יחידת מיקוח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
בעוד שהחוק משאיר מרווח לפרשנות הגדרתה של [[יחידת המיקוח]] וביטוי זה אף אינו מוזכר בשמו בלשון החוק, הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה קובעת את כללי קביעתה של יחידת המיקוח במגוון מקרים המצטברים, באופן כללי, לסדר הבא: |
בעוד שהחוק משאיר מרווח לפרשנות הגדרתה של [[יחידת המיקוח]] וביטוי זה אף אינו מוזכר בשמו בלשון החוק, הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה קובעת את כללי קביעתה של יחידת המיקוח במגוון מקרים המצטברים, באופן כללי, לסדר הבא: |
||
* "כלל ההסכמה": מספר רב של פסיקות בבית הדין הארצי לעבודה מבססות את כלל ההסכמה בין המעסיק לקבוצת עובדים או ארגונם היציג ככלל עליון לקביעת יחידת המיקוח. ניתן להבין מ[[חוק ההסכמים הקיבוציים]] כפשוטו כי במקרה בו הושגה הסכמה ונחתם הסכם בין הצדדים כאמור, הוא מקים יחידת מיקוח מכוח ההסכמה. |
* "כלל ההסכמה": מספר רב של פסיקות בבית הדין הארצי לעבודה מבססות את כלל ההסכמה בין המעסיק לקבוצת עובדים או ארגונם היציג ככלל עליון לקביעת יחידת המיקוח. ניתן להבין מ[[חוק ההסכמים הקיבוציים]] כפשוטו כי במקרה בו הושגה הסכמה ונחתם הסכם בין הצדדים כאמור, הוא מקים יחידת מיקוח מכוח ההסכמה. |
||
* "מפעל אחד - יחידת מיקוח אחת": פסקי דין שנויים במחלוקת של בית הדין הדין הארצי לעבודה, ובראשם פסק דין טייסי אל על <ref>טייסי אל על לא יפרדו מנציגות העובדים הכללית (גלובס) |
* "מפעל אחד - יחידת מיקוח אחת": פסקי דין שנויים במחלוקת של בית הדין הדין הארצי לעבודה, ובראשם פסק דין טייסי אל על <ref>טייסי אל על לא יפרדו מנציגות העובדים הכללית (גלובס)http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000556586</ref>ופסק דין אקרשטיין <ref>http://www.psakdin.co.il/fileprint.aspFileName=/Avoda/Private/ver_ktbn.htm>פסק דין אקרשטיין תעשיות נגד [[כוח לעובדים]]</ref> מגדירים את ברירת המחדל ליחידת המיקוח ככל ה"מפעל", כלומר - על הארגון לייצג את כלל העובדים במקום עבודה נתון. הביקורת על כלל זה שקבעה הפסיקה היא כי הדבר יקשה מאד על התארגנות עובדים לראשונה במקומות עבודה לא מאורגנים. |
||
<FileName=/Avoda/Private/ver_ktbn.htm</ref מגדירים את ברירת המחדל ליחידת המיקוח ככל ה"מפעל", כלומר - על הארגון לייצג את כלל העובדים במקום עבודה נתון. הביקורת על כלל זה שקבעה הפסיקה היא כי הדבר יקשה מאד על התארגנות עובדים לראשונה במקומות עבודה לא מאורגנים. |
|||
* "אינטרס מיוחד": הפסיקה קבעה מספר קריטריונים לאישור יחידת מיקוח שונה מכלל העובדים אצל אותו מעסיק, כאשר ביסודם של הקריטריונים עומד העיקרון של אינטרס כלכלי מיוחד של אותם העובדים, אשר בגינו הם זקוקים לייצוג נפרד וספציפי ביחסי העבודה. אינטרס מיוחד יכול לנבוע מסדרי עבודה ייחודיים, תנאי עבודה ומיקום פיזי שונה משאר עובדי המעסיק וכדומה. |
* "אינטרס מיוחד": הפסיקה קבעה מספר קריטריונים לאישור יחידת מיקוח שונה מכלל העובדים אצל אותו מעסיק, כאשר ביסודם של הקריטריונים עומד העיקרון של אינטרס כלכלי מיוחד של אותם העובדים, אשר בגינו הם זקוקים לייצוג נפרד וספציפי ביחסי העבודה. אינטרס מיוחד יכול לנבוע מסדרי עבודה ייחודיים, תנאי עבודה ומיקום פיזי שונה משאר עובדי המעסיק וכדומה. |
||
| שורה 17: | שורה 16: | ||
==הערות שוליים== |
==הערות שוליים== |
||
{{הערות שוליים}} |
{{הערות שוליים}} |
||
<references/> |
|||
גרסה מ־20:41, 21 בינואר 2012
יחידת מיקוח היא מונח משפטי מתחום דיני העבודה הנוגע לכריתתם של הסכמים קיבוציים ומגדיר את קבוצת העובדים אליה נוגעים סכסוך עבודה, משא ומתן והסכמים קיבוציים במקרה נתון.
