פורטל:ערכים מומלצים

ערכים מומלצים

ערכים מומלצים הם הערכים הטובים והאיכותיים ביותר שיש לוויקיפדיה להציע. מושם בהם דגש הן על התוכן והן על הצד האסתטי, והם מציגים את הנושאים הנידונים בהם בצורה ברורה, מדויקת ועדכנית. הם עוברים בדרך כלל מספר סבבים של עריכה מבנית, עריכה לשונית והגהה בידי כותבים רבים. בכך הם מסייעים להביא אותם לרמה הגבוהה ביותר. דגשים נוספים בערכים מומלצים הם קישוריות רבה לערכים אחרים, אורך מתאים לנושא, כתיבה מעניינת, נקודת מבט נייטרלית ויציבות. משמעותה של יציבות היא שהושגה הסכמה בין הכותבים בוויקיפדיה לגבי תכולת הערך ולגבי עיצובו. בכתיבת ערך מומלץ משתמש הכותב במגוון מקורות ומשווה ביניהם, ובסופו הוא מוסיף הפניות לקריאה נוספת עבור קוראים המעוניינים להרחיב את ידיעותיהם בנקודות ספציפיות הקשורות לנושא.

כדי שערך כלשהו יתווסף לרשימת הערכים המומלצים עליו להתאים לקריטריונים לקביעת ערך מומלץ ולעבור תהליך בחירה:

מועמדוּת למומלץ – הערך המועמד מוצג ברשימת המתנה למועמדים להמלצה במשך כשבוע שבמהלכו ניתן לשפר את הערך ולהעיר עליו הערות בדף השיחה. כדי להציע ערך חדש להמלצה, הוסיפו אותו לרשימה בדף המועמדות. במקרה שאתם מציגים ערכים שכתבתם, עליכם לציין את חלקכם בכתיבתם.

הצבעה – לאחר כשבוע לפחות עובר הערך לדף ההוספה שבו נערכות הצבעות לקביעת ההמלצה.

כרגע ישנם 726 ערכים מומלצים מתוך 355,183 ערכים בוויקיפדיה העברית כולה: אחד מכל 489 ערכים (0.2%) הוא ערך מומלץ.

רשימה שמית · רשימה לפי חודש

ערכים מומלצים נבחרים

קבוצת המזרח הרחוק הייתה חלק ממשלחת אוסטרלאסיה לאנטארקטיקה, שפעלה בשנים 1911–1914. מטרת הקבוצה, שכללה את מפקד המשלחת דאגלס מוסון ועמו אדוארד ניניס וזאוויר מרץ, הייתה לחקור את האזור הרחק מזרחה מבסיסם העיקרי בארץ אדלי, בכוונה להרחיק עד 800 ק"מ לעבר אדמת ויקטוריה. הקבוצה השתמשה בכלבי מזחלת כדי לזרז את התקדמותם על פני הקרח. הקבוצה יצאה לדרכה בנובמבר 1912. בחלקו הראשון של המסע התקדמו חברי הקבוצה היטב וחצו שני קרחוני ענק בנתיבם לכיוון דרום-מזרח. ב-14 בדצמבר 1912, כשהקבוצה הייתה רחוקה כ-500 ק"מ מן המקלט הבטוח של הבסיס העיקרי בכף דניסון, אירעה תאונה, כשניניס והמזחלת שלצדה רץ הבקיעו את כיסוי השלג של בתרון עמוק ואבדו בתוכו.

מאחר שהצידה שלהם פחתה עכשיו במידה מסוכנת, פנו מוסון ומרץ מערבה, כדי לחזור על עקבותיהם, ובהדרגה השתמשו בכלבי המזחלת הנותרים להשלמת מנות המזון הזעומות שנותרו להם. תוך כדי חציית הקרחון הראשון בדרכם חזרה חלה מרץ ונפטר כעבור שבוע. במשך קרוב לחודש משך מוסון את מזחלתו על פני אנטארקטיקה והצליח לחצות את הקרחון השני. מוסון הגיע אל המקלט היחסי של "מערת אלאדין" – מצבור מזון במרחק 8.8 ק"מ מן הבסיס העיקרי – ב-1 בפברואר 1913, ושם נלכד למשך שבוע כשסופת שלגים עזה השתוללה בחוץ. כתוצאה מכך החמיץ את האונייה חזרה לאוסטרליה; "אורורה" הפליגה ב-8 בפברואר, שעות ספורות לפני שהגיע לכף דניסון, אחרי שהמתינה שם יותר משלושה שבועות. האונייה הוזעקה ברדיו, אך תנאי מזג אוויר מנעו את שובה לבסיס, ומוסון נשאר לחרוף עם הקבוצה המחליפה בכף דניסון עד ש"אורורה" חזרה לשם בדצמבר 1913.

