תחת התות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תחת התות
מידע כללי
מאת יצחק שלו
שפת המקור עברית
סוגה רומן
הוצאה
הוצאה הוצאת א. לוין אפשטיין
תאריך הוצאה 1971
מספר עמודים 223
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית 001346364

"תחת התות" הוא רומן מאת יצחק שלו שיצא לאור בשנת 1971.

העברית של שלו מתובלת בלשון התנ"ך, ובמונחים ומנהגים ערביים. במיוחד מוצגים היטב, דרך הדמויות, המזרח והמערב, השמאל המבליג והימין האקטיבי. ביקורת לא נחסכת משום צד או רעיון והקורא מרגיש בתוך הסיפור האנושי גם את סיפורה של הציונות טרם קום מדינת ישראל.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מבוסס על המאורעות שהתרחשו בשנה שקדמה למלחמת השחרור ובראשיתה במרחב בו נמצאת העיר נשר. אהובתו של הגיבור הראשי, מרווה, נשואה לפועל בשכונת נשר, הנקראת ברומן גבעת צדף. אהובה אחרת, שרה לינד, גרה בקיבוץ יגור (הנקרא בספר קיבוץ עין-טל). הכפר הערבי בלד א-שייח' (כיום תל חנן) מופיע בספר בשם דר-דלב. הירי של ערביי הכפר על התחבורה היהודית העוברת בו וגם מעשה נקם של ההגנה, שקדם לפעולת הגמול על הטבח בבתי הזיקוק, משובצים בעלילה. ישנם גם תיאורים של עמדות הבטון והמעלה מעל לנשר, אל הר הכרמל.

הרומן מתאר את קורותיו של נער ירושלמי בוגר תיכון היוצא ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה בערך בשנת 1938. הרקע הוא ימי המנדט הבריטי ושלהי המרד הערבי והפרעות. בספר, הקורא מתוודע לשנה גורלית במיוחד העוברת על הנער; חברותו עם חברו לחדר ולספסל הלימודים צבי ישראל הדייקן, הדקדקן ועם זאת הנאמן; ירי שנוי במחלוקת שהוא מבצע במסגרת חברותו במחתרת פורשת; יחסיו עם נערה רצינית הרוצה בו ומחכה לו, ועם נערה קלילה החומדת אותו; ופרשת אהבה גדולה עם אשה מיוחדת נועזת ונשואה לאחר.

אישיותו של הגיבור מעוצבת על ידי שתי דמויות מרכזיות. האחד הוא המבור (המבורגר) איש כבן שישים מלא רעננות חוכמת חיים ורוחב לב; מנהגו הערבי-יהודי המיוחד אופייני לאנשי המעשה של התקופה. השנייה היא מרווה - אישה נשואה ואם לשניים אשר טיפלה בגיבור בינקותו ומבוגרת ממנו באחת עשרה שנים, בין השניים מתפתחת פרשת אהבה סוחפת ועמוקה אשר בונה מחדש את נפשו של הגיבור. כשם שחזק החיבור כך קשה הניתוק ההכרחי וההגיוני. הפרידה מביאה להתאבדותה של מרווה ולנטילת דבר מה חשוב וחיוני מנפשו של הגיבור.

השנה מסתיימת והגיבור שב לירושלים שבה הוא עתיד לגור, ללמוד, להתבגר ולהזדקן. אהבתה הטוטאלית של מרווה ממשיכה ותמשיך לתת בו אותותיה אף שכבר התרגל לרגשות שעוצמתם פחותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]