תמוז (אל)

תמוז

הנישואים בין איננה ותמוז
תפקיד	אל הפריון
תרבות	הדת המסופוטמית, הדת הבבלית
בן או בת זוג	עשתר, איננה

תַּמּוּז (שומרית: דּוּמוּ-זִיד, "ילד טוב") הוא אל הפריון במיתולוגיה המסופוטמית. הוא היה האל הפטרון של העיר השומרית באד-טיבירה.

במיתולוגיה השומרית

במיתולוגיה השומרית, תמוז נשוי לאלה איננ (לפעמים בכתיב "איננה"), הנחשבת גם היא לאלת אהבה ופריון, המקבילה לאלה האכדית עשתר. תמוז נחשב כמקבילו של אוזיריס במיתולוגיה המצרית, ולאדוניס במיתולוגיה היוונית.

על פי המיתולוגיה השומרית תמוז מת מדי קיץ, נאלץ לרדת לשאול תחתית, ושוהה שם חצי שנה, עד בוא החורף. בעונת החורף הוא קם לתחייה ומחליפה אותו בשאול אחותו התאומה, גשתינינה. שהותו של תמוז בעולם או בשאול תחתית מקבילה לעונות השנה. בין שאול תחתית ובין העולם יש הפרדה מוחלטת, ותמוז הוא האל היחיד המורשה לבלות בשאול תחתית ולחזור משם לעולם.

בתרבות הבבלית נערכו לאל תמוז טקסי הלוויות. במשך מספר שבועות, נהגו לבכות על מותו של תמוז, בראשית הקיץ, במקביל למותו כביכול של הטבע. בעונת הקיץ היבשה באזור זה אין משקעים, אין פריחה, ואין גידולים חקלאיים חדשים.

מיתוס זה מותאם באופן ספציפי לאקלים הים תיכוני שבמזרח התיכון, בו היה הקיץ לוהט ושחון, ללא משקעים והטבע מת כביכול. מחזוריות הקיץ היבש והחורף הגשום אופיינית למזג אוויר זה, ושונה מרוב אזורי האקלים בעולם, בהם יש משקעים גם בקיץ.

בעונת החורף, לאחר חצי שנה, בחודש כסליו, בו מיוחסת עלייתו של תמוז בחזרה מהשאול לחיים, אכן קיימת כבר פריחה, צמיחת עשב ירוק והתחדשות של הטבע באקלים זה.

בלוח השנה העברי, כמו גם בלוח השנה הבבלי, תמוז הוא שמו של החודש הרביעי, לפי המנין מניסן. הפולחן של תמוז היה שכיח בכל המזרח התיכון, כולל ארץ ישראל. לפי האמונה היה מת תמוז בכל שנה בחודשי הקיץ, וקם לתחייה לאחר מכן. בעת מותו, בשיא חום הקיץ, היו מקוננים וסופדים עליו, וכך מעיד גם יחזקאל, שראה נשים "מבכות את התמוז".

במקרא

בספר יחזקאל מובא תיאור של עבודות אלילים שהתבצעו בתוך בית המקדש, ובהם מופיע פולחן התמוז. ע"פ רש"י עיני פסל התמוז היו מעופרת, ובהדלקת אש היו ניתכות, ונראה היה כאלו שהתמוז בוכה ומבקש שיקריבו קרבן לפניו. גם לפי רד"ק, היה נראה בוכה, אך לדעתו, זה קרה כיוון שהיו מרטיבים את עיניו.

פולחן ביכוי התמוז

מקורו של פולחן הנשים היושבות ומבכות את התמוז, אשר ראה הנביא יחזקאל כאשר נישא בציצית ראשו מבבל לירושלים, בדת השומרית. נשים מקוננות נהגו לצאת למדבר או לשדה מדי שנה כדי לבכות את מותו של האל תמוז.

