מנחם מנדל שניאורסון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ביטול גרסה 13552927 של Meni yuzevich (שיחה) הז"י
מ ביטול גרסה 13552982 של חיים 7 (שיחה)
שורה 273: שורה 273:
* [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] {{וידאו}} על שניאורסון
* [http://col.org.il/files/0.43759885988_79065238.wmv סרט בערך משנות השבעים] {{וידאו}} על שניאורסון
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1043939 שניאורסון ותרומתו לביטחון ישראל] {{וידאו}}
* [http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1043939 שניאורסון ותרומתו לביטחון ישראל] {{וידאו}}
* [http://youtu.be/OP5dcFT4pYw "אדוני כבוד הרב"] {{וידאו}} כתבה על שניאורסון בתוכנית [[צינור לילה]]

'''תמונות'''
'''תמונות'''
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר] {{תמונה}} במשרדו של שניאורסון בפגישה מיוחדת (צילום: ג'רי דנציק)
* [http://shturem.net/images/news/28322_news_01082008_88524.jpg נשיא מדינת ישראל, זלמן שזר] {{תמונה}} במשרדו של שניאורסון בפגישה מיוחדת (צילום: ג'רי דנציק)

גרסה מ־02:20, 15 בינואר 2013

פירוש נוסף ערך זה עוסק באדמו"ר השביעי של חסידות חב"ד ליובאוויטש. אם התכוונתם לאדמו"ר השלישי של חסידות חב"ד, הנקרא בשם זהה, ראו אדמו"ר הצמח צדק.

תבנית:אדמו"ר

מנופף לשלום לילדים עוברים בצעדה
צעדת ל"ג בעומר בכניסה לבית מדרשו ב-1987
בית מדרשו - 770
ילד מכריז פסוק מ-12 הפסוקים שבחר הרבי לילדי ישראל לאמירה בכל הזדמנות. בתחתית עמדת הרבי סמל ה-מרכז לענייני חינוך

רבי מנחם מנדל שניאורסון[1] (י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 - ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994), מכונה הרבי מליובאַוויטש (מלוּבָּבִיץ') ובקיצור הרבי, הוא האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד, עמד בראשה משנת ה'תשי"א (1951) ועד לפטירתו.

קורות חייו

מנחם מנדל שניאורסון נולד בעיר ניקולייב שבאוקראינה לרב לוי יצחק שניאורסון ולחנה שניאורסון, בכור מבין שלושה בנים. אביו הוא צאצא של הצמח צדק, האדמו"ר השלישי בשושלת אדמו"רי חב"ד (נין בנו בכורו רבי ברוך שלום שניאורסון, בן אחר בן), השם "מנחם מנדל" ניתן לו על-שם הצמח צדק. אמו הייתה בתו של רב העיר ניקולייב, מאיר שלמה ינובסקי, נכד הרב אברהם דוד לבוט.

בשנת 1909, בהיותו בן 7, עבר עם משפחתו לעיר יקטרינוסלב, לאחר שאביו התמנה לרב העיר (בה כיהן בשנים 1909-1939). יש הסבורים כי אביו היה מורהו העיקרי. אביו שכר לו בצעירותו למורה פרטי את הרב שניאור זלמן וילנקין[2] שלימדו חומש עם רש"י, נ"ך, משנה וגמרא[3] כארבע וחצי שנים[4], וכן עודדו ללמוד לימודי חול באופן עצמאי ואצל ישראל בר-יהודה[5]. הוא עסק גם בקבלה ובחסידות. לאחר מכן למד באוניברסיטת יקטרינוסלב וכשומע חופשי באוניברסיטת לנינגרד[6].

בשנת 1927 עזב את ברית המועצות ועבר להתגורר בברלין, שם למד תורה ולקח קורסים באוניברסיטה המקומית. בשנת 1928, בי"ד בכסלו ה'תרפ"ט, נשא לאישה בוורשה את חיה מושקא שניאורסון, בתו של יוסף יצחק שניאורסון, האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חב"ד. לאחר החתונה המשיך להתגורר בברלין ולמשך סמסטר וחצי למד מתמטיקה, פיזיקה ופילוסופיה כשומע חופשי באוניברסיטת ברלין[7].

בשנת 1933 עבר לפריז, שם סיים לימודי הנדסת חשמל בבית הספר להשכלה גבוהה בעבודות ציבוריות[8]. בשנת 1938 קיבל תואר מהנדס חשמל[9]. לאחר מכן, נרשם ללימודי מתמטיקה בסורבון[10].

בזמן שהותו בברלין ובפריז נהג לכתוב חידושי תורה ומנהגים שראה בחצר חותנו (רשימות אלה נתגלו לאחר פטירתו ונכללו בסדרת החוברות "רשימות").

בואו לניו יורק

בשנת 1941 נמלט מצרפת שנכבשה בידי הנאצים. ובכ"ח בסיון ה'תש"א הגיע עם אשתו[11][12] לארצות הברית לעיר ניו יורק, שם הצטרפו למשפחת חמיו האדמו"ר יוסף יצחק שניאורסון, שהתגוררה במרכז חב"ד העולמי - 770 בשכונת קראון הייטס שבברוקלין. לקראת הגיעו, ביקש חמיו משלושה מחסידיו הבולטים[13] לנסוע לנמל לקבל את פניו, בהוסיפו: "אם רצונכם לדעת מיהו חתני? הוא בקי בבבלי וירושלמי, רי"ף רא"ש ורמב"ם, הוא עורך תיקון חצות כל לילה ובקי בכל ה'לקוטי תורה' עם העיין'ס"[14][12].

עם בואו לניו יורק מינה אותו חותנו לנהל את המוסדות המרכזיים שהקים - מרכז לענייני חינוך, ארגון מחנה ישראל, בשנת תש"ב התמנה[15] על ידי חמיו למנהל הוצאת הספרים קה"ת, ובשנת תש"ג לעורך הראשי[16], בשנה זו יצא גם ספרו הראשון, 'היום יום'. לצד עבודתו זו בהנהלת המוסדות המרכזיים של חב"ד, עבד בהנדסת חשמל לאוניות הצי האמריקני בניו יורק[17]. לאחר שהעבודה במוסדות חב"ד רבתה, התפטר מעבודתו כמהנדס.

בשנת תש"ז נסע לפריז לפגוש ולקבל את אמו[18], לאחר שהצליחה לצאת מברית המועצות, בדרכה לארצות הברית. מאז פטירת חמיו, הוא לא יצא ממדינת ניו יורק[19] ומאז קבלתו את הנהגת חב"ד, פרט לשלושה ביקורים ב"קעמפים" של חסידיו בהרי קטסקיל, הוא לא יצא במשך שנות הנהגתו אף את העיר ניו יורק[20][21].

בהנהגת חסידות חב"ד

בשנת ה'תש"י (1950), לאחר פטירת חמיו, לא היה ברור מי ימלא את מקומו ויעמוד בראש החסידות: הרב שניאורסון, שסירב לקבל את התפקיד, או גיסו המבוגר יותר, הרב שמריהו גוראריה. עם חלוף הימים הסתמנה מגמה לראות ברב שניאורסון את האדמו"ר הבא, וגברו הפניות אליו שיקבל על עצמו את התפקיד. בי' בשבט ה'תשי"א (1951), ביום השנה הראשון לפטירת חמיו, השמיע הרבי מאמר חסידות שהחל בפסוק "באתי לגני אחותי כלה"[22] ובכך החל לשמש באופן רשמי כאדמו"ר[23].

אלמנתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון, הרבנית נחמה דינה, תמכה בחתנה המבוגר, הרב שמריהו גוראריה, בעלה של בתה הבכורה חנה, ולא הסכימה לקבל את מינוי חתנה הצעיר, מנחם מנדל שניאורסון, בעלה של בתה חיה מושקא, אך החסידים תמכו בחתן הצעיר והוא נתמנה לאדמו"ר. הרב גוראריה קיבל על עצמו מרות מלאה החל משנת ה'תשי"ג, מאז הוא השתתף באופן קבוע ב"התוועדויות" של גיסו. התלקחות מסוימת של מאבק הירושה נוצרה בשנים תשמ"ה - תש"ן, כאשר אגודת חסידי חב"ד ניהלה מאבק משפטי נגד בארי גור-ארי, בנו של הרב גוראריה. הוא הואשם שנטל ללא רשות ספרים מספריית חב"ד ומכר אותם לסוחרים ולאספנים. אביו תמך בגיסו - הרב שניאורסון, והתנער מבנו. בתאריך ה' בטבת תשמ"ז פסק השופט הפדראלי צ´ארלס סימפטון לטובת אגודת חסידי חב"ד וכך נפסק שוב בכ"ה בחשוון תשמ"ח בערעור שהגיש גוראריה[24].

