יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)

הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ד או הרי"ד; י"ב באדר ה'תרס"ג, 11 במרץ 1903 - י"ח בניסן ה'תשנ"ג, 9 באפריל 1993) היה רב, ראש ישיבה, פילוסוף דתי, מראשי הציונות הדתית ותנועת המזרחי, וממנהיגיה הרוחניים של היהדות האורתודוקסית בארצות הברית.

ראשית חייו

נולד בפרוז'ני, חבל גרודנו, כיום בלארוס, בי"ב באדר ה'תרס"ג (1903), לאביו הרב משה סולובייצ'יק, בנו של רבי חיים מבריסק. בן-נינו של הנצי"ב. מצד אימו היה נכדו של רבי אליהו פיינשטיין, הרב של פרוז'ן, ומחבר הספר "הליכות אליהו" (דודו של הרב משה פיינשטיין, כך שאמו של הרב סולובייצ'יק הייתה בת דודה של הרב משה פיינשטיין).

בצעירותו גדל בעיירה חסלוביץ', שהייתה בה קהילת חסידי חב"ד גדולה. בתקופה זו החל אביו ללמדו באופן אישי, לאחר שמלמדו, שהיה חסיד חב"ד, הרבה ללמד אותו את ספר התניא והזניח את לימודי הגמרא. השינוי אירע לאחר שאמו הבחינה שבנה איננו מתקדם בלימודו, וקבלה על כך לחמיה, ר' חיים.

על החוויה של ילדות בצל לימוד התורה הוא סיפר במאמרו "וביקשתם משם":

"כד הווינא טליא (כשהייתי ילד), נער גלמוד ובודד הייתי. פחדתי את העולם. קר וזר היה לי העולם. נדמה היה לי כאילו הכול לועג לי. ברם, חבר אחד היה לי והוא, אל תצחקו לי, הרמב"ם. איך התיידדנו ? פשוט נפגשנו !
שיעוריו של אבא היו ניתנים בטרקלין של בית סבא, שמה עמדה מיטתי. דרכי הייתה לשבת במיטתי ולהאזין לדברי אבא. אבא מרי דיבר תמיד על אודות הרמב"ם... אבא מרי היה אומר, כמעט בתלונה על הרמב"ם: "אין אנו מבינים לא את הסברה של רבינו ולא את אופן ביאורו את הסוגיה"... "הראב"ד בהשגותיו צודק"...
אני עשיתי אוזני כאפרכסת והייתי מאזין אל דבריו. לא הבנתי אף מילה אחת בנוגע לעניין המדובר. ברם רושם כפול התרקם במוחי התמים והצעיר. א) הרמב"ם מוקף מתנגדים ו"אויבים" הרוצים לעשות לו רע. ב) המגן היחידי הוא אבא מרי, לולא אבא מי יודע מה היה קורה לרמב"ם...
לאט לאט פגה המתיחות. אבא צעד בעוז ובגבורה. סברות חדשות בקעו ועלו, הלכות נוסחו והוגדרו בדייקנות נפלאה. אור חדש זרח. הקושיות נתיישבו, הסוגיה נתפרשה, הרמב"ם יצא כמנצח.... הייתי קופץ ממיטתי ורץ מהר לחדר אמי ובשורה מרנינת לב בפי:"אמא, אמא, רמב"ם צודק, הוא ניצח את ראב"ד, אבא עזר לו, כמה נפלא הוא אבא".

הגרי"ד לא למד בצעירותו לימודי חול פורמליים, אך קרא בעקבות אמו את ספריהם של אלכסנדר פושקין, חיים נחמן ביאליק, הנריק איבסן ואחרים. בסוף שנות העשרה שלו רכש בצורה מרוכזת השכלה ברמת גימנסיה ובגיל 22 החל ללמוד באוניברסיטת ברלין, לפי עדות עצמו שהשתמרה בתיקו האישי בברלין, למד עוד קודם לכן באוניברסיטת ורשה. באוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין למד פילוסופיה, מתמטיקה, פיזיקה, ופסיכולוגיה (לפי עדות גיסו פרופ' הנרי ליסמן). אולם, בעיקר למד פילוסופיה, תוך התמקדות בניאו קאנטיאניזם, וב-1932 קיבל את הדוקטורט, אותו כתב על משנתו של הפילוסוף היהודי-הגרמני הרמן כהן. שנה אחת למד גם בבית המדרש לרבנים בברלין, בו התוודע לשיטת "תורה עם דרך ארץ" של יהדות גרמניה. הוא פיתח יחס חם לראש הסמינר, הרב יחיאל יעקב ויינברג, בעל שו"ת שרידי אש. הגרי"ד גם התקרב לרב חיים הלר, בו ראה את אחד מרבותיו המובהקים.

