חסידות ברסלב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:54, 12 ביולי 2012

הסמל "האש שלי", המבוסס על משפט שאמר רבי נחמן מברסלב

חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772 - 1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו. החסידות נקראת על שם העיר ברסלב, שבה התגורר רבי נחמן במהלך כשבע שנים.

ראשיתה של חסידות ברסלב בשלהי המאה ה-18 בפודוליה שבאוקראינה והיא עברה תהפוכות רבות עד שהפכה בראשית המאה ה-21 לתנועת המונים, המצויה כמעט בכל רחבי העולם היהודי. לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי מקורי המשלב יסודות פנאנתאיסטיים והיא כוללת מנהגים ופרקטיקות המיוחדים לה.

היסטוריה

תקופת רבי נחמן

חסידים התקבצו סביב רבי נחמן עוד בטרם קבע את מושבו בעיר ברסלב. תחילת כהונתו כאדמו"ר הייתה בשנת 1790 בעיר מדודיווקה שם התגורר אצל חותנו העשיר. מספר חסידיו גדל במהלך נדודיו לזלטפולי ומשם לברסלב. בתקופת חייו זכתה החסידות לגיבוי מצד רבי לוי יצחק מברדיצ'ב והחוזה מלובלין. ולכן המחלוקת שהייתה לרבי נחמן עם הסבא משפולי לא פגעה בה באופן ניכר. בתקופה זו התעצבה חסידות ברסלב באופן שונה מחסידויות אחרות, באמצעות מנהגים שהנהיג רבי נחמן; בין השאר: התבודדות ווידוי בפני הצדיק.^[1]

מאז פטירתו של רבי נחמן (בשנת ה'תקע"א - 1810) אין בחסידות ברסלב אדמו"ר או רבי מובהק. אף על פי שתלמידו של רבי נחמן, רבי נתן מנמירוב, היה מועמד טבעי לרשת את התפקיד - הוא לא מונה לתפקיד. זאת בשל ההערצה העצומה לרבי נחמן ומשום המילים בצוואתו של רבי נחמן שאמר "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות".^[2] בשל כך, מכונים חסידי ברסלב ביידיש "טויטע חסידים", כלומר "חסידים מתים", ללא אדמו"ר חי.

תקופת רבי נתן

לאחר מותו של רבי נחמן, עברה הנהגת חסידות ברסלב לתלמידו רבי נתן. עיקר עיסוקו היה הדפסה והפצה של תורת רבי נחמן, כפי שנמסרה בחייו, בכתב ובעל פה. בזכות עבודתו זו קיים בסיס ספרותי איתן לחסידות ברסלב, שמהווה תחליף מסוים לאדמו"ר חי. במהלך תקופתו של רבי נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות קשות, במיוחד מצד רבי משה צבי גיטרמן, האדמו"ר מסאווראן. הוא אסר לאכול משחיטת חסידי ברסלב, להתחתן איתם או לקחת מקרבם מלמדים^[3]. הדפסת ספרי ברסלב ברוסיה הצארית נאסרה כתוצאה מהלשנה^[4]. רבי נתן מנמירוב נאסר למשך כחודש, בית המדרש של חסידי ברסלב באומן נסגר ורבי נתן היה צריך להסתיר את זהותו בחלק ממסעותיו^[5]. בתקופה זו הצטמצם מאוד מספר חסידי ברסלב הגלויים ועמד על כמה חסידים בודדים, בעיקר באומן, בברסלב, בטשערין ובטולטשין.

למרות הרדיפות, בתקופה זו התגבשה צורת חסידות ברסלב למשך מאה השנים הבאות. רבי נתן ייסד את מנהג העלייה לרגל לאומן בראש השנה (הקיבוץ הגדול), כתב את ספרו ליקוטי הלכות והדפיס את ספריו של רבי נחמן ליקוטי מוהר"ן וספר המידות. שלושה ספרים אלו הפכו לליבה של הספרות הברסלבית ומהווים כלי עיקרי להפצת חסידות ברסלב.

בעקבות האשמתו של הרבי מסאווראן בכך שסייע להריגתו של "מוסר" פחתו הרדיפות נגד חסידי ברסלב^[^{דרוש מקור]}. ספרי ברסלב הודפסו ובתי המדרש נפתחו מחדש. עם זאת בקהילות היהודיות המשיכו להתייחס לחסידי ברסלב כאל קבוצה אזוטרית שיש להתרחק ממנה וממנהגיה המשונים^[6].

הדור השלישי

עם פטירתו של רבי נתן מנמירוב בי' בטבת ה'תר"ה (1844) תמה התקופה שבה אישיות יחידה הנהיגה את חסידות ברסלב. רבי נתן מינה את רבי נחמן מטולטשין לממשיכו, אבל זה לא התכוון להנהיג את כלל החסידות, אלא עבר לאומן והנהיג את קהילת החסידים הקטנה שם. חסידי ברסלב התפזרו לקהילות זעירות ולעתים חיו כבודדים, ללא מסגרת חברתית חסידית. במקביל לרבי נחמן מטולטשין קמו בחסידות ברסלב כמה מנהיגים רוחניים מקומיים.

המשפיע הבולט ביותר בתקופה זו היה הרב נחמן רבה של טשערין, שכתב פירושים על ספריו של רבי נחמן^[7], תמצת את הספר ליקוטי הלכות וערך אותו כעצות בספר אוצר היראה.

הדור הרביעי

בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, הגדילה חסידות ברסלב את כוחה והתפשטה לפולין. בתי כנסת של החסידות הוקמו בלובלין ובווארשה. ספרי החסידות נדפסו בעשרות אלפי עותקים. האירוע המכונן של חסידות ברסלב בפולין היה מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת 1906. הרב יצחק ברייטר, הוא שיזם את המסע והשתתפו בו שני האחים לבית מנדלאיל, יחזקל-אפריים ויהודה, שאז היו בשלהי שנות העשרה^[8].החסידים שחזרו מהמסע, כונו לאחר מכן "האריות בחבורה", והיו הגרעין שממנו צמחה והתפשטה חסידות ברסלב בפולין^[9].

החל מסוף המאה ה-19 התקיימה קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב אברהם חזן, בנו של רבי נחמן מטולטשין, והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. קהילת ברסלב קטנה שנוצרה שם זכתה לכינוי "חצר וורשא". בתקופה זו חי בצפת המשפיע הרב ישראל הלפרין (קרדונר), שזכה להערכה גם בעיני חסידים מחצרות אחרות שהתנגדו לברסלב.

מלבדם פעלו בקרב חסידי ברסלב בתקופה זו גם רבי אלתר טפליקר, רבי יצחק ברייטר (פעל בעיקר בלובלין) ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן שהנהיג את חסידי ברסלב באומן ונפטר בתרצ"ה.

בין מלחמות עולם

תקופה זו נחשבת לתקופת גיאות בחסידות ברסלב, הן בפולין והן בארץ ישראל.

דעיכת החסידות באוקראינה

בשנות השלטון הקומוניסטי בברית המועצות דעכה חסידות ברסלב בארץ הולדתה, אוקראינה. חסידי ברסלב שנותרו באוקראינה לאחר מהפכת אוקטובר היו מנותקים ומבודדים מהקהילות היהודיות מחוץ לברית המועצות ונרדפו באופן קבוע על ידי היבסקציה. בין הבולטים בין חסידים אלה היו רבי לוי יצחק בנדר, שהגיע לאומן בשנת 1918 כאברך צעיר ונותר בה עד למלחמת העולם השנייה, ורבי אלימלך טפליקר, שהקים חדר מחתרתי לילדים בעיר פולנאה^[10]. החסידים בעיר אומן ניסו תוך מאמצים מרובים להמשיך לקיים את מנהגיהם למרות העוינות והרדיפות מצד המשטר החדש^[11]. "הקיבוץ הגדול" באומן שרד עד שנת 1937 וקהילת חסידים קטנה ונרדפת הוסיפה להתקיים בעיר, עד הכיבוש הנאצי.

חסידות ברסלב בפולין

במקביל, התחזקה באותן שנים פעילות ברסלב בפולין. מקום כינוסם השנתי של חסידי ברסלב בראש השנה עבר ללובלין, שם זכו לתמיכה מצד ראשי הקהילה החסידית. החסידות שם התפתחה באמצעות הפצת ספרי החסידות והקמת בתי כנסת ובתי מדרש בערים שונות. המנהיגים המרכזיים של חסידות ברסלב אז היו רבי יצחק ברייטר^[12] ורבי אהרן לייב ציגלמן. האחרון ליקט והוציא לאור את קובץ המכתבים של רבי נתן מנמירוב.

קהילת ברסלב בירושלים

"חצר ורשא" הייתה הריכוז המשמעותי של חסידי ברסלב בירושלים. רוב תושביה היו חסידים שעלו בעקבות רבי אברהם חזן עוד לפני המהפכה הקומוניסטית. ותיקי הקהילה מספרים שחסידי ברסלב שעלו מפולין העדיפו להתיישב בבני ברק ובתל אביב על פני התנאים הקשים של ירושלים העתיקה^[13]. מרכז ברסלב בעיר העתיקה היה בית הכנסת "נתנ'ס שול", סמוך לבתי מחסה.

בתקופה זו הצטרף לחסידות ברסלב רבי שמואל שפירא, אברך בישיבת עץ חיים הליטאית בירושלים, וכן רבי בנימין זאב חשין ורבי נחום יצחק פרנק שעזבו את הקהילה הליטאית^[14]. לימים נודע רבי שמואל שפירא בכינוי "הצדיק הירושלמי".

חסידות ברסלב בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה

רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות באוקראינה, כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה^[15]. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן^[16]. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד הרב אברהם שטרנהרץ, נינו של רבי נתן מברסלב, את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי^[17]. לדברי הרב שמואל הורוויץ, מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת^[18]. עוד מכה הונחתה על החסידות ברסלב במלחמת העצמאות, כאשר הליגיון הערבי כבש את הרובע היהודי. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת קטמון. חלקם עבר להתגורר בבני ברק, שם הוקם בשלהי שנות הארבעים בית כנסת של חסידי ברסלב על ידי ניצול שואה בשם הרב מרדכי יגלניק. בית כנסת זה, השוכן ברחוב אלשייך, מכונה "הכולל".

לאחר קום המדינה

חסידי ברסלב שפונו מהעיר העתיקה בירושלים, פונו ברובם לשכונת קטמון ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ומאה שערים^[19]. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי השול.

