אוהל אדמו"רי חב"ד בניו יורק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־01:41, 14 בדצמבר 2012

אוהל הרבי מליובאוויטש בניו יורק הוא אתר הקבורה של רבי מנחם מנדל שניאורסון (הרבי מליובאוויטש), האדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד, ושל חמיו, האדמו"ר השישי לבית חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון (הריי"צ).

לאחר פטירת הרבי האחרון, המקום הפך למוקד עלייה לרגל במשך 24 שעות, לתפילה ובקשת ברכה.

רבים מחסידי חב"ד נוהגים לפקוד את המקום ביום השנה (יארצייט) של הרבי מליובאוויטש, בג' בתמוז.

האוהל בחיי רבי מנחם מנדל

לאחר פטירת חמיו בשנת תש"י, רבי מנחם מנדל היה נוהג לעלות באורח קבע לקבר חמיו^[1], שבו ראה אב רוחני וכתובת לכל פנייה. מכתבי תשובתו לבקשות עזרה כללו פעמים רבות את המשפט "אזכיר על הציון"‏‏^[2], דהיינו אזכיר לברכה בקבר הריי"צ. הרבי גילה את אוזנו של הרב שלמה גורן‏‏^[3] כי אינו עולה לארץ ישראל משום שדרכם של אדמו"רי חב"ד לעבוד דרך קברי הקודמים להם, ועל כן אין הוא יכול לעוזבו.

האוהל, המבנה הממוקם על הקבר, הוקם זמן קצר לאחר פטירת רבי יוסף יצחק, כנהוג אצל צדיקים רבים. האוהל בנוי מאבני שיש, בצורה ייחודית: דלת חיצונית מובילה לחדר נרות ומשם שתי כניסות לאוהל עצמו, אחת לגברים ואחת לנשים. לחדרון הכניסה ישנה קורת גג ואילו האוהל עצמו אינו מקורה, כך שגם כוהנים יוכלו להתפלל במקום‏‏ (היות שאם האוהל היה מקורה היה כל הנכנס למקום נטמא בטומאת אוהל^[4]). מבנה זה תוכנן בידי הרבי לאחר פטירת חמיו. אוהלים נוספים בעולם נבנו לאחר מכן באותו אופן.

בדרך כלל נסע הרבי לאוהל חמיו בערב ראש חודש ובחמישה עשר בחודש. בשנותיו האחרונות נסע הרבי בתדירות גבוהה יותר. לאורך עשרות שנים עמד במשך שעות ליד הציון, בחום הקיץ ובשלגי החורף הניו-יורקי. בשנים מאוחרות יותר נבנה עבורו מבנה^[5] ממוזג בתוך האוהל‏‏. בערוב ימי הרבי, בכ"ז באדר ה'תשנ"ב בעודו עומד ומתפלל ליד הקבר, לקה הרבי בשבץ מוחי.

מוקד עלייה לקבר

לאחר פטירת הרבי הפך האוהל למוקד עלייה המוני. את המקום פוקדים במשך השנה ולאורך היממה אלפי יהודים מכל החוגים^[6] ואישי ציבור^[7] כדי להשתטח, לבקש רחמי שמים וברכה ולהעתיר תפילה. בימי ראשון העלייה גוברת, כיוון שיום זה הוא יום מנוחה בארצות הברית. חסידי חב"ד רבים עולים בתאריכים מיוחדים כגון י' בשבט וערב ראש השנה. לשיאה מגיעה העלייה לרגל ביום ההילולה^[8] שחל בג' בתמוז. בתאריך זה עוברים עשרות אלפי יהודים מכל רחבי העולם לתפילה קצרה בציון, המנותבת על ידי סדרנים המטפלים בתור הארוך המשתרך על פני מאות מטרים.

האוהל נמצא בבית העלמין היהודי על שם משה מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס, ברובע קווינס שבניו יורק. בנוסף לכניסה הרגילה של בית הקברות, רוב המבקרים בוחרים להשתמש בכניסה העוברת דרך בית המבקרים הנקרא אוהל חב"ד ליובאוויטש הנמצא בשדרות פרנסיס לואיס מספר 226-20‏‏^[9]. מצדו השני של הבית מוליך שביל לאוהל. המקום פעיל במהלך כל שעות היממה‏‏^[10].

בית הקברות ממוקם בקרבת מקום לשדה התעופה קנדי, ויהודים רבים מגיעים לאוהל מיד לאחר נחיתתם או לפני המראתם. בסמיכות יש מקווה טהרה בו יכולים גברים לטבול קודם העלייה לקבר ולאחריה.

מנהגים

העולים לקבר נוהגים לרשום את בקשותיהם, לקרוא את הבקשה ליד הקבר, לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. כמו כן נוהגים לקרוא תהילים או בחוברת "מענה לשון". ישנם מנהגים מיוחדים‏‏ המאפיינים את העלייה לאוהל הרבי, כגון הסרת נעלי עור לפני הכניסה לאוהל^[11]. מנהגים אלו לקוחים ממנהגים עתיקים המקובלים בחסידות עוד מהאדמורי"ם הקודמים.