פועלו כרב ומנהיג

ב-1931 נישא לטוניה לוויט וב-1932 היגר לארצות הברית. בבוסטון, שם נתמנה לרב, נתקל בנושאים הדתיים הבוערים של אותה תקופה, כגון הכשרות, כמו גם בבורות הדתית של יהודי אמריקה. בניסיון לפתור בעיה זו הקים הרב בית ספר יהודי ראשון- "הרמב"ם" ("מיימונידס") הקיים עד היום. בשנת 1935 ביקר בארץ ישראל, נפגש עם הרב קוק, והעביר שיעור בישיבת מרכז הרב שאליו הגיעו ותיקי ישיבת וולוז'ין ואפילו תלמידים מישיבת חברון. הרב משה צבי נריה תיאר שיעור זה: "זכרה של וולוז'ין קם וניצב לנגד עינינו במלוא יפעתו והודו... ברחבות, בביטחון, התחיל את קושיותיו על הגמרא, על הרמב"ם... אכן 'בית הלוי' לא איכזב".

בעת מסע זה היה הרב מועמד להיות רבה הראשי של תל אביב, אך לבסוף נבחר הרב משה אביגדור עמיאל, שהיה אחד האידאולוגים של הציונות הדתית. היה זה ביקורו היחיד של הגרי"ד בארץ, ובשנת 1959 סירב להתמודד על משרת הרב הראשי לישראל, למרות שבחירתו הייתה מובטחת. לימים הסביר זאת כך: "אחת הסיבות... חששתי מפני היותי פקיד המדינה... אני מעריך את רבני ארץ ישראל על האומץ שהם מגלים ועל הגבורה הכמעט בלתי אנושית שהם מגלים. אולם, עצם העובדה שמפעם לפעם נדונות בעיות הלכתיות בנושאים פוליטיים בישיבות הממשלה - הסגה על ריבונותה של הרבנות".

לאחר פטירת אביו, הרב משה סולובייצ'יק, בג' שבט תש"א (1941), ירש את מקומו בראש ישיבת רבי יצחק אלחנן, למרות התנגדות כמה גורמים, אך בתמיכתו של הרב יוסף יצחק שניאורסון, הרבי מלובביץ' דאז. בישיבה יוניברסיטי, שבה העביר שיעורים במשך למעלה מארבעים שנה וכיהן גם כפרופסור להגות יהודית, הפך למנהיג רוחני של יהודים רבים בארצות הברית, ורבים מרבניה היו תלמידיו. הרב היה ער לשינויים שחלו בחברה היהודית ובשנת 1960 שינה את שפת הרצאותיו ושיעוריו מיידיש לאנגלית.

הרב סולובייצ'יק משוחח עם הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב הראשי לישראל

היה פעיל מאוד ב'הסתדרות הרבנים של אמריקה' (ה-RCA) וב-1953 נתמנה לוועדת ההלכה שלה. בתפקיד זה השפיע רבות לכיוונים שונים. למשל פסק שעדיף לא לשמוע תקיעה בשופר בראש השנה מאשר לשמוע בבית כנסת שישיבתו מעורבת בין גברים לנשים. לעומת זאת, בניגוד לרבנים אחרים הנחה את הארגון שלא לנתק את הקשרים עם הקבוצות הלא אורתודוקסיות במה שכינה "ענייני חוץ", אלא רק במה שקשור להלכה.

בשנת 1958 ייצג הרב סולובייצ'יק את הקהילה היהודית ב"ועדה המייעצת לשחיטה הומנית" ובעקבות אישור לשני מכשירים חדשניים צומצמה מאוד התנגדותם של ארגוני "צער בעלי חיים" לשחיטה היהודית.