הרבי התייחס לחמיו כנשיא הדור וראה את עצמו כמייצג של חמיו. הוא נהג ללכת באופן קבוע, לעתים כמה פעמים בשבוע, לקבר חמיו עם שק גדול של מכתבים שכתבו לו יהודים מכל העולם, ולקרוא את בקשותיהם על הציון. בתשובות לפונים אליו הרבה לכתוב "אזכיר על הציון", כלומר שיתפלל עליהם בציון קבר חמיו.

הרבי שלח אלפי שלוחים, והם הקימו אלפי מוסדות חינוך וארגונים תחת פיקוחו.

בשנת תש"י יסד את רשת בתי הספר והגנים "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" במדינות צפון אפריקה. בשנת תשי"ב יסד את ארגון צעירי אגודת חב"ד בישראל, את אגודת נשי ובנות חב"ד בישראל ואת "רשת אהלי יוסף יצחק ליובאוויטש" בישראל ובאוסטרליה. בשנת תשי"ג חידש את מנהג 'חלוקת הש"ס' בי"ט בכסלו וכן יסד את אגודת נשי ובנות חב"ד בארצות הברית ובמדינות נוספות. בשנת תשט"ו הקים את צעירי אגודת חב"ד בניו יורק ובקנדה. בשנת תשט"ז יסד את רשת מחנות הקיץ "גן ישראל"[25] ואת ישיבת "אהלי תורה" בניו יורק.

בשנת תשכ"ז סמוך למלחמת ששת הימים הכריז על "מבצע תפילין"[26], אחרי המלחמה ושחרור ירושלים העתיקה, חידש את בית הכנסת שעל שם ה"צמח צדק" במקום.

בתחילת שנות ה-80 הקים את תנועת הנוער "צבאות השם", וכן פתח ביוזמת כתיבת ספר תורה מיוחד וקרא לקנות לכל ילד יהודי מתחת לגיל מצוות 'אות' ב"ספר התורה של ילדי ישראל", בסכום אחיד לכל אות, השווה לדולר אחד ופתח ועד מיוחד העוסק בזה (העומד תחת בית דין רבני חב"ד). בהמשך יזם כתיבת ספרי תורה כלליים גם למבוגרים[27]. שגם בהם ניתן לקנות אותיות. לפי הרבי, מטרת קניית האותיות היא לאחד את הילדים ואת כל העם באמצעות ספר התורה.

בשנות ה-80 עודד את חסידיו לפעול להגברת הציפייה לגאולה. בשנות ה-90 קרא לפרסם בציבור כי יש להתכונן לבואו הקרוב של המשיח.

דרשותיו

בשבתות, חגים ומועדים חסידיים ערך התוועדות בבית מדרשו, הרבי ישב במרכז בית המדרש על בימת עץ מוגבהת, ומאחריו רבנים ואישי ציבור. מולו ישבו חסידיו המבוגרים, והצעירים עמדו בצפיפות על מדרגות עץ מוגבהות (בצורת טריבונות).

הרבי היה פותח באמירת דברי תורה הקשורים בדרך כלל לפרשת השבוע או לאותו מועד. בין השיחות, שנמשכו זמן רב, שר הקהל ניגונים והרים כוסית 'לחיים'.

לאחר אמירת כמה שיחות היה מצווה הרבי שישירו 'ניגון' הכנה ל'מאמר חסידות' או בעגה החסידית 'דא"ח' (ראשי תיבות של דברי אלוקים חיים). בזמן אמירת המאמר היה שקוע הרבי ברצינות מיוחדת. קודם אמירת המאמר נעמד הקהל על רגליו.

פרט לשבת, שההקלטה אסורה בה על פי ההלכה, כמעט כל מילה מדוברת של הרבי תועדה והועברה לחסידיו בעולם. שיחותיו בשבתות שארכו שעות רבות שוחזרו בכתב על ידי ה"חוזרים" ונשלחו במהירות לחסידים[21].

בשונה מהאדמו"רים הקודמים של חב"ד לא נהג הרבי לכתוב את תורתו בעצמו. מאז תחילת מנהיגותו החלו חסידיו להתאסף לאחר כל התוועדות ולשמוע מצוות "חוזרים" בראשות הרב יואל כהן שחזור של שיחותיו. רוב ההתוועדויות נערכו בשבתות ובחגים, ולכן לא ניתן היה להקליטן. דברי התורה נאמרו לעתים במשך 13 שעות ברציפות, ועל כן הייתה חשיבות רבה לזיכרונם של "החוזרים". צוות שנקרא 'ועד הנחות התמימים' הופקד על העלאת הדברים על הכתב. הרבי היה מקבל את ה"הנחות" הכתובות לחדרו, וחלק קטן מהן הוגה ואושר על ידו. משנת תשמ"ז הגיה ואישר את רוב ה"הנחות".

"יחידות" ו"חלוקת דולרים"

מאות אלפי אנשים מרחבי העולם ומכל גוני הקשת היהודית נפגשו עם הרבי[28], כתבו לו וביקשו את ברכתו ועצתו, בהם ראשי ממשלת ישראל[29], נשיאי המדינה[30][31] ואישי צבא וביטחון[32]. מהכתרתו באופן רשמי עד שנת ה'תשמ"א (1981) קיבל שלוש פעמים בשבוע אנשים לשיחה אישית, שנקראה "יחידות". בשנת ה'תשמ"א הופסקה היחידות כמעט לגמרי בגלל העומס הרב וכמות האנשים שהלכה וגדלה. משנת ה'תשמ"ו (1986) עד ה'תשנ"ב (1992) התקיים מעמד "חלוקת הדולרים לצדקה", שבמסגרתו חילק מדי יום ראשון דולרים בודדים למבקריו על מנת שיגיעו לצדקה. מעמד חלוקת הדולרים לווה במילות ברכה או מענה קצר של הרבי על שאלות, והוא שימש כמעין תחליף מקוצר ליחידות. הוא התנהל בתור ארוך ומסודר שלעתים ארך כשש שעות. רבים ממקבלי הדולרים נתנו שטר אחר במקומו לצדקה והם שומרים את הדולר שקיבלו מהרבי כסגולה[33].

ערוב ימיו

ערך מורחב – פולמוס המשיחיות בחב"ד

בראשית שנות ה-90, גבר הלהט המשיחי בקרב חסידי חב"ד. רובם האמינו כי הוא הראוי להיות המשיח, לאחר שלהבנתם רמז הרבי על כך בכמה הזדמנויות. בהתאם לכך החלו חלק מהם להצהיר על כך בגלוי ואף ליזום פרסומים ברוח זו. הרבי עצמו התבטא פעמים רבות נגד פרסום משיחיותו וכמה פעמים מחה כאשר ניסו לשיר בנוכחותו שירים שרמזו כי הוא המשיח, אך במקרים אחרים עודד את השירה.

בהיותו קרוב לגיל 90, בכ"ז באדר א' ה'תשנ"ב (2 במרץ 1992), בשעה שעמד באוהל קברו של חמיו, לקה הרבי בשבץ מוחי. השבץ גרם שיתוק של הצד הימני בגופו ונטל ממנו את יכולת הדיבור. כשמונה חודשים לאחר מחלתו החל לצאת מדי פעם אל הציבור, כשהוא יושב במרפסת מיוחדת שנבנתה סמוך לחדרו, בצד המערבי של בית המדרש הגדול.

כאשר נראה לקהל, החלו החסידים לשיר לפניו "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד", ופעמים רבות עודד הרבי את השירה בתנועות ראש. תגובה זו הפכה לטענה בפולמוס שבקרב חסידיו. הזרם המשיחיסטי רואה בכך שינוי בעמדתו של הרבי ואישור פומבי לפרסום האמונה כי הוא המשיח. לטענתם, זו ה'משנה האחרונה' של הרבי, לכן הם פועלים בכיוון זה, ומפרסמים את עובדת היות הרבי משיח - גם לאחר פטירתו. לעומתם טוענים אנשי הזרם המתון כי אין לראות בכך שינוי בעמדתו העקרונית של הרבי. לטענתם, לא ייתכן שדווקא בתקופת מחלתו החליט הרבי כי זה הזמן להכריז שהוא המשיח, ולכן יש להסביר את עידוד השירה בדרכים אחרות, כמו הרצון לעודד את רוחם של החסידים בשעה קשה זו, או שהרבי הצטרף לשירה כתפילה וכהבעת משאלה בלבד.