פולחן זה התפשט במסופוטמיה לעבר סוריה, ארץ ישראל ויוון העתיקה. ישנן עדויות כי בתקופת ימי הביניים, נשות חרן מכת הַצַבַּאִים עדיין המשיכו לבכות את האל תַּאֻז, כאשר האל תמוז ירד לשאול. קיימות עדויות כי נערכו טקסים לאל זה בסביבות החודש השישי או השנים עשר. על פי עדויות אחרות פולחן זה, היה פולחן עממי של נשים אשר ביכו את ירידת האל תמוז לשאול, שכן על פי המיתוס השומרי ביכו הנשים הסובבות את התמוז ביניהן כלתו ואחותו את ירידתו לשאול.

כמו כן לדעת גונקל, מנהג זה היה קיים גם אצל הפיניקים, אשר ביכו את האל אדוניס ובמצרים העתיקה על אוסיריס. ידוע גם במקרא על דברי ההספד שנערך בבקעת מגידו על הדדרימון (ספר זכריה, פרק י"ב, פסוק י"א).

בצירוף מקרים, אף בדת היהודית קיימת תקופה של אבלות בקיץ, בשלושת השבועות שבין 17 בתמוז לבין 9 באב, אך היא נובעת מסיבות אחרות ואינה נוגעת לאל השומרי תמוז.

בספרות העברית

שאול טשרניחובסקי, שהרבה לכתוב על אלים ומיתולוגיה, כתב שיר על "מות התמוז" הנחתם במילים הקשות:

צְאֶינָה וּבְכֶינָה,
בְּנוֹת צִיּוֹן, וּרְאִיתֶן
אֶת צַעַר הָעוֹלָם הַשָּׁרוּי בְּלֹא נֵס,
אֶת צַעַר הָעוֹלָם, לִקּוּיֵי נִשְׁמָתוֹ:
הַתַּמּוּז הַבָּהִיר, הַתַּמּוּז הֵן מֵת.

— מוֹת הַתַּמּוּז / שאול טשרניחובסקי

בספרו של אמיר חרש "ברונז - פנטזיה כנענית" (כתר, 2019), דמותו של האל "תמוס" נכתבה בהשראת האל "תמוז". חלק מפולחני תמוס שבספר מבוססים על פולחן התמוז, ובפרט, הפרק "אש" המתאר את טקס ירידת ניננה לשאול, והחלפתה על ידי תמוס.

לקריאה נוספת

• הערך תמוז, אנציקלופדיה מקראית - כרך ח', עמ' 582–592
• ש. שפרה, יעקב קליין, בימים הרחוקים ההם, הוצאת עם עובד, 1996, עמ' 333-422.

• de Azevedo, Mateus Soares; Stoddart, William (FWD) (2005), Ye shall know the truth: Christianity and the perennial philosophy, World Wisdom, Inc, ISBN 9780941532693
• Cragg, Kenneth (1991), The Arab Christian: A History in the Middle East, Westminster John Knox Press, ISBN 9780664221829
• Fuller, John Mee (1864), Essay on the Authenticity of the Book of Daniel, Deighton, Bell and co.
• Campbell, Joseph, 1962, Oriental Mythology: The Masks of God (New York:Viking Penguin)
• Campbell, Joseph, 1964. Occidental Mythology: The Masks of God (New York:Viking Penguin)
• Kramer, Samuel Noah and Diane Wolkstein, 1983. Inanna : Queen of Heaven and Earth (New York : Harper & Row) ISBN 0-06-090854-8
• Jacobsen, Thorkild, 1976, The Treasures of Darkness: A History of Mesopotamian Religion (New Haven: Yale University Press)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תמוז בוויקישיתוף

• תמוז: טרגדיה קייצית
• נועה מנהיים, מה הקשר בין האל דומוזי לבין חג השבועות?, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2016
• פרק 08 – דבר היום: תמוז (שמת לפני אב ואלול) בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
• תמוז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• רוחמה וייס, המיתולוגיה היהודית: האלים שהתפלחו לתנ"ך, באתר ynet, 12 באוגוסט 2016
• תמוז (אליל אשורי-בבלי), דף שער בספרייה הלאומית