מדי יום מתקבלות עשרות בקשות לברכות מכל רחבי העולם, בפקס, בדואר אלקטרוני ובדואר. הבקשות מועברות אל הקבר ומונחות מעליו‏^[12]. כמות הבקשות עולה בסמוך לתאריכים מיוחדים.

שירות לעולים לקבר

סביב המקום הוקמו לאחר פטירת הרבי מבני שירות, בחמישה בתים רצופים שנקנו לשם כך. במקום ישנו בית הכנסת אורחים, בית כנסת, מטבח ממסדי, ובית חב"ד המקיים שיעורים וכן חדר וידאו המקרין שיחות של הרבי ללא הפסקה. בחצר הבתים נבנו שלושה אוהלים גדולים ובהם מקומות ישיבה לכתיבת פ"נים (פדיון נפש - פתקים בהם מבקשים המבקרים שהרבי יתפלל בעדם) ומקום להתוועדויות.

במקום גם בית המשמש לעריכת אירועים כגון חלאקה, וכן תלמוד תורה. בקראוון המוצב במקום ישנה ישיבה שקמה מיד לאחר פטירת הרבי וקיימת עד היום. בישיבה לומדים היום כעשרים בחורים. הם ישנים בדירה הסמוכה ובחצרה מקווה הפתוח לאורך היממה עבור המבקרים.

בשבתות שלפני יום השנה לפטירת הרבי (ג' בתמוז), מוקמים ברחובות הסמוכים אוהלים המאכסנים את אלפי חסידי חב"ד. בחודשים תשרי וניסן מתארחים במקום בחורי ישיבות ואברכים הבאים מריכוזי חב"ד בעולם.

קישורים חיצוניים

בית אהל חב"ד ליובאוויטש שעל יד אהל הרבי - האתר הרשמי (בעברית ואנגלית)
מפת לוויין ו"מבט מהרחוב" לבית שעל יד הקבר, ב - maps.google.com
וידאו ממסוק ביום הילולא של הרבי בג' בתמוז ה'תשס"ח
מבקרים בקברו - וידאו המלווה קבוצה כזאת (בעברית ואנגלית)
תמונות וגלריית תמונות מקברו של הרבי
על אוהל הרבי באתר בית חב"ד (בעברית)
על אוהל הרבי באתר צעירי חב"ד (בעברית)

לקריאה נוספת

ספר ההשתטחות, הוצאת ספרים קה"ת, ניו יורק 2010
מלכה תגר, דלת הנפתחת לכולם, הוצאת ספרים קה"ת - מרכז לענייני חינוך, ג' תמוז תשע"א, 2011 ירושלים (מנוקד)

הערות שוליים

שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

^ הרבי באוהל 23 בספטמבר, 1987.
^ בחיפוש בגוגל בתוך 28 כרכי האגרות קודש שהועלו לאינטרנט באתר ספריית חב"ד מובא הביטוי 310 פעמים באגרות קודש את הבטוי.‏ כך למשל, במכתב מי"ח אייר, תשט"ו
^ ‏הרב גורן סיפר על זה בכתבת הספד על הרבי בעיתון "הארץ", חודש לאחר פטירתו ב-1994‏
^ ‏לפי ההלכה היהודית אסור לכוהנים להיטמא טומאת מת
^ שנשרף לאחר כ"ז אדר ה'תשנ"ב
^ כגון מרק וילסון על ביקור מקרי בלתי צפוי, באוהל
^ ‏כגון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, הרב אלעזר אבוחצירא, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מבקר באוהל יחד עם מזכירי הרבי, פיני גרשון והרב גרוסמן, מייקל בלומברג, ח"כ גילה גמליאל
^ יארצייט לרבי: אלפים מציפים את הציון בניו יורק ynet יהדות
^ דרכי גישה באתר האוהל
^ ‏מידע אודות בית המבקרים, עולים לאוהל הרבי - פרטים.
^ מנהגי יום ההילולא של הרבי, מנהגים לבאים לאהל באתר האוהל.
^ כיצד כותבים לרבי, על כתיבת מכתב לרבי באתר האוהל‏.

[1] הרבי באוהל 23 בספטמבר, 1987.

[2] בחיפוש בגוגל בתוך 28 כרכי האגרות קודש שהועלו לאינטרנט באתר ספריית חב"ד מובא הביטוי 310 פעמים באגרות קודש את הבטוי.‏ כך למשל, במכתב מי"ח אייר, תשט"ו

[3] ‏הרב גורן סיפר על זה בכתבת הספד על הרבי בעיתון "הארץ", חודש לאחר פטירתו ב-1994‏

[4] ‏לפי ההלכה היהודית אסור לכוהנים להיטמא טומאת מת

[5] שנשרף לאחר כ"ז אדר ה'תשנ"ב

[6] כגון מרק וילסון על ביקור מקרי בלתי צפוי, באוהל

[7] ‏כגון הראשון לציון הרב מרדכי אליהו, הרב הראשי לישראל שלמה עמאר, הרב אלעזר אבוחצירא, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש עיריית ירושלים ניר ברקת מבקר באוהל יחד עם מזכירי הרבי, פיני גרשון והרב גרוסמן, מייקל בלומברג, ח"כ גילה גמליאל

[8] יארצייט לרבי: אלפים מציפים את הציון בניו יורק ynet יהדות

[9] דרכי גישה באתר האוהל

[10] ‏מידע אודות בית המבקרים, עולים לאוהל הרבי - פרטים.