השנים שלאחר מלחמת העצמאות היו שנות שפל קשה לחסידות ברסלב, אולי אפילו קשות באותה מידה כמו בתקופת הרדיפות של הרב מסאוורן בתחילת המאה ה-19. כניעת הרובע היהודי, חיסלה למעשה את הקהילה המגובשת האחרונה של חסידי ברסלב בארץ ישראל, להוציא את קהילת צפת שמנתה פחות מעשרים משפחות. החסידים שגורשו מבתיהם נבלעו בתוך העדה החרדית בירושלים ובבני ברק, היכן שהיו בעמדת נחיתות מספרית משמעותית מול יתר הקבוצות המרכיבות את העדה. למרות שקיעתה הדמוגראפית והארגונית של חסידות ברסלב, רבי נחמן ותורתו לא נשכחו. דמותו של רבי נחמן מברסלב היוותה השראה לחוקרים וליוצרים, שהיו רחוקים מאוד מהיהדות האורתודוקסית. הסופרים מרטין בובר, פנחס שדה ומאוחר יותר גם אלי ויזל, שילבו את קורות חייו ואת אימרותיו בתוך יצירותיהם, ובאקדמיה נחשב רבי נחמן כאחד מההוגים המרכזיים של הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה המודרנית כדוגמת סרן קירקגור וז'אן פול סארטר.

תחייתה של חסידות ברסלב

מאז קום מדינת ישראל ועד שנות השבעים הייתה חסידות ברסלב קבוצה קטנה וסגורה בתוך העדה החרדית שפעלה בפרופיל נמוך בשני הריכוזים החרדים הגדולים במדינת ישראל, בבני ברק ובאזורים החרדיים בירושלים. שלושים שנה לאחר מכן מנתה חסידות ברסלב עשרות אלפי אנשים והיא נפוצה כמעט בכל הערים בישראל וגם בריכוזים יהודיים בחו"ל.

הרב בנדר ותלמידיו

הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי לוי יצחק בנדר^[20]. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב שמשון ברסקי והרב אברהם חזן. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר המהפכה הקומוניסטית והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.

בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב אליעזר ברלנד, להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו ישיבת פוניבז' וישיבת סלובודקה. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר מלחמת יום הכיפורים צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי חב"ד ושל ישיבות ליטאיות כמו אור שמח. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך העדה החרדית שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת 1974 הגיע הזמר דדי בן עמי לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ההקפות של שמחת תורה במושב נהלל, שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים בעמק יזרעאל והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת שובו בנים בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.

השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת 1985 החליט ממלא מקומו המיועד, הרב ישראל מאיר ברנר להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. ההחלטה גררה מאבק קשה שבמהלכו סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם הרב אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בתשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. החל מאמצע שנות התשעים חל גידול בולט במספרם של בעלי התשובה.

תלמידיו של הרב אברהם שטרנהרץ

בשנת 1955 נפטר הרב אברהם שטרנהרץ, שהיה נינו של רבי נתן מנמירוב. צוואתו לתלמידו הרב גדליהו אהרן קניג הייתה לבנות מחדש את העיר צפת, באמרו כי עד שלא תיבנה צפת לא תיבנה ירושלים. בשנת 1967 החל קניג לרכוש קרקעות מזרחית לבית הקברות העתיק של צפת. בשנת 1970 הסתיים תכנון השכונה החדשה שנקראה "קריית ברסלב" וב-1972 נכנסו להתגורר בה 65 משפחות ראשונות, מתוכן 20 משפחות עולים מארצות הברית. אופייה המתון של השכונה משך חוזרים בתשובה ומתעניינים בתורת הקבלה, אשר קשורה בצפת. בשכונה ישיבה לבעלי תשובה ומדרשה גדולה לבעלות תשובה.

תלמיד נוסף של הרב קניג, הרב שמחה בר לב, לימד את תורת ברסלב לקבוצות של אברכים ותלמידי ישיבה ליטאיים בבני ברק החל מאמצע שנות השמונים.

תלמידי רבי ישראל אודסר

הרב ישראל אודסר נמנה עם זקני חסידי ברסלב בירושלים. אחרי שמלאו לו שמונים הוא אושפז בבית חולים גריאטרי ברעננה. מספר חודשים אחר כך הוא זימן אליו את שרון תל צוק ואחרים, להם סיפר שעשרות שנים קודם לכן קיבל "פתק" מרבי נחמן שבו מופיעה לראשונה המנטרה נ נח נחמ נחמן מאומן. הרב אודסר עזב את בית האבות בעזרת מעריציו ויצא למסעות הסברה ברחבי העולם, שבהם ניסה להסביר את חשיבות המסר שקיבל. במקביל ייסד את "קרן רבי ישראל אודסר", שהיא הוצאת הספרים הגדולה ביותר של חסידות ברסלב^[^{דרוש מקור]}.

בראשית שנות התשעים גדלה תנועתו של הרב אודסר. בזרם המרכזי של חסידות ברסלב התנהלו ויכוחים סביב היחס לבעלי התשובה ולשפה העברית ובעלי תשובה רבים נמשכו לדמותו העממית של הרב אודסר, כשהם מזדהים גם עם ההתנגדות שהייתה לו כלפי מנהיגי הציבור החרדי. לאחר מותו של הרב אודסר באמצע שנות התשעים, המשיכה פלג ה"ננחים" להתרחב ולכלול עשרות קבוצות קטנות ומאות בודדים, המאמינים ברב אודסר כממשיכו של רבי נחמן ומברסלב.

פלגים בחסידות ברסלב כיום

הרב אליהו גודלבסקי, פלג השול, ראש ארגון "אזמרה" להפצת תורת ברסלב

בימינו כוללת חסידות ברסלב מספר רב של תת-קבוצות, המונות יחד עשרות אלפי אנשים לפחות^[21]. חסידי ברסלב רואים זאת כהתגשמות של דברי רבי נחמן שחסידיו יהיו מחולקים לקבוצות^[22].

הזרם המרכזי

הזרם המרכזי של חסידות ברסלב מכונה לעתים "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים, הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות במאה שערים^[23]", מורכב מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה שהצטרפו לחסידות. זהו הזרם הגדול ביותר בחסידות, למעט פלג הננח^[^{דרוש מקור]}, והוא שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר. על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב שמואל משה קרמר, הרב נתן ליברמנש, הרב יהודה לייב פרנק, הרב בנימין זאב קנפלמכר, הרב ניסן דוד קיוואק, הרב ישראל מאיר ברנר והרב שמעון טייכנר. רוב חברי הועד העולמי של חסידות ברסלב שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"^[24].

מלבד בית המדרש במאה שערים יש לזרם מקום נוסף המכונה "הכולל", בית הכנסת של חסידי ברסלב ברחוב אלשיך בבני ברק. כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית הוקמו החל מאמצע שנות התשעים מרכזים נוספים בעמנואל, אלעד, מודיעין עילית ועוד.

תנועת "מורשת הנחל"

"מורשת הנחל" היא תנועת נוער של הזרם המרכזי, שבהתאם למקובל בחסידות ברסלב, אין לה הנהלה מרכזית או מדיניות רשמית, אלא היא אוסף של פעילויות ספונטאניות שעיקרן לימוד קבוצתי של תורת ברסלב ולאחרונה גם ארגון אירועים שונים. התארגנויות בלתי פורמאליות אלו החלו בסביבות חודש שבט התשס"ב (פברואר 2002), על ידי חסידי ברסלב ירושלמים בעיקר מתלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר כהרב אליעזר בורשטיין, הרב מאיר קרלבך, הרב אברהם ויצהנדלר והרב יצחק אנשין שהתאגדו תחילה לצורך הקמת "חבורות בחורים" שילמדו בהן בלשון הקודש במקום כלל החבורות לבחורים ואברכים שהיו מנוהלות רק בשפת יידיש. לאור החוסר שהיה נדרש אז לבני החסידים שאינם דוברי שפת היידיש, התארגנות תנועה זו הייתה חרף התנגדותו הנחרצת של הרב יעקב מאיר שכטר ושל הרב שמואל משה קרמר שאף כתבו בשעתו מכתבים חריפים נגד תנועה זו. בתחילת ההתארגנות התאספו אנשי הקהילה בבית הכנסת של הרב משה בורשטיין, ברחוב גבעת משה בירושלים לסעודת מלוה מלכה. לאחר מכן יסדו גם רשת ישיבות ערב וכוללים בשפת היידיש. כיום "מורשת הנחל" מארגנת פעילויות של אלפי בני נוער חסידיים ביידיש ובעברית במיוחד במרכזי האוכלוסין של הזרם המרכזי כגון ירושלים, בית שמש ביתר מודיעין עילית.

תלמידי הרב שיק

קובץ:מוהרא"ש - הצדיק מיבנאל.jpg

מוהרא"ש - מנהיג קהילת "היכל הקודש"

תלמידיו של הרב אליעזר שלמה שיק (מכונה מוהרא"ש) נקראים "קהילת היכל הקודש" ומתרכזים בעיקר ביבנאל (מרכז הקהילה, שהם מכנים "עיר ברסלב") ובניו יורק. הם מחזיקים מוסדות חסד ורשת חינוך הכוללת תלמודי תורה, ישיבות, גני ילדים, מקוואות, בית תבשיל ועוד. הרב שיק התפרסם בשל הקונטרסים שמפיצים תלמידיו. דרכו התקרבו לחסידות ברסלב אלפי אנשים^[^{דרוש מקור]}, ביניהם גם כאלו שהיום הם עצמם רבנים בברסלב. בעבר נמתחה ביקורת בקרב חלק מחסידי ברסלב על שאנשי קהילתו מתייחסים אליו כאדמו"ר, בניגוד למקובל בחסידות ברסלב לאחר פטירת רבי נחמן. עובדה זו גרמה לריחוק זרם זה מהזרם המרכזי של ברסלב. בקהילה זו מקובל היה בעבר להינשא בגיל צעיר במיוחד (16 ואילך), כדי לחסוך התמודדויות עם היצר הרע. הרב ניסן דוד קיוואק היה מתלמידיו הבולטים.

תלמידי הרב יעקב מאיר שכטר

תלמידיו של הרב יעקב מאיר שכטר מכונה בתוך חסידות ברסלב "הקהילה". מקום מושבם בעבר היה בבית הכנסת המרכזי של חסידות ברסלב בשכונת מאה שערים בירושלים ("השול"), אך לאחרונה הם עזבו ומתפללים בנפרד. בשנים האחרונות התפתחה קהילתם גם בעיר בית שמש. חלק מאנשי הקהילה פרשו וייסדו את קהילת מורשת הנחל.

פלג שובו בנים

פלג שובו בנים, הוא הפלג הגדול ביותר בחסידות ברסלב, מתוך אלו המתבססים ברובם על בעלי תשובה. חברי הפלג האלו הם חסידיו של הרב אליעזר ברלנד, והם נקראים על שם הישיבה שהקים, שהיום שינתה את שמה ונקראת נחמת ציון. הפלג הזה מונה כאלף וחמש מאות משפחות המתגוררות בירושלים ובביתר עילית. ניתן לשייך לפלג זה גם את תלמידי הרבנים עופר ארז, שלום ארוש, שמואל שטרן, ומיכאל גול, כולם ראשי ישיבות, כותבי ספרים המנהלים כיום קהילות רוחניות עצמאיות ועצמאיות-למחצה.

