פנסיה צוברת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
CFO forum (שיחה | תרומות)
קישורים חיצוניים
שורה 7: שורה 7:


בחלק מהמקרים מאפשרות קרנות הפנסיה בחירה בין אפיקי [[השקעה]] בהתאם לתוכניות ולרצונות החוסך. במסלולי ההשקעה האפשריים ניתן לבחור ביחס בין השקעות הנתפסות כסולידיות יותר (כגון [[אג"ח]]) לבין השקעות מסוכנות יותר (כגון [[מניה|מניות]]).
בחלק מהמקרים מאפשרות קרנות הפנסיה בחירה בין אפיקי [[השקעה]] בהתאם לתוכניות ולרצונות החוסך. במסלולי ההשקעה האפשריים ניתן לבחור ביחס בין השקעות הנתפסות כסולידיות יותר (כגון [[אג"ח]]) לבין השקעות מסוכנות יותר (כגון [[מניה|מניות]]).

==קישורים חיצוניים==
* יהודה בן אסאייג, [http://youtu.be/LfBZjZB7wiY סיכונים פנסיונים בתקופות של אי-ודאות], 12/06/2012, ערוץ CFO TV


{{קצרמר|כלכלה}}
{{קצרמר|כלכלה}}

גרסה מ־14:05, 12 ביולי 2012

פנסיה צוברת היא פנסיה המשולמת בעקבות צבירה של כסף על ידי העמית בקרן הפנסיה. הפנסיה הצוברת היא בעבור כל סכום שמפריש העובד לקרן הפנסיה, המעביד מפריש אף הוא סכום מסוים ביחס לסכום שהופרש על ידי העובד, אך ניתן לחסוך בפנסיה צוברת גם באופן עצמאי, ללא מעביד.

בישראל

בקרנות הפנסיה הוותיקות צברו העמיתים שני אחוזי זכות לפנסיה בכל שנה, והפנסיה חושבה על בסיס משכורת העמית בסמוך לפרישה. לעומת זאת, קרנות הפנסיה החדשות שקמו לאחר 1995 מתבססות על עקרון הפנסיה הצוברת.

בישראל שלושה סוגי חסכונות לפנסיה צוברת: ביטוחי מנהלים, קרנות הפנסיה החדשות וקופות גמל. המגמה היא להגדיל את כמות העובדים החוסכים לפנסיה צוברת, הן באמצעות העברת העובדים החדשים במגזר הציבורי, שבעבר היו מכוסים בפנסיה תקציבית, לפנסיה צוברת, והן באמצעות צו הרחבה שקבע חובת הפרשה לפנסיה לכל העובדים במשק עד לרמת השכר הממוצע במשק.

בחלק מהמקרים מאפשרות קרנות הפנסיה בחירה בין אפיקי השקעה בהתאם לתוכניות ולרצונות החוסך. במסלולי ההשקעה האפשריים ניתן לבחור ביחס בין השקעות הנתפסות כסולידיות יותר (כגון אג"ח) לבין השקעות מסוכנות יותר (כגון מניות).

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.