[11] מנהגי יום ההילולא של הרבי, מנהגים לבאים לאהל באתר האוהל.

[12] כיצד כותבים לרבי, על כתיבת מכתב לרבי באתר האוהל‏.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 [[קובץ:אהל הרבי מליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מראה האוהל מבחוץ]]
 [[קובץ:בית אהל חבד ליובאוויטש.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הכניסה לבית המבקרים '''אוהל חב"ד ליובאוויטש''' ממנו נכנסים לאוהל]]
-לאחר פטירת חמיו בשנת [[תש"י]], רבי מנחם מנדל היה נוהג לעלות באורח קבע לקבר חמיו, שבו ראה אב רוחני וכתובת לכל פנייה. מכתבי תשובתו לבקשות עזרה כללו פעמים רבות את המשפט "אזכיר על הציון"‏‏<ref>בחיפוש בגוגל בתוך 28 כרכי האגרות קודש שהועלו לאינטרנט באתר ספריית חב"ד מובא הביטוי [http://www.google.co.il/search?hl=iw&source=hp&q=site%3Achabadlibrary.org%2Fbooks%2Fadmur%2Fig+%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%95%22%D7%97&meta=&aq=f&oq= 310 פעמים] באגרות קודש את הבטוי.‏ כך למשל, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3490.htm במכתב מי"ח אייר, תשט"ו] </ref>, דהיינו אזכיר לברכה בקבר הריי"צ. הרבי גילה את אוזנו של הרב [[שלמה גורן]]‏‏<ref>‏הרב גורן סיפר על זה בכתבת הספד על הרבי בעיתון "הארץ", חודש לאחר פטירתו ב-1994‏</ref> כי אינו עולה לארץ ישראל משום שדרכם של אדמו"רי חב"ד לעבוד דרך קברי הקודמים להם, ועל כן אין הוא יכול לעוזבו.
+לאחר פטירת חמיו בשנת [[תש"י]], רבי מנחם מנדל היה נוהג לעלות באורח קבע לקבר חמיו{{הערה|[http://youtu.be/HrH6oaiyC-w הרבי באוהל] [[23 בספטמבר]], [[1987]]{{וידאו}}.}}, שבו ראה אב רוחני וכתובת לכל פנייה. מכתבי תשובתו לבקשות עזרה כללו פעמים רבות את המשפט "אזכיר על הציון"‏‏<ref>בחיפוש בגוגל בתוך 28 כרכי האגרות קודש שהועלו לאינטרנט באתר ספריית חב"ד מובא הביטוי [http://www.google.co.il/search?hl=iw&source=hp&q=site%3Achabadlibrary.org%2Fbooks%2Fadmur%2Fig+%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F+%D7%9E%D7%95%22%D7%97&meta=&aq=f&oq= 310 פעמים] באגרות קודש את הבטוי.‏ כך למשל, [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3490.htm במכתב מי"ח אייר, תשט"ו] </ref>, דהיינו אזכיר לברכה בקבר הריי"צ. הרבי גילה את אוזנו של הרב [[שלמה גורן]]‏‏<ref>‏הרב גורן סיפר על זה בכתבת הספד על הרבי בעיתון "הארץ", חודש לאחר פטירתו ב-1994‏</ref> כי אינו עולה לארץ ישראל משום שדרכם של אדמו"רי חב"ד לעבוד דרך קברי הקודמים להם, ועל כן אין הוא יכול לעוזבו.
 ה[[אוהל (קבר)|אוהל]], המבנה הממוקם על הקבר, הוקם זמן קצר לאחר פטירת רבי יוסף יצחק, כנהוג אצל צדיקים רבים. האוהל בנוי מאבני [[שיש]], בצורה ייחודית: דלת חיצונית מובילה לחדר נרות ומשם שתי כניסות לאוהל עצמו, אחת לגברים ואחת לנשים. לחדרון הכניסה ישנה קורת גג ואילו האוהל עצמו אינו מקורה, כך שגם [[כהן|כוהנים]] יוכלו להתפלל במקום‏‏ (היות שאם האוהל היה מקורה היה כל הנכנס למקום נטמא ב[[טומאת אוהל]]{{הערה|‏לפי ההלכה היהודית אסור לכוהנים להיטמא [[טומאת מת]]}}). מבנה זה תוכנן בידי הרבי לאחר פטירת חמיו. אוהלים נוספים בעולם נבנו לאחר מכן באותו אופן.