יוסף צבי קרליבך – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20: שורה 20:
* [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=1739 הרב יוסף צבי קרליבך] באתר עיריית ירושלים- רחוב על-שמו בתלפיות.
* [http://www.jerusalem.muni.il/jer_sys/pro/rehovot/rehovot.asp?STREET_KOD=1739 הרב יוסף צבי קרליבך] באתר עיריית ירושלים- רחוב על-שמו בתלפיות.
* [http://www.youtube.com/watch?v=gRFJX-AW8e8&feature=relmfu ראיון עם בנו הרב שלמה קרליבך על קורות משפחתו טרום השואה במהלכה ואחריה]
* [http://www.youtube.com/watch?v=gRFJX-AW8e8&feature=relmfu ראיון עם בנו הרב שלמה קרליבך על קורות משפחתו טרום השואה במהלכה ואחריה]
*[http://youtu.be/AlgzAAmpCLQ המשך הראיון הנ"ל]


{{מיון רגיל:קרליבך, יוסף צבי}}
{{מיון רגיל:קרליבך, יוסף צבי}}

גרסה מ־21:06, 10 באפריל 2012

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך (כ"ב בשבט תרמ"ג, 1883 - ניסן תש"ב, 1942) היה רבה של המבורג, ועסקן נמרץ עבור הישיבות באירופה.

קורות חייו

קרליבך נולד ב-30 בינואר 1883 בליבק שבגרמניה לאסתר, בתו של הרב אלכסנדר אדלר ולרב ד"ר שלמה קרליבך. בצעירותו למד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל רבי דוד צבי הופמן (בעל שו"ת "מלמד להועיל"), והשתלם גם בלימודי חול באוניברסיטת ברלין. בשנים 1904 עד 1907 כיהן כמורה בבית הספר למל בירושלים והתקרב לגדולי ירושלים. ב-1908 חזר לגרמניה וקיבל משרה של מורה בגימנסיה הממשלתית לבנות יהודיות בברלין, עד שגויס במלחמת העולם הראשונה לצבא.

בהמלצת גיסו הרב רוזנק, ששימש כיועץ שלטונות הכיבוש, הוטלו עליו בצבא תפקידים חינוכיים, וכך הגיע לקובנה שבליטא וייסד בה – בצו הגרמנים שרצו לעודד תרבות גרמנית בין היהודים – את הגימנסיה היהודית ברוח תורה עם דרך ארץ שפעלה תחת השם "גימנסיית קרליבך" עד הכיבוש הנאצי. בהמשך ייסד מוסד "יבנה", אשר עבר אחר כך לניהולו של הרב יוסף ליב בלוך שהעבירו לטלז. לאחר פטירת אביו בשנת תרע"ט, חזר לעיר מולדתו ונתמנה לממלא מקומו. כאן ייסד עם הרב שמואל יוסף רבינוב את ישיבת ליבק. בשנת תרפ"ו נתמנה לרב באלטונה, ובתרצ"ו כרבה של המבורג.

יחד עם פעילותו התורנית בקהילה, הקדיש זמן רב לפעילות ציבורית מחוץ לגרמניה. יש לציין במיוחד סיור שערך מטעם קרן התורה של אגודת ישראל בתרצ"ו בישיבות בפולין, בליטא ובהונגריה בזו אחר זו, ובכל מקום התאים את נאומו לאופיו של המוסד. נודע כעסקן ורב פעלים, ופרסם הרבה מאמרים וספרים לחיזוק הדת.

בפרוץ מלחמת העולם השנייה, למרות שהיה יכול להינצל, העדיף להישאר עם בני עדתו. חלק מילדיו ניצלו כאשר היגרו לאנגליה כבר באמצע שנת 1939, אולם הוא נשאר עם אשתו וילדיו הקטנים עם קהל עדתו. בשנת 1941 פרסם מאמר בעיתונים היהודיים, בו הביע את משאלתו לשלום ואת התנגדותו למלחמה. המאמר התגלגל לידי אחד ממפקדי הס.ס. במחנה ריכוז מסוים, והלה שלח מיד שידעו על כך בברלין ויענישו את הכותב. אולם בגלל מעמדו הרם, לא אסרו אותו הנאצים בעירו אלא הוציאוהו במרמה יחד עם רעייתו, ארבעת ילדיו ועוד אלפי יהודים למסע ארוך שסופו היה בריגה, לטביה. כארבעה חדשים שהה בריגה יחד עם אלפי יהודים במחנה הריכוז יונגפרנהוף, שם נספו ב-26 במרץ 1942. מילדיו הקטנים ניצל רק בנו הרב שלמה, שהיגר לארצות הברית ומשמש כמנהל רוחני בישיבת רבנו חיים ברלין. בתו מרים גיליס-קרליבך היא פרופסור לחינוך באוניברסיטת בר-אילן.

לקריאה נוספת

  • Josef Carlebach and His Generation, באנגלית, מאחיו הרב ד"ר נפתלי קרליבך, ניו יורק, 1959.
  • איש יהודי, לתולדות הרב ד"ר יוסף צבי קרליבך זצ"ל הי"ד, באנגלית, מבנו הרב שלמה קרליבך, ניו יורק, 2008.
  • הרב הדומה למלאך - יבקשו תורה מפיהו, דברים שנשא בסיומו של מחזור הלימודים בבית המדרש לרבנים בברלין, ירושתנו ג' (תשס"ט) קה-קח

קישורים חיצוניים