בתחילה, היה חבר ב"אגודת ישראל דאמריקה", ואף נתמנה ליו"ר הוועד הפועל הארצי ולחבר מועצת גדולי התורה של אמריקה. למרות שפרש אחר כך, עדיין שמר על קשרים טובים עם הארגון ותמך ברשת "החינוך העצמאי" בישראל. ב-1956 קיבל את הזמנתו של הרב אהרון קוטלר, ראש ישיבת לייקווד, והדמות המרכזית ביהדות החרדית בארצות הברית, לשאת את הדרשה המרכזית בסעודה החגיגית לכבוד "החינוך העצמאי".

לאחר השואה והקמת מדינת ישראל, הצטרף לתנועת המזרחי בהשפעת דודו הרב מאיר בר-אילן, והיה עד לפטירתו "נשיא לשם כבוד" בתנועה. ביום העצמאות תשט"ז (1957) נשא נאום, שנקרא אחר כך קול דודי דופק והפך לאחד מניירות העמדה של הציונות הדתית, שבו קרא להפנות תשומת לב לנסים שהתחוללו עם הקמת המדינה, אותם כינה "דפיקותיו" של האל על הדלת, להודות לו על הטובה, ולא להחמיץ את השעה. את הצטרפותו לתנועה הסביר בדרשותיו המפורסמות ("חמש דרשות"), בכך שהשווה בין ה"מזרחי" ליוסף שסלל את הדרך לחיי ישראל במצב החדש שפגשו במצרים. הוא עודד את הציונות הדתית להדגיש את החינוך ולא חקיקה דתית.

ביחס לשאלות המדיניות, סבר הרב שצריך לפעול בהן על פי חוות הדעת של המומחים, ויש מקום לוויתורים על שטחים במקום שהמומחים הצבאיים אומרים שיש פיקוח נפש. הוא התנגד לעמדה ה"ממלכתית" המקדשת את המדינה וראה בה דבר המנותק מראייה משיחית קונקרטית.

בהדרגה הפך הרב למנהיגה הבלעדי של "האורתודוקסיה המודרנית" והמונים באו להרצאותיו והושפעו ממנו. אלפים היו באים לשיעורו השנתי ביום השנה למות אביו, שיעור שנמשך 4-5 שעות רצופות. למרות זאת, הוא לא הרגיש בנוח בתוך האורתודוקסיה המודרנית, ואמר שהיא "קצוצת כנפיים להגביה עוף ונטולת השורשים לחבור לעומק החוויה הדתית".

הגרי"ד שמר על קשרים הדוקים עם הרב מנחם מנדל שניאורסון (האדמו"ר האחרון של חב"ד), שהיכרות ארוכת-שנים הייתה ביניהם. הוא השתתף בהתוועדויות של הרבי ושניהם לא הסתירו את הערכתם ההדדית.

כעדות עצמו, היה הגרי"ד פרפקציוניסט קיצוני, ועל כן קיימות רק שלוש מסות שכתב בעצמו, שיצאו בשני ספרים: "איש ההלכה - גלוי ונסתר" (1944) ו"איש האמונה הבודד" (1965). בשנותיו האחרונות יצאו עוד ספרים של סיכומים משיעוריו, אך רבים מכתביו פורסמו רק לאחר מותו, בהתבסס על הרצאות וכתבי יד שהכין לקראתן. בכתביו יש איכות פיוטית והוא מרבה להשתמש בשלל מושגים פילוסופיים מקצועיים.

הרב סולובייצ'יק נפטר בערב שבת חול המועד פסח, י"ח בניסן ה'תשנ"ג (8 באפריל 1993). את מקומו כראש ישיבה מילא אחיו, הרב אהרן סולובייצ'יק משיקגו.