לערך המלא – מומלצים נוספים

הפרק הראשון של חוקת ארצות הברית מגדיר את מבנה הקונגרס ואת סמכויותיו. זהו הפרק הארוך ביותר בחוקה. הוא מגדיר את מבנה הקונגרס, המורכב מבית הנבחרים והסנאט, את סמכויותיו, את מגבלות סמכותו, וכן מספר מגבלות על כוחו של הממשל ושל המדינות המרכיבות את האיחוד.

הפרק מחולק לעשרה חלקים. החלק הראשון מעניק את סמכויות החקיקה לקונגרס, ועל כן הוא מהותי ליישום עיקרון הפרדת הרשויות בשיטת הממשל האמריקאית. החלק השני והחלק השלישי מגדירים את מבנה בית הנבחרים והסנאט, בהתאמה, ומפרטים לגבי הרכבם, תפקידים בתוך כל אחד מהבתים, תפקידם בהליכי ההדחה והיבטים שונים של פעולתם. יחד, שני חלקים אלה מגדירים את אופי הרשות המחוקקת של ארצות הברית כפרלמנט דו-ביתי (ביקמרליזם). החלק הרביעי מפרט לגבי הליך הבחירות לבתי הקונגרס. הוא מעניק את האחריות לניהול הבחירות למדינות השונות באיחוד, אך מאפשר לקונגרס לחוקק כללים אחידים בנושא. החלק החמישי קובע כללים לגבי עבודת הבתים. הוא מחזק את עצמאות כל אחד מהבתים, בכך שהוא מעניק לחברי כל בית את האחריות לקביעת כללי הבית, בחינת תוצאות הבחירות, סילוק וענישה של חברי הבית. גם החלק השישי מחזק את עצמאות המחוקקים על ידי קביעת כללים לגבי שכר, פריווילגיות ואיסור על כהונה של חברי הבתים תחת רשויות ממשל אחרות. החלק השביעי מתאר את תהליך החקיקה, משלב הצעת החוק ועד לחתימה על החוק על ידי נשיא ארצות הברית, כולל קביעת כללים לגבי כוח הווטו של הנשיא והדרכים לעקיפתו. חלקים 8–10 חשובים להגדרת התחומים שנמצאים תחת סמכות הקונגרס, ובכך הם מהווים חלק חשוב בהגדרת הפדרליזם בארצות הברית. החלק השמיני מונה את הסמכויות שמוענקות במפורש למחוקקים. על דרך השלילה, הוא מותיר תחומים אחרים בסמכות המדינות, אף שעל פי חלק מהפרשנויות קיימות גם סמכויות משתמעות, שאינן מוזכרות בחלק זה במפורש. החלקים התשיעי והעשירי קובעים מגבלות ואיסורים על הממשל הפדרלי והמדינות בהתאמה.

המשמעות של חלק מהסעיפים בפרק נמצאת תדיר במחלוקת. לתקדימים של בית המשפט העליון של ארצות הברית יש תפקיד חשוב בפירוש סעיפים אלה. ישנם פרשנים שמדגישים את המשמעות המילולית של הטקסט (טקסטואליזם), אחרים מדגישים את הכוונה המקורית של מנסחי החוקה (אוריג'ינליזם), שיקולים פרגמטיים או מבניים, התפתחות היסטורית של פרקטיקה ופרשנות, או עקרונות מוסריים שעולים מהחוקה.

לערך המלא – מומלצים נוספים

בחרו נושא ועיינו בערכים בתחתית הדף:

היסטוריה: אישים · השואה · יוון העתיקה · רומא העתיקה · מלחמת העולם הראשונה · מלחמת העולם השנייה · ארכאולוגיה של המזרח הקרוב