פטירתו

מבנה ה'אוהל' שעל קברו של הרבי
קברו של הרבי לצד קברו של חמיו
מדליית הזהב של הקונגרס, שהוענקה לרבי מליובאוויטש מהקונגרס של ארצות הברית ב-1994

לאחר כשנתיים מיום מחלתו שקע בתרדמת למשך שלושה חודשים ושהה במרכז הרפואי 'בית ישראל'. בתקופה זו סירבו רוב חסידיו לעסוק בפומבי באפשרות שימות[34]. בג' בתמוז תשנ"ד (12 ביוני 1994), לאחר חצות הלילה, נשלחה הודעת הפטירה באמצעות ביפר, בנוסח: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד. ברוך דיין האמת".

פטירת האדמו"ר שהיה מפורסם כאחד מגדולי הדור, גרמה לצער כבד ברחבי העולם היהודי, ובמיוחד לחסידיו שהאמינו שהוא יעמוד בראש החסידות עד ביאת המשיח[35].

בהלוויה השתתפו יותר ממאה אלף איש, בהם אדמו"רים, רבנים ואישי ציבור, כמו ראש עיריית ניו-יורק, מושל המדינה, סנאטורים, ראש האופוזיציה דאז בנימין נתניהו ושגריר ישראל באו"ם גד יעקובי. הרבי נקבר בסמוך לחמיו בבית הקברות היהודי "מונטיפיורי" בקווינס שבניו יורק, בארון קבורה שנבנה מהסטנדר והשולחן שעליהם התפלל ואחד משולחנות הלימוד בישיבה. כיוון שהרבי לא הותיר אחריו ילדים, אמרו המזכירים שלו קדיש יתום.

למחרת הפטירה הקדישו לה שניים מהעיתונים הגדולים של ניו יורק, הדיילי ניוז, והניו יורק פוסט, את עמוד השער תחת הכותרת המשותפת "SEA OF GRIEF" (בעברית: "ים של אבל")[36]. עם היוודע הפטירה, ראש הממשלה יצחק רבין הוציא הודעה: ”ראש הממשלה ושר הביטחון משתתף בצערה של משפחתו של הרבי ובצערה של קהילת חב"ד, עם פטירת הרב מנחם מנדל שניאורסון, זכר צדיק לברכה. פטירתו של הרבי היא אבידה לעם היהודי כולו. הלך לעולמו תלמיד חכם גדול, מנהיג דגול, מגדולי המעש למען יהודי העולם וקהילות נידחות”[37]. יומיים לאחר מכן, קיימה הכנסת דיון מיוחד לרגל פטירת הרבי והחליטה על אסיפת מליאה מיוחדת שהתקיימה ביום השלושים לפטירתו[35].

קברו

ערך מורחב – אוהל הרבי מליובאוויטש

קברו הממוקם באוהל מיוחד (בחלקת חב"ד בבית הקברות היהודי על שם משה מונטיפיורי, בשכונת קמבריה הייטס ברובע קווינס שבניו יורק) הפך למוקד עלייה לרגל ופוקדים אותו יהודים רבים, במטרה לבקש רחמי שמים, ברכה והצלחה. העולים לקבר נוהגים לרשום את בקשותיהם, לקרוא את הבקשה ליד הקבר, לקרוע את הדף ולהניח את הקרעים במקום. מערכת פקסים ודואר אלקטרוני מקבלת בקשות לברכות מכל רחבי העולם, וגם הן מועברות אל הקבר. מדי שנה, בתאריך פטירתו העברי, נוהגים לעלות לקברו אלפי יהודים.

מדליית הזהב של הקונגרס

כשלושה חודשים לאחר פטירתו של הרבי החליט הקונגרס של ארצות הברית להעניק לו את אות מדליית הזהב של הקונגרס, אחד משני העיטורים הגבוהים ביותר המוענקים לאזרחים בארצות הברית[38]. בנובמבר 1994 העניק הנשיא ביל קלינטון בטקס מיוחד את המדליה, בחדר הסגלגל בבית הלבן. בטקס השתתפו עשרים משלוחי הרבי. במעמד זה אמר קלינטון:

The late Rebbe's eminence as a moral leader for our country was recognized by every president since Richard Nixon. For over two decades, the Rabbi's movement now has some 2000 institutions; educational, social, medical, all across the globe. We (the United States Government) recognize the profound role that Rabbi Schneerson had in the expansion of those institutions.

— Education Day U.S.A., a tribute and a message, Washington, D.C. : American Friends of Lubavitch, c1994, p. 70

תרגום: מעמדו הרם של הרבי המנוח כמנהיג מוסרי בארצנו הוכר על ידי כל הנשיאים מאז ריצ'רד ניקסון, במשך יותר משני עשורים. בתנועתו של הרבי יש היום כאלפיים מוסדות, חינוכיים, חברתיים ורפואיים על פני כל העולם. אנחנו (ממשלת ארצות הברית) מכירים בתפקיד העמוק של הרב שניאורסון בהרחבת מוסדות אלה.

פועלו והשפעתו

השפעתו בעולם היהודי

הרבי החל להוביל מבצעים לפרסום מצוות היהדות ותורת החסידות בסיסמה "ופרצת", הלקוחה מהפסוק "ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה"[39].

הוא קרא לחסידיו להשפיע בכל מקום אפשרי, גם על יהודים חילונים, לקיים את המצוות וללמוד תורה, בין היתר על ידי יציאה למקומות ציבוריים וזיכוי הציבור במצוות אלו. כמו כן קרא לעזור כספית למי שאין בידם יכולת כלכלית לקנות את תשמישי המצוות.

יזם פעולות ציבוריות שכונו על ידו 'מבצעים'. חלק מה'מבצעים' קשור למצוות החגים והוא עונתי. כך לדוגמה, מדי שנה יוזמים חסידי חב"ד: הדלקת נרות חנוכה בבתים, בחנויות ובמרכזי הערים, תהלוכות ל"ג בעומר, דוכנים לנטילת לולב בסוכות, חלוקת מצה שמורה לקראת חג הפסח, תקיעת שופר בראש השנה, לאלו שאינם מגיעים לבתי הכנסת, קיום ארבע מצוות הפורים ועוד.

הדגיש את החשיבות הגדולה שבקיום מצוות מעשיות, אפילו באופן חד פעמי[40]. ואף כשהמצווה נעשית ללא הבנת משמעות המצווה[41].

פרויקט אחר שיזם הרבי וכינה עשרת המבצעים, הוא קריאה לכל יהודי לקיים עשר מצוות, שראה בהן מצוות מרכזיות, ולהשפיע על יהודים נוספים לקיים אותן: אהבת ישראל, חינוך יהודי, לימוד תורה, הנחת תפילין, קביעת מזוזות, כשרות, מתן צדקה, החזקת ספרי קודש בבית, כשרות המזון, בערב שבת וחג הדלקת נרות שבת ויום טוב וטהרת המשפחה[42].

בעקבות קריאתו נוהגים חסידי חב"ד להעמיד דוכני תפילין בחוצות הערים ולהציע לציבור לקיים את המצווה. נשי ובנות חב"ד פעילות בחלוקת נרות שבת ועלוני הסבר על המצווה לנשים ובנות. כמו כן מציעים בתי חב"ד שירות קביעת מזוזות ובדיקתן והכשרת המטבח לכל המעוניין.

שלוחיו ברחבי העולם

ערכים מורחבים – שלוחי הרבי מליובאוויטש, בתי חב"ד

חמיו של הרבי, רבי יוסף יצחק שניאורסון פעל לקרב חילוניים לתורה ולמצוות[43], ושלח שלוחים למדינות שונות. בתקופתו של הריי"צ היה היקף הפעילות מצומצם למדי, ובתקופת הנהגתו של הרבי גדל מאוד היקף השלוחים והגיע לאלפים ברחבי העולם.

מרבית המשאבים של השלוחים מופנים לקירוב יהודים רבים ככל האפשר למסורת היהודית, לתורה ולמצוות. הם הביאו לחזרה בתשובה של יהודים רבים, במדינת ישראל ומחוצה לה, בעיקר החל משנות ה-60. השלוחים עוזרים ליהודים גם בתחומים שאינם קשורים לדת, בהתאם להשקפה החב"דית שעזרה גשמית חשובה לא פחות מעזרה רוחנית ליהודי[44]. כך למשל נפוצים בתי חב"ד המפעילים בתי תמחוי ומפעלי חסד אחרים עבור נזקקים. בתי חב"ד באזורי תיירות מהווים במקרים רבים מעין שגרירות יהודית המסייעת גם במקרי חירום[45].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי

ערך מורחב – הרמב"ם היומי

בשנת 1984 יזם הרבי את מפעל הרמב"ם היומי, במסגרתו חולקו ספרי ההלכה של הרמב"ם לשיעורי לימוד יומיים[46]. אחת ממטרות התקנה היא לעודד לימוד תמציתי של כל תחומי ההלכה בצורה ברורה ובהירה, כפי שהם מנוסחים בספרי הרמב"ם. ישנם שלשה מסלולי לימוד: מסלול של שלושה פרקים ליום שבו מסיימים בשנה את כל הי"ד החזקה; מסלול של פרק אחד ליום שבו מסיימים פעם בשלוש שנים את הסדרה; ומסלול לימוד ספר המצוות לרמב"ם שמסיימים פעם בשנה.