לרב סולובייצ'יק ולאשתו היו שלושה ילדים:

• ד"ר עטרה טברסקי, שהייתה במשך שנים רבות יו"ר ועד בית הספר "הרמב"ם" של הגרי"ד, נישאה לרב ד"ר יצחק טברסקי.
• ד"ר טובה ליכטנשטיין, מרצה באוניברסיטת בר-אילן, נישאה לראש ישיבת הר עציון, הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין.
• פרופסור חיים סולובייצ'יק מכהן כפרופסור לתולדות עם ישראל בישיבה יוניברסיטי ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

מתלמידיו

חתנו, הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. חתנו, הרב פרופ' יצחק טברסקי, חוקר ומרצה באוניברסיטת הרווארד, האדמו"ר מטולנה. נכדו, הרב מאיר ליכטנשטיין, ראש ישיבת הקיבוץ הדתי עין צורים לשעבר ור"מ בישיבת עתניאל. נכדו, הרב משה ליכטנשטיין, ראש ישיבת הר עציון. משמשו, הרב אהרון אדלר, נשיא ישיבת "נר תמיד". הרב פרופ' פינחס פלאי, מייסד הקתדרה לערכי היהדות באוניברסיטת בן-גוריון, הוגה, חוקר, סופר משורר. הרב ד"ר נחום לאם, נשיא לשעבר של ישיבה יוניברסיטי. הרב ד"ר אהרן רקפת, מראשי ישיבת רבי יצחק אלחנן. הרב צבי שכטר, מראשי ישיבת רבי יצחק אלחנן וראש הכולל. הרב מרדכי וויליג, מראשי ישיבת רבי יצחק אלחנן וראש הכולל לדיינות. הרב שלמה ריסקין, רב העיר אפרתה. הרב שמעון איידר, מחבר הספר Halachos of Shabbos ועוד ספרים, לייקווד. הרב יוסף בלא"ה, משגיח רוחני בישיבת רבי יצחק אלחנן שעל יד (ישיבה יוניברסיטי). ד"ר יהודה בן-מאיר, לשעבר מראשי המפד"ל, סגן שר החוץ לשעבר, ועמית מרכז יפה ללימודים אסטרטגיים.

הרב פרופ' דוד הרטמן, ראש מכון שלום הרטמן. הרב ד"ר דניאל טרופר, מייסד תנועת גשר. הרב פרופ' דוב פרימר, משפטן, חוקר המשפט העברי ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הרב פרופסור יעקב בלידשטיין, חתן פרס ישראל למחשבת ישראל בשנת תשס"ו. פרופ' הלל פורסטנברג, מרצה למתמטיקה באוניברסיטה העברית. אחיינו הרב משה מייזלמן, ראש ישיבת תורת משה בירושלים. הרב חיים לייב אילסון, ראש ישיבת דרך התלמוד בירושלים. הרב ד"ר ג'פרי וולף, מרצה בכיר, המחלקה לתלמוד, אוניברסיטת בר-אילן והוגה אורתודוקסי-מודרני . פרופ' אליעזר גולדמן, מרצה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן והוגה דעות. פרופ' כרמי הורוביץ, רקטור טורו קולג', מכון לנדר. הרב ד"ר ליפא פרידמן, מנהל תיכון בישיבת בני עקיבא באר שבע. הרב חיים דוב ‬אלטוסקי, מראשי ישיבת תורה אור בירושלים ומחבר סדרת ספרי "חידושי בתרא" על התלמוד. ד"ר דיויד סימנסקי, סגן מנהל מחלקת ניתוחי חזה בהמרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר.

