עמוד ראשי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יום שני, 22 באפריל 2024
י"ד בניסן ה'תשפ"ד
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!
ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי
אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי
בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, שבאחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, מקור שתי הצורות הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית דווקא. מקורו של הכתב העברי המודרני באלפבית הארמי שהיה בשימוש הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית, בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית, ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד פסח

פורטל שבת ומועדי ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים לשבת ולמועדי ישראל. הפורטל כולל את זמני החגים, מצוות ומנהגים, פרשת השבוע, מידע על התעניות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כֻּלּוֹ מַצָּה.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, - הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.

הטיפ היומי הטיפ היומי

ישנן מגוון תפיסות שגויות לגבי מהי ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. רבות מהן מרוכזות בדף ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

העמוד השלישי של חוקת ארצות הברית המקורית, מכיל את כל פרק 3.
העמוד השלישי של חוקת ארצות הברית המקורית, מכיל את כל פרק 3.

הפרק השלישי של חוקת ארצות הברית מכונן את הרשות השופטת של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, שמורכבת מבית המשפט העליון של ארצות הברית – בית המשפט היחיד שמוזכר במפורש בחוקה – ומהערכאות הכפופות לו, שבסמכות הקונגרס להקים. הוא קובע כללים לגבי הסמכויות של בתי המשפט הפדרליים והתיקים שלגביהם בסמכותם להחליט. נוסף על כך, הפרק מגדיר מהי בגידה, וקובע מגבלות על שיפוט וענישה של בוגדים. הפרק השלישי הוא הקצר ביותר (369 מילים) מבין שלושת הפרקים המגדירים את שלוש רשויות הממשל, אך הפרשנות, הפרקטיקה והפסיקה יצקו לסעיפיו משמעות רבה מעבר למה שמוגדר בפרק במפורש, כגון הסמכות של בתי המשפט לביקורת שיפוטית על חוקי הקונגרס, שהוכרה בפסק דין מרבורי נגד מדיסון בהתבסס על פרק זה.

החלק הראשון של הפרק מאציל את סמכויות השיפוט לבית משפט עליון יחיד וקובע שערכאות פדרליות נמוכות יותר יוקמו על פי שיקול הדעת של הקונגרס. הוא קובע גם שלשופטים פדרליים תהיה קביעות בתפקידם, כל עוד התנהגותם הולמת, ושהם יקבלו שכר, שלא ניתן להפחיתו במהלך כהונתם.

החלק השני של הפרק קובע את תחום המקרים שבהם יש לרשות השופטת הפדרלית סמכות להתערב. חלק זה פורש ככולל מגבלה המאפשרת לבתי המשפט לעסוק רק ב"תיקים ומחלוקות" ממשיים, ולא במקרים היפותטיים, כאלו שנוגעים למחלוקות עתידיות, בקשה לחוות דעה מייעצת וכדומה. מגבלה זו היא הבסיס לדין לגבי זכות העמידה בבתי משפט פדרליים ועקרונות השפיטות במשפט האמריקאי, והיא פורשה כחיונית לשמירה על האיזונים והבלמים בממשל של ארצות הברית. חלק זה כולל גם רשימה של תחומים ספציפיים שבהם יש לבתי המשפט הפדרליים סמכות, כמו, בין השאר, בכל התיקים שנוגעים לחוקה עצמה, לחוקים פדרליים, לאמנות, לתיקים שבהם ארצות הברית עצמה היא בעלת דין ולתיקים הנוגעים לאזרחים ממדינות שונות. בחלק זה מוגדר גם תחום מצומצם יותר של מקרים שבהם לבית המשפט העליון יש "סמכות שיפוט מקורית", כלומר שניתן לפנות בהם ישירות לבית המשפט העליון כערכאה ראשונה, ושבמקרים אחרים בית המשפט העליון ישמש כסמכות העליונה לערעורים. החלק השני קובע גם שהליכים הנוגעים לעבירות פליליות ייערכו בפני מושבעים, וכן שהליכים אלו יערכו במדינה שבה נעשתה העבירה.

החלק השלישי של הפרק מגדיר מהי "בגידה בארצות הברית" באופן מצומצם, וקובע מגבלות על ענישה של בוגדים, וזאת במטרה למנוע שימוש לרעה בחקיקה נגד בגידה ורדיפה של צדדים למחלוקת תחת הגדרה רחבה יותר.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

מפת ברזיל מן המאה ה-16
מפת ברזיל מן המאה ה-16

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

העמוד השלישי של חוקת ארצות הברית המקורית, מכיל את כל פרק 3.
העמוד השלישי של חוקת ארצות הברית המקורית, מכיל את כל פרק 3.

הפרק השלישי של חוקת ארצות הברית מכונן את הרשות השופטת של הממשל הפדרלי של ארצות הברית, שמורכבת מבית המשפט העליון של ארצות הברית – בית המשפט היחיד שמוזכר במפורש בחוקה – ומהערכאות הכפופות לו, שבסמכות הקונגרס להקים. הוא קובע כללים לגבי הסמכויות של בתי המשפט הפדרליים והתיקים שלגביהם בסמכותם להחליט. נוסף על כך, הפרק מגדיר מהי בגידה, וקובע מגבלות על שיפוט וענישה של בוגדים. הפרק השלישי הוא הקצר ביותר (369 מילים) מבין שלושת הפרקים המגדירים את שלוש רשויות הממשל, אך הפרשנות, הפרקטיקה והפסיקה יצקו לסעיפיו משמעות רבה מעבר למה שמוגדר בפרק במפורש, כגון הסמכות של בתי המשפט לביקורת שיפוטית על חוקי הקונגרס, שהוכרה בפסק דין מרבורי נגד מדיסון בהתבסס על פרק זה.

