תיאודור דיסטרברג
 | |
| לידה |
19 באוקטובר 1875 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
4 בנובמבר 1950 (בגיל 75) המלין, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| מדינה |
הרייך הגרמני, גרמניה הנאצית, רפובליקת ויימאר, גרמניה המערבית |
| מפלגה |
מפלגת העם הלאומית הגרמנית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
תיאודור דיסטרברג (בגרמנית: Theodor Duesterberg; 19 באוקטובר 1875 – 4 בנובמבר 1950) היה קצין גרמני, מנהיג מיליציית קסדת הפלדה ברפובליקת ויימאר ומועמד הימין השמרני לנשיאות הרפובליקה ב-1932 מול פאול פון הינדנבורג ואדולף היטלר.
תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בדרמשטאדט והצטרף לצבא הפרוסי ב-1893. ב-1900 היה חלק מחיל המשלוח למזרח אסיה והשתתף בקרבות מרד הבוקסרים בסין. לפני מלחמת העולם הראשונה נשא במשרות פיקוד שונות ובמהלך המלחמה שירת במשרד המלחמה והגיע לדרגת לויטננט קולונל. עם תום המלחמה וקבלת הסכם ורסאי, אותו ראה כהשפלה לגרמניה, התפטר מהצבא.
ב-1919 הצטרף למפלגת העם הלאומית הגרמנית אך ב-1923 פרש ממנה והצטרף להנהגת "קסדת הפלדה" כסגנו של ראש הארגון ומייסדו, פרנץ זלטה. תחת הנהגתו הפך הארגון עד ל-1930 לכוח החמוש והמאומן הגדול ביותר ברפובליקה עם 500,000 חברים. ב-1929, במסגרת הדיונים בפרלמנט על קבלת תוכנית יאנג, הנהיג דיסטרברג את חזית ההתנגדות לתוכנית ולמען משאל עם תוך יצירת ברית עם אלפרד הוגנברג והיטלר. כן היה שותף בחזית קצרת-הימים של הוגנברג, היטלר והליגה הכול-גרמנית נגד קנצלר גרמניה היינריך ברינינג ב-1931.
בבחירות לנשיאות גרמניה שהתקיימו ב-1932 הריצו אנשי ארגון "קסדת הפלדה" והימין השמרני את דיסטרברג למשרה מול הנשיא המכהן, פון הינדנבורג הישיש, מועמד הקומוניסטים ארנסט תלמאן ומועמד המפלגה הנאצית, היטלר. דיסטרברג זכה רק ב-6.8% מהקולות[1], לאחר קמפיין נאצי שטען שאיננו ארי מספיק ושיש לו שורשים יהודיים.
עם עליית הנאצים לשלטון ומיזוג "קסדת הפלדה" לתוך האס אה, במסגרת תהליך ההאחדה (גְלָיְכְשָׁלְטוּנְג Gleichschaltung), התפטר דיסטרברג מתפקידו בארגון. ב-2 ביולי 1934 נאסר דיסרברג במסגרת "ליל הסכינים הארוכות", בו חיסל היטלר את ראשי האס אה שחשד בנאמנותם, ונשלח לזמן קצר לדכאו.
בשנת 1949 פרסם דיסטרברג את ספרו "קסדת הפלדה והיטלר" (Der Stahlhelm und Hitler), בו ניסה להצדיק את דרכו ולהוכיח את עצמאותה של המיליצייה מן המפלגה הנאצית וטירוף האנטישמיות שלה. כשנה לאחר מכן מת בהמלין.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ציר זמן של תולדות חייו (בגרמנית)