השפעתו מחוץ לעולם היהודי

שבע מצוות בני נח

בשנות ה-80 קרא לפעול להנחלת שבע מצוות בני נח לאנושות כולה, ולעודד את כל בני האדם לקיימן. בהתבסס על פסיקת הרמב"ם[47] כי חלה חובה על העם היהודי לדאוג שאומות העולם יקיימו את שבע מצוות בני נח. לדעתו, חוסר העיסוק הבולט בנושא זה בדורות הקודמים, נבע מחשש שפעילות זו תיתפס כניסיון לפגוע בדתם של הגויים, חשש שכמעט אינו קיים בזמננו, ועל כן החובה היהודית להנחיל לאנושות את שבע המצוות בתוקפה עומדת[48].

הוא ראה את ההשפעה על אומות העולם לשמור את שבע המצוות כחלק מתהליך ההכנה לקראת הגאולה, שבה האנושות כולה תקיים את המצוות המוטלות עליה.

בעקבות יוזמתו ופעילות חסידיו בנושא הצהיר הקונגרס של ארצות הברית על חשיבותן של שבע מצוות בני נח, כיסוד המוסר החברתי המודרני[49].

החינוך בקונגרס האמריקאי

ב-1978 החליט הקונגרס של ארצות הברית להכריז על י"א בניסן, יום הולדתו של הרבי, כ"יום החינוך והשיתוף" שבו יוגברו המאמצים והמשאבים לשיפור פני החינוך בכל מוסדות החינוך לכל הגילאים בכל רחבי ארצות הברית. בנוסח ההצעה שהגיש הקונגרס לאשרור הנשיא ג'ימי קרטר מוזכרות שבע מצוות בני נח כדגם לעקרונות המוסריים שעליהם נשענת הציוויליזציה האנושית. מאז שנת 1978, "יום החינוך והשיתוף" של ארצות הברית מוכרז לפי התאריך העברי בו חל יום הולדתו של הרבי. נוהג זה נמשך גם לאחר פטירתו.

בשנת 2009 הוסיף הנשיא ברק אובמה להכרזה: "מעטים בלבד הבינו וקידמו את הרעיונות הללו בצורה יותר מוצלחת מאשר הרב מנחם מנדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש, אשר הדגיש את חשיבותם של חינוך ואופי טוב. דרך ביסוס מוסדות החינוך והשירות הסוציאלי ברחבי המדינה והעולם, הרב שניאורסון ביקש להעצים צעירים ולהעניק השראה לאנשים בכל הגילאים. ביום הזה, אנו קוראים שוב את קריאתו"[50].

רגע של שתיקה

בשנת 1983 קרא להנהיג בבתי הספר ברחבי העולם 'רגע של שתיקה' בתחילת היום במסגרתו יתבוננו התלמידים 60 שניות על בורא עולם. הוא טען שללא הכרה בבורא עולם אין ערובה לשמירה על חוקי היסוד השומרים על החברה האנושית[51].

קריאתו נתקלה בהתנגדות בארצות הברית, שם נטען כלפיה שהיא סותרת את עקרון הפרדת הדת מהמדינה המעוגן בחוקת ארצות הברית. הרבי טען מנגד שעקרון הפרדת הדת מהמדינה נקבע על מנת לאפשר חופש דת ועיקרון זה מחייב לאפשר להורים לחנך את ילדיהם לאמונה באלוהים גם בבתי הספר הממשלתיים. עוד הוא טען שבית הספר אינו צריך להתערב בתוכן ההתבוננות של הילד ועל כן אין בהצעתו סתירה להפרדת הדת מהמדינה.

בעקבות קריאתו של הרבי חתם נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על קריאה להנהגת ה'רגע של שתיקה' בבתי הספר בארצות הברית.

משנתו והגותו

כתביו וספריו

ערך מורחב – ספרי הרבי מליובאוויטש

מאות ספרים מתעדים את משנתו של הרבי. חלקם מבוססים על דברי התורה שאמר במהלך הופעותיו בציבור וחלק אחר הוא ליקוט ממכתביו במגוון נושאים. סוג שלישי, שיצא לאחר פטירתו, מבוסס על רשימות שכתב לעצמו.

כל השיחות והמאמרים שאמר (גם שאינם מוגהים על ידו) יצאו בסדרת ספרים המוגשות בדרך כלל כפרוטוקול, המביא את דברי התורה והחסידות שנאמרו עם האירועים שהתרחשו באותה התוועדות הסדרה נקראת "תורת מנחם - התוועדויות", המחולקת לשניים: הסדרה המאוחרת הכוללת את השנים תשמ"ב-תשנ"ב (1981-1992), ובה ארבעים וחמשה חלקים[52]; והסדרה המוקדמת הכוללת את השנים תש"י-תשכ"ו (1950-1965) ובה ארבעים ותשעה חלקים[53]. סדרה זו עדיין עומדת בעיצומה של עריכה, ומעריכים כי בסיומה של הסדרה יהיו בה קרוב למאה וחמישים כרכים.

הגאולה במשנתו

הרבי עסק רבות בנושא הגאולה. לימים סיפר שכבר בילדותו התחיל להתרקם בדמיונו ציור הגאולה העתידה[30]. בראשית הנהגתו הכריז, כי הגאולה בפתח ודורנו הוא הדור האחרון של הגלות והדור הראשון של הגאולה[54], וכי התפקיד המוטל על העם היהודי בזמן הזה הוא לפעול להבאת הגאולה וביאת המשיח.

במשך כל השנים הרבה לעסוק בסוגיית הגאולה והלהיט את הציפייה לביאת המשיח[55]. במסגרת זו, עודד את הלימוד בענייני הגאולה ובית המקדש[56], הוא אמר כי הלימוד בהלכות אלו מקרב את הגאולה, מעורר את התשוקה אליה ו'מרגיל' את האדם לחיים בימות המשיח. בין השאר תיקן לימוד בהלכות בית המקדש בימי בין המצרים[57].

לדעת הרבי בנושאי הגאולה והמשיח יש להתמקד בדעות הפוסקים, ובעיקר הרמב"ם, העוסק בעניינים אלה בהלכות 'מלכים ומלחמותיהם'[58][59]. לאור זאת, הוא הכריע ש'קיבוץ גלויות' יתרחש רק לאחר בניית בית המקדש[60].

עם זאת הרבי פירש את ייעודי הגאולה הנסיים בתנ"ך ובחז"ל כפשוטם (כגון בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו' "וגר זאב עם כבש"). הוא סבר כי מה שכתב הרמב"ם שלאחר בוא המשיח "עולם כמנהגו נוהג"[61] הכוונה לתקופה הראשונה שלאחר בואו, ושגם הרמב"ם מסכים שיתרחשו נסים מאוחר יותר. לדבריו, הרמב"ם לא כתב זאת בפירוש במשנה תורה משום שספר זה הקדיש הרמב"ם להלכה ולא מוטלת על האדם חובה הלכתית להאמין בנסים שיתרחשו בתקופה השנייה לאחר בוא המשיח. עם זאת, הוא הוסיף שגם לדעת הרמב"ם ייתכן מצב של "זכו" שבו ההנהגה הניסית תהיה מיד עם תחילת הגאולה[62].

תורה ומדע

יחסו לטענות על סתירות בין התורה והמדע התאפיין בראיית התורה כמקור לאמת אלוהית מוחלטת לעומת המדע המבוסס על הנחות. מסיבה זו שלל הרבי גישות אפולוגטיות המנסות לפרש את התורה בהתאם לממצאי המדע המודרני.

לדעתו הסתירות האמורות נובעות לרוב מהבנה בלתי נכונה של היגדים מדעיים או מהתבססות על תאוריות ספקולטיביות הנחשבות בטעות כאמיתות המוכחות מבחינה אמפירית. הוא מחלק בין מדע המתייחס לתופעות המתרחשות בהווה ומתבסס על אינדוקציה, ובין מדע ספקולטיבי המתבסס על אקסטרפולציה, כגון תאורית האבולוציה, המסיקה מתוך תצפיות שנעשות בהווה על מה שקרה לכאורה לפני מיליוני שנים.