החלק הראשון של הפרק מאציל את סמכויות השיפוט לבית משפט עליון יחיד וקובע שערכאות פדרליות נמוכות יותר יוקמו על פי שיקול הדעת של הקונגרס. הוא קובע גם שלשופטים פדרליים תהיה קביעות בתפקידם, כל עוד התנהגותם הולמת, ושהם יקבלו שכר, שלא ניתן להפחיתו במהלך כהונתם.

החלק השני של הפרק קובע את תחום המקרים שבהם יש לרשות השופטת הפדרלית סמכות להתערב. חלק זה פורש ככולל מגבלה המאפשרת לבתי המשפט לעסוק רק ב"תיקים ומחלוקות" ממשיים, ולא במקרים היפותטיים, כאלו שנוגעים למחלוקות עתידיות, בקשה לחוות דעה מייעצת וכדומה. מגבלה זו היא הבסיס לדין לגבי זכות העמידה בבתי משפט פדרליים ועקרונות השפיטות במשפט האמריקאי, והיא פורשה כחיונית לשמירה על האיזונים והבלמים בממשל של ארצות הברית. חלק זה כולל גם רשימה של תחומים ספציפיים שבהם יש לבתי המשפט הפדרליים סמכות, כמו, בין השאר, בכל התיקים שנוגעים לחוקה עצמה, לחוקים פדרליים, לאמנות, לתיקים שבהם ארצות הברית עצמה היא בעלת דין ולתיקים הנוגעים לאזרחים ממדינות שונות. בחלק זה מוגדר גם תחום מצומצם יותר של מקרים שבהם לבית המשפט העליון יש "סמכות שיפוט מקורית", כלומר שניתן לפנות בהם ישירות לבית המשפט העליון כערכאה ראשונה, ושבמקרים אחרים בית המשפט העליון ישמש כסמכות העליונה לערעורים. החלק השני קובע גם שהליכים הנוגעים לעבירות פליליות ייערכו בפני מושבעים, וכן שהליכים אלו יערכו במדינה שבה נעשתה העבירה.

החלק השלישי של הפרק מגדיר מהי "בגידה בארצות הברית" באופן מצומצם, וקובע מגבלות על ענישה של בוגדים, וזאת במטרה למנוע שימוש לרעה בחקיקה נגד בגידה ורדיפה של צדדים למחלוקת תחת הגדרה רחבה יותר.

פורטלים

פורטל היום
לכבוד פסח

פורטל שבת ומועדי ישראל הוא שער לכל הנושאים הקשורים לשבת ולמועדי ישראל. הפורטל כולל את זמני החגים, מצוות ומנהגים, פרשת השבוע, מידע על התעניות ועוד.

פורטלים אקראיים
(כל הפורטלים | טוען פורטלים...)
אמנות פיזיקה
גאוגרפיה כימיה

ציטוט יומי הציטוט היומי

מַה נִּשְּׁתַּנָה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה - כֻּלּוֹ מַצָּה.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אֵין אָנוּ מַטְבִּילִין אֲפִילוּ פַּעַם אֶחָת, - הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים.
שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בֵּין יוֹשְׁבִין וּבֵין מְסֻבִּין, - הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.

הטיפ היומי הטיפ היומי

ישנן מגוון תפיסות שגויות לגבי מהי ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. רבות מהן מרוכזות בדף ויקיפדיה:מה ויקיפדיה איננה.

הידעת הידעת?

אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי
אותיות מנצפ"ך בכתב ארמי ובכתב עברי
בעברית, אותיות מנצפ"ך הן אותיות בעלות שתי צורות כתיבה, שבאחת מהן משתמשים רק בסוף מילה. למעשה, מקור שתי הצורות הוא באות קדומה אחת שדומה לצורה הסופית דווקא. מקורו של הכתב העברי המודרני באלפבית הארמי שהיה בשימוש הסופרים הארמים שכתבו עבור האימפריה הפרסית, בה שימשה השפה הארמית כלינגואה פרנקה. בכתב זה הייתה לכל אות צורה אחת בלבד. בעברית הייתה מסורת של כתיבה בלתי פורמלית, ואותיות מנצפ"ך המופיעות באמצע מילה קיבלו צורה חדשה, "מעוגלת" יותר, ללא ה"זנבון" שהפריע למהירות הכתיבה. בסוף מילה צורת האותיות הללו לא הפריעה שכן בלאו הכי היד נעצרת, ועל כן הצורה הסופית של אותיות נצפ"ך כמעט זהה לצורת האות בארמית. יוצאת מן הכלל היא מ"ם, שמקבילתה הארמית לא דומה גם לצורה הסופית.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

מפת ברזיל מן המאה ה-16
מפת ברזיל מן המאה ה-16

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ויקיפדיה מופעלת על ידי קרן ויקימדיה, המפעילה מספר מיזמים רב־לשוניים וחופשיים נוספים:מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.