ספריו

רשימות של שיעורים שהעביר במשך השנים שנערכו ונדפסו לאחר מותו

• שיעורים לזכר אבא מרי - שיעורים שניתנו ביום השנה למות אביו
• קובץ חידושי תורה - מאמרים שפרסמו אביו הגר"מ והגרי"ד בחייהם
• סדר עבודת יום הכיפורים - שיעורים על שבעת הפרקים הראשונים במסכת יומא
• חידושי הגר"מ והגרי"ד - חידושים שנתלבנו ביחד על-ידם (טאג-בוך)
• איגרות הגרי"ד - חידושים ששלח לאביו בשנות ה-20 וה-30
• הלכות סת"ם - שיעורים שנערכו על פי רשימות התלמידים והקלטות
• שיעורי הגרי"ד על יו"ד - מפי השמועה
• שיעורי הגרי"ד על מצוות התלויות בארץ - מפי השמועה
• שיעורי הגרי"ד על הלכות אבלות והלכות ט' באב - מפי השמועה
• רשימות שיעורים על בבא קמא, סוכה, שבועות ונדרים - מפי השמועה
• איש ההלכה - גלוי ונסתר
• איש האמונה הבודד - על מצוקת האדם (ובייחוד היהודי) המודרני ופתרונה. כולל את המאמר קול דודי דופק.
• על התשובה - דברים שבעל-פה: כתב וערך פינחס פלאי.
• דברי הגות והערכה - קובץ מאמרים מחשבתיים
• חמש דרשות - חלק מהשיחות הציוניות שנישאו בוועידות המזרחי בארצות הברית
• דברי השקפה
• בסוד היחיד והיחד
• אדם ועולמו
• ימי זיכרון
• מן הסערה - מסות על אבלות, ייסורים והמצב האנושי
• אדם וביתו - מסות על חיי המשפחה
• עבודה שבלב - מסות על התפילה
• זמן חירותנו - מסות על חג הפסח ועל ההגדה
• על התשועות: על פורים וחנוכה, תרגם: אביגדור שנאן, ידיעות אחרונות וספרי חמד, 2011.
• איש על העדה - מבחר איגרות, ראיונות והצהרות, ידיעות אחרונות וספרי חמד, תל אביב 2011.

ספרים באנגלית שלא תורגמו לעברית (רשימה יותר עשירה של ספריו באנגלית ראה בוויקיפדיה באנגלית, ערך Joseph B. Soloveitchik):

Confrontation, Tradition 6:2 p5-9, 1964. Reprinted in "A Treasury of Tradition", Hebrew Publishing Co, NY, 1967.

Halakhic Mind, edited by SETH PRESS, distributed by FREE PRESS, London 1986, ISBN 0-68-486372-3

Sacred and Profane, Kodesh and Chol in World Perspective, Gesher, Vol. 3#1, p5-29, 1966. This article has been reprinted with expdanded notes in Jewish Thought, Volume 3 #1, p55-82, 1993

The Community, p7-24 ;Majesty and Humility, p25-37; Catharsis, p38-54; Redemption, Prayer and Talmud Torah, p55-73; A Tribute to the Rebbetzin of Talne, p73-83 are all printed in Tradition 17:2, Spring, 1978. Several of Soloveitchik's responsa for the RCA Halakha commission are contained in Challenge and mission: the emergence of the English speaking Orthodox rabbinate, L. Bernstein, Shengold, NY, 1982.

Fate and Destiny: From Holocaust to the State of Israel Ktav Publishing, Hoboken NJ 1992 and 2000.

לקריאה נוספת

• אבי שגיא (עורך), אמונה בזמנים משתנים.
• דוד הרטמן, אהבה ואימה במפגש עם אלוהים, מורשתו התאולוגית של הרב סולוביציק, בהוצאת מכון שלום הרטמן, 2006.
• אבינועם רוזנק, מבריסק למארבוג ובחזרה: היצירה ההלכתית בשיעורי התלמוד של הרב י"ד סולוביצ'יק, אקדמות ט (תש"ס), עמ' 34-9
• חיים נבון, נאחז בסבך, מעלה אדומים: ברכת משה תשס"ו.
• יובל שרלו, היו לאחדים בידך - בין הרמוניה לדיאלקטיקה במשנת הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, הוצאת תבונות, אלון שבות תש"ס
• ראובן ציגלר, עוז וענווה: מבוא להגותו של הרב סולוביצ'יק.
• אליקים קרומביין, מר’ חיים מבריסק והגרי"ד סולוביצ’יק ועד "שיעורי הרב אהרן ליכטנשטיין": על גלגוליה של מסורת לימוד, נטועים ט (תשסב) 51-94
• אברהם וולפיש, השיטה הבריסקאית והקריאה הצמודה; תגובה למאמרו של הרב אליקים קרומביין. שם יא-יב (תשסד) 95-137. ‬
• יצחק בועז גוטליב, ‏על גישתו ההלכתית של הרב י. ד. סולוביצ'יק, באתר "דעת"
• אבינועם רוזנברג ונפתלי רוטנברג (עורכים), רב בעולם החדש, עיונים בהשפעתו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק על תרבות, על חינוך ועל מחשבה יהודית, מאגנס, 2011
• דב שוורץ, הגותו הפילוסופית של הרב סולובייצ'יק, א'ב', הוצ. אונ. בר-אילן, תשס'ח