פלג הננחים

פלג הננחים (או הננח) הוא הפלג הגדול ביותר בין פלגי ברסלב^[^{דרוש מקור]}. חבריו פזורים בכל הארץ, ויש לו ריכוזים פעילים בצפת, ירושלים, בית שמש, נתניה ועוד.

הננחים הם תלמידיו ומעריציו של ר' ישראל בר אודסר ("בעל הפתקא"), מחסידי ברסלב בטבריה, אשר טען שמצא פתק בספרו של ר' נתן ובו המשפט "נ נח נחמ נחמן מאומן". לטענתו נמסר לו הפתק מרבי נחמן ושינון משפט זה יגרום לזירוז הגאולה ולביאת המשיח. תנועת הננחים נבדלת בכך מכל הפלגים האחרים בחסידות ברסלב שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר.

חסידיו של הרב אודסר מכונים "נ נחים" והם חסידי ברסלב המוכרים יותר בציבור הרחב בעיקר בגלל 'החסידים הרוקדים ברחובות'. רוב הוצאת הספרים של החסידות נעשית דרך פלג זה. בין החסידים המפורסמים המשתייכים לפלג זה נמצאים הרב ישראל יצחק בזנסון, הרב שלום סבג והזמר עדי רן.

הננחים מתאפיינים בשאיפה להעלות את עצמותיו של רבי נחמן מברסלב לקבורה בארץ^[25]. חלקם הקטן (בעיקר עולים מצרפת) אינם עולים לאומן בראש השנה ומתקבצים בעיקר בכותל המערבי^[26]. דבר זה הביא למתח בתוך חסידות ברסלב ולכעס כלפי הזרם, אף על פי שרוב זקני ברסלב מכבדים את הרב אודסר, גם אם אינם מקבלים את סיפור "הפתקא".

קהילת "נחל נבע מקור חכמה" בצפת

הקהילה הוקמה בשנת תשל"ט (1979) על ידי הרב גדליהו אהרן קניג, כקיום צוואת רבו, רבי אברהם שטרנהרץ, להחיות את היישוב הדתי בצפת, אשר הייתה בעבר מרכז לימוד תורה וקבלה. נפטר בכ"ג בתמוז ה'תש"ם במהלך גיוס תרומות בחו"ל למען מטרה זו. מנהיג הקהילה כיום הוא בנו, הרב אלעזר מרדכי קניג. מוסדות הקהילה כוללים בניין מרכזי בעיר העתיקה שבו בית כנסת מפואר. הקהילה מונה יותר מאלפיים נפש.

קהילת שדה צופים

קהילת שדה צופים הנה קהילה של חוזרים בתשובה שחרתה על דגלה, עצמאות חברתית וכלכלית. הקהילה דוגלת בעבודה לשם פרנסה ובהקמת מוסדות חברתיים וחינוכיים לחוזרים בתשובה, ללא קשר עם הממסד החרדי המסורתי. את הקהילה מנהיג הרב עודד ניצני ומקורבים אליה גם רבנים אחרים כמו עופר גיסין, ארז משה דורון ויובל דיין. בעיני הקבוצות האחרות בברסלב, נחשבת "שדה צופים" כ"ציונית", כיוון שהיא מוסיפה את הברכה לחיילי צה"ל בתפילות שבת וחג.

הקהילה מונה גרעין קשה של ארבע מאות וחמישים משפחות המרוכז בביתר עילית ובמעלות, מצפה רמון, ראשון לציון, צפת ועוד פריפריה רחבה של אלפי חוזרים בתשובה המקורבים אליה. לקהילה מוסדות לימוד עצמאיים הכוללים מעון יום, גני ילדים לבנים ובנות ובתי ספר יסודיים. הקהילה מוציאה מגזין חודשי בשם אדרבה, שבו כותבים בין היתר חוזרים בתשובה ידוענים כמו אהוד בנאי ואחרים.

תלמידי הרב אברהם צבי קלוגר

תלמידיו של הרב אברהם צבי קלוגר מגיעים בעיקר מחסידויות ותיקות כמו בעלז, ויז'ניץ וסאטמר. תלמידי הרב קלוגר מאריכים מאוד בתפילתם ומוסיפים לה קטעי שירה וניגונים מעבר למקובל בחסידויות אחרות.

בשנים האחרונות בצטרפו מאות חסידים אל הרב קלוגר בקיבוץ הגדול. פעילותו של הרב קלוגר הקימה נגדו חסידויות ותיקות רבות ואפילו הוצאו הודעות חרם נגד חסידים, שהצטרפו אליו למסעות לאומן ונטשו את חצרות המוצא שלהם.

קהילת שיר חדש

קהילת "שיר חדש" היא קהילה קטנה אך מפורסמת ומשמעותית, גם בזכות מיקומה במרכז העיר תל אביב. מנהיג הקהילה הוא הרב יצחק בזאנסון והיא מונה כ30 משפחות. לקהילה בית מדרש, תלמוד תורה וחנות דיסקים בדרום תל אביב והיא מחזיקה גם בית כנסת ברחוב ארלוזורוב בצפון העיר, שבו מתבצעת פעילות של לימוד תורת חסידות ברסלב. כמו כן מחזיקה הקהילה רכב מסחרי גדול, מכוסה בכתובות תעמולה בו נוסעים החסידים חברי הקהילה ברחובות גוש דן משמיעים ממנו מוזיקה חסידית ועוצרים מדי פעם ברחובות ויוצאים במחול.

תלמידי הרב יוסף שובלי

תלמידי הרב יוסף שובלי הם קהילה גדולה ובלתי מוכרת יחסית שמרכזה באזור הקריות ויש לה שלוחה באלעד. הקהילה נקראת מוסדות תיקון המידות ורוב חבריה הם בעלי תשובה מבני עדות המזרח. הקבוצה מדפיסה ספרים הקשורים בחסידות ברסלב. אנשיה מקיימים עליות לרגל לציון האר"י בצפת ולציון יונתן בן עוזיאל בעמוקה. הם אינם נוהגים להשתתף בקיבוץ באומן ובמקומו הם מצטרפים לקיבוץ במירון^[27].

ארגון לב הדברים

לב הדברים הינו ארגון להפצת תורת חסידות ברסלב בראשותו של הרב ארז משה דורון וניתן להגדיר אותו כפלג נפרד בחסידות ברסלב. הארגון מחזיק חנות, בית מדרש לגברים וכן מארגן שיעורים ברחבי הארץ וסדנאות רוחניות שונות, שבהן נלמדת התפתחות רוחנית בדרכים המתוארות בספריו הרבים של הרב ארז משה דורון. רבים מהאנשים המקורבים לארגון אינם מנהלים אורח חיים יהודי אורתודוקסי מלא, אך אחרים הם יהודים חרדים לכל דבר ועניין. הטרמינולוגיה המקובלת בפלג הזה קרובה מאוד לזו הנהוגה בזרמים שונים בעידן החדש, אך בפועל מקדם הארגון תפיסה הלכתית יהודית ברורה, כפי שמקובל בזרמים אחרים בחסידות.

תורת חכם

זהו הפלג הקבלי ביותר בברסלב, בראשו עומד הרב יצחק מאיר מורגנשטרן. הקהילה מונה כאלף חסידים^[^{דרוש מקור]} וכן תלמידים נוספים שאינם חסידי ברסלב. על פי דרכו של הרב מורגנשטרן, התפילות נערכות בליווי הכוונות הקבליות שבספרי האר"י והרש"ש. עם תלמידי הרב מורגנשטרן נמנים הרב אליהו אבנעים, ראש ישיבת היכל הברכה בלוס אנג'לס, והזמר מרדכי ורדיגר.

חבורת א"ז בהנהגת אברהם זגדון

חבורת א"ז, בראשות אברהם זגדון, מונה עשרות אנשים בירושלים ובביתר עילית ורבים בחסידות מתנכרים לה. זגדון מתנגד לעיסוק מופרז בתלמוד ובפרטי הלכה ובמקום זאת מדגיש את הקישור לצדיק, הן רבי נחמן והן זגדון עצמו. הגאולה השלמה נרמזת לדעתו במילה א"ז, ראשי התיבות של שמו, והוא רואה את עצמו כמבשר הגאולה^[28]. זגדון אינו לבוש כרב חסידי ומותח ביקורת על העולם הדתי ועל התמסדותה לדעתו של חסידות ברסלב. לדבריו, אחרים עוסקים בתורה מוגבלת ואינם מבינים שהתורה אינה מטרה אלא אמצעי להכרת האל^[29]. תלמידיו מרססים בישראל את כתובות הגרפיטי "א"ז". בחבורה זו מרבים בצחוק ומעשי השתטות, שעליהם מדבר רבי נחמן^[30].

חסידות ברסלב בארצות הברית

התפשטותה של חסידות ברסלב בארצות הברית התחילה לאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר חסיד ברסלב ניצול שואה בשם ר' בירך רובינזון הקים חוג ללימוד ספריו של רבי נחמן בברסלב בשכונת איסט סייד בניו יורק^[31]. בשנת 1952 עמד מספר המתפללים במניין בנוסח חסידי ברסלב על חמישה עשר בלבד. כיום מונים חסידי ברסלב בארצות הברית כמה אלפים המרוכזים בעיקר בסביבות העיר ניו יורק הפלג בהנהגת הרב אליעזר שלמה שיק מונה מאות משפחות שלהן ארבעה בתי מדרשות, בבורו פארק, ויליאמסבורג, מונרו ומונסי וכן שתי ישיבות ותלמוד תורה. משפיע בולט בין חסידי ברסלב האמריקאים הוא רבי אליעזר ברודי, שהרצאותיו מופצות גם באמצעות האינטרנט ומופנות לעתים גם אל ציבור לא יהודי. אנשי החסידות בארצות הברית מתאימים את תורתה לקהל היעד, כגון כולל הצגת מנהג ההתבודדות כמדיטציה יהודית.

התאולוגיה של חסידות ברסלב

לחסידות ברסלב מבנה תאולוגי מיוחד, השונה מהמקובל ביהדות המסורתית ואף נבדל מזה המאפיין חסידויות אחרות^[32].

היקום

בסיס הקוסמולוגיה של חסידות ברסלב גורס כי היקום הנתפש על ידי החושים הינו רצף אשליות המסתיר מציאות אמיתית שבדרך כלל היא גם בלתי מוחשית. חסידות ברסלב מתייחסת אל העולם כאל מקבץ התרחשויות חסר חשיבות שמכונה אפשר המציאות, ואילו אל הקיום האמיתי הסמוי מהעין, מתייחסת החסידות כאל "מחויב המציאות"^[33]. התפיסה של חסידות ברסלב גורסת כי המציאות האמיתית איננה סתמיות חסרת פשר, אלא יקום סמוי ערוך ומוגדר, שנברא למטרה ספציפית ומתנהל באמצעות מערכת מסודרת של חוקים, לקראת תהליך אפוקליפטי צפוי.