בנוסף טען כי המדע של היום, בניגוד לזה של המאה ה-19, איננו טוען לאמת מוחלטת, ונימק זאת בהסתמך על עקרון האי-ודאות השומט את הקרקע מתחת לגישה שהתצפיות של המדענים על העולם הינן דטרמיניסטיות.

יחסו להתפתחות הטכנולוגית

הרבי לא נרתע מפני החידושים המדעיים והטכנולוגיים. הוא ראה את הפוטנציאל החיובי שבהם, ולדעתו, העובדה שהם משמשים גם לצרכים שליליים אינה פוסלת אותם. להפך, המטרה האמיתית שלשמה הדברים האלה נוצרו היא כדי להוסיף אור וקדושה בעולם, ויש להשתמש בהם למטרות האלה. הוא אף התבטא כי ההתפתחות הטכנולוגית היא שלב בהכנת העולם לקראת הגאולה, על בסיס דברי הזוהר שבאמצע האלף השישי לבריאה ייפתחו "מעיינות החכמה".

הוא עודד את השימוש בכלים טכנולוגיים להפצת יהדות, כגון שידור שיעורי תורה וענייני יהדות וחסידות ברדיו[63] ובטלוויזיה[64]. התוועדויותיו שודרו למדינות שונות מתחילת שנות השבעים באמצעות קווי הטלפון[65], בשנותיו האחרונות ללמעלה מ-500 נקודות[66], ובערוץ רדיו בתוך ניו יורק. דרשותיו בתאריכים חשובים שודרו על ידי jem בערוץ מיוחד בטלוויזיה בכבלים בארצות הברית, ובשנותיו האחרונות אף באמצעות הלוויין למוקדים רבים בעולם.

בהתוועדויותיו דיבר הרבי ביידיש. מסוף שנות השבעים נעשה בהתוועדויות תרגום סימולטני עבור מי שאינם מבינים שפה זו. התרגום בוצע על ידי חברי כולל אברכים של מזכירות הרבי באמצעות שימוש במכשירי הרדיו טרנזיסטור[67].

יחסו לפמיניזם

בניגוד לנטייה בעולם התורני להגביל את לימוד התורה לגברים בלבד, פנה הרבי בדבריו לגברים ולנשים באופן שווה[68]. כמה פעמים בשנה מסר שיחות לנשים בלבד בבית מדרשו[69]. הוא קרא לנשים ללמוד והביע את דעתו שבימינו הבנות צריכות ללמוד משנה ואף גמרא, בנושאים הקשורים למצוות שבהן הן מחויבות. כמו כן הורה לנשים ולבנות ללמוד את תורת החסידות, משום שהיא נחוצה כדי לקיים את מצוות אהבת ה' ויראתו. לדבריו, בימינו, כשהבנות לומדות את כל המקצועות והן חשופות לכל הרוחות המנשבות בעולם, אין היגיון למנוע מהן דווקא לימוד תורה.

גם במהפכה הפמיניסטית ראה הרבי שלב בדרך לגאולה. הוא אמנם דבק בגישה המסורתית הרואה באישה "עקרת הבית", אך פירש זאת שהיא עיקרו של הבית ושמור לה תפקיד מרכזי בבניית התא המשפחתי ועיצוב דמותו של הדור הבא[70]. בשנת תשי"ג (1953) הקים את ארגון נשי ובנות חב"ד, וקרא לנשים להתארגן ולפעול להפצת היהדות והחסידות בחוגים רחבים, ולא להסתפק בפעילות בתוך הבית והקהילה. עם זאת הקפיד שהפעילויות ייעשו מתוך שמירה על גדרי הצניעות.

כדי להדגיש את החשיבות שייחס לנשים ביהדות, הגיה הרבי בקביעות את העלון לנשים - 'די אידישע היים'[71].

יחסו למדינת ישראל והשקפות מדיניות

יחסו למדינת ישראל היה מורכב. הוא התנגד לגישה המקובלת בציונות הדתית כי הקמת המדינה היא אתחלתא דגאולה וראה באמירה זו עצמה סכנה[72]. הוא סבר כי עם ישראל נמצא עדיין בגלות, והגאולה טרם הגיעה למרות הקמת המדינה ושיבת יהודים לישראל[73], ותהליך הגאולה יתחיל ויתחולל דווקא על ידי המשיח על פי הסדר שקבע הרמב"ם[74]. עם זאת, הוא סבר כי הקמת המדינה היא נס הצלה שניתן מבורא העולם לעם ישראל, כדי להוכיח שהוא ראוי לגאולה[75]. גם בניצחון ישראל במלחמת ששת הימים ובהצלחת מבצע אנטבה, ראה נסים אלוהיים. מאוחר יותר התבסס על כך כשהתנגד להחזרת השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים, בנימוק שהם ניתנו בנס לעם ישראל והחזרתם תהיה כפירה בטובה.

הוא לא השתמש בשם "מדינת ישראל"[76][30] מכיוון שהיא נקראת "ארץ ישראל" על ידי אלוקי ישראל מאז שהוא נתנה לעם ישראל[76][77][78]. עם זאת הדגיש שמדובר על בעיה רק בשם של המדינה[77].

הוא גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, עודד את חסידיו לשרת בצה"ל אחרי תום לימודיהם בישיבה[79] והפנה אנשי עסקים להקמת מפעלי תעשייה בישראל. בשכונות שהקים לחסידיו בלוד, בקריית מלאכי ובירושלים הורה לקלוט גם קבוצות של עולים חדשים מגאורגיה ובוכרה.

הרבי קיים קשרים טובים עם רבים ממנהיגי המדינה[80], קציני צה"ל וראשי מערכות הביטחון בישראל[81]. קשרים עמוקים במיוחד שררו בינו לבין נשיא המדינה זלמן שזר. בעת ביקורו כנשיא בארצות הברית ביקר שזר את הרבי בבית מדרשו במקום שהלה יבקרו במלונו. כאשר טענו מקורביו כי הדבר מהווה זלזול בכבוד הנשיא, הגיב שזר כי הוא הולך אל הרבי לא בתור נשיא אלא כחסיד[82][31].

הרבי נודע בהתנגדותו החריפה למסירת שטחי יהודה, שומרון, חבל עזה, רמת הגולן וחצי האי סיני לערבים. את התנגדותו ביסס על כמה נימוקים[83] ומהם:

  1. עמדתם של מומחים צבאיים שלדבריו אמרו כולם שכל ויתור על שטחים אלה מהווה בלי ספק פיקוח נפש[84].
  2. עמדת ההלכה הפסוקה בשולחן ערוך[85], כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב[86].

לאור זאת הביע הרבי את התנגדותו לביצוע הסכמי קמפ דייויד ולהחזרת חצי האי סיני למצרים[87]. הוא טען כי בכך איבדה ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית וחשפה את עצמה להמשך הלחץ הבינלאומי ולהחלשתה[88].

בשנת 1990, בעת "התרגיל המסריח", הביע הרבי את דעתו נגד הקמת ממשלת שמאל. בעקבות דבריו הודיעו חברי הכנסת אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר על התנגדותם לממשלת פרס, מה שבסופו של דבר הביא להקמת ממשלת ימין צרה בראשות יצחק שמיר. הרבי הודיע כי התנגדותו לממשלת השמאל לא באה מסיבות פוליטיות, אלא בשל החשש כי ממשלה זו תוביל לפגיעה בביטחון ישראל ולהגברת הטרור.

תומכים ומתנגדים

תומכיו

הרב דב בער אליעזרוב, רבה של שכונת קטמון, כתב‏‏[89] "שמעתי מסבי הרב שלמה יהודה ליב אליעזרוב זצ"ל, עוד בהיות הרבי בחור, 'שישנו בחור ברוסיא שבקי בש"ס ובכל כתבי האריז"ל בעל פה' והכוונה הייתה על הרבי. וכבר נודע שמו בכל העולם כולו, שהיה פאר הדורות וקירב רבבות מישראל אל כנפי השכינה, צדקת ה' עשה ומשפטיו עם ישראל ורבים השיב מעוון. זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל". ועוד כתב[90] "ובשנת תשי"ד נפגשתי עם הגאון המפורסם לשו"ת הגר"ח קרייזווירט הגאב"ד דאנטוורפן, שאמר לי בזה המילים: "אני ביקרתי את האדמו"ר מליובאוויטש הרבה פעמים, והנני מעיד עליו שאין רש"י בש"ס שנעלם ממנו ואין מדרש בעולם שאינו יודע אותו".

