תחיה ליברזון
תחיה ליברזון (1886 דווינסק, רוסיה – 9 באוקטובר 1974 דגניה א') הייתה מחלוצי העלייה השנייה. ממתיישבי "קבוצת הכיבוש" באום ג'וני וממייסדי מושב נהלל.
תולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחיה נולדה ב-1886 בשם חיינה ליברזון[1] בעיר דווינסק שברוסיה, לשמואל ושרה רבקה ליברזון והייתה ילדה שנייה במשפחה של 3 בנים ו-3 בנות. כבר בגיל 9 הייתה פעילה בתנועת חובבי ציון בעירה שם סייעה בגיוס כספים. בגיל 13 הצטרפה לאגודת צעירי ציון ועסקה במכירת בולי קק"ל והשתתפה בפעילות ציונית.
ב-1905 עלתה ליברזון לארץ ישראל בתחילת העלייה השנייה. עבדה כפועלת חקלאית בפתח תקווה ובחוות כנרת. הצטרפה אל "קבוצת הכיבוש" באום ג'וני, באתר שבו הוקמה אחר כך קבוצת דגניה א'. עברה לחוות מגדל ואחר כך חזרה אל כנרת אל חוות העלמות בניהולה של חנה מייזל. ליברזון הייתה ממייסדות מושב נהלל שם הקימה משק חקלאי עצמאי וניהלה אותו בכוחות עצמה בשנים 1922–1932. בשל קשיים[2], עברה לירושלים, עבדה כ-20 שנה בתנובה והתגוררה בעיר עד 1955.
בשנת 1970 התפרסמה האוטוביוגרפיה שלה, "פרקי חיים"[3].
מורשתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליברזון השתלבה במאבק כנגד אפליית נשים ובמאבקן של נשות העליות הראשונות (במיוחד העלייה השנייה) להתקבל על ידי החלוצים הגברים כשוות בין שווים. אותן נשים ניסו לשנות את התפיסה הא-שוויונית כלפי הנשים, שהביאו העולים מארצות מוצאם, לפיה תפקידן לבשל, לתפור ולתמוך בגברים. במאבקה על מעמדה כעובדת אדמה עצמאית בעלת משק חקלאי תרמה ליברזון לביסוס מקומן המרכזי של הנשים בחברה החלוצית.[4][5] על כך אמרה:
הקניתי, בלא יודעים, לעליה השניה את שאיפת השוויון בעבודה בין הגבר והאשה והוכחתי שהאשה מסוגלתלעבודה במשק ובשדה בדיוק כמו הגבר
— תחיה ליברזון, "פרקי חיים", עמוד 39
ספרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרקי חיים, תל אביב: תרבות וחינוך, תשל"א 1970.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב שביט, יעקב גולדשטיין, חיים באר (עורכים), הערך "תחיה ליברסון", בתוך: לקסיקון האישים של ארץ ישראל, 1948-1799, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1983.
- נחמן תמיר, אנשי העלייה השנייה - כרך ג', הוצאת המרכז לתרבות וחינוך של הסתדרות העובדים, 1971, עמודים 53-68
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תחיה ליברזון באתר דגניה א' (מאורכב)
- תחיה ליברזון באתר אלבום יזרעאל (אורכב)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שינתה את שמה מחיינה לתחיה לאחר שעלתה ארצה
- ^ הקשיים היו על רקע התנגדות התושבים לרצונה של ליברזון לקיים משק חקלאי כאישה בודדה שלא הקימה משפחה - "פרקי חיים" עמוד 126
- ^ צויינה הוצאת הספר "פרקי חיים", דבר, 4 בינואר 1971
- ^ "האלמנט היותר מתאים לתפקיד של איכרות ופועלות חקלאיות" נשיוּת ציונית במושבות בתקופת העלייה השנייה, גילת גופר, אוניברסיטת תל אביב, 2004
- ^ בקבוצה זו של הפמיניסטיות העבריות הראשונות ניתן לכלול את דבורה דיין, שרה אהרנסון, מניה שוחט, רחל ינאית בן-צבי, ציפורה זייד, חיותה בוסל, חנה צ'יזיק, שרה צ'יזיק, בבה אידלסון, עטרה שטורמן, יוכבד בת מרים, מרים ברץ, אסתר בקר, שרה מלכין, רחל כצנלסון שזר, ברכה פלאי, דבורה נצר, רוזה כהן ואחרות