על פי השקפת חסידות ברסלב, היקום האמיתי מורכב מהתגלויות של טוב צרוף. כיוון שהבורא הינו טוב מוחלט - כך גם כל השלכותיו. ההתגלויות השונות של הטוב האלוהי, קשורות זו אל זו באמצעות "בחינות" שהינן תהליכים לאו דווקא מוחשיים של קישור והשפעה, שצורתן מוצפנת בתוך כתבי הקודש השונים. באמצעות לימוד כתבי הקודש זוכה החסיד לפענח את דרך התנהלות היקום האמיתי וכך הוא גם מקשר את עצמו למציאות האמיתית ומנתק עצמו מהאשליות החומריות. כמו בדתות המזרח, גם בחסידות ברסלב מחויב האדם לכוון את עצמו לצאת מתוך עולם האשליה אל תוך המציאות האמיתית, אלא שכאן נבנית הדרך הרוחנית על גבי המצוות ההלכתיות היהודיות, תוך יציקת משמעות חדשה ומהפכנית לתוך מנהגים מסורתיים מקובלים.

דמות הצדיק

התאולוגיה הברסלבית מאמצת את הגרסה המטאפיזית של מבנה העולם על פי שיטת האר"י בקבלה, אך מבליטה במיוחד את הכוח רוחני המכונה "הצדיק" או "צדיק האמת". הצדיק, ע"פ חסידות ברסלב הינו הצומת המרכזית ביקום הרוחני. אותה נשמת אב שהיא שורש יתר הנשמות רמוזה בספר בראשית בפסוק "נהר היוצא מעדן להשקות את הגן". מבחינה גשמית שונה הצדיק הברסלבי מדמותו הנפילית - פנטסטית של המשיח השבתאי ^[34], אלא הוא מנהיג סמוי^[35] המשפיע על אנשים, כפי שהוא משפיע על הבריאה בטבע ובכך הוא מזכיר מאוד את השליט האידאלי על פי הפילוסופיה הטאואיסטית.

רבי נחמן מברסלב אינו טוען בכתביו במפגיע שהוא הינו צדיק האמת או התגלמותו, אלא רומז על כך במספר התבטאויות.

"כמוני ממש"

היסוד הפרדוקסלי בחסידות ברסלב מתבטא בהרבה אפנים, כולל הצורה בה מתאר רבי נחמן מברסלב את עצמו. מצד אחד הוא מתאר את עצמו ככאדם הנעלה ביותר שנולד^[36], ומצד שני הוא מפציר בחסידיו להמשיך בהתפתחותם הרוחנית, כי בכוחם להגיע אף למדרגה שלו^[37] או בלשונו:

רַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד יָכוֹל לִזְכּוֹת לָבוֹא לְמַדְרֵגָתִי לִהְיוֹת כָּמוֹנִי מַמָּשׁ כִּי הָעִקָּר תָּלוּי רַק בִּיגִיעוֹת וַעֲבוֹדוֹת בֶּאֱמֶת

הרצון להידמות לצדיק הפך להיות העיקרון המרכזי המנחה את העבודה הרוחנית בחסידות ברסלב והוא אחד מהגורמים שמבדילים אותה מיתר החסידויות.

"נקודה טובה"

כאמור, המציאות האמיתית היא התגלמות הטוב ולכן הדרך לחיות במציאות האמיתית היא לחשוף את הטוב הטמון בכל אובייקט או התרחשות בעולם הפיזי. זהו היסוד החשוב בפרקטיקה של חסידות ברסלב המכונה "נקודה טובה" לפי האמור בתורה רפ"ב בליקוטי מוהר"ן.

כְּמוֹ שֶׁצְּרִיכִין לָדוּן אֲחֵרִים לְכַף זְכוּת אֲפִילּוּ אֶת הָרְשָׁעִים וְלִמְצא בָּהֶם אֵיזֶה נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וְעַל יְדֵי זֶה מוֹצִיאִין אוֹתָם בֶּאֱמֶת מִכַּף חוֹבָה לְכַף זְכוּת בִּבְחִינַת וְעוֹד מְעַט וְכוּ' וְהִתְבּוֹנַנְתָּ וְכוּ' כַּנַּ"ל כְּמוֹ כֵן הוּא אֵצֶל הָאָדָם בְּעַצְמוֹ שֶׁצָּרִיך לָדוּן אֶת עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת וְלִמְצא בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה עֲדַיִן כְּדֵי לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ שֶׁלּא יִפּל לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם רַק אַדְּרַבָּא יְחַיֶּה אֶת עַצְמוֹ, וִישַׂמַּח אֶת נַפְשׁוֹ בִּמְעַט הַטּוֹב שֶׁמּוֹצֵא בְּעַצְמוֹ דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁזָּכָה לַעֲשׂוֹת מִיָּמָיו אֵיזֶה מִצְוָה אוֹ אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וּכְמוֹ כֵן צָרִיך לְחַפֵּשׂ עוֹד, לִמְצא בְּעַצְמוֹ עוֹד אֵיזֶה דָּבָר טוֹב וְאַף שֶׁגַּם אוֹתוֹ הַדָּבָר. הַטּוֹב הוּא גַּם כֵּן מְערָב בִּפְסֹלֶת הַרְבֵּה עִם כָּל זֶה יוֹצִיא מִשָּׁם גַּם כֵּן אֵיזֶה נְקֻדָּה טוֹבָה וְכֵן יְחַפֵּשׂ וִילַקֵּט עוֹד הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת

"אלפיים תחום שבת"

אופן ההתפתחות הרוחנית של האדם ע"פ חסידות ברסלב מבוסס על התפיסה שהאדם עובר באופן תמידי בין מצב של התעלות רוחנית, שמחה ואמונה לבין מצב של ירידה רוחנית, פחד, עצבות וייאוש. מצבים אלו נקראים בטרמינולוגיה של חסידות ברסלב "רצוא ושוב". רבי נחמן מברסלב הנחה את חסידיו להכין את עצמם לשני המצבים ולא להתמקד דווקא באחד מהם, כיוון שבמהלך חייהם מצבם הרוחני ישתנה פעמים רבות מעליה לירידה. רבני החסידות קבעו על פי דבריו, דרך להתקדמות רוחנית בתנאים משתנים המכונה "אלפיים תחום שבת".

האלפיים מייצגים את האות אלף פעמיים וכל אחת מאותיות האלף, מייצגת עיקרון שונה בחסידות ברסלב. האלף הראשונה מייצגת את המילה "אזמרה", שמייצגת את ההמלצה למצוא בכל עניין "נקודות טובות". האלף השנייה מייצגת את המילה "איה", שהיא חלק מהפסוק "איה מקום כבודו להעריצו", שהוא מסמל את ההנחיה בתורת ברסלב ^[38] את החיפוש אחרי התגלותיה של האלוהות, בזמן שהאדם נמצא במקומות שפלים מבחינה פיזית ונפשית. כך החסיד יכול להתקדם בשתי דרכים בו זמנית. כשהוא מיואש ומדוכא הוא עוסק בחיפוש אחרי התגלות הבורא וכשהוא שמח הוא מוצא "נקודות טובות" בבריאה.

עבודת השם בחסידות ברסלב נובעת משני המושגים הקודמים כלומר הן מאשליית המציאות והן מקיומו של הצדיק ככוח העיקרי בקיום האמיתי. האינדפרנטיות של העולם הגשמי אמורה להביא את החסיד להתמקדות בהעשרת עולמו הרוחני ובהשגת מדרגות המקרבות אותו למעמד "כמוני ממש".

מנהגי החסידות

לחסידות ברסלב פרקטיקות ומנהגים המייחדים אותה, בשל התאולוגיה המיוחדת שלה, שיש לה השלכות פרקטיות ניכרות, וכן בשל מצבה המיוחד משנת 1810, כחסידות ללא אדמו"ר חי.

התבודדות

ההתבודדות היא הפרקטיקה המיוחדת החשובה והמרכזית של חסידי ברסלב. בליקוטי מוהר"ן, הספר המרכזי בחסידות, נכתב כי "ההתבודדות היא המעלה הגדולה והעליונה מהכל"^[39]. משמעות ההתבודדות היא התרחקות מבני אדם או מגירויים אחרים במשך שעה כדי לדבר אל אלוהים בשפה חופשית ופשוטה. לא כל החסידים מצליחים לבצע זאת, בשל קושי למצוא זמן או מקום מתאימים, או בשל קושי נפשי לבצע את ההתבודדות. מלבד ספרים ומאמרי אינטרנט העוסקים בהתבודדות, בשנים האחרונים נלמדת הפרקטיקה בחוגים ובסדנאות.

קימת חצות

קימת חצות (מכונה לעתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים תיקון חצות ואת התיקון הכללי או טובלים במקווה. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.

הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב^[40]. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.

התיקון הכללי

ערך מורחב – תיקון הכללי

אחד מהעקרונות החשובים בתורת החסידות הוא שמירת הברית, כלומר הימנעות מאוננות ומקיום יחסי מין האסורים ע"פ ההלכה. כדי לתקן חריגות מסוימות משמירת הברית, קבע רבי נחמן מברסלב^[41] את התיקון הכללי, שהוא מעין תפילה הכוללת אמירת עשרה מזמורי תהילים מסוימים בסדר קבוע. כמו כן הבטיח רבי נחמן להציל מהגהנום כל מי שיעלה לרגל אל קברו, ייתן פרוטה לצדקה ויאמר את התיקון הכללי. כיום נחשבת אמירת התיקון הכללי למנהג מרכזי אצל חסידי ברסלב והם מבצעים אותו בהזדמנויות רבות כמו לאחר טבילה במקווה, או בזמן ביצוע התבודדות או בזמן השתטחות על קברי צדיקים. נוסח התיקון הכללי הודפס בגרסאות רבות ובמהדורות רבות ומשתמשים בו גם בתור קמע לנשיאה או בגרסה ממוסגרת לתליה בפתח הבית.

הקיבוץ

התאספותם של חסידי ברסלב מכונה בחסידות "קיבוץ". בחייו של רבי נחמן יועד ה"קיבוץ" למפגש של החסידים איתו^[42]. באותה תקופה יועדו לכך שלושה זמנים:

ראש השנה
שבת חנוכה (וכאשר ישנן שתי שבתות בחג זה - הראשונה מהן)
חג השבועות

בחייו של רבי נחמן התקיים גם קיבוץ לנשים בערב ראש חודש אלול^[43]. בשנים האחרונות התחדשה מסורת הנסיעה של נשים בתאריך הזה לאומן, בפרט בקרב בחורות חרדיות בתחילת שנות העשרים לחייהן.