הרב משה פיינשטיין קרא להצטרף לפעול בעשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש[91], קרא להשתתף בתהלוכות ל"ג בעומר שיזם הרבי ותמך בו בתחומים נוספים[92] הצטרף למערכה לתיקון החוק מיהו יהודי שניהל הרבי[93].

הרב מנשה קליין התבטא: "אנו רואים אצל הרבי מליובאוויטש שהתעלה לשיא הכי גבוה שילוד אשה יכול להתעלות"[94], הוא תמך בתקנתו של הרבי ללימוד הרמב"ם היומי ואף למד בעצמו את השיעורים הללו[95].

בכ"א באדר א' תשמ"ט פרסמה מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כרוז מחאה נגד הפגיעה בכבודו של הרבי[96].

הרב מרדכי אליהו התבטא עליו: "גאון הגאונים שלא היה לו אח ורע.. בקי בש"ס ובפוסקים, שר ההלכה, בקי ברמב"ם ובטורים, שר בית הזוהר, שר בקבלה, שר בחסידות, שר בדרוש, שר בהנהגה, שר בהפצת התורה - כל זה בשיא הגדלות שבן אנוש מסוגל להגיע אליה"[97]. וכן "נשמה כללית של כלל ישראל... עוצם בינתו וחכמתו, גודל קדושתו וטהרתו באופן של פלאי פלאים... חסד עשה עמנו הא-ל כאשר הוריד את האדם הגדול בענקים ל"דור יתום" שכזה... עינים לו ורואה הוא את כל המתרחש בכל העולם כולו..."[98]" קרא ליהודים בכל מקום להישמע להוראות הרבי[98].

מתנגדיו

בין הרבי ובין הרב יואל טייטלבוים (האדמו"ר מסאטמאר) היו קשרי ידידות[99], אך הם היו חלוקים, בפרט בעניין היחס לתנועה הציונית ולמדינת ישראל. כאשר התייחס הרבי למלחמת ששת הימים כאל ניצחון משמיים, תקף האדמו"ר מסאטמר את דעתו, משום שפירשה כתמיכה בציונות[100][101],. בדומה לכך כשנערך מבצע אנטבה בשנת 1976, ראה הרבי במבצע נס הצלה, ולעומתו אמר הרב טייטלבוים שמבצע זה הוא מעשי ידי רשעים.

בחוגים ליטאים שונים רווחת הסתייגות מדמותו של הרב שניאורסון ומהאופן המשיחי שבו תופסים אותו חסידיו. בין מתנגדיו בלט מנהיג הליטאים, הרב אלעזר מנחם מן שך, שהתנגד לתקנות ולהדרכות רבות של הרבי, כגון תקנת לימוד הרמב"ם היומי ולמנהג החסידים שלא לישון בסוכה. הרב שך ראה במשיחיות של חב"ד כפירה וטען כי הדגש הרב של חב"ד ביחס לצורך להביא את המשיח "עכשיו", עומד בסתירה לדברי ספר חבקוק, פרק ב', פסוק ג' "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא". לעומתו אמר הרבי ששלוש פעמים ביום אומרים בתפילה בברכת עבודה "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים" ובברכת מצמיח קרן ישועה "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך" ושהיסוד השנים עשר מתוך הי"ג עיקרים שקבע הרמב"ם הוא על הגאולה (היסוד מתומצת במילים "אף על פי שיתמהמה אחכה לו בכל יום שיבוא"[102]). הרב שך הדגיש כי המאבק עם הרב שניאורסון אינו אישי ואף התפלל עליו בימי מחלתו. הוא נימק זאת גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו‏‏[103].

הרב עובדיה יוסף צידד בשנת תש"ן בעמדת הרב שך ומתח ביקורת על הרבי. בין היתר אמר כי הרבי: "אמר דברים נוראים שלא ניתנו להיאמר, מטעים את ההמון, עושים אותו אלוה"[104]. עם זאת, בהזדמנויות אחרות שיבח הרב עובדיה את הרבי. כך למשל, ב-2012 אמר כי "הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל, לא קם כמוהו, עד עכשיו כל העולם כבודו, כל יושבי תבל נענים לבשורתו"[105]. הוא גם מזכיר את דעתו ההלכתית (ביחווה דעת, חלק שישי, סימן ט"ז).

לקריאה נוספת

ביוגרפיה
  • מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, שלשה כרכים העוסקיים בהרחבה בתולדות ימי חייו, כפר חב"ד, הוצאת קה"ת, 1989
  • אליעזר זקליקובסקי ויוסף גרינברג, ימי בראשית קובץ PDF, יומן העוסק בתחילת נשיאותו החבדית של הרב שניאורסון וכולל בתוכו מסמכים ותמונות, קה"ת, ניו יורק, 1992
  • ירמיהו ברנובר, נביא מקרבך - הביוגרפיה של הרבי מלובביץ', מ.מ.ש. הוצאה לאור, 2007
  • שמואל היילמן ומנחם פרידמן, הרבי מלובביץ` בחייו ובחיים שלאחר חייו, הוצאת דביר ומרכז שז"ר, 2011
שונות
  • הרבי - שלושים שנות נשיאות מאמרים על הרבי, שני חלקים, כפר חב"ד, תשמ"ג
  • אלבום בנאות דשא קובץ PDF, תמנות מאמרים, שיחות ותיאור מביקוריו במחנה קיץ בניו יורק שיסד לילדים, הנקרא בשם "גן ישראל". ברוקלין, ניו יורק, 1993
  • אוי רבי (Oh Rebbe) - ג' תמוז תשנ"ד, לקט עיתונות רדיו וטלוויזיה מרחבי העולם, על הרבי ותנועת חב"ד-ליובאוויטש. הוצאת אגודת חסידי חב"ד העולמית, ישראל 1994
  • פרץ אוריאל בלוי, ממלכת התורה עם הרבי מליובאוויטש, אנצקלופדיה לתומכיו מהחוגים החרדיים, כרך ראשון (א'-ה'), הוצאת נחלי דבש, קרית מלאכי 1996
  • ספר בפורמט אלבומי מקדש ישראל, תמונות מסידורי הקידושין שערך, תיאורים ממהלך החתונות שהשתתף. קה"ת, ברוקלין, 2000
  • רבן של ישראל מאמרים על הרבי מליובאוויטש לאחר פטירתו, הוצאת שבועון כפר חב"ד, כפר חב"ד תשס"ד
  • הרבי - מבט אישי, "מה סודה של מנהיגות הרבי", חב"ד ויסקונסין בשיתוף צעירי אגודת חב"ד, 2008
  • שלום דובער וולפא, שמן ששון מחבריך, ארבעה כרכים העוסקים בקשריו עם רבנים מהיהדות החרדית, חולון, 1995-2010
  • יאיר עמיקם, ימה וקדמה הוצאת "האור"
  • דוד ברגר, "הרבי מלך המשיח" שערוריות האדישות והסכנה לאמונת ישראל
משנתו
  • סימון יעקובסון, הדרך לחיים של משמעות, חכמת הרבי מליובאוויטש, אריה ניר מורן, תל אביב תשנ"ו 1996
  • ירמיהו ברנובר ויוסף שמחה גינזבורג, מה רבו מעשיך ה', המדע והטכנולוגיה במשנתו של הרבי מליובאוויטש, הוצאת שמי"ר, 2000 תש"ס, ירושלים (מהדורה מורחבת של 'אמונה ומדע', כפר חב"ד, 1976)
  • יצחק קראוס, "השביעי - משיחיות בדור השביעי של חב"ד - על הרבי מליובאוויטש בהנהגת חב"ד", 2007

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: מנחם מנדל שניאורסון
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מחבר:מנחם מנדל שניאורסון
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנחם מנדל שניאורסון

אודותיו

וידאו

תמונות

הערות שוליים


שגיאות פרמטריות בתבנית:הערות שוליים
פרמטרים [ טורים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