קישורים חיצוניים

• שיעורים מוקלטים [בפורמט ram] על פורים ומגילת אסתר, ועל מגילת אסתר חלק א, וחלק ב.
• זה סיני, מאמר על נצחיותה של ההלכה
• רשימת המאמרים של יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק באתר רמב"י
• הרב אהרן ליכטנשטיין, ‏התפילה במשנת הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל, תשנ"ט, באתר "דעת"
• "כשהרב סולובייצ'יק הגיע לנחם את הרבי מליובאוויטש על אמו" ראיון עם הרב שלום קובלסקי לפרויקט המפגשים של jem.
• תיעוד בוידאו של ביקורו של הרב סולובייצ'יק בהתוועדות שערך הרבי מליובאוויטש בשנת תש"ם
• מירון ח. איזקסון, על הרב סולוביצ'יק - מלמד תורה לעמו ישראל, באתר הארץ, 20/07/11
• 
  שגיאות פרמטריות בתבנית:מעריב
  שימוש בפרמטרים מיושנים ריקים [ 6 ]
  שימוש בפרמטרים מיושנים [ 7 ] גאולה כהן, בארבע עיניים עם הרב יוסף דב סולוביצ'יק, מעריב, 15 בינואר 1965
• על הוראת תלמוד לבנות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים, באתר דעת
• איתמר אלדר, 'חדריו' של הרב מבוסטון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 9 ביוני 2011, גיליון 722, 11 ביוני 2011
• הראל גורדין, דיאלקטיקה רבת עוצמה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 1 ביולי 2011, גיליון 725

משפחת סולובייצ'יק

עץ משפחת סולובייצ'יק

הרב חיים בן יצחק רבי חיים מוולוז'ין     רלקה   רבי יוסף סולובייצ'יק                                 אליהו צבי סולובייצ'יק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק   רבקה         ר' רפאל שפירא מוולוז'ין ר' יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק בעל בית הלוי                                                                                   רבי אליהו הלוי פיינשטיין ליפשה שפירא   ר' חיים סולובייצ'יק "ר' חיים מבריסק" ר' שמחה סולובייצ'יק אב"ד דמאהליב                                                                                                                                 פשקה פיינשטיין סולובייצ'יק   ר' משה סולובייצ'יק מארצות הברית ר' יצחק זאב סולובייצ'יק "הגרי"ז" הבריסקר רב שרה ראשה סולובייצ'יק גליקסון   ר' צבי הירש גליקסון ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק ר' יוסף דובער סולובייצ'יק מספרינג ואלי                                                                                                                         ר' מאיר סולובייצ'יק ר' רפאל סולובייצ'יק ליפשה סולובייצ'יק פיינשטיין   הרב יחיאל מיכל פיינשטיין ר' יוסף דוב (ברל) סולובייצ'יק ר' משולם דוד סולובייצ'יק ר' משה סולובייצ'יק משווייץ ר' יצחק סולובייצ'יק בעל רווחא שמעתתא                                                                           שולמית סולובייצ'יק מייזלמן ר' ד"ר אהרן סולובייצ'יק ר' ד"ר יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק "הגרי"ד" הרב חיים פיינשטיין ר' אברהם יהושע סולובייצ'יק ר' יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (השני) ר' ברוך סולובייצ'יק ראש ישיבת תורת זאב                                                                                     ר' משה מייזלמן פרופ' חיים סולובייצ'יק ר' פרופ' יצחק אשר (איזידור) טברסקי   עטרה סולובייצ'יק טברסקי ר' ד"ר אהרן ליכטנשטיין   ד"ר טובה סולובייצ'יק ליכטנשטיין                                                                         ר' מאיר טברסקי ר' משה ליכטנשטיין ר' מאיר ליכטנשטיין הרבנית אסתי רוזנברג ר' יצחק ליכטנשטיין