במהלך הקיבוצים היה רבי נחמן דורש לפני חסידיו, ומרבית הדרשות קובצו מאוחר יותר בספר ליקוטי מוהר"ן.

הקיבוץ באומן

רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה "הקיבוץ הקדוש באומן" או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "סיפורי מעשיות". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.

בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו, כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו בעיר אומן.

לכן נהוג עד היום בחסידות ברסלב, לנסוע אל קברו מדי שנה בראש השנה. קיבוץ זה התקיים ברציפות מאז מותו של רבי נחמן ב-1810 ועד מותו של רבי אברהם חזן ב-1938. לאחר מכן התחדש המנהג בשנת 1986 על ידי הרב אליעזר ברלנד שהשיג אישורי כניסה לברית המועצות בסיוע חבר הכנסת מאיר וילנר^[44]. החל משנות התשעים של המאה ה-20 מצטרפים ל"קיבוץ" בראש השנה גם אנשים רבים מחוץ לחסידות ברסלב. בשנים האחרונות שהו בראש השנה במקום עשרות אלפי יהודים.

הקיבוץ בלובלין

לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב יצחק ברייטר^[45]. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים בישיבת חכמי לובלין, ובלילות ראש השנה השתתף בתפילות הקיבוץ הרב יהודה מאיר שפירא מלובלין^[46]. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.

הקיבוץ בארץ ישראל

קיבוץ בירושלים התקיים מאז 1908^[47] וגדל עם גידול אוכלוסיית החסידים בארץ, בפרט בעקבות העלייה החמישית. בשנת 1941 ייסד הרב אברהם שטרנהארץ את הקיבוץ במירון, פעולה שגרמה למחלוקת בין חסידי ברסלב בשנות השישים. בשנת 1989 נערך הקיבוץ הגדול ביותר בירושלים והשתתפו בו כ-800 חסידים מהארץ, מארצות הברית ומקנדה. באותה שנה התקיים גם קיבוץ גדול בקבר רשב"י במירון, שמנה כ-250 חסידים^[^{דרוש מקור]}

ישנן קבוצות בחסידות ברסלב שאינן נוהגות לצאת מארץ ישראל כדי להצטרף לקיבוץ באומן, כמו תלמידיו של הרב שמעון ויזנפלד ותלמידיו של הרב יוסף שובלי. אנשי קבוצות אלה מתקבצים בבית המדרש של ברסלב במאה שערים, בציון רשב"י במירון ובכותל המערבי.

מנהגים הקשורים בלוח השנה

חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.

י' בטבת - ההילולה הגדולה

בליל עשירי בטבת נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי נתן מנמירוב. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן^[48].

שבועות - המקווה הגדול

בליל חג השבועות, מקפידים חסידי ברסלב לטבול במקווה דקות מעטות לפני עלות השחר. לפי דברי רבי נחמן^[49], זוהי הטבילה החשובה ביותר בשנה.

ליל פורים - ההתבודדות הראשית

חסידי ברסלב נוהגים לעלות על משכבם מיד לאחר קריאת מגילת אסתר בליל פורים, כדי לקום בחצות הלילה ולבצע התבודדות שבמהלכה הם מבקשים בקשות שונות. התבודדות זו נחשבת כהתבודדות החשובה ביותר בשנה, כיוון שעל פורים נאמר "כל הפושט יד נותנים לו". ישנם חסידים המבצעים התבודדות זו במקומות מיוחדים, כגון בסמוך לקברי צדיקים.

סעודת פורים - "תיקון הברית"

בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מנמירוב ממנהגי השתייה של חסידי רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב^[50]. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, שבה נוהגים להשתכר עד להקאה, שנחשבת כמתקנת את פגם הברית^[51]. לפי תורת ברסלב הדבר נובע מהפסוק "חיל בלע ויקיאנו"^[52], כי הנוזלים שאדם מקיא בסעודת פורים, מבטלים את החטאים שביצע בהוצאת נוזלי זרע.

ספירת העומר - ושמע צעקתנו

חסידי ברסלב, בעיקר אלו הקרובים לפלג השול, נוהגים לבצע את ספירת העומר באופן קולני במיוחד הכולל צריחות וצווחות. יסוד הדבר בתפילה שנהוג להגיד מדי יום לאחר הספירה, הכוללת את המילים "שוועתנו קבל ושמע צעקתנו יודע תעלומות"^[^{דרוש מקור]}.

ראו גם

לקריאה נוספת

אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א.
דוד אסף, ברסלב-ביבליוגרפיה מוערת, הוצאת מרכז זלמן שזר.
דער נסתר, בית משבר, רומן היסטורי, תרגמו לעברית ח. רבינזון וש. נחמני, תל אביב: ספרית פועלים, 1951.

קישורים חיצוניים

דוד אסף, 'היה לבי חלוק מאוד אם לנסוע', דווקא: ארץ יידיש ותרבותה, 1 (תשס"ו), עמ' 25-23.

אתרי אינטרנט של חסידי ברסלב

אתר של שמחה שיעורים ממשנתו של רבנו נחמן מברסלב, לצפיה והאזנה, מפי הרב אברהם ציון (רדיו ברסלב).
מדריך מקוצר לחסידות ברסלב באתר "שער ברסלב"
אתר חדשות ברסלב - כל החדשות, העדכונים והאתרים של ברסלב
אתר "אומץ" של הרב בזאנסון
אתר לב ברסלב
מכון אב"ן שתיה עיון בספרי רבי נחמן, מאמרים ועוד.
אתר ברסלב רמת השרון
אתר מוסדות תיקון המידות ע"ש ר' נחמן מברסלב
אתר משך הנחל
אתר "היכל מוהר"ן" - שיעורים לצפייה ולקריאה
מכון נחלת צבי
אתר שער ברסלב
אתר מוסדות חוט של חסד
לב הדברים - אתר האינטרנט של הרב ארז משה דורון - ספרים, סדנאות, ושיעורים במשנתו של רבי נחמן מברסלב
ידידי ברסלב באינטרנט
אתר ברסלב סיטי של הרב אליעזר שלמה שיק
ברסלברס ברסלב - סרטים ושיעורי ברסלב

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 61-60. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.
^ שבחי הר"ן ט"ז
^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע
^ חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא
^ ראה קונטרס "ימי התלאות"
^ ראו בספר בית משבר מאת הסופר היידישאי דר ניסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19
^ ראה "שער ברסלב" בערך "הרב מטשערין"
^ על המסע המפורסם ניתן לקרוא בגיליון "אוצרות ברסלב" מהדורת שבועות תשע"א
^ לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, "המודיע" , כסליו תשע"ב
^ ראה "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א
^ ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א ^[^{דרוש מקור]}
^ ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן
^ הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א
^ ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, אתר שער ברסלב
^ "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73
^ ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010
^ ראו: מנהיגים, באתר breslov.com
^ "ימי שמואל" חלק ג'
^ ראה "סיפורים ירושלמיים" ע" הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ
^ ראה אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"
^ אתר אנשים טוען כי בישראל מונים חסידי ברסלב כ40% מהציבור החרדי
^ רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן שיט) "אני אעשה מכם כיתות כיתות".
^ שול - בית כנסת ביידיש
^ רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש
^ הבית של רבי נחמן
^ יוני קמפינסקי, הנח-נחמנים בירושלים: אומן נגמר!, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2010
^ תמונות מהקיבוץ במירון בראש השנה ניתן לראות באתר הקהילה
^ יהונתן גארב, יחידי סגולות יהיו לעדרים, עמ' 132, 152
^ שם, עמ' 179
^ ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מ"ח
^ "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010
^ ראו: ' , הערך: חסידות, (הפרק: תורת החסידות), האנציקלופדיה העברית, כרך , עמ'
^ ליקוטי מוהר"ן חלק א, פרק נ"ב
^ ראה "האנציקלופדיה העברית" הערך נחמן מברסלב
^ ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נ"ו
^ "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", חיי מוהר"ן רנ"ו
^ שיחות הר"ן קס"ו
^ ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה יב'
^ ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה
^ סרטון עם דבריו בנושא
^ ראו ליקוטי מוהר"ן כ"ט
^ ראה חיי מוהר"ן קכ"ו
^ "בצלו של הרבי" פרק "משה בערס"
^ אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה, בהקדמה
^ ראה "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר
^ ראיון בעיתון המבשר עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה
^ מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'
^ בברסלב נהגו לומר שרבי נחמן חי, לא במובן הפיזי, אלא שהוא מדריך אותם ועוזר להם להתקרב לה' יתברך גם לאחר שהוא נפטר.
^ ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו ז
^ ראה "באש ובמים" מאת הרב חיים קרמר עמודים כה-כח
^ כתב בספר כוכבי אור לרבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין במאמר "ששון ושמחה": "שמעתי בשם אדמו"ר ז"ל שהשכרות בפורים הוא תקון לפגם הברית"
^ איוב כ ט

[1] ראו: ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה ד'; אברהם יצחק גרין, בעל היסורים, פרשת חייו של ר' נחמן מברסלב, תל אביב: הוצאת עם עובד, תשמ"א, עמ' 61-60. לדברי גרין שם, ייתכן שרבי נחמן הדגיש פחות את נושא הווידוי בשנותיו האחרונות.

[2] שבחי הר"ן ט"ז

[3] יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, אישים כ-ת, עמ' שע

[4] חיים מנחם קרמר, באש ובמים, ירושלים תשנ"ו, פרק מא

[5] ראה קונטרס "ימי התלאות"

[6] ראו בספר בית משבר מאת הסופר היידישאי דר ניסתר, המתאר את קהילת ברסלב בברדיטשוב באמצע המאה ה-19

[7] ראה "שער ברסלב" בערך "הרב מטשערין"

[8] על המסע המפורסם ניתן לקרוא בגיליון "אוצרות ברסלב" מהדורת שבועות תשע"א

[9] לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, "המודיע" , כסליו תשע"ב

[10] ראה "אוצרות ברסלב" שבת חנוכה תשנ"א

[11] ראו מבועי הנח"ל - קובץ ירחונים לתורה וחסידות, שנת תשמ"א ^[^{דרוש מקור]}

[12] ראו: מרדכי יגלניק, שארית יצחק, אגודת משך הנחל, ירושלים תש"ן

[13] הרב יעקב מאיר שכטר בראיון ל"אוצרות ברסלב" תשע"א

[14] ראו: ר' שמואל ב"ר שלמה יצחק שפירא (תשמ"ט) ז"ל, אתר שער ברסלב

[15] "כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים בגטו ורשה; אלי ויזל, בלהט הנשמה, חלק א'; דוד ליטווק, "צייד הבעלים", הוצאת דני 2002, עמ' 73

[16] ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון אוצרות ברסלב מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010

[17] ראו: מנהיגים, באתר breslov.com

[18] "ימי שמואל" חלק ג'

[19] ראה "סיפורים ירושלמיים" ע" הסופר נתן אנשין, ע' אברהם שטרנהרץ

[20] ראה אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך"

[21] אתר אנשים טוען כי בישראל מונים חסידי ברסלב כ40% מהציבור החרדי

[22] רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן שיט) "אני אעשה מכם כיתות כיתות".