  1. ^ בכתיב היידי ובחב"ד נוהגים לכתוב את שמו: "מנחם מענדל שניאורסאהן". מכונה לעתים הרמ"מ.
  2. ^ מרדכי מנשה לאופר, ימי מלך, חלק א. כפר חב"ד, 1991, הוצאת קה"ת. עמודים 122-125
  3. ^ הרבי מליובאוויטש סיפר לימים שלמד כמה שנים אצל וילנקין חומש משנה וגמרא. בהתוועדות בשבת פרשת ויגש תשל"ב נדפס בשיחות קודש תשל"ב חלק א' עמוד 300
  4. ^ תשורה לחתונת נכדו של וילנקין, הקרוי על שם סבו, כ"ח אדר תשנ"ט. ברוקלין נ.י. עמודים 12-13
  5. ^ ימי מלך עמ' 159. מנחם פרידמן ושמואל היילמן בספרם "הרבי מלובביץ' בחייו ובחיים שלאחר חייו", על פי צבי הרכבי, ספר יקטרינוסלב, ירושלים – תל אביב תשל"ג, עמ' 119.
  6. ^ על פי ספרם של שמואל היילמן ומנחם פרידמן, עמ' 91-89
  7. ^ Avirama Golan,‏ Messiah Flesh and Blood, באתר עיתון הארץ, 11 בפברואר 2007
  8. ^ אתר בית הספר (הקישור אינו פעיל, 7 ביוני 2012)
  9. ^ [1] (הקישור אינו פעיל, 25 בנובמבר 2010)
  10. ^ ‏רישומו לסורבון, אתר שטורעם‏
  11. ^ ראה מכתב מאותו היום בו מודיע הריי"צ על הגעת בתו וחתנו באותו יום לארצות הברית, נדפס באגרות קודש הריי"צ, חלק ה', עמוד שצו; וכן מסמך של רשימת הנוסעים ב"ספינה ההצלה" בדרך לארצות הברית
  12. ^ 1 2 הרבי מגיע לארה"ב: קטע מתוך ה-DVD "שנים ראשונות" - חלק רביעי, סרטון באתר יוטיוב , סרט דוקומנטרי, ארגון JEM.
  13. ^ שמואל לויטין, ישראל ג'ייקובסון ואליהו סימפסון
  14. ^ "העיין'ס" - כלומר הערות השוליים המפנות לעיון בספרים אחרים. ימי מלך, מאת מרדכי מנשה לאופר, הוצאת קה"ת, כרך א, עמ' 536.
  15. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 744
  16. ^ 'ימי מלך', חלק ב', עמוד 745
  17. ^ ראו עדותו של מילטון פכטר באתר חב"ד (באנגלית), מעובדי הצי באותם ימים. קטעי וידאו מתוך עדות זו התפרסמו במגזין הווידאו "תורת חיים" תוכנית 112. אזכור נוסף לעבודה זו ראו בעדותו של מהנדס החשמל מר יעקב הרדוף, שם, תוכניות 210, 211 - "רבי מהנדס" חלק ראשון חלק שני; הרבי משוחח על עבודתו בצי, עם אדם מחיל הים הישראלי, סרטון באתר יוטיוב
  18. ^ צפו במסמך: שם הרבי ברשימת הנוסעים לארצות הברית בתש"ז
  19. ^ שניאורסון לנשיא שז"ר, "ידוע לו שמאז ההסתלקות של חותני לא יצאתי מניו יורק", מכתב מי"ג בתמוז, ה'תשכ"ז
  20. ^ בשנים 1956, 1957 ו-1960. אודות ביקורים אלו בספר "בנאות דשא" קה"ת, תשנ"ג.
  21. ^ 1 2 מייקל ספקטר The Oracle of Crown Heights ניו יורק טיימס, 15 במרץ 1992
  22. ^ מגילת שיר השירים, פרק ה', פסוק א'. המאמר מיוסד על מאמר שפרסם חמיו כשנה לפני כן, כמה ימים לפני פטירתו.
  23. ^ מנדי קמינקר יו"ד בשבט: יום של שני מנהיגים, אתר בית חב"ד
  24. ^ הספרים הוחזרו לספרייה כשבוע לאחר מכן בתאריך ב' בכסלו
  25. ^ Camp Gan Israel, באתר Chabad.org
  26. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון ח' (מ"ו) "מבצע תפילין - ארבעים וחמש שנה. ברוקלין נ.י, סיון ה'תשע"ב.
  27. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 38.
  28. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         איתמר מרילוס, אני והרבי מלובביץ': "חזה את 11/9, הציל ממאסר", באתר ynet, 24 ביוני 2012
  29. ^ יצחק רבין, עם לבדד ישכון; יצחק שמיר יחיד-סגולה שניחן ביכולת ראייה למרחוק. ראשי ממשלות והרבי מליובאוויטש. חלק מהקטע על שמיר, קדימון הסרט באתר יוטיוב; בנימין נתניהו להדליק את האור בבית החושך; אריאל שרון, רב גדול ואסטרטג צבאי; בנימין קליין, הרבי מבקש טובה אישית ממנחם בגין, אתר בית חב"ד
  30. ^ 1 2 3 שניאורסון במכתב לנשיא מדינת ישראל יצחק בן צבי, אגרות קודש הרמ"מ, כרך י"ב אגרת ד'רכו. ניסן, ה'תשט"ז
  31. ^ 1 2 דוד זקליקובסקי, הרבי ושז"ר
  32. ^ אמונה בחזית סרט וידאו: מעורבותו ותרומתו של הרבי מליובאוויטש לביטחון ישראל .
  33. ^ סרט תיעודי של מעמד חלוקת הדולרים
  34. ^ דור שלם של חסידים חונך על האמונה שהרבי יוביל את העם לקראת הגאולה השלמה. נדב איש שלום. ויורי ינובר. רוקדים ובוכים: האמת על תנועת חב"ד. ניו-יורק 1994 עמ' 146
  35. ^ 1 2 מליאת הכנסת, יום השלושים לפטירתו. יום שני, ג' באב ה'תשנ"ד. 11 ביולי 1994.
  36. ^ [2]
  37. ^ מעריב, יום אחרי פטירת הרבי, נדפס גם בספר "אוי רבי", לוד 1994 תשנ"ה, עמ' 17
  38. ^ TOM:/bss/d103query.html אודות קבלת המדליה], ‏רשימת מקבלי מדליית הזהב של הקונגרס באתר הרשמי של בית הנבחרים של ארצות הברית‏
  39. ^ בראשית כ"ח י"ד
  40. ^ ראה לדוגמה: לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 272. אג"ק הרמ"מ, חלק י"ח עמוד קע"ז.
  41. ^ לקוטי שיחות, חלק ו', עמוד 274.
  42. ^ ירמיהו ברנובר, בספר פלא הדורות, י' בשבט ה'תשמ"ג, עמוד 37.
  43. ^ ‏ראו למשל כאן בתחתית הדף‏
  44. ^ היום יום, כ"ז טבת, ספריית חב"ד.
  45. ^ דניאל אפרתי מספר על עזרתם של שלוחי הרבי כשנעצר בפונה, סרטון באתר יוטיוב .
  46. ^ אודות התקנה, ראה שיחת הרבי בלקוטי שיחות חלק ל"ב, עמוד 271 ואילך
  47. ^ בספרו שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק מלכים ומלחמו"ת, הלכות ח'–י"ג.
  48. ^ את דעתו בנושא הביע שניאורסון בהרחבה בדבריו בחג הפורים תשמ"ז שנדפסו כאן.
  49. ^ הצהרת הקונגרס האמריקני, 3 בינואר 1991
  50. ^ ברק אובמה מכריז על יום חינוך לכבוד הרבי - תרגום ההצהרה לעברית
  51. ^ רגע של שתיקה באתר צעירי חב"ד בישראל.
  52. ^ כולל שני כרכי תוכן עניינים
  53. ^ נכון לכסלו תשע"ג. כולל כרך אחד של מפתח עניינים
  54. ^ מאמר החסידות הראשון של הרבי, י' שבט תשי"א. תורת מנחם, הוצאת קה"ת, חלק ב ע' 196
  55. ^ חלק נכבד מביאוריו בנושא זה מרוכזים בספר "שערי גאולה" (2 כרכים), ירושלים תשנ"ב. ובמהדורה מורחבת, שם תשס"ט
  56. ^ על לימוד ענייני הגאולה, ראה: תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א, חלק ג', עמוד 164 ועמוד 189. על לימוד ענייני בית המקדש, ראה: לקוטי שיחות, חלק י"ח, עמוד 411 ואילך
  57. ^ בשנת תשל"ו. נדפס בשיחות קודש, תשל"ו, חלק ב', עמוד 483-485
  58. ^ רמב"ם, שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרקים י"א-י"ב.
  59. ^ לקוטי שיחות, חלק ה', עמוד 149, הערה מספר 51; שערי גאולה, ירושלים תשנ"ב, עמ' לד
  60. ^ תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג ח"א, עמוד 509; המלך במסיבו, חלק א', עמוד רי"ז; אגרות קודש הרמ"מ, חלק ט"ז עמוד רט"ז
  61. ^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק מלכים ומלחמו"ת, הלכות י"ב–א'.
  62. ^ ליקוטי שיחות חלק כ"ז, עמ' 191 והלאה. ראו ביאור העניין בהדרן שאמר על הרמב"ם, תורת מנחם - התוועדויות, תשנ"א חלק א', עמודים 251־266.
  63. ^ הרב יוסף וינברג מספר על כיבוד האם של הרבי מליובאוויטש, סרטון באתר יוטיוב בראיון הוא מספר על התייחסות הרבי לשידורים ברדיו.