מהי יחידת המיקוח
חוק ההסכמים הקיבוציים מגדיר את מעמדו של ארגון עובדים כארגון יציג של קבוצת עובדים מסויימת, המהווה תנאי לכשירותו לנהל משא ומתן ולחתום על הסכם קיבוצי שיחול על אותה קבוצת עובדים. על פי הקבוע בחוק, על הארגון להיות זה שמספר החברים בו מקרב קבוצת העובדים הרלוונטית, הנקראת יחידת מיקוח הוא הגדול ביותר ועולה על שליש ממספר העובדים.
המצב המשפטי בישראל
בעוד שהחוק משאיר מרווח לפרשנות הגדרתה של יחידת המיקוח וביטוי זה אף אינו מוזכר בשמו בלשון החוק, הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה קובעת את כללי קביעתה של יחידת המיקוח במגוון מקרים המצטברים, באופן כללי, לסדר הבא:
- "כלל ההסכמה": מספר רב של פסיקות בבית הדין הארצי לעבודה מבססות את כלל ההסכמה בין המעסיק לקבוצת עובדים או ארגונם היציג ככלל עליון לקביעת יחידת המיקוח. ניתן להבין מחוק ההסכמים הקיבוציים כפשוטו כי במקרה בו הושגה הסכמה ונחתם הסכם בין הצדדים כאמור, הוא מקים יחידת מיקוח מכוח ההסכמה.
- "מפעל אחד - יחידת מיקוח אחת": פסקי דין שנויים במחלוקת של בית הדין הדין הארצי לעבודה, ובראשם פסק דין טייסי אל על [1]ופסק דין אקרשטיין [2] מגדירים את ברירת המחדל ליחידת המיקוח ככל ה"מפעל", כלומר - על הארגון לייצג את כלל העובדים במקום עבודה נתון. הביקורת על כלל זה שקבעה הפסיקה היא כי הדבר יקשה מאד על התארגנות עובדים לראשונה במקומות עבודה לא מאורגנים.
- "אינטרס מיוחד": הפסיקה קבעה מספר קריטריונים לאישור יחידת מיקוח שונה מכלל העובדים אצל אותו מעסיק, כאשר ביסודם של הקריטריונים עומד העיקרון של אינטרס כלכלי מיוחד של אותם העובדים, אשר בגינו הם זקוקים לייצוג נפרד וספציפי ביחסי העבודה. אינטרס מיוחד יכול לנבוע מסדרי עבודה ייחודיים, תנאי עבודה ומיקום פיזי שונה משאר עובדי המעסיק וכדומה.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
- ^ טייסי אל על לא יפרדו מנציגות העובדים הכללית (גלובס)http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000556586
- ^ http://www.psakdin.co.il/fileprint.aspFileName=/Avoda/Private/ver_ktbn.htm>פסק דין אקרשטיין תעשיות נגד כוח לעובדים