[23] שול - בית כנסת ביידיש

[24] רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש

[25] הבית של רבי נחמן

[26] יוני קמפינסקי, הנח-נחמנים בירושלים: אומן נגמר!, באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2010

[27] תמונות מהקיבוץ במירון בראש השנה ניתן לראות באתר הקהילה

[28] יהונתן גארב, יחידי סגולות יהיו לעדרים, עמ' 132, 152

[29] שם, עמ' 179

[30] ליקוטי מוהר"ן תניינא, תורה מ"ח

[31] "אוצרות ברסלב", מהדורת ראש השנה 2010

[32] ראו: ' , הערך: חסידות, (הפרק: תורת החסידות), האנציקלופדיה העברית, כרך , עמ'

[33] ליקוטי מוהר"ן חלק א, פרק נ"ב

[34] ראה "האנציקלופדיה העברית" הערך נחמן מברסלב

[35] ליקוטי מוהר"ן חלק א' תורה נ"ו

[36] "אני איש פלא ונשמתי פלא גדול חידוש כמוני לא היה מעולם ", חיי מוהר"ן רנ"ו

[37] שיחות הר"ן קס"ו

[38] ליקוטי מוהר"ן חלק ב' תורה יב'

[39] ליקוטי מוהר"ן, חלק ב, כה

[40] סרטון עם דבריו בנושא

[41] ראו ליקוטי מוהר"ן כ"ט

[42] ראה חיי מוהר"ן קכ"ו

[43] "בצלו של הרבי" פרק "משה בערס"

[44] אהרן קליגר, אומן - געגועים שהפילו חומות, ירושלים תשס"ה, בהקדמה

[45] ראה "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי לוי יצחק בנדר

[46] ראיון בעיתון המבשר עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה

[47] מסופר שבאותה שנה רבי אברהם בר רב נחמן ורבי אפרים בן הרב נפתלי נסעו מירושלים לקיבוץ באומן והותירו יותר ממניין חסידים שעשו את "הקיבוץ" בירושלים. ראו גם בספר "סבא ישראל" עמוד ל'

[48] בברסלב נהגו לומר שרבי נחמן חי, לא במובן הפיזי, אלא שהוא מדריך אותם ועוזר להם להתקרב לה' יתברך גם לאחר שהוא נפטר.

[49] ליקוטי מוהר"ן תורה נ"ו ז

[50] ראה "באש ובמים" מאת הרב חיים קרמר עמודים כה-כח

[51] כתב בספר כוכבי אור לרבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין במאמר "ששון ושמחה": "שמעתי בשם אדמו"ר ז"ל שהשכרות בפורים הוא תקון לפגם הברית"

[52] איוב כ ט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

[33]

[34]

[35]

[36]

[37]

[38]

[39]

[40]

[41]

[42]

[43]

[44]

[45]

[46]

[47]

[48]

[49]

[50]

[51]

[52]

