ניסו לתת ביטוי לאימה שחש האדם ברגעים שעוד נותרו לו להעביר את חייו בהם.

החידוש והמהפכה של מחזאי האבסורד לא היה רק בתוכן, ובנושאים שעליהם כתבו אלא גם בצורניות של מחזות האבסורד: הם יצרו דימויים על הבמה שאינם מחקים את המציאות שמחוץ לתיאטרון אלא יוצרים דימוי תיאטרוני שקיים אך ורק על הבמה.

את המונח טבע מרטין אסלין בספרו "תיאטרון האבסורד" (1961) בו הוא מתייחס בין השאר בהרחבה ליצירותיהם של: סמואל בקט, הרולד פינטר, אז'ן יונסקו ואדוארד אלבי שהיו היוצרים המרכזיים המזוהים עם זרם זה. בהקדמה לספר מתייחס אסלין לאבסורד כתופעה אוניברסלית ומביא לראיה לכך שמחזהו של בקט "מחכים לגודו" הצליח להשפיע על קבוצת אסירים שראתה אותו.

פירוש מילולי של המילה "אבסורד" הוא מחוץ לכל סדר או הרמוניה מקובלת. תיאטרון האבסורד הוא תיאטרון המתאר את מצב האדם בעולם חסר סדר.

לידתו של האבסורד היא בספרות, אלבר קאמי וז'אן-פול סארטר ממשיכי זרם האקזיסטנציאליזם הולידו מתוכו את האבסורד. האבסורד מראה ניצניו לראשונה בספרו של אלבר קאמי "המיתוס של סיזיפוס". האבסורד מסמל דיס-הרמוניה, זוהי למעשה פילוסופיה חילונית אנטי-דתית שבאה להגדיר לאדם את מקומו בתוך ה'אין', בתוך ה'ריק'.

את דעיכתו של תיאטרון האבסורד, ניתן לסמן בסוף שנות השישים של המאה ה-20.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלאבומיר מרוז'ק

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטין אסלין, תיאטרון האבסורד, תרגם: אליקים ירון, זמורה-ביתן, 1985. (הספר בקטלוג ULI)
Enoch Brater (ed.), Ruby Cohn (ed.), Around the Absurd: Essays on Modern and Postmodern Drama, University of Michigan Press, 1990 (הספר בקטלוג ULI)

דניס שרביט, תיאטרון האבסורד: התחלות, בהוצאת סל תרבות ארצי - משרד החינוך, 2006.
Michael Y. Bennett, Reassessing the Theatre of the Absurd: Camus, Beckett, Ionesco, Genet, and Pinter, Palgrave Macmillan, 2011 (הספר בקטלוג ULI)
Michael Y. Bennett, The Cambridge Introduction to Theatre and Literature of the Absurd, Cambridge University Press, 2015 (הספר בקטלוג ULI)