דב לאוטמן

דב לאוטמן

דב לאוטמן (נולד ב-29 בפברואר 1936) הוא תעשיין ואיש עסקים ישראלי, מייסד ובעלים של מפעלי הטקסטיל "דלתא", ומכהן כיו"ר החברה; נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר (1986–1993) וחתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה'תשס"ז.

ביוגרפיה

לאוטמן הוא בעל תואר בוגר בהנדסת מכונות מטעם MIT. בגיל 27 התמנה למנכ"ל חברת הטקסטיל "סברינה". בשנת 1975 הקים את מפעל "דלתא" הראשון בכרמיאל, וכיום החברה מעסיקה קרוב ל-14,000 עובדים ברחבי העולם ובעלת מחזור שנתי של כ-700 מיליון דולר. דלתא נחשבת לאחת מ-5 החברות המובילות בעולם בייצור הלבשה תחתונה.^{[דרוש מקור]}

בשנת 1982 זכה לאוטמן בפרס התעשייה בקטגוריית הטקסטיל.

במהלך שנות התשעים הועברו מחצית ממפעלי "דלתא" לירדן, תוך פיטורים נרחבים של עובדי ייצור בישראל, כחלק ממשבר הטקסטיל של שנות התשעים. בשנת 2007 הועבר מפעל נוסף, מכרמיאל למצרים. לדעת לאוטמן, העברת מפעלי הטקסטיל, שהתחייבה כתוצאה מהגלובליזציה, דווקא למצרים וירדן, ולא למזרח הרחוק, תסייע לקידום תהליך השלום. לדבריו, כרמיאל תמיד תמשיך להיות מרכזה של "דלתא" העולמית.

בשנות התשעים תרם כספים רבים למפלגת העבודה. לאחר רצח רבין, לאוטמן היה ממקימי תנועת "דור שלום". מאז ועד היום לאוטמן ידוע במעורבותו ונחישותו להשפיע באמצעות חינוך על עתיד המדינה במגוון מיזמים אשר זיכו אותו באות המתנדב של הנשיא לפני שנים אחדות. כיום לאוטמן חבר בוועד המנהל של עמותת "אחריי! נוער מוביל שינוי" המפעילה שמונה פרויקטים ייחודיים המשלבים העצמת בני נוער בפריפריה חברתית וגאוגרפית באמצעות פעילות בשטח לצד חינוך לתרומה לקהילה ולקיחת אחריות. לאוטמן תרם כספים גם לקמפיין הבחירות של אהוד ברק באופן עקיף, דרך עמותת דור שלום וכתוצאה מכך שמו נקשר בפרשת עמותות ברק.

לאוטמן היה מהמקדמים הבולטים של רפורמות במערכת החינוך וממעודדי ועדת דוברת. לאוטמן עסק בקידום עמותות וגופים ציבוריים כדוגמת מרכז פרס לשלום, עמותת "אחריי! נוער מוביל שינוי" המפעילה פרויקט להכנת נוער מעיירות פיתוח לשירות צבאי והוא משמש כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב.

לאוטמן חולה כיום במחלת ניוון השרירים ALS.

בחודש יולי 2007 הודיע לאוטמן כי הוא מוכר למעלה ממחצית מאחזקותיו במניות "דלתא" לאיש העסקים אייזיק דבח, שהצטרף להנהלת דלתא שנתיים קודם לכן. לאחר השלמת העסקה הודיע לאוטמן על פרישתו מדירקטוריון החברה וניהולה בשל מצב בריאותו. בספטמבר 2008 הודיע לאוטמן כי לא יתמודד לכהונה נוספת כיו"ר הוועד המנהל של אוניברסיטת ת"א.

בראשית 2008 החלו מהלכים להקמת קרן משפחת לאוטמן המתעתדת להמשיך את פועלו של לאוטמן בתחומי החינוך.

לאוטמן היה נשוי במשך שנים רבות לרחל'ה, שהלכה לעולמה ביולי 2008. לבני הזוג בן, נעם, איש עסקים. בנם השני, עדי, שלח יד בנפשו בשנת 1995, ועל שמו קרויה התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן שבאוניברסיטת תל אביב.

לקריאה נוספת

• כרמית גיא, דב לאוטמן : לא מרים ידיים, כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"א 2011.

קישורים חיצוניים

• קורות חייו, באתר פרס ישראל
• אורה קורן, לאוטמן מפתיע: הממשלה לא צריכה לסייע במימון היצוא, באתר הארץ, 9 בנובמבר 2005
• התוכניות הייחודיות לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, אוניברסיטת תל אביב
• ראיון בנושא הפערים החברתיים, נ.צ לדמוקרטיה, אוקטובר 2008
• ראיון עם דב גילהר, נובמבר 2010
• יובל אלבשן, בלי לייפות דבר, באתר הארץ, 14 בספטמבר 2011
• דיאנה בחור ניר, כשהייתי בן 16 אבא אמר: "הגיע הזמן שתלמד לשתות", באתר כלכליסט, 7 ביולי 2011
• דיאנה בחור-ניר, "ניהול נכון אומר: תעשה מה שהכי טוב לך", באתר כלכליסט, 22 באפריל 2010
• דב לאוטמן בהרצאה מול כיתת המצטיינים של הקריה האקדמית אונו, בנושא: 'כיצד תיראה ישרא בשנת 2020'