@@ שורה 27: / שורה 27: @@
 בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים, הגדילה חסידות ברסלב את כוחה והתפשטה לפולין. בתי כנסת של החסידות הוקמו ב[[לובלין]] ובווארשה. ספרי החסידות נדפסו בעשרות אלפי עותקים. האירוע המכונן של חסידות ברסלב בפולין היה מסעם של שבעה חסידים מלובלין לאומן בשנת 1906. הרב [[יצחק ברייטר]], הוא שיזם את המסע והשתתפו בו שני האחים לבית מנדלאיל, יחזקל-אפריים ויהודה, שאז היו בשלהי שנות העשרה<ref>על המסע המפורסם ניתן לקרוא בגיליון "אוצרות ברסלב" מהדורת שבועות תשע"א</ref>.החסידים שחזרו מהמסע, כונו לאחר מכן "האריות בחבורה", והיו הגרעין שממנו צמחה והתפשטה חסידות ברסלב בפולין<ref>לגבי הכינוי "האריות שבחבורה", ראו הספד לרבי נתן מנדלאיל, בנו של הרב יחזקל-אפריים, "[[המודיע]]" , כסליו תשע"ב</ref>.
-החל מסוף המאה ה-19 התקיימה קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב [[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]], בנו של רבי [[נחמן מטולטשין]], והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. קהילת ברסלב קטנה שנוצרה שם זכתה לכינוי "חצר וורשא". בתקופה זו חי בצפת המשפיע הרב [[ישראל הלפרין]] (קרדונר), שזכה להערכה גם בעיני חסידים מחצרות אחרות שהתנגדו לברסלב.
+החל מסוף המאה ה-19 התקיימה קהילת ברסלב גם בארץ ישראל. בשנת 1893 עלה לארץ הרב [[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]], בנו של רבי [[נחמן מטולטשין]], והתיישב בעיר העתיקה בירושלים. קהילת ברסלב קטנה שנוצרה שם זכתה לכינוי "חצר וורשא". בתקופה זו חי בצפת המשפיע הרב ישראל הלפרין (קרדונר), שזכה להערכה גם בעיני חסידים מחצרות אחרות שהתנגדו לברסלב.
 מלבדם פעלו בקרב חסידי ברסלב בתקופה זו גם רבי [[אלתר טפליקר]], רבי [[יצחק ברייטר]] (פעל בעיקר בלובלין) ורבי שמשון בַּרְסְקִי, צאצא של רבי נחמן שהנהיג את חסידי ברסלב באומן ונפטר ב[[תרצ"ה]].
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 רובם המכריע של חסידי ברסלב הושמדו בזמן השואה. המרכז החסידי הגדול בפולין חוסל ועימו גם שרידי הקהילות ב[[אוקראינה]], כולל קהילות אומן וברסלב. ישנן עדויות על כך שכמה מהם נותרו נאמנים לדרכם ולמנהגיהם בגטאות ובמחנות ההשמדה{{הערה|"כתר החסידות" בפרק הנוגע לחסידים ב[[גטו ורשה]]; [[אלי ויזל]], '''בלהט הנשמה''', חלק א'; [[דוד ליטווק]], "צייד הבעלים", [[הוצאת דני]] 2002, עמ' 73}}. גם בשנות השואה היו חסידי ברסלב שניסו ואף הצליחו להגיע להשתטח על קברו של רבי נחמן מברסלב באומן<ref>ראו ראיון עם החסיד נחמן רוסישער בעלון [[אוצרות ברסלב]] מהדורת שבת חנוכה, שנת 2010</ref>. למעשה נותרה מהחסידות רק הקהילה הקטנה בירושלים העתיקה שהונהגה אז על ידי הרב יחזקאל אפריים מנדלייל ומנתה פחות משבעים משפחות. בשנת 1940 ייסד הרב [[אברהם שטרנהרץ]], נינו של רבי [[נתן מברסלב]], את הקיבוץ במירון בראש השנה כתחליף לקיבוץ באומן, שהייתה אז תחת שלטון סובייטי{{הערה|1=ראו: [http://www.breslov.com מנהיגים], באתר breslov.com}}. לדברי הרב [[שמואל הורוויץ]], מהבולטים בין חסידי ברסלב הירושלמים, באותה תקופה לא התגוררו חסידי ברסלב בצפת<ref>"ימי שמואל" חלק ג'</ref>.
 עוד מכה הונחתה על החסידות ברסלב ב[[מלחמת העצמאות]], כאשר ה[[ליגיון הערבי]] כבש את [[הרובע היהודי]]. חסידי ברסלב שגורשו מבתיהם ב"חצר ורשה" יושבו בחלקם בשכונת [[קטמון]]. חלקם עבר להתגורר בבני ברק, שם הוקם בשלהי שנות הארבעים בית כנסת של חסידי ברסלב על ידי ניצול שואה בשם הרב [[מרדכי יגלניק]]. בית כנסת זה, השוכן ברחוב אלשייך, מכונה "הכולל".
-<gallery>
-קובץ:The Kollel.jpg|הכולל - בית המדרש המרכזי של חסידות ברסלב בבני ברק. נבנה בשנת 1991 על חורבות המבנה המקורי
-קובץ:Breslov Yeshiva.jpg|"השול" - בית המדרש של חסידי ברסלב ברחוב [[מאה שערים]]
-</gallery>
 ===לאחר קום המדינה===
+[[קובץ:Breslov Yeshiva.jpg|שמאל|ממוזער|200px|"השול" - בית המדרש של חסידי ברסלב ברחוב [[מאה שערים]]]]
+[[קובץ:The Kollel.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכולל - בית המדרש המרכזי של חסידות ברסלב בבני ברק. נבנה בשנת 1991 על חורבות המבנה המקורי]]
 חסידי ברסלב שפונו מ[[העיר העתיקה בירושלים]], פונו ברובם לשכונת [[קטמון]] ומשם נדדו במהלך השנים בעיקר לשכונות גאולה ו[[מאה שערים]]<ref>ראה "סיפורים ירושלמיים" ע" הסופר [[נתן אנשין]], ע' [[אברהם שטרנהרץ]]</ref>. שם, בקצה המזרחי של רחוב מאה שערים הוקם בשנות החמישים "בית המדרש הגדול לחסידי ברסלב בירושלים", הידוע בכינוי [[השול]].
@@ שורה 66: / שורה 64: @@
 הדמות הבולטת בחסידות ברסלב במאה העשרים היה רבי [[לוי יצחק בנדר]]<ref>ראה אודותיו ועליו "שיח שרפי קודש - ברסלב" בערכו, כמו כן ספר "איש חסידיך" </ref>. הוא היה תלמידם של משפיעי הדור הרביעי כמו הרב [[שמשון ברסקי]] והרב [[אברהם חזן (ברסלב)|אברהם חזן]]. הוא נלחם במדיניות האנטי דתית של השלטונות הסובייטים לאחר [[המהפכה הקומוניסטית]] והצליח לחמוק מהנאצים ומהמשטרה החשאית הרוסית בזמן מלחמת העולם השנייה. הגיע לארץ לאחר קום המדינה ונתפס כסמל של חסידות ברסלב המקורית באוקראינה ובפולין.
-בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב [[אליעזר ברלנד]], להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו [[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת סלובודקה]]. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי [[חב"ד]] ושל ישיבות ליטאיות כמו [[אור שמח]]. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה ותמהונית בתוך [[העדה החרדית]] שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת [[1974]] הגיע הזמר [[דדי בן עמי]] לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]] במושב [[נהלל]], שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים ב[[עמק יזרעאל]] והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת [[שובו בנים]] בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.
+בתחילת שנות השבעים ניסה תלמידו של הרב בנדר, הרב [[אליעזר ברלנד]], להפיץ את תורת חסידות ברסלב בקרב תלמידי הישיבות הליטאיות הגדולות בבני ברק, כמו [[ישיבת פוניבז']] ו[[ישיבת סלובודקה]]. הוא זכה להצלחה מסוימת, כאשר כמה אברכים ליטאיים יצרו "חבורת לימוד", שהתרכזה סביב בית כנסת ברסלב בבני ברק (שהוקם עוד בשנות הארבעים על ידי הרב יגלניק). לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]] צמחה תנועת התשובה בעיקר בפעילותם של שליחי [[חב"ד]] ושל ישיבות ליטאיות כמו [[אור שמח]]. חסידות ברסלב הייתה אז קבוצה קטנה בתוך [[העדה החרדית]] שלא עוררה עד אז עניין אצל חילונים מחפשי דרך. בשנת [[1974]] הגיע הזמר [[דדי בן עמי]] לשמוע שיעורים של הרב ברלנד בבני ברק. שנה לאחר מכן, הציע בן עמי לרב ברלנד לקיים את מנהג ה[[הקפות]] של [[שמחת תורה]] במושב [[נהלל]], שבו התגוררו הוריו של בן עמי. בהקפות אלו השתתפו מבני הקיבוצים ב[[עמק יזרעאל]] והן היוו מפגש ראשון בין בני ההתיישבות העובדת ובין חסידי ברסלב. בעקבות המפגש הזה התקיימו מפגשים נוספים שגרמו להקמת ישיבת [[שובו בנים]] בשנת 1978. חסידות ברסלב הפכה לגורם דומיננטי בתנועת התשובה. ישיבות ברסלביות נוספות לחוזרים בתשובה נפתחו בשנות השמונים ולאחריהן גם מדרשות לבנות ומוסדות חינוך יסודיים עבור ילדי החוזרים בתשובה.
 השתלבותם של החוזרים בתשובה בחסידות ברסלב נתקלה גם בהתנגדות. בשנת 1985 החליט ממלא מקומו המיועד, הרב [[ישראל מאיר ברנר]] להעביר ב"שול" שיעורי חסידות בעברית. ההחלטה גררה מאבק קשה שבמהלכו סולקו מרבית בעלי התשובה מה"שול", ובראשם הרב אליעזר ברלנד. הפילוג הסתיים למעשה בתשנ"ג, כאשר יצא פסק דין של בד"ץ העדה החרדית שהביע התנגדות לסגירת בית הכנסת בפני יהודי כלשהו. החל מאמצע שנות התשעים חל גידול בולט במספרם של בעלי התשובה.
@@ שורה 83: / שורה 81: @@
 [[קובץ:Godolevsky.jpg|שמאל|ממוזער|180px| הרב [[אליהו גודלבסקי]], פלג השול, ראש ארגון "אזמרה" להפצת תורת ברסלב ]]
 [[קובץ:Rabbi Israel Meir Brenner.jpg |שמאל|ממוזער|180px|הרב ישראל מאיר ברנר, פלג השול]]
-בימינו כוללת חסידות ברסלב מספר רב של תת-קבוצות, המונות יחד עשרות אלפי אנשים לפחות<ref>אתר אנשים טוען כי ב[[ישראל]] מונים חסידי ברסלב כ40% מה[[חרדים|ציבור החרדי]]</ref>. חסידי ברסלב רואים זאת כהתגשמות של דברי רבי נחמן שחסידיו יהיו מחולקים לקבוצות{{מקור}}.
+בימינו כוללת חסידות ברסלב מספר רב של תת-קבוצות, המונות יחד עשרות אלפי אנשים לפחות<ref>אתר אנשים טוען כי ב[[ישראל]] מונים חסידי ברסלב כ40% מה[[חרדים|ציבור החרדי]]</ref>. חסידי ברסלב רואים זאת כהתגשמות של דברי רבי נחמן שחסידיו יהיו מחולקים לקבוצות<ref>רביז"ל אמר (חיי מוהר"ן סימן שיט) "אני אעשה מכם כיתות כיתות".</ref>.
 ===הזרם המרכזי===
 הזרם המרכזי של חסידות ברסלב מכונה לעתים "פלג השוּל" או "שול מֵישוֹרים, הקרוי על שם בית המדרש הגדול של החסידות ב[[מאה שערים]]<ref>שול - בית כנסת ביידיש</ref>", מורכב מצאצאי חסידי ברסלב בעבר אך גם מחרדים אחרים וחוזרים בתשובה שהצטרפו לחסידות. זהו הזרם הגדול ביותר בחסידות, למעט פלג הננח{{מקור}}, והוא שואף ללכת בדרכו של הרב בנדר.
-על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב [[שמואל משה קרמר]], הרב [[נתן ליברמנש]], הרב [[יהודה לייב פרנק]], הרב [[בנימין זאב קנפלמכר]], הרב [[ניסן דוד קיוואק]], הרב [[ישראל מאיר ברנר]] והרב [[שמעון טייכנר]]. רוב חברי [[הועד העולמי של חסידות ברסלב]] שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"<ref>רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש</ref>.
+על מנהיגי זרם זה נמנים: הרב [[שמואל משה קרמר]], הרב [[נתן ליברמנש]], הרב יהודה לייב פרנק, הרב [[בנימין זאב קנפלמכר]], הרב [[ניסן דוד קיוואק]], הרב [[ישראל מאיר ברנר]] והרב [[שמעון טייכנר]]. רוב חברי [[הועד העולמי של חסידות ברסלב]] שייכים לפלג זה. חלק ממתפללי בית הכנסת נוהגים להתפלל בצעקות, לאור דברי רבי נחמן שיש להיות "כחיות הנוהמות ביער"<ref>רבי נתן מנמירוב, שיח שרפי קודש</ref>.
-מלבד בית המדרש במאה שערים יש לזרם מקוד נוסף המכונה "הכולל", בית הכנסת של חסידי ברסלב ברחוב אלשיך בבני ברק. כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית הוקמו החל מאמצע שנות התשעים מרכזים נוספים ב[[עמנואל]], [[אלעד]], [[מודיעין עילית]] ועוד.
+מלבד בית המדרש במאה שערים יש לזרם מקום נוסף המכונה "הכולל", בית הכנסת של חסידי ברסלב ברחוב אלשיך בבני ברק. כתוצאה מהצמיחה הדמוגרפית הוקמו החל מאמצע שנות התשעים מרכזים נוספים ב[[עמנואל]], [[אלעד]], [[מודיעין עילית]] ועוד.
 ===תנועת "מורשת הנחל"===
@@ שורה 111: / שורה 109: @@
 [[קובץ:הרב ארז משה דורון תמונה.JPG|שמאל|ממוזער|180px|הרב [[ארז משה דורון]], ארגון לב הדברים]]
-פלג הננחים (או הננח) הוא הפלג הגדול ביותר בין פלגי ברסלב. חבריו פזורים בכל הארץ, ויש לו ריכוזים פעילים בצפת, ירושלים, [[בית שמש]], [[נתניה]] ועוד.
+פלג הננחים (או הננח) הוא הפלג הגדול ביותר בין פלגי ברסלב{{מקור}}. חבריו פזורים בכל הארץ, ויש לו ריכוזים פעילים בצפת, ירושלים, [[בית שמש]], [[נתניה]] ועוד.
 הננחים הם תלמידיו ומעריציו של ר' [[ישראל בר אודסר]] ("בעל הפתקא"), מחסידי ברסלב בטבריה, אשר טען שמצא פתק בספרו של ר' נתן ובו המשפט "[[נ נח נחמ נחמן מאומן]]". לטענתו נמסר לו הפתק מרבי נחמן ושינון משפט זה יגרום לזירוז ה[[גאולה]] ולביאת ה[[משיח]]. תנועת הננחים נבדלת בכך מכל הפלגים האחרים בחסידות ברסלב שהוקמו על ידי תלמידיו של רבי לוי יצחק בנדר.
@@ שורה 205: / שורה 203: @@
 קימת חצות (מכונה לעתים "חצות" סתם), היא התעוררות מהשינה מעט לאחר חצות הלילה כדי לעסוק בלימוד תורה ובתפילה בשעות שעד עלות השחר. פרקטיקה זאת מצריכה בדרך כלל את האדם ללכת לישון בשעה מוקדמת מאוד. חלק מן הקמים בחצות אומרים [[תיקון חצות]] ואת [[התיקון הכללי]] או טובלים ב[[מקווה]]. בעבר נהגו רק בודדים מחסידי ברסלב לקום בחצות. כיום קיימים מספר "כוללי חצות" המתייחדים בכך.
-הרב לוי יצחק בנדר ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.
+הרב [[לוי יצחק בנדר]] ראה בהתבודדות ובקימת החצות את שני היסודות העיקריים בחסידות ברסלב{{הערה|1= [http://youtu.be/IkwnXbsLrd4?t=5m52s סרטון עם דבריו בנושא]}}. תלמידיו, שחלקם הפכו לימים למנהיגי רוב הפלגים בחסידות ברסלב, הפיצו מסר זה בפלגים השונים.
 ===התיקון הכללי===
@@ שורה 221: / שורה 219: @@
 ====הקיבוץ באומן====
-רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר ששאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה '''"הקיבוץ הקדוש באומן"''' או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "[[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות|סיפורי מעשיות]]". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.
+רבי נחמן ציווה להכריז שעל כל חסידיו להגיע אליו לראש השנה, שהוא "היום שלו". הוא אמר שאז יש לו כוח מיוחד "להמתיק את הדינים הרעים" מעל אלה שישהו במחיצתו. התכנסות זו מכונה '''"הקיבוץ הקדוש באומן"''' או בקיצור "קיבוץ", על שם "הקיבוץ הקדוש של הבעל תפילה", אחת הדמויות בספר "[[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות|סיפורי מעשיות]]". קיבוץ זה התקיים באומן רק פעמיים בחיי רבי נחמן, בראש השנה שחל כשבועיים לפני מותו ובחג השבועות שקדם לו.
 בנותיו של רבי נחמן ותלמידו רבי נתן, שהחליפו בהנהגת החסידות, הבינו מדבריו של רבי נחמן בראש השנה האחרון של חייו, כי ברצונו שחסידיו יבואו גם אחרי פטירתו אל קברו כדי לקבל "תיקון לנפש", בנתינת פרוטה לצדקה ואמירת עשרה מזמורי התהילים שאותם כינה "התיקון הכללי". עוד הבינו שברצונו שחסידיו ימשיכו להתקבץ לתפילות ראש השנה בצוותא סמוך לקברו בעיר [[אומן (עיר)|אומן]].
@@ שורה 228: / שורה 226: @@
 ====הקיבוץ בלובלין ====
-לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב [[יצחק ברייטר]]<ref>ראה "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי [[לוי יצחק בנדר]]</ref>. הקיבוץ בלובלין גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הקיבוץ הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.
+לאחר מלחמת העולם הראשונה לא יכלו חסידי ברסלב בפולין להגיע לאומן ולכן קיימו קיבוץ בעיר לובלין. הקיבוץ בלובלין הוקם בשנת 1917 על ידי הרב [[יצחק ברייטר]]<ref>ראה "דיבורים של אמונה" חלק ג' לוקט מפיו של רבי [[לוי יצחק בנדר]]</ref>. הקיבוץ גדל בהתמדה בין מלחמות העולם והיה הגדול של חסידי ברסלב באותה תקופה. הקיבוץ התקיים ב[[ישיבת חכמי לובלין]], ובלילות [[ראש השנה]] השתתף בתפילות הקיבוץ הרב [[יהודה מאיר שפירא]] מלובלין{{הערה|1= [http://www.breslev.org/pages.php?subaction=showfull&id=1281087157&ucat=33 ראיון בעיתון [[המבשר]] עם הרב משה בורשטיין שהשתתף בקיבוץ זה]}}. השואה שמה קץ לקיבוץ זה. שרידי חסידי ברסלב נמלטו בעיקר לארץ ישראל, שם הצטרפו לקיבוץ בירושלים.
 ====הקיבוץ בארץ ישראל====
@@ שורה 238: / שורה 236: @@
 חוץ מהקיבוצים, לחסידות ברסלב גם מנהגים מיוחדים הננהגים במועדי ישראל השונים.
 ====י' בטבת - ההילולה הגדולה====
-בליל [[עשירי בטבת]] נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי [[נתן מנמירוב]]. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן{{כלומר?|מדוע הם מקפידים לעשות זאת?}}.
+בליל [[עשירי בטבת]] נוהגים חסידי ברסלב לערוך סעודה חגיגית לכבוד ההילולה של רבי [[נתן מנמירוב]]. זוהי ההילולה המרכזית של חסידי ברסלב במשך השנה והיא נחוגה על ידי כל הפלגים. בהילולה נוהגים להזכיר את חשיבותו של רבי נתן, כמי שבזכותו שרדה חסידות ברסלב והופצו ספרי רבי נחמן בעולם. החסידים מקפידים לחגוג הילולה זו באופן בולט יותר מן ההילולה של רבי נחמן{{הערה|בברסלב נהגו לומר שרבי נחמן חי, לא במובן הפיזי, אלא שהוא מדריך אותם ועוזר להם להתקרב לה' יתברך גם לאחר שהוא נפטר.}}.
 ====שבועות - המקווה הגדול====
@@ שורה 247: / שורה 245: @@
 ====סעודת פורים - "תיקון הברית"====
-בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מנמירוב ממנהגי השתייה של חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב<ref>ראה "באש ובמים" מאת הרב [[חיים קרמר]] עמודים כה-כח</ref>. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, שבה נוהגים להשתכר עד להקאה, שנחשבת כמתקנת  את [[פגם הברית]]<ref>בעגה הברסלבית:שפיכת זרע לבטלה</ref>. לפי תורת ברסלב הדבר נובע מהפסוק "חיל בלע ויקיאנו"<ref>[[איוב]] כ ט </ref>, כי הנוזלים שאדם מקיא בסעודת פורים, מבטלים את החטאים שביצע בהוצאת נוזלי זרע{{מקור}}.
+בניגוד ליתר החסידויות, חסידי ברסלב מתנגדים לשתיית משקאות חריפים. על פי מסורת ברסלב, החסידות נוסדה בעקבות סלידת רבי נתן מנמירוב ממנהגי השתייה של חסידי רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]], שגרמה לו להתנתק מרבי לוי יצחק ולפגוש את רבי נחמן בברסלב<ref>ראה "באש ובמים" מאת הרב [[חיים קרמר]] עמודים כה-כח</ref>. האירוע היחיד שחסידי ברסלב נוהגים לשתות ולהשתכר בו הוא סעודת פורים, שבה נוהגים להשתכר עד להקאה, שנחשבת כמתקנת  את [[פגם הברית]]<ref>כתב בספר [[כוכבי אור]] לרבי אברהם בן רבי נחמן מטולטשין במאמר "ששון ושמחה": "שמעתי בשם אדמו"ר ז"ל שהשכרות בפורים הוא תקון לפגם הברית"</ref>. לפי תורת ברסלב הדבר נובע מהפסוק "חיל בלע ויקיאנו"<ref>[[איוב]] כ ט </ref>, כי הנוזלים שאדם מקיא בסעודת פורים, מבטלים את החטאים שביצע בהוצאת נוזלי זרע.
 ====ספירת העומר - ושמע צעקתנו====