  64. ^ החסיד שנשאר עד היום ב'קול ישראל' בזכות הרבי קובץ צליל - ראיון עם אברהם זיגמן, עורך מוזיקה ברשת ג' באתר COL.
  65. ^ קובץ לחיזוק ההתקשרות, גיליון י"ג תשרי תשע"ב, מספר 3 (41) עמודים 27 - 52
  66. ^ מרדכי מנשה לאופר, מרכז שידורי חב"ד גיליון התקשרות מס' 909, מדור 'ניצוצי רבי'. הוצאת צעירי אגודת חב"ד.
  67. ^ סרטון דוקומנטרי על התרגום הסימולטני, סרטון באתר יוטיוב מהתאריך 26 בספטמבר 1981 .
  68. ^ הרבי מליובאויטש: לימוד תורה לא רק לגברים, סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי לקבוצת נשים ב-15 במאי 1988.
  69. ^ הרבי משתתף בכינוס השנתי של נשי ובנות חב"ד - תשמ"א, סרטון באתר יוטיוב דברי הרבי ב-26 בספטמבר 1981.
  70. ^ הרבי מליובאוויטש: 'נשים תחילה', סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי לקבוצת בנות ב-25 באוקטובר 1981.
  71. ^ הרבי מליובאוויטש - "פמיניזם יהודי", סרטון באתר יוטיוב ראיון עם ד"ר סוזן הנדלמן על הרבי
  72. ^ שניאורסון במכתב להרב שלמה יוסף זוין מי"ז בכסלו תשכ"ט, נדפס באגרות קודש הרמ"מ, חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז, ובלקוטי שיחות חלק ט"ו, עמודים 491-493
  73. ^ שם, וכן תורת מנחם - התוועדויות, תשמ"ג, חלק א, עמודים 509-510; ספר השיחות תשנ"ב, הוצאת קה"ת, עמ' 406.
  74. ^ בפסק ההלכתי של הרמב"ם אודות סדר הגאולהשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות שופטים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות שופטים, פרק מלכים ומלחמו"ת, הלכה י"א.
  75. ^ "נסיון וחזרה כללית לראות אם זכינו", יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
  76. ^ 1 2 שניאורסון במכתב לגאולה כהן
  77. ^ 1 2 שניאורסון במכתב לפנחס שטיינוואקס
  78. ^ הארץ ניתנה לעם ישראל החל מלאברהם אבינו בברית בין הבתרים ממשיך במהלך האירועים ההיסטוריים, והוחלף מהשם ארץ כנען לשם ארץ ישראל. השם הזה מוזכר בתנ"ך והוא נקרא כך כבר שלושת אלפים שנה (מתוך ההערות)
  79. ^ ראו התכתבות של הרבי בנושא ב"היכל מנחם" כרך א' ע' קנח-קס. ראו גם "התקשרות", בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון מ"א.
  80. ^ סרט אמונה וביטחון חלק שלישי - ראשי ממשלה, קדימון הסרט באתר יוטיוב
  81. ^ ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, מספר על פגישה סודית עם הרבי בביתו בשנת 1990 באתר חב"ד;
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
    פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית         קובי נחשוני, יעקב פרי: לרבי היו תחזיות מודיעין מדויקות, באתר ynet, 5 ביולי 2011
  82. ^ ראו: שמואל קראוס, "נשיא וחסיד, קשרי הרבי מליובאוויטש עם חסידו בלב ובנפש - שניאור זלמן שזר", בהוצאת אגודת חסידי חב"ד בישראל, 1999
  83. ^ נימוקים נוספים ניתן לראות באגרות קודש הרמ"מ חלק כ"ו עמודים מ"ד-מ"ז. במכתב מי"ז כסלו תשכ"ט, להרב שלמה יוסף זוין, ראה מקורות נוספים במאמר של ‫תבנית:אתרישיבה1‬
  84. ^ המובא בפיסקה זו מבוסס בין היתר על מכתבו בתחילת 1978 (נדפס בלקוטי שיחות חלק טו עמוד 489). במכתב מדגיש הרבי כי אף שאותם מומחים הוסיפו שכדאי להיכנס לסכנת החיים הכרוכה במסירת השטחים תמורת השלום המובטח בעתיד וקבלת סיוע כלכלי וצבאי מארצות הברית - אך אלו אינם שיקולים ביטחוניים כי אם מדיניים ופוליטיים
  85. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט
  86. ^ דוגמה: הרבי מליובאויטש: 'הדרך לשלום - מפת הדרכים של אלוקים', סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי בי"ח תשרי תשמ"א
  87. ^ הרבי מליובאוויטש על ועידת מדריד והסכמי קמפ דייוויד, סרטון באתר יוטיוב דברים שנשא הרבי ב-22 באוקטובר 1990; הרבי מליובאויטש על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם, סרטון באתר יוטיוב דברי הרבי ב-28 ביוני 1977 על ההחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם
  88. ^ הרבי: 'שמוותרים לטרוריסטים זה מלמד אותם שהטרור מצליח', סרטון באתר יוטיוב דברים שאמר הרבי לרון נחמן בתאריך כ"ו אדר ב' ה'תשמ"ט
  89. ^ ספר "דבר ציון" עמוד רע"ו
  90. ^ ספר "כבוד רחמים" בשולי המאמר
  91. ^ קריאה משנת תשל"ח, 'שמן ששון מחבריך', חלק ד', עמוד 40-39
  92. ^ קריאה משנת תש"מ, שם, עמוד 43-42
  93. ^ קריאה מי"ד שבט תשל"ה. שם, עמוד 43
  94. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 145
  95. ^ שמן ששון מחבריך, חלק ד', עמוד 142
  96. ^ נדפס ב: שמן ששון מחבירך, חלק א', עמוד 236; מנחם משיב נפשי, חלק ב', עמוד 995; עיתון 'המודיע', כ"ב באדר א', תשמ"ט
  97. ^ ממלכת התורה, עמוד 93, נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי תשנ"ה. עוד מובא שם בשמו: "כשיושבים לידו מרגישים במוחש ממש את דברי הגמרא "לית בר איניש"... אשרי הדור שהרבי מנהיגו".
  98. ^ 1 2 ממלכת התורה, עמוד 94. נחלת הר חב"ד, קריית מלאכי. תשנ"ה.
  99. ^ לדוגמה, הרבי ניחם את האדמו"ר מסאטמאר אחרי פטירת בתו, בחשון תשי"ד. נדפס בתורת מנחם, חלק י, עמודים 144-145. וכן האדמו"ר מסאטמאר ניחם את הרבי בעת פטירת אמו בתשרי תשכ"ה, נדפס בתורת מנחם, חלק מ"א עמוד[דרוש מקור]
  100. ^ בספרו 'על הגאולה ועל התמורה' קובץ PDF עמ' פח
  101. ^ כמה חודשים לאחר מכן הגיב הרבי בפומבי בפירוט לטענותיו, לקוטי שיחות, חלק ו עמ' 271, ראו גם ב'השביעי' לד"ר יצחק קראוס עמ' 174-167
  102. ^ י"ג עיקרי הרמב"ם. המקור המתמצת את העיקר השנים עשר מובא בערך על י"ג עיקרים
  103. ^ "במחיצתם של גדולי התורה", ח"כ שלמה לורנץ [דרוש מקור].
  104. ^ דברי הרב עובדיה יוסף, סרטון באתר יוטיוב
  105. ^ בפני משלחת רבני חב"ד, סוף מרץ 2012. ".. תעמוד לנו זכותו של האדמו"ר מליובאוויטש שעשה את הדברים האלה. הוא יחיד בדור בהרבצת התורה בישראל. לא קם כמוהו. עד עכשיו כל העולם כבודו. כל יושבי תבל נענים לבשורתו". "הגמרא אומרת שהקב"ה יודע שהצדיקים מועטים, ושתלם בכל דור ודור. והוא (האדמו"ר) שתל את התלמידים שלו ותלמידי-החכמים שלו בכל מקום. אין מקום בעולם שלא הוגים בתורת ה' הודות למפעלו. זכותו תעמוד לנו, שגם אנחנו נלך בדרכיו..". באתר תנועת ש"ס, וידאו מהמעמד, סרטון באתר יוטיוב

תבנית:אדמו"רי חב"ד ליובאוויטש

אחרונים
חכמי יהדות אשכנז רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש")
חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי")
חכמי ארץ ישראל רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי וואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג
תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מנחם_מנדל_שניאורסון&oldid=13553003"