חצרות חסידיות
שושלת מייסדי החסידות	הבעל שם טוב, בנו רבי צבי ונכדיו רבי ברוך ממז'יבוז' ורבי משה חיים אפרים מסאדילקוב. המגיד ממעזריטש, בנו רבי אברהם המלאך, בנו רבי שלום שכנא מפראהביטש
חסידויות במרחב הרוסי-ליטאי	בית צ'רנוביל: צ'רנוביל • קוריסטשוב • צ'ארקס • אוורוטש • מקארוב • טריסק • טולנא • סקווירא • רחמסטריווקא • שפיקוב • מחנובקה • הורניסטייפול • מאלין-ראדומישל • ברזנה • חסידות חב"ד: חב"ד ליובאוויטש • שלא שרדו: סטרשלה • קאפוסט • ליאדי • ניעז'ין • בית קרלין-לכוביץ': קרלין • לודמיר • לעכוויטש • קוברין • סלונים • קוידנוב • קוברין-ביאליסטוק • פינסק-קרלין • ברסלב • קוריץ-שיפיטובקה-סאלוויטא • קרסנה • אוסטרהא • סטפין • נישכיז (אוסטילה, קובלה) • אניפולי • ליניץ-מונסטריץ' • סאווראן • אליק • וולעדניק • אמדור • פרוסקורוב • קמינקא-מיראפאל • רשקוב • קאשיווקא - דויד הורודוק • לובושוב-יאנוב
חסידויות מזרח גליציה	בית רוז'ין: סדיגורה • צ'ורטקוב • הוסיאטין • בויאן • קופיטשניץ • אוז'ירן-בראדי • דרוהוביץ' • בית זלוטשוב: יאמפולה • ראדוויל • זברז' • זוויהל • קרמניץ • סקאליה • בית פרמישלאן: פרמישלאן • קאליש • גלינא • סאסוב (גזע ר' משה לייב) • קוסוב • אוזיראן-לשקביץ (גזע היושר דברי אמת) • סקאהל • יאריטשוב • סטרליסק • סטרטין • בעלזא (קארוב, סקאהל) • זידיטשויב-בורשטין • קומרנה • אלעסק-סטניסלב • סאסוב • ירוסלב • קמינקא • ברז'אן • בוטשאטש ('אשל אברהם') • סאמבור • נארול
חסידויות מערב גליציה	ליז'נסק • רימנוב • דינוב • בלאז'וב • בית רופשיץ: רופשיץ • גלגוב • לינסק • מעליץ • דז'יקוב • בארנוב • רוזבדוב • סטוטשין • בית צאנז: צאנז • שינאווא • קשאנוב • באבוב • גורליץ • ראצפרט • טשכויב • סטרופקוב • רודניק • ברדיוב • גריבוב • צאנז-קלויזנבורג • צאנז-ז'מיגראד • טשקאווע • • דומברובה • וישניצא • פשעווראסק
חסידויות פולין	אפטא-זינקוב-מז'יבוז' • בית קוז'ניץ: קוז'ניץ-מוגלניצא-גרודז'יסק • פיאסצנא • אוסטרובצא • לוקווע וולברוז' • בית לובלין: שושלת החוזה מלובלין, חנטשין • פשדבורז' • אפטא-וואלברום-וודיסלב • רדומסק-קרימילוב • רדושיץ • קראקא (גזע ה'מאור ושמש') • חלם (ר' נטע) • קוזמיר-מודז'יץ • לעלוב • קארוב • חלם • לנטשנה • אוז'רוב • וויליפולי • ליפסק • בית פשיסחה: ביאלא • פוריסוב-קאלושין • בית וורקא: וורקא • אמשינוב (אופלה) • אלכסנדר • סטריקוב • ראדזימין • נדרזין - סקרנביץ • בית איזביצא: איזביצה ראדזין • לובלין • מרקישוב • בית קוצק: קוצק (פילוב-סוקולוב-לומאז') • גור • טשכנוב • סוכטשוב • גוסטינין • פילץ • נובומינסק • זיכלין • ויסקוט-קרושנוביץ
חסידויות רומניה	בית רוז'ין: בוהוש • ליובה • שטפנשט • וסלוי • פשקאן • אדז'וד • בית נדבורנא: נדבורנה • קרעטשניף (ביטשקוב) • ראחוב • חוסט • נדבורנה באניה • פיטסבורג • בישטינא • סטרוז'ניץ (קליבלנד, מאשלוי) • טמשוואר-אראד (גזע ר' יוסף מבורשה) • זוטשקא (סטאניסלב) • בית ויז'ניץ: ויז'ניץ • ויז'ניץ מונסי • סרט ויז'ניץ • אנטניא • ווישווה • צ'רנוביץ'-דורוהוי (שושלת 'הבאר מים חיים') • שאץ • דעעש • פאלטישאן • בוצ'צ'ה-בוטושאן • סקולען • ריבניץ
חסידויות הונגריה	בית אויהל - סיגט: סיגט-סאטמאר (וואלווא, לימנוב, הוסאקוב, סארוואש) • ליסקא • ספינקא • טאהש • קוסון • פאפא • קאליב • קרעסטיר • מונקאטש • קאפיש • נאסויד • ביקסאד • האדאס-מאטסלקה • חבורת שומר אמונים • ברגסז
חסידויות ארץ ישראל	רבי אשר פריינד • ערלוי • אשלג • מאקווא • דאראג • מטרסדורף • מישקולץ • שומרי אמונים: שומרי אמונים • תולדות אהרן • תולדות אברהם יצחק • מבקשי אמונה • חסידויות ירושלמיות: דושינסקיא • משכנות הרועים • קהל חסידי ירושלים • חסידויות חדשות: חסידות שבט הלוי • תורת חכם • נחלת יעקב
חסידויות ארצות הברית	בוסטון • אונגוואר • וויען • חסידויות חדשות: אמונת ישראל • תולדות יהודה סטוטשין • היכל התפילה • שערי תפילה

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: חסידות ברסלב
טקסט בוויקיטקסט: ספרי ברסלב